בתשובה לטלי קורל, 23/01/13 17:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטיעון הוא פשוט: כל הפעולות שנעשות (כביכול) למען בעלי חיים נעשות (למעשה) למען האדם עצמו. הדוגמאות ניתנו בהמשך הפסקה והן מתבססות על העובדה הבאה: אין פעולות למען בעלי חיים המתנגשות עם האינטרסים של האדם. או במילים אחרות - קודם כל טובת האדם ואח"כ, אם אפשר, נחוס על החיות. כשנוקטים בגישה שיויונית אמיתית, כל האינטרסים של כולם שווים ואין מי שעדיף ומי שעדיף יותר. מכיוון שאף אחד לא מעלה על דעתו לנקוט צעדים שיפגעו במין האנושי למען בעלי החיים, ויתרה מכך, אף אחד לא מעלה על דעתו שיפגעו אפילו פרטים אחדים מהמין האנושי למען הצלה של מין אחר, יוצא שכל הדיון בשימור בעלי חיים יש בו את טובת האדם עצמו. בנוסף, ברגע שמבינים שהאדם נמצא מעל החיות בכל דיון שהוא, מבינים שהדיון אינו איכותי אלא כמותי. עד כמה חיות צריכות לסבול? עד כמה לשמר בתי גידול? כמה תרנגולות זה בסדר לשחוט וכמה זה יותר מידי? השאלות האיכותיות לא מעניינות, כי ברור שבעניין האיכות תמיד יתברר שעדיף האדם על החי. דוגמאות: אם הטיגריסים יהוו מקור לנגיף שמחסל אוכלוסיות אדם שלמות - להכחיד את הטיגריסים או לא? אם תכחד הטונה כחולת הסנפיר. נו, אז מה? היה טעים כל עוד היה. עכשיו נאכל משהו אחר. אם תהיה סכנה שהדבר לא ישוב יותר לעולם, יש לנסות להחזיר אותו? לשמר חולדות ואת הפרעושים שלהם רק כדי לאפשר לדבר לא להכחד? על חשבון בני האדם? יש זני יתושים המעבירים מחלות, הם בסכנת הכחדה ושטחי המחייה שלהם מצומצמים מידי יום. זה בסדר? למה פילים כן וזבוב הבית לא? ועוד ועוד... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"הצד שלי" מעלה על דעתו פגיעה בפרטים מהמין האנושי למען הצלת מיני חיות כל הזמן, בכל איסור ציד או צורת גידול או אפילו איסור התעללות - אם להתיחס לפרט הנהנה מהתעללות שהובא לכאן כאנושי. עד כמה לעשות זה ועד כמה לעשות ההוא זו השאלה המוסרית. משום מה, אתה טוען שאל לנו לעסוק בשאלות האלו, אולי בגלל שאין לך תשובה מספרית בשרוול או בכובע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |