 |
באשר לנימוקים הפרקטיים: אני מקווה שזה יעבוד לפחות כמו טיפים במסעדות, למרות הבדלים גדולים לכל הכיוונים.
ולעיקר: אני לא ממש בטוח מה זה "הפרת האיזון הרגשי". חוויתי יצירות שטלטלו אותי רגשית, ואיזשהו הד של הטלטלה יכול ללוות אותי גם שנים, רק מהיזכרות. זה קרה הרבה ביצירות אבסטרקטיות כמו מוזיקה, ופה ושם גם ביצירות מסוגים שכלתניים יותר - ספרים, סדרות טלוויזיה. אבל מעולם לא היה לי משהו שממש ערער אותי, ששבר את האינטלקט שלי, או משהו כזה. כך שהיכולת להרגיש הכרת תודה ליוצר מעולם לא היתה בסכנה. אצלך כן? האם "שבירת האני" היא אידיאל של חוויה אמנותית? אני יכול להבין את זה, אבל אם כן זה נראה לי אידיאל כמעט בלתי מושג.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש