בתשובה לדב אנשלוביץ, 07/08/12 19:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החוק אומר: "הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים." והוא דווקא כן הוזכר בפסק הדין של קצב ("באשר למתלוננת ממשרד התיירות, סברה הפרקליטות כי הסיכוי להוכיח בעניינה בעילה בהסכמה תוך ניצול מרות וכן מעשים מגונים תוך ניצול מרות - היה טוב למדי, אך דא עקא שעבירות אלו התיישנו, ומנגד-עבירת האונס, האלטרנטיבה האחרת, חייבה הוכחת אלמנטים מחמירים יותר, אשר לדעת הפרקליטות, היה צפוי קושי ממשי בהוכחתם... ההתלבטות, כפי שהיא עולה מטיעוני המדינה, בכל הנוגע למתלוננת א' ממשרד התיירות, התמקדה בשאלה האם ניתן להגיש בעניינה כתב אישום בגין מעשי אינוס ממש שנעשו תוך שימוש בכוח, או שמא עסקינן "רק" בבעילה בהסכמה תוך ניצול יחסי המרות, עבירה שביחס למתלוננת ממשרד התיירות התיישנה זה מכבר."). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על עניין המרות בעבודה אכן שמעתי בקשר לפרשת קצב. אמרתי באחת מתגובותיי שמבדובר במשהו מאד מעורפל שקשה להוכיחו ולכן היה עדיף להסירו מספר החוקים. לא שמעתי אז את המושג ''בעילה אסורה בהסכמה'', וכשמדובר במרות כמו איום בלתי מוצדק בפיטורין וכדומה זה לא בדיוק ''בהסכמה''. אני חשבתי על מקרה שבו שני הצדדים פועלים יחדיו כל אחד למען אינטרסיו האישיים. ואני משער שהמקרה של א' מלשכת הנשיא שכיהנה בתפקיד בכיר הוא דוגמה טובה לכך. הבעיות התחילו שם כשקצב חשב שה''חוזה'' עמה נגמר והתחיל לחפש מועמדות אחרות לעשות עמן חוזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק מבדיל בין אונס1 לבעילה אסורה בהסכמה. ברגע שיש איום בפיטורין זה "הפעלת אמצעי לחץ" והבעילה האסורה בהסכמה הופכת לאונס. כל זמן שהבעילה לא מתבצעת תוך כדי איום זה סתם בעילה אסורה בהסכמה. 1 "הבועל אשה – (1) שלא בהסכמתה החופשית, גרימת סבל גופני, הפעלת אמצעי לחץ אחרים או איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האשה או כלפי זולתה;" (אולי בכלל כדאי לקרוא את החוק) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |