בתשובה לאא, 22/11/11 10:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שהנקודה העיוורת היא אצלך. את מסרבת להכיר בכך שגם נשים תוקפניות. נערים ייטו לפעילות גופנית. נקודה. התוקפנות הפיזית שלהם תהיה יותר בולטת לעין מזו של הנערות. התוקפנות הפיזית של הנערות קיימת, אבל אולי פחות בולטת מנטייתן לחרמות ושאר פעולות איבה חברתיות שמביאות לפגיעה גם בלי אימוץ שרירים. התוקפנות של בלדרית סמים לא שונה מהתוקפנות של בלדר סמים. זו אותה תוקפנות. נשים תוקפניות גם כלפי חזקים וגם כלפי חלשים מהן. העובדה שבמשחקי הכוח שלהן לרוב לא יהיה שימוש במרחב הפיזי עדיין לא סותר את העובדה שמדובר בתוקפנות. באשר לטיפול באנס, לא מדובר בתכנותו מחדש על מנת שילמד לספק את ייצרו בדרכים קונבנציונליות. מדובר באנליזה של אותם כעסים, תיסכולים ופחדים אשר הביאו אותו לנהוג באופן שפוגע ב(מכוון ב)אנשים אחרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם נשים תוקפניות. אבל פחות מגברים. בלדריות סמים קיימות, אך הן מעטות. ויש הבדל משמעותי באופן ההתמודדות הנשית עם קונפליקט חברתי פוטנציאלי. הבנתי כעת את טענתך לגבי ההסבר הטיפולי. תודה, אחשוב עליה. האם היא תקפה באותה מידה לגבי האנס המנומס, שמשיג מין לא באמצעות אלימות בוטה, אלא באמצעות התעלמות מרצון קורבנו, שלא מעוניינת, מתלוננת - אבל לא נאבקת? גם הוא מונע מתיסכולים לא פתורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת בקשר לכך שיש יותר פושעים מפושעות. אני אמשוך את מה שהאייל האלמוני כתבה בעניין הזה, נשים לא פחות תוקפניות מגברים. לרוב הן תוקפניות בצורה אחרת. בקשר להסבר הטיפולי, ה''אנס המנומס'' פוגע במתכוון באדם אחר, וזה מגיע מאותו מקום. גם אם הוא פסיכופט, למרות שאז הקונסטלציה היא אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- תוקפניות בצורה אחרת אולי. בצורה חשאית ובלתי מדידה, שאינה משפיעה על סביבתן. - ה''אנס המנומס'' פוגע במתכוון באדם אחר עם זה בדיוק קשה לי להסכים. גבר נשוי, שמשוכנע בזכותו לבעול את אשתו בשנתה, והיא איננה מתנגדת כי היא לא מעוניינת לעורר עוד מריבה קולנית, איננו פסיכופט, ואיננו ''פוגע במתכוון''. הוא רוצה מין עם אשתו ולא טורח לברר את רצונה. הפגיעה והאינוס הם תוצאת לוואי של זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשאית ולא ציפורים. ומשפיעה בהחלט על סביבתן. נכון, בד''כ זו לא תוקפנות פיזית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לתוקפנות הנשית מה שהאייל האלמוני אמרה. ובקשר לתסריט הזוג הנשוי: רגע, למה הגבר הנשוי משוכנע בזכותו לבעול את אישתו בשנתה? כמה מריבות היו להם עד שהתיש אותה? האם הוא אי פעם טרח לברר את רצונה? אם כן מתי הפסיק? מאיפה כל האגרסיה ביחסים בינאישיים עם הבנאדם הקרוב לו ביותר? נדמה לך שמין היא המטרה, לא השליטה? אם הזוג הזה היה מגיע לטיפול זוגי, נושא הטיפול היה התוקפנות של הבעל, והכעסים, תיסכולים ופחדים אשר הביאו אותו לנהוג באופן שפוגע ב(מכוון ב)אישתו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |