בתשובה לYB, 14/03/13 5:20
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613508
אכן נוסה - במאות החמישית והרביעית - בהצלחה לא מבוטלת, להבנתי.

באשר לשלטון ה-‏1%, נדמה לי שרוב הציבור לא מקבל את דעתך באשר להחלשותו ההדרגתית, ואם נסתכל על נתונים כלכליים, למשל על נתוני הקיטוב בהכנסות וברכוש, הציבור צודק (למשל כאן).
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613526
אגב, לא מזמן התפרסם ב"הארץ" מאמר של פרופ' להסטוריה עתיקה - עירד מלכין - שגם הוא מציע סורטיציה כתחליף לבחירות:

האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613530
נניח שיש איזושהי מחלוקת שמפלגת את העם: רבע ("משולשים") תומך בדעה אחת והשאר ("מרובעים") תומכים בדעה החליפית. מהי ההסתברות שלמשולשים יהיה רוב מקרי? בפרט בשיטה המתוארת בכתבה שבה מחליפים כל הזמן את בעלי התפקידים.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613536
שאלה טכנית באייל? אני מתפלא עליך. בלי לקרוא את הכתבה, באופן גס, אם אתה בוחר 100 אנשים ובממוצע אתה מצפה לראות 25 משולשים, השגיאה פחות או יותר גאוסית עם סטית תקן של שורש 25 , כלומר 5. הסיכוי לקבל 50 משולשים הוא בערך 5 סטייות תקן, ואת זה אומר לך סתם אקס-פיסיקאי מקרי. אם זה מטריד אותך, אתה יכול לבחור 1000 ואז תקבל 250 עם סטיית תקן של בערך 16.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613548
ואני מתפלא עליך: סטיית התקן היא שורש של 100*0.25*0.75, כלומר שורש של 18.75, שזה בערך 4.3.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613609
ו4.3 לא קרוב ל5? ( אבל אתה צודק).
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613544
אתה יכול למצוא את פתרונות לשאלות כאלה באמצעות מחשבון של התפלגות בינומית, כדוגמת זה: http://stattrek.com/online-calculator/binomial.aspx

ספציפית התשובה לשאלתך היא פחות מ-‏1 חלקי עשרה מליון. (הקלד במשבצות העליונות שבדף המקושר 0.25, 100 ו-‏50 לפי הסדר, והסתכל במשבצת התחתונה.)
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613621
מכיוון שאני חושד שהתמיכה שלך ברעיון ההזוי של מינוי הסוריקטות נובעת מהעובדה הפשוטה שהעם לא מסכים עם ההעדפה שלך ובוחר מפלגות ציוניות, אציע לך הצעה כדי לבחון את מידת היושר שלך: חברי הכנסת ימשיכו להיבחר בבחירות, אבל יוקם בית דין לחוקה, אשר יקבל גם את סמכויות בג"ץ (המוסד הכי פחות ייצוגי היום במדינה), ושופטיו הם אלה שימונו בהגרלה.
השופטין המקצועיים בבית המשפט העליון יחזרו לעסוק בתפקידו המקורי - ערכאת ערעור על פסיקות המחוזי.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613643
ארזת לא מעט הנחות לתוך הפסקה שכתבת, שחלקן נכונות וחלקן לא.

לא - אין לי שום ציפייה שסורטיציה תשנה באופן משמעותי את העמדה של ישראל כלפי הפלסטינים, לפחות לא בטווח הנראה לעין. עמדת ממשלת ישראל מהבחינה הזו מייצגת באופן נאמן למדי את עמדת הציבור. יכולים להיות שינויי דגשים - לטוב ולרע - אבל התמונה הגדולה לא צפוייה להשתנות לדעתי. (כן - זה מצער אותי.)

לא - אין לי שום סימפטיה לביהמ"ש העליון. אני מסכים אתך שמדובר במוסד בלתי דמוקרטי בעליל ואכן הייתי רוצה לראות אותו, כמו את כל מערכת המשפט מוחלפת במערכת שמבוססת על מושבעים מוגרלים.

מצד שני, אם אתה אכן בלתי מרוצה מביהמ"ש העליון ורואה אותו כבלתי מייצג (בצדק, לדעתי), הסבר נא לי למה אתה מתעקש לראות בכנסת גוף מייצג כאשר ביהמ"ש העליון ("המוסד הכי פחות ייצוגי היום במדינה") זוכה לאמון ציבורי רחב בהרבה משזוכות להן הכנסת והממשלה: http://www.idi.org.il/media/1112579/%D7%9E%D7%93%D7%...
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613644
1. הכנסת אינה גוף מייצג ואינה אמורה להיות כזה, היא גוף נבחר, וזה חלק ממהות הדמוקרטיה.
2. לשיטתך, אם המדד שלך הוא האמון הציבורי, הרי שצריך להחליף את השיטה הדמוקרטית בחונטה צבאית (שהרי צה"ל זוכה לאמון ציבורי רב יותר מכל שאר הגופים במקור שלך)
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613647
בכל דמוקרטיה קיים מתח מסויים בין היסוד הקונסטיטוציוני ליסוד ההשתתפותי. מוסד הכנסת בישראל בהחלט אמור להיות גוף מייצג (וכך כנראה רוב הפרלמנטים בדמוקרטיות בעולם). אין סתירה לכך שמדובר בגוף נבחר. להפך.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613650
הפוך.
מוסד הכנסת הוא גוף נבחר (גם, כמובן, עפ''י חוק יסוד הכנסת), ואין סתירה לכך שהוא יהיה גם גוף מייצג.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613654
הטענה האחרונה שלך אינה הפוכה בשום מובן לטענה שלי, ובכל מקרה הטענה המקורית שלך שגויה.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613661
בודאי שהיא הפוכה.
לך תלמד לוגיקה בסיסית.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613674
אחסוך ממך את הטרחה הכרוכה בקריאה חוזרת של ההודעות האחרונות, ואעתיק אותן לכאן:
(א) אני כתבתי "...מוסד הכנסת בישראל בהחלט אמור להיות גוף מייצג... אין סתירה לכך שמדובר בגוף נבחר..."
(ב) אתה כתבת "מוסד הכנסת הוא גוף נבחר, ואין סתירה לכך שהוא יהיה גם גוף מייצג"

אז אני מודה לך על ההמלצות להרחבת השכלתי, אבל אתה באמת חושב שהטענות הללו הפוכות? או סותרות? או שאינן מתיישבות זו עם זו? באמת?

כך או אחרת, "הכנסת אינה גוף מייצג ואינה אמורה להיות כזה" נשאר משפט שגוי (לפחות סיפאתו. נכונות רישאתו היא אחת משאלות המאמר תחתיו אנחנו מגיבים).
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613682
כן באמת. הטענה (למשל) שכלב הוא יונק אבל יכול להיות גם שחור אינה שקולה לטענה שכלב הוא שחור אבל יכול להיות גם יונק. אם אתה לא מבין את ההבדל אז באמת חבל על הזמן שלי ושלך.
הכנסת אינה גוף מייצג, היא גוף נבחר. אין זאת אומרת שהיא לא יכולה להיות גוף מייצג (באופן מקרי), אבל זה לא קרה מעולם, כך למשל באף כנסת לא כיהנו 60 נשים, למרות ששיעורן באוכלוסיה הוא 50%.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613683
אם אינך מבין את ההבדל בין "לא שקול" ל-"הפוך", אז אני באמת מבזבז את זמני בהכתבות איתך. סתם. אי הבנת הנקרא שלך לא מטרידה אותי במיוחד. הסגנון הדוחה שלך כן. אבל התוצאה אותה תוצאה, וההערה הבאה מובאת כאן לשם הבהרה עבור קוראים אחרים ולא למענך (אתה מוזמן לדלג):

למילה "מייצג", כדרכן של מילים, יש יותר ממשמעות אחת. במשפט "הכנסת היא גוף מייצג" יש לה משמעות קצת שונה מזו שהיא נושאת במושג הסטטיסטי "מדגם מייצג" (הרעיון של סורטיציה, מסתבר, היא להקים גוף מייצג בשני המובנים).

במופע הראשון, הפוליטי, הכוונה היא לרעיון שפעולת הפרלמנט אמורה (בין השאר!) לבטא את רצון הכלל, כלומר איזושהי נקודת שיווי משקל בין כל הרצונות הפרטיים של האזרחים.

במופע השני, הסטטיסטי, הכוונה היא בפשטות שהמדגם אקראי לגמרי כך שאפשר להשתמש באמידה סטטיסטית כדי ללמוד משהו על ההתפלגות ממנה הוא נלקח (ולפעמים מתכוונים גם לכך שהוא גדול מספיק). אגב, גם מדגם מייצג למהדרין לא עונה לקריטריון הקשוח ש-"נכון, זה אני" הציב עבור הכנסת, ואין סיבה לצפות שמדגם מייצג בגודל 120‏1 של אוכלוסיית ישראל יכיל בדיוק 60 נשים (גם בהנחה ששיעורן באכולוסייה הוא בדיוק 50%).

1 כהמשך לדוגמא שלו. אבל ברור שהכנסת אינה מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613721
מכיוון שאתה יורד לשפת ביבים, לא אמשיך בדיון איתך כדי להסביר לך איפה אתה טועה.
אתה רשאי להמשיך ולחיות בבורותך.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613656
1. הכנסת, כמו כל המשטר הדמוקרטי, אמורה להיות מייצגת במובן המשמעותי של המושג: ייצוג הההשקפות והאינטרסים של הציבור. אם הכנסת אינה מייצגת את הציבור, מה ערך יש לה ומה ההצדקה לקיומה?

2. נדמה לי שלא הבהרתי את עצמי: הטיעון שלי לא היה שיש לרכז כוח בידי אותם גופים שיש לציבור האמון הרב ביותר בהם. הטיעון היה שאם ההצדקה למתן כוח שלטוני לחברי הכנסת הוא תמיכה של הציבור בהם בהצבעה, אז הבעת האמון של הציבור בביהמ"ש העליון צריכה להוות הצדקה לקיומו. (בעיני שני המוסדות הללו הם בלתי דמוקרטיים וחסרי הצדקה.)
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613662
אין דרך טובה יותר לייצג את הציבור מאשר לבקש את אמונו (החדש או המחודש) - וזאת ניתן לעשות רק בבחירות דמוקרטיות.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613666
כאמור, (1) לדעתי זה כלל לא נכון ו-(2) לו היה זה נכון היית מוצא שביהמ"ש העליון "מייצג את הציבור" הרבה יותר מאשר הכנסת.
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613672
מתי בפעם האחרונה היו בחירות לביהמ"ש העליון?
האם זה לא נוסה באתונה בתקופה הקלאסית? (המאה ה-‏5 לפנה"ס) 613562
רוב הציבור גם לא מקבל את תיאוריית האבולוציה ולא מבין את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים.
השאלה היא מה האמת.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים