בתשובה לדניאל קלטי (האדום), 31/01/01 14:19
יש לצאת בסטיקרים חדשים 615035
בס"ד

בארץ הזו חי עם ישראל בארצו לפני שחשבו על מוסלמים או ערבים כל שהם וזו מולדתנו ונחלת אבותנו וארצנו ואין עם כובש בארצו.
כל "הלאומיות הפלסטינית" החלה רק לפני כתשעים-מאה שנים כשראו שעם ישראל חוזרת לארצו ועד אז לא היה אכפת להם מהארץ הזו ולא מ"מדינה פלסטינית" וראו בעצמם חלק מהאומה הערבית ולא עם בפני עצמו. הם הזניחו את הארץ והחלוצים היהודיים הפריחו את השממה ופיתחו את הארץ.
ומה גם שכל טענותיהם של הערבים ש-‏98% מהם הם מוסלמים על קדושת הארץ בכלל וירושלים בפרט להם הן שקרים כשגם בקוראן המקודש למוסלמים, כמו בתנ"ך, כתוב שהארץ שייכת ליהודים, ואין כל אזכור לקשר מוסלמי לארץ, ואף ירושלים לא מוזכרת ולו פעם אחת באיזה שהוא שם ערבי, לעומת מאות רבות של פעמים בתנ"ך בשמות שונים (בעיקר ירושלים [עם כתיב ללא יו"ד!]).
אמנם לפי האמונה המוסלמית הם העם הנבחר כשעם ישראל בגלות והארץ שייכת להם , אך לפי אותה אמונה מוסלמית בלי חשבונות פוליטיים כשעם ישראל חוזר לארצו ומקים מדינה, חוזר עם ישראל להיות העם הנבחר וחוזרת זכותו על הארץ וראה המאמר "הערבים בארץ ישראל - מקומיים או זרים?"
יש לצאת בסטיקרים חדשים 615089
רק לגבי ''הזניחו את הארץ'' - הפלאחים הערבים דווקא קיימו פה חקלאות פלאחית שהתאימה לקרקע ולאקלים והספיקה למחייתם (ודאי היו יותר יצרניים מבני היישוב הישן שחיו מכספי החלוקה). כוונתך אולי לומר שהם לא היו מודרניסטים.

הציונים שבאו הנה כן היו מודרניסטים דגלו בהפרחת השממה לא רק כערך ציוני אלא כערך מודרניסטי ''כללי'' - תביעת חזקה של האדם על הטבע, ועריכת מניפולציות בו עד ללא הכר. ייבוש החולה הוא המקרה הקיצוני ביותר לכך, אבל היו גם הניסיונות לגדל מיני יבולים במדבר וכולי. בכל אופן זה שהם ''טיפלו'' יותר ו''לא הזניחו'' את הארץ, לא אומר שלא עשו הרבה יותר מדי, בהתלהבות חסרת בסיס, עד כדי התחרטות בדיעבד על חלק מהפרויקטים (שוב, ע''ע הפיכת ייבוש החולה).
ולגבי הפרחת השממה - אולי היתה חשיבות אסטרטגית ליישובי חומה ומגדל בכל מיני חורים בארץ, אבל ההישענות הכלכלית על חקלאות כמקור גאווה ציוני היתה שוב בחירה אידיאולוגית שנבעה מהרצון ''לאלף את הקרקע'' ולפתח יבלות על ידיו של הציוני הגאה, ולא בחירה פרגמטית שהתאימה לתנאי הארץ.
יש לצאת בסטיקרים חדשים 615091
ייבוש החולה היה מקרה קיצוני ומאוחר של ניקוז ביצות. פתח תקווה הוקמה על אדמה של כפר כושל ומוכה קדחת. לאחר ניקוז הביצות הוקמה שם מושבה חקלאית משגשגת.

עוד לפני הפרחת השממה, הישוב היהודי (ובעצם: גם היישוב הטמפלרי. הטמפלרים היו גם במקורם איכרים מנוסים יותר מהיהודים) העלו בהרבה את התפוקה החקלאית בארץ.
יש לצאת בסטיקרים חדשים 615173
יא פריצי, אנחנו נבריח את השממה!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים