בתשובה לירון, 28/03/13 16:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקישור הראשון שהבאת והציטוט השני במאמר כמעט זהים. ההבדל הוא שבציטוט שבמאמר ישנו עוד פרט שחסר במקור שהבאת, והוא האמירה שאין בפרקים הראשונים בספר בראשית סיפור על יצירת העולם ע"י אלוהים, אמירה בעלת משקל שאפשר ללמוד ממנה עוד משהו על גישתו של ליבוביץ. לעומת זאת הראיון עם אסא כשר וליבוביץ בקישור השני חדשה לי, ובחלקה היא מאד מעניינת ורלוונטית למאמר. מסתבר שהשקפות שני האישים בשאלת האמונה מאד דומה, אבל אצל כשר יש בהצגתה יותר ישירות ואי הסתתרות מאחורי מילים והסתרה של מה שבאמת חושבים. מבחינת מה שבקשתי להראות במאמר מצאת עבורי ממש אוצר. אותם דברים ראויים לתמלול וציטוט לא פחות מהציטוטים שהבאתי במאמר ולכן אעשה זאת כאן: שאלת המנחה (לכשר): יש איזה הבדל בינך ובין פרופ' ליבוביץ בייחס לשאלה של אמונה ומצוות ? כשר: ". . . אני מפרש את רוח הדברים [בכתביו ודבריו של ליבוביץ - ד.א.] בודאי את מה שכתוב בהם לעתים קרובות מאד, במונחים של ניפוץ כל האלילים, . . . ניפוץ כל האלילים זה ביטוט שאפשר לפרש אותו, להבין אותו ולפתח אותו ולהסיק ממנו מסקנות בלי להשתמש במושג התיאולוגי המרכזי של האלוהות. בלי להשתמש בשום תיאולוגיה פוזיטיבית, בלי להניח הנחות בדבר קיומה של ישות מושלמת בכל מידותיה ומתערבת בעולם וכיוצא בזה. בלי תיאולוגיה פוזיטיבית אפשר להבין על בוריו את הביטוי "ניפוץ כל האלילים". עכשיו, בדבריו של ליבוביץ יש לעתים קרובות התבטאויות במונחים שנשמעים פוזיטיביים. אני מפרש את ההתבטאויות האלה שנשמעות פוזיטיביות בתור התבטאויות שנשמעות פוזיטיביות, שבעצם הן נגטיביות, שבעצם אין מאחוריהם מושג פוזיטיבי של אלוהות. אין מאחוריהן תיאולוגיה פוזיטיבית, אבל הדברים נשמעים, לפעמים הסגנון או הרטוריקה נשמעים פוזיטיביים. למשל כשפרופ' ליבוביץ אומר: "אני אין לי טלפון אל מאחורי הפרגוד. . ." הביטוים האלה מבחינה מילולית ורטורית הם ביטויים פוזיטיביים: יש פרגוד ומאחוריו יש משהו ואין לי טלפון אל מה שנמצא מאחורי הפרגוד. אבל אני לא חושב שצריך להבין אותם בצורה פוזיטיבית. למרות הסגנון הפוזיטיבי, למרות המליצה הפוזיטיבית אולי צריך להגיד, אני לא חושב שיש בכתביו ובדבריו של ליבוביץ כפי שאני מבין אותם אלמנט תיאולוגי פוזיטיבי. אחרי הדברים הנוקבים האלה רשות הדיבור ניתנת לליבוביץ והוא לא מגיב כלל על דברי כשר אלא עונה גם הוא לשאלת המנחה ע"י כך שהוא שוב מספר לנו באריכות איך הוא הסביר פעם לבחור צעיר שביקש לשוב ליהדות איך קשר אלוהים אדם יכול להיות רק צדדי רק מאדם לאלוהים והוא יכול להיות מושג רק ע"י קיום מצוות. את כל זה כבר שמענו מספר פעמים וכדאי לקפוץ לסוף הראיון. הדברים מתגלגלים לכך שכשר חוזר וטוען שאת כל מה שאומר ליבוביץ אפשר לומר מבלי להשתמש במושג "אלוהים" ומפריע לו שליבוביץ מדבר על קשר בין אדם לאלוהים כי גם בדבור כזה יש משום "ציור" שזו אלילות. ואז נשאלת השאלה: האם תתכן אם כך דת ללא אלוהים הפרשנות שלך בעצם מאפשרת דת ללא אלוהים. כשר: אם אתה שואל אותי האם תאור מדוייק של מה שאני אומר יהיה בו המושג של שבירת אלילים התשובה שלי תהיה כן. אם אתה תשאל אותי האם ימלא בו תפקיד ממשי פוזיטיביהמושג של אלוהים ? אני אגיד לא. שאלה: סליחה המילימטר הזה שמפריד בינך ובין פרופ' ליבוביץ הוא מאד כבד משקל. כשר: אני לא יודע. בפרשנות שלי כמו שאני קורא אותו ומקשיב לו במשך שנים ארוכות, בפרשנות שלי אין מילימטר כזה. אבל ייתכן שבתודעתו של פרופ' ליבוביץ יש מילימטר כזה. שאלה: עובדה שאמרת שאפילו להגיד קשר עם אלוהים לא היית רוצה להגיד. כשר:אני אספר לך אנקדוטה בכנס הראשון שעשינו באוניברסיטת תל אביב לכבודו של פרופ' ליבוביץ . . . אני הרצתי הרצאה ששמה היה "צללים תיאולוגיים" וצללים זה מזכיר את דרך השלילה וכיוצא בזה. ואחרי ההרצאה שלי פרופ' לוינגר, שמתעסק בפילוסופיה יהודית שאל לא אותי אלא את פרופ' ליבוביץ אם מה שאני אמרתי מקובל עליו בתור דעתו הוא בתור דעתו שלו. ואז הוא אמר אין שום חילוקי דעות בין דעותיו ובין מה שאני אמרתי. יש הבדל סגנוני והסגנון הוא האדם. זאת הייתה התשובה. זאת אומרת מבחינת התוכן אין מילימטר אין מילימטר כזה וגם פרופ' ליבוביץ אז, יחסית לאותו מאמר, שאני חושב שמבטא אותה עמדה, אמר שאין את אותו מילימטר, אבל יש הבדל סגנוני, ולהבדל הסגנוני הזה פרופ' ליבוביץ ייחס חשיבות. . . שאלה: הסגנון הוא לא רק סגנון. הוא לפעמים קשור לתוכן או בדרך כלל קשור לתוכן. ההפרדה הזאת היא דיכוטומיה כמעט מלאכותית לעשות הפרדה בין תוכן וסגנון. ליבוביץ: הבדלי סגנון יכולים להיות משמעותיים מאד מאד. כשר: מה המשמעות ? ליבוביץ: אינני יודע. איני יכול מבחינה פורמלית להגדיר את הדבר הזה. כשר: אני חושב שהבדלי סגנון יכולים לבטא גשרים חשובים למסורות תרבותיות שונות, למשל. ליבוביץ: יכול להיות שהן מעידות על פסיכולוגיה שונה. יש בני אדם שמתכוונים לומר את אותו דבר אבל מבטאים את זה בצורה אחרת, יש בזה אלמנט פסיכולוגי לדבר הזה. לא דווקא אידיאולוגי. כשר: זה לא משנה את התוכן של הנאמר. ליבוביץ: (מניד בראשו להסכמה, ובכך תם הראיון) האמת היא שאין לי מה להוסיף. הדברים מדברים בעד עצמם, ולדעתי תומכים במה שהצגתי בפרק השני במאמר. . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע איך הפכתי את המילה "ראיון" ללשון נקבה. בשורה השלישית צ"ל: "לעומת זאת הראיון עם אסא כשר וליבוביץ בקישור השני חדש לי, ובחלקו הוא מאד מעניין ורלוונטי" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |