בתשובה להאייל האלמוני, 15/08/13 18:43
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618769
אולי המילה הנכונה היא תיאוטולוגיה. עם אף אחת מהן אי אפשר לדון באופן רציונלי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618772
לא ברור לי מה הבעיה שלך כאן. יש לנו תופעה מסויימת ששנינו מסכימים עליה (צ'יקו וזיקו מוכרים שווארמה שמכילה את אותם חומרים במחירים שונים מאד זה מזה). ההסבר שלך לתופעה: "כולנו טיפשים, וזיקו מנוול", ההסבר שלי לתופעה: "זאת כלכלה‏1, כולם רוצים להרוויח, והמחיר של כל מוצר נקבע לפי ההצע והביקוש בלי קשר לתכולה שלו". אז איך מכאן אתה מסיק שמדובר ב"תיאולוגיה" או ב"מושג ריק מתוכן"? מדובר בנסיון (די מוצלח) להסביר תופעה קיימת (ושנינו מסכימים שהיא קיימת) באופן רציונלי. זה בדיוק ההפך מתיאולוגיה, וזה בוודאי לא מושג ריק מתוכן. דווקא ההסבר שלך נראה כלא רציונלי ובוודאי לא כזה שאפשר לדון בו באופן רציונלי.

1 בהגדרה
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618779
אז לא הבנת את הדוגמה שלי. לפיה, פונקצית המרחק בין ציקו וזיקו היא נמוכה, וגם הפרש המחירים ביניהם נמוך, כיאה וכראוי. אבל אם לידם יפתח מישהו שווארמה דומה מאד לשניהם, וימכור אותה במחיר כפול, אז:
א. הוא מוכר אותה מעל במחיר שמעל שוויה.
ב. מי שקונה אצלו הוא טיפש.

רק כדי שנבין שאני לא מבזבז את זמני בנסיון לשכנע את מי שאי אפשר לשכנע:
האם יש מחיר כלשהו שיופיע על מוצר כלשהו על מדפי הסופרמרקט שיגרום לך להסכים שמוצר זה מתומחר מעל לשוויו?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618781
הנקודה שנראה לי שאתה מפספס היא ש-"שוויו", כלומר ערכה של פונקציית התועלת עבור יחידה של המוצר, אינו גלובלי - כי אין פונקציית תועלת גלובלית המשותפת לכולם. כל סוכן מחזיק באחת אחרת.

הבהרות קלות:
1. בהחלט ייתכן שהוא מתומחר מעל שוויו *עבורך*. אבל לא עבורי.
2. מכיוון שמספר הסוכנים בעולם סופי, אז טכנית יכול להיות שהוא מתמוחר "מעל שוויו" עבור כולם. אולי זה הכיוון אליו האינטואיציה שלך הולכת (אבל מכאן לא נובע שיש לו "שווי" אוניברסאלי! אין לו).
3. אפשר להתנסח בצורה דומה, ולהתכוון שהמוצר מתומחר באופן לא אופטימלי עבור המוכר. אבל זה נראה לי פחות קשור לדיון שלכם.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618782
הנקודה שנראה לי שאתה מפספס היא שזה שאין פונקצית שיערוך יחידה לא גורר אי-קיום של שווי, ולו כהתפלגות סטטיסטית. אין בעיה עם זה שלי טחינה 'שווה' 15 ש"ח בממוצע עם סטיית תקן של שקל, ולך היא שווה 14 ש"ח בממוצע עם סטיית תקן של 2 שקל.
מהדיון פה נראה שפונקציה יכולה להיות או בעלת ערך יחיד שאינו 0, או פונקציה שלא קיימת.
החיים אינם כה בינאריים, אבל זה לא אומר שזה מנטרל כל יכולת לשקלול והשוואה.

למשל, הבה נסכום את כל פונקציות התועלת של כל הסוכנים שתיארת, ננרמל במספרם, ונקבל את פונקצית התועלת הגלובלית שאתה (והאלמוני) כה מתעקשים שאיננה ולא יכולה להיות קיימת. אז נכון, זאת יכולה להיות פונקציה שמרוחה באופן כלשהו על פני מרחב מחירים לא קטן, נניח בין 10 ל-‏20 שקל, עם זנבות מאד קטנים מסביב. אז כשאני רואה צנצנת טחינה שעולה 19 שקל, ניתן להתווכח האם היא מתומחרת מעל לשוויה, אבל קשה יהיה להכריע.
לעומת זאת אם אני רואה צנצנת שעולה 40 ש"ח, אין לי כל ספק שהיא מתומחרת מעל לשוויה באופן אוניברסאלי ככל הניתן.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618783
אני מצטער. לדעתי אתה לא מתנסח באופן קוהרנטי, ובוודאי שלא משתמש במילים במובנן המקבל (''פונקציה'', ''שווי'', ''רווח'', ''התפלגות''...). אני בטוח שיש לך רעיון כלשהו, אבל אני לא מצליח להבין ממך מהו.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618784
אולי התשובה לשאלה באמת תעזור לך להבין. כמתבונן מהצד על העסקה בין המוכר בספר לקונה, כל זמן שיש מי שקונה את המוצר ומרוצה מהרכישה שלו, וכל זמן שהמוכר מרוויח מהעסקה, אז המוצר מתומחר בדיוק, אבל בדיוק, בהתאם ל"שוויו" (שהוא, בהגדרה, המחיר בו הוא נמכר לשביעות רצונם של המוכר והקונה). מצד שני, כקונה בסופרמרקט וחלק מהעסקה הפוטנציאלית, בוודאי שיש מוצרים שמתומחרים (ולא נמכרים) מעל ל"שוויים", למעשה, רוב המוצרים מתמחרים במחיר גבוהה מ"שוויים" עבורי (ועבורך, ועבור רוב הקונים), ואם הייתי חושב אחרת הייתי קונה אותם (ואז הם לא היו רק מתומחרים אלא גם נמכרים) במחיר שבו הם מתומחרים. זה ברור?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618821
כן זה די ברור, אפילו התרשמתי איך בתגובה יחידה אתה מצליח להציג גם את עמדתי וגם את עמדתך :)
אתה מוכן להסביר לעומר מעלי?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618830
למיטב הבנתי, זה בדיוק מה שעומר אמר.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618825
פרט לזה שאתה קונה בסופר גם בתאם לצורך, ולא רק למחיר.
אם אתה לא צריך כרגע נייר טואלט, כי יש לך בבית עוד הרבה, אתה לא תקנה נייר טואלט‏1. ואם אתה לא נוהג לקנות שניצל עוף-טוב, אתה לא תקנה גם אם המחיר בהתאם לשוויו.

1 אם ימכרו חבילה של 40 גלילים בשקל, אתה עשוי להחליט ששווה לך לקנות על אף שיש לך בבית. אבל זה כבר בעליל מחיר מתחת לשוויו.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618829
לגמרי פספסת את הפואנטה, ה"צורך", ה"רצון", ה"חשק"... הם הדברים היחידים שקובעים את ה"שווי" הסובייקטיבי של המוצר.

אין מחיר שהוא "בעליל מחיר מתחת לשוויו" של מוצר (וגם לא מעל, כמובן).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618833
אני הצעתי הגדרה סטטיסטית למחיר בעליל כזה, אבל אתם לא מוכנים לקבל אותה. הסיבה לדעתי שאתם לא מוכנים לקבל אותה, היא שאתם מניחים כאקסיומה שאין דבר כזה. כמו סוליפסיזם, זו תפיסה שמאד קשה להתווכח איתה.
וכמו סוליפסיזם, התפיסה הזאת בעצם לא אומרת כלום על המציאות. מקסימום על צורת השימוש שלך בשפה והגדרת המילים שלך.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618834
מן הסתם אין לי שום בעיה עם מודלים סטוכסטיים. תגיד, קראת את "טרחנים כפייתיים במתמטיקה" שהתפרסם בזמנו באייל?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618846
את המאמר כמובן, וחלק מאלפי התגובות הראשונות :)
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618858
ההגדרה שלך היא לא ל"שווי" של מוצר אלא ל"מחיר ממוצע" של מוצר. למיטב הבנתי היא לא מלמדת אותנו כלום (אבל כלום) על השווי של מוצר שפציפי (בסיטואציה ספציפית, במקום צפציפי...). ואני בכלל לא בטוח שהיא מלמדת אותנו משהו מעניין בכלל, אבל יכול להיות שאני טועה. אם תנסה לחשב מחיר ממוצע של, נגיד, "חולצה". יש לך חולצה משומשות בשוק הפשפשים בשקל‏1, ויש לך חולצת מעצבים מקשמיר רקום עם חוטי זהב בחנויות מעצבים ברומא במאה אלף שקל‏2. איך העובדה שאתה יודע שהמחיר הממוצע של "חולצה" הוא 100 שקל‏3 עם סטיית תקן של 40 שקל תעזור לך לדעת משהו על ה"שווי" של אחת מהחולצות?!

1 כן, אין לי שמץ של מושג כמה עולות חולצות משומשות בשוק הפשפשים.
2 או ברומא.
3 או בכל מקום אחר.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618866
קודם כל, היא נותנת לנו התפלגות ולא רק שווי.
דבר שני, כמו שאמרתי, אני מגדיר אותה מראש על מוצרים קרובים, על פי פונקציית מרחק מסוימת‏1.
אם נמשיך את הדוגמה שלך, אם אני רוצה לקנות חולצת פולו של רלף לורן (וכמובן לא 'חולצה' כמושג כללי. אני שמח שלא עלית רק דרגה נוספת בהיררכיית ההגדרות ובמקום 'חולצה' לא רשמת 'מוצר' שמחירו יכול לנוע בין עשירית רופיה הודית למיליארד דולר, רק כדי להדגיש כמה ממוצע זה נתון לא מייצג), זה שמחירה הממוצע בחנויות בארץ הוא 300 שקל, עם סטיית תקן של 50, יעזור לי מאד לדעת כמה כדאי לי לקנות אתה בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב שבו היא נמכרת ב-‏500 שקל.

1 כן, אני יודע, עד שאני לא אגדיר גם את הפונקציה מרובת הפרמטרים הזאת בדיוק אינפיניטסימלי, אני לא אצא מזה בשלום כאן.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618868
ומי שכן קונה אותה ב-‏500 שקלים בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב - אתה חושב שהוא עושה את זה בגלל שיש לו 200 שקל מיותרים?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618870
בוודאי. לא לחינם הוא נמצא בקניון רמת אביב ולא בקניון נתניה דרום.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618877
ולכן השווי של " חולצת פולו של רלף לורן" בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב שונה מהשווי של " חולצת פולו של רלף לורן" בקניון נתניה דרום, ולכן אין שום משמעות לממוצע בין שניהם. מדובר במוצרים שונים (למרות שהם נוצרו על ידי אותו יצרן באותה עלות) בדיוק כמו שהחולצה בשוק הפשפשים שונה מהחולצה ברומא.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618878
"מדובר במוצרים שונים (למרות שהם נוצרו על ידי אותו יצרן באותה עלות) בדיוק כמו שהחולצה בשוק הפשפשים שונה מהחולצה ברומא." - משפט כל כך מופרך מבחינה כמותית‏2 לא הייתי יכול לנסח אפילו אם הייתי רוצה‏1.

ומה קורה אם ביום אחד - 20 באוגוסט - מחליט המוכר בקניון רמת אביב להוריד את המחיר ל-‏400 שקל? תן לי לנחש את התשובה שלך: ' השווי של " חולצת פולו של רלף לורן" בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב ב-‏19 באוגוסט שונה מהשווי של " חולצת פולו של רלף לורן" בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב ב-‏20 באוגוסט בדיוק כמו שהחולצה בשוק הפשפשים שונה מהחולצה ברומא" '.

אני צריך לנסח לך במילים למה זה מביא אותנו למחוזות האבסורד?‏3

1 טוב, אני יכול לחשוב על מטריקה כזאת - מעגל היחידה הבינארי. המרחק של כולם מכולם הוא 1. לא נראה לי רלבנטי לכאן.
2 אפילו מהעובדה שלנסוע מקניון רמת אביב לקניון נתניה עולה 20 שקל, בעוד לנסוע משוק הפשפשים לרומא עולה 2000 שקל, הזנחת בשקלול הכמותי המדויק שלך.
3 יש לי חשש גובר והולך שהתשובה חיובית.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618880
אתה טוען שהשווי של חולצה שנמכרה ב-‏400 שקל זהה לשווי של חולצה שנמכרה ב500 שקל?! זאת לא נשמעת לך טענה אבסורדית?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618918
אתה מתחמק מהשאלות שאני שאלתי, אולי אם תענה עליהן זה יעזור להבהיר לך את האבסורדיות.
כמה שווה עניבה? 618885
איש אחד הולך במדבר, תשוש, עייף ובעיקר צמא.
לפתע הוא רואה מולו רכב של "גזלן". "מים, מים, בבקשה תן לי מים" הוא מתחנן אל ה"גזלן". "אולי אתה רוצה עניבה?" שואל אותו ה"גזלן". "יש לי עניבות במבחר צבעים". "מים, מים, ממלמל האיש. "כדאי לך" מנסה ה"גזלן" לשכנעו, רק 6 שקלים לעניבה". "מים, מים" חוזר האיש ומתחנן. "שתיים בעשרה שקלים" מנסה ה"גזלן". "לך מפה" צועק האיש בכוחותיו האחרונים, "עזוב אותי עם העניבות שלך". מתניע ה"גזלן" את רכבו ומסתלק.
ממשיך האיש לזחול במדבר, ופתאום הוא רואה בית. הוא פותח את הדלת ומבקש מים. "אדוני" אומרים לו, "אתה לא יכול להכנס ללא עניבה."
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618835
יש מחיר שהוא מחיר הפסד למוכר (לפעמים עדיף למכור במחיר כזה מאשר להיתקע עם סחורה במחסנים. אבל זו לא דרך רווחית לאורך זמן).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618842
כמובן שיש.
עוף בשקל:
הרי רק שווי התערובת שאכלה התרנגולת במהלך חייה הקצרים עולה על שקל.
וזה בלי להזכיר את עלות החשמל, עלות המבנה, עלות ההסעה למשחטה, שכר השוחט, עלות ההסעה לסופר, דמי השכירות של המבנה, שכרם של המוכרים ושכר המנהל. ורווח למגדל, כמובן, שכולם אמורים להיות מגולמים במחיר העוף.

כשאתה רואה עוף בשקל נמכר בסופר, זהו בעליל מחיר נמוך משוויו. הסופר מוכר אותו בהפסד, מסיבותיו שלו‏1.

1 תקנה עוף בשקל, ועגבניות ועוגיות ביוקר.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618844
קשה מאד לדסקס דעות והשקפות-עולם באופן פרודקטיבי ותרבותי כשאחד הצדדים בדיון לא מכיר את הפריזמות הבסיסיות דרכן מועיל להתבונן בתופעות שהם מושא הדיון, ולפעמים אפילו לא את הבסיס העובדתי המינימלי שרלוונטי לנושא. "קשה מאד" אבל אפשרי, בתנאי שאותו צד פתוח ללמוד את הנושא "על הדרך", והצד השני סבלני. תנאי שלא ממש מתמלא כאן, והתוצאה היא וויכוחים מקושקשים על נושאים טריוויאלים שלא נוגעים בכלל בפער המהותי והמעניין שאולי מצוי בין עמדותיהם של המתדיינים (ואולי בעצם לא, אבל רעשי הרקע האלה ממסכים את ההסכמות).

מאז הקיץ הלפני אחרון (אני יודע מה עשיתם בו!), זו ממש מגיפה בנושאים כלכליים ופיננסים (כאן באייל, אבל גם בכלל). אז באמשל'כם, הנושא מעניין אתכם? תשקיעו דקה וחצי כדי ללמוד עליו קצת, או לפחות תגלו הכרה באי-התמצאותכם בו ופתיחות בזמן שאתם מדברים עליו.

וקונקרטית לגבי הדיון הזה: יש הבדלים חשובים ואבחנות פרודקטיביות עם השלכות מעניינות בין המושגים הידועים בציבור תחת השמות "עלות ייצור", "תמחור", "תועלת", "שווי הוגן" ו-"מחיר שוק". באמת, אבל באמת שיהיה כאן מענייין יותר לכל המעורבים אם כולם יקחו את זה בחשבון.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618850
אתה מוזמן לכתוב מאמר בנושא שיאיר את עינינו ויפרוש כר לדיונים פרודוקטיביים יותר בעתיד.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619183
המאמרים באייל אמורים להיות מאמרי דיעה, ביקורת או מעין "טורים אישיים". פלטפורמה אינטרנטית מתאימה יותר למאמר מהסוג שאתה מציע היא ויקיפדיה, ושם התוכן כבר קיים וזמין לך ולכולם. אך פטור בלא כלום אי אפשר, אז הנה הקדמה קצרה (וחלקית) לקראת עיון נוסף בנושא הספציפי הזה:

מחיר הוא קודם כל תופעה אמפירית. נפגשים שני אנשים, ומחליפים שווה-כסף תמורת סחורה או נכס. עכשיו מגיע תורם של התיאורטיקנים לענות על כמה שאלות בסיסיות. למשל:

(1) כלכלנים‏1 רוצים לבנות מודל שמנבא את התופעה (לפי מה נקבע ערך העסקה בפועל?).
(2) אנשי פיננסים‏2 רוצים לבנות מודלים של קבלת החלטות אופטימלית. באופן טבעי במוקד עניינם נמצאים נכסים פיננסים ולא מוצרי צריכה (כי הקונצנזוס הוא שלאחרונים אי אפשר להגדיר "שווי" אובייקטיבי).
(3) אנשי ניהול-השיווק‏3 רוצים לעצב אסטרטגיות אופטימליות של תימחור (ואריזה, ומיתוג...), כדי להשיג מיקסום רווחים לסוחר או הקמעונאי.

מכיוון שאנחנו לא עוסקים כאן בהערכת שווי-של חברות לפני רכישתן, או מנסים לנהל ביחד רשת סופרמרקטים - אלא מתמקדים בשאלות כמו "האם הטחינה בטיב-טעם באמת יקרה מידי", גוף-ידע הרלוונטי לדיון הוא הראשון ברשימה לעיל.

ובכן, יחזקאל שילם לרחבעם עשרה שקלים תמורת טחינה גולמית (ובאופן כללי: הרבה מאד אנשים שילמו להרבה מאד אנשים באזור מסויים סכום שמתפלג סביב עשרה שקלים עבור טחינה גולמית). איך אפשר להסביר את המספר "עשרה שקלים"? או אולי לנסות לנבא אותו מראש?

כמו "השמש סובבת סביב הארץ" ו-"עצמים כבדים נופלים מהר", האינטואיציה הבסיסית שעלתה כאן ("המחיר קשור לכמה הסחורה נחמדה ונהדרת") היא טבעית, עתיקה ושגויה‏4. מודל מוצלח בהרבה לניבוי ערך-שווי הכסף של עסקאות הוא מודל השוק, שמנבא זאת במונחים של היצע וביקוש, כאשר מסורתית מייחסים את ההיצע לעלות הייצור השולית (ייצור, הפצה וכו') וחסמי הכניסה, ואת הביקוש לתועלת השולית של הסחורה עבור הרוכש.

זה כמובן רק קירוב ראשון, שבעשורים האחרונים עבר עידונים ושיפורים רבים. הפקטורים המשפיעים על ההיצע והביקוש מובנים טוב יותר (גם מנקודת מבט פסיכולוגית‏5, וגם מנקודת מבט מאקרו-כלכלית), וברור למשל שמודל השוק לא מושלם גם אחרי התיקונים לאופן בו נקבעים ההיצע והביקוש, וידוע שבהקשרים מסויימים מודל השוק לא מתאים (אינטרקציות עם קרובי משפחה?). אבל גם בצורתו הגולמית והפשטנית הוא מודל טוב מאד, בוודאי שטוב פי מיליונת'אלפים ממודל "ערך השימוש" שלך ושל נועה, שפשוט שגוי מהיסוד.

חשוב אולי להבהיר: המודלים האלה הם מדעיים ואמפיריים, והם מסבירים (ומנבאים) כיצד נקבע ערך החליפין של סחורות כאשר בני אדם הם הסוחרים. גם אם תחוקק חוקים ורגולציות לפיהם חייבים לתמחר סחורות אחרת, באופן שנראה לך ראוי יותר, וגם תקים משטרה עם קסדות ואלות שתאכוף אותם, לא תשנה את האופן בו ערך החליפין של הסחורות נקבע במוחם של האנשים. אולי הפחד מהשוטרים והאלות יגרום להם לבצע עסקאות במחיר שנקבע לפי החוקים שלך, אבל הם לא יהיו מרוצים מזה כלל, והם יעשו כמיטב יכולתם (עד כדי עברות פליליות של ממש) כדי להטות את העסקאות כך שישקפו טוב יותר את ערך החליפין לדעתם. יש על כך מחקר עשיר, ודוגמאות רבות.

אז כשאתה אומר "הטחינה יקרה *לי*", כצרכן, ומחליט לא לקנות אותה - אין עם זה שום בעיה, ואין לי מה לומר בנושא. אבל כשאתה אומר "הטחינה יקרה מידי", באופן כללי, בישראל, לכולם - סביר להניח שאתה פשוט מאד מבולבל. יש אמנם פירוש סביר ומקובל לטענה כזו‏6, אבל כאן בדיון הזה (שלטעמי די מייצג את אופי הדיונים היומיומיים בנושא) ברי שאין זו פרשנותו של הדובר.

בפועל הכוונה היא לאחת משתיים. האפשרות הראשונה היא טענה בעלת אופי מוסרי או ערכי, שמנוסחת בצורה שגויה בעליל. אין שום דבר רע בטענות מוסריות או ערכיות, כמובן, וטענה האומרת "מחירו הגבוה של טיפול רפואי מסויים מונע מאנשים רבים להסתייע בו - וזה רע" היא טענה סבירה מאד. אבל ראשית, קצת מצחיק להתייחס ככה לטחינה או קוטג'. וחשוב יותר: גם אם היא נכונה ב-‏100% אין פירושה שלמשפט "הטיפול הרפואי יקר מידי" יש תוכן משמעותי! אין לו! אפשר לדרוש למשל סבסוד ציבורי עבור המוצר (דרישה שעשויה להיות לגטימית ורצויה), אבל קבלתה של הדרישה לא תשנה במאום את המחיר - היא רק תטיל את תשלומו על מישהו אחר (משלמי המיסים \ תורמים \ "העשירים").

האפשרות השנייה היא טענה צרכנית אישית ("במחירה הנוכחי אני לא מעוניין לקנות טחינה") סתם הוצאת קיטור ("הייתי רוצה שהטחינה הייתה זולה. וגם שלום עולמי") או הערה נקודתית ("אפשר להשיג את הטחינה במחיר נמוך יותר במכולת השכנה"), וכל עוד היא תחומה ככזו גם היא בסדר גמור (רק מאד משעממת). אבל כאשר מתלווה אליה נימה מוסרית או שהיא נאמר בהקשר פסאודו-כלכלי, אז אפשר להכתיר אותה כקשקוש מבולבל.

בהצלחה.

1 או פילוסופים (אדם סמית'), מתמטיקאים (ברנולי, פון-ניומן), פסיכולוגים קוגנטיביים (כהנמן), וכלכלנים התהנגותיים (ת'אלר).
2 וגם כלכלנים, או אנשי מנהל עסקים.
3 וגם מהנדסי תעשייה-וניהול, וחוקרי ביצועים, ושוב כלכלנים ופסיכולוגים קוגנטיביים.
4 אם כי בניגוד לדוגמאות האחרות, ההבנה שהאינטואיציה הזו שגויה גם היא עתיקה, ואף זכתה לשם "פרדוקס הערך [ויקיפדיה]".
5 "אפקט הבעלות" של ת'אלר ותורת הערך של כהנמן וטברסקי, שאף היא זכתה לעידונים רבים.
6 הפירוש הוא "שוק הטחינה לא יעיל", וקיימים לחצים להגדלת ההיצע או הביקוש שאינם באים לידי ביטוי (למשל מסיבות רגולטיביות, חסמי כניסה טכנולוגיים, כשלי שוק, וכדומה).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619192
מעולה.
לגזור ולשמור.
אבל...
יש מקרים שהצרכן קונה מוצר במחיר שמעצבן אותו. בטחינה אני לא מבין אבל ברסק עגבניות כן.
נניח שאני עושה קניות בשופרסל דיל ואשתי רשמה לי רסק עגבניות ואני יודע שבפעמים הקודמות הרסק עלה 7 שקלים והפעם מחירו 9 שקלים. נניח שקניתי את המוצר בכל זאת (כי בשביל 2 ש"ח אני לא אסע לרמי לוי, ולך תדע אולי גם אצלו עלה המחיר) אבל בפעם הבאה שאני במכולת השכונתית אני רואה את המוצר ב 8 שקלים.
יעצבן אותי שקניתי את הרסק במחיר גבוה במקום שמתיימר למחירים זולים. החוויה שלי היא שרשת הדיסקאונט הפרה הסכם לא כתוב בינה לביני למכור מוצרים רחוק מהטווח העליון של המחירים שלהם.
הייתי מרגיש שדפקו אותי.
בעבר, כאשר היחס בין המוכר לקונה היה אישי הייתי מתלונן ישירות למכולתניק (שהוא אבא או דוד של ילד שלומד באותה כיתה עם בני) והלה היה מתנצל ודואג לשפר את הרגשתי.
היום הצרכן נשאר עם הכעס על התאגיד.
אני חושב שעל החוויה הזו מדברים הפונז ונועה.
אני חושב שסוד ההצלחה של רמי לוי הוא שחשוב לו לא לדפוק את הצרכן. החזון שלו הוא הוגנות. נועה תתאר זאת- ברמי לוי לא מוכרים מוצרים מעל לשווים. ובעברית - לא דופקים אותי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619227
תודה על התגובה המפורטת ומאירת העיניים.

בין שאר הדברים שהיא הבהירה לי, אפשר גם למנות את זה שאתה לגמרי לא הבנת מה אני טוען, וייתכן כי אני לא הסברתי היטב.

למשל:
1. "המחיר קשור לכמה הסחורה נחמדה ונהדרת" - לא טענתי כך, ואני כמובן לא מסכים לזה. לאורך הדיון תמהתי אכן למה העלתם את ההנחה ש'עלות המוצר' קשורה למחיר שאני מדבר עליו כאיש קש שלאחר מכן היה לכם נח מאד לשרוף חזור ושרוף.
2. "מודל מוצלח בהרבה לניבוי ערך-שווי הכסף של עסקאות הוא מודל השוק" - אני מסכים, ולא ניסיתי לסתור את זה. גם לדעתי חלק ניכר מהזמן הוא מודל לא רע, ועליו בדיוק דיברתי. ניסיתי להראות שיש דוגמאות קיצון שמתארות מחיר כלשהוא שלא מתחשב במודל הזה ולכן הוא 'מעל לשוויו' של המוצר - שוויו על פי השוק, לא על פי העלות המאושקשת. התגובה שלי שניסחה פונקציה ממוצעת וכו' אמרה בדיוק את זה, אבל לא הבנת אותה.
3. 'מודל "ערך השימוש" שלך ושל נועה, שפשוט שגוי מהיסוד.' - אני מדבר רק בשם עצמי, וברור שכלל לא הבנת את המודל שלי בטרם פסלת אותו.
4. 'כשאתה אומר "הטחינה יקרה מידי", באופן כללי, בישראל, לכולם - סביר להניח שאתה פשוט מאד מבולבל' - מי שמבולבל פה זה כנראה אתה, כי לא אמרתי שום דבר כזה, ושום טיעון שלי לא נגע במחיר גלובלי לכולם. להיפך, ניסיתי להראות שיכול להיות מצב שבו מחיר ספציפי של מוצר ספציפי במקום ספציפי הוא יקר, וזאת כמובן דווקא בהשוואה למחיר לכולם. אתה ואחרים טענתם שדבר כזה לא יכול להיות. טוב, כנראה ממילא לא הבנתם מה אמרתי.
5. 'יש אמנם פירוש סביר ומקובל לטענה כזו‏6, אבל כאן בדיון הזה (שלטעמי די מייצג את אופי הדיונים היומיומיים בנושא) ברי שאין זו פרשנותו של הדובר' - אולי זו לא פרשנותו של הדובר, אבל לא ברור לי איך זה ברי לך, מאחר שברור בעליל שלא הבנת בכלל את פרשנותו של הדובר.

אתה רשאי להכתיר מה שאתה רוצה כקשקוש מבולבל. כשאתה לא מבין את הטיעון של מישהו, האמירה הזאת מראה יותר עליך מאשר על אחרים.

התגובה האחרונה שלך, וגם אחרות לאורך הפתיל, מניחות שאתה היחיד שמבין כאן מושגי יסוד, שאין בלתם (כאילו כלכלה היא מתימטיקה), וכל מי שדן בנושא בטרמינולוגיה אחרת, מייד מסווג אצלך כבור שממילא אין מה להקשיב לטיעוניו. אולי לו היית פחות מקובע במושגים המוכרים ומשוכנע בנכונותם האבסולוטית, היית יותר פתוח להבין מה אחרים אומרים כאן, ואז אולי גם תורם לדיון משהו יותר מעניין מלהפנות אותנו לכלכלה 101 בויקיפדיה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619235
אני מודה שלא הבנתי בדיוק מה ניסית לטעון (כפי שאמרתי לך במפורש, אך בקשותיי לביאורים לא נענו). אבל לפעמים לא צריך לרדת בדיוק לסוף דעתו של הצד השני, כדי להגיע למסקנה שהוא לא בכיוון. אני כמובן מצטער אם המסקנה הזו מוטעית. מעט הדברים שכתבת עכשיו, דווקא מחזקים אצלי את הרושם הזה‏1. בניגוד למה שאתה מייחס לי אני חושב שניסיתי לנהל איתך שיחה משמעותית, ולנסות לגבש רעיון קוהרנטי מתוך הדברים שכתבת. לא הצלחתי. אין ספק שזה אולי באשמתי.

ואתה צודק, ולדעתי "כלכלה היא כאילו מתמטיקה"‏2 (לפחות מתודולוגית). מדע לכל דבר ועניין. העוסקים בו מזהים גרף של תופעות אמפיריות קשורות וראויות להסבר, בונים מודלים להסברתם, בוחנים אותם אמפירית כמיטב יכולתם, ועם הזמן משיגים הבנה טובה יותר של פיסת המציאות אותה הם חוקרים.

1 למשל "ניסיתי להראות שיכול להיות מצב שבו מחיר ספציפי של מוצר ספציפי במקום ספציפי הוא יקר, וזאת כמובן דווקא בהשוואה למחיר לכולם."
2 ליתר דיוק היא כמו פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, רפואה או גיאולוגיה. המתמטיקה היא אפריורית.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619238
2 יכולת החיזוי של הכלכלה רחוקה לפחות 10 סדרי גודל משל המדע הראשון ברשימה שלך, וכמה סדרי גודל מהלפני אחרון. לגבי האחרון אין לי ידע. המדע היחיד שאני מכיר שדומה ביכולת החיזוי שלו לכלכלה זה פסיכולוגיה.

אני אגב, לאחרון מתקשה לקרוא מדע, לפחות על פי הצורה בה אני תופס מדע. ייתכן אגב ובעוד עשרות שנים, יתגבשו שני הנ"ל לכדי מתודה בעלת יכולת חיזוי סבירה הרבה יותר, בדומה לקפיצות שעשו הקודמים ברשימה בתקופות אחרות בהיסטוריה. בין השאר מאחר ושתי השיטות אכן מנסות בחלקן לעבוד בשיטות מדעיות שהוכיחו את עצמן בתחומים אחרים.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619271
מחקר איננו מדעי אם אינו יכול לחזות את העתיד?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619274
המטרה של מדע היא הסבר וניבוי. גם אם מילולית אני לא מדייק בהגדרתי את המדע, הבה נתמקד לפחות בחלק שאמור לנבא. מדע מנסה לנסח תיאוריה מנתוני המציאות (ואני לא צריך לתת לך לינק בשביל שתדע מה פופר אומר על תיאוריה תקפה) ותיאוריה כזו אמורה לספק ניבוי גם למקרים עדיין לא קרו. או אולי קרו בעבר מבחינת הזמן, אבל הנתונים שלהם לא היו קיימים בעת ניסוח התיאוריה.

כמובן יש להפריד בין שיטת מחקר מדעית - שכמו שאמרתי וודאי קיימת במקרים הנ''ל - לבין ההישגים - התיאוריות שפותחו.

אפילו בפיזיקה - המדע המדויק מכל, יש לאחרונה פולמוס גדול באשר ל'מדעיות' של תורות שהינן פיזיקליות למהדרין על פי השיטות שבהן פותחו - אבל שכשלו מלהפיק ולו ניבוי אחד ויחיד ניתן לבדיקה במשך רבע המאה האחרונה.

אם כן, שיטה אשר דווקא מנסחת תיאוריות עם ניבוי (בניגוד לתורת המיתרים למשל) - אבל שהניבוי שלהן כושל רוב בזמן - רחוקה מלהיות מדע טוב. לכל הפחות ניתן להגדיר אותה כמדע כושל, שעשוי בעתיד להתפתח למדע מוצלח. גם אריסטו הגדיר את מה שהוא עושה בתור מדע. היום היית שולח את התיאוריות שלו לפקולטה ללימודי הניו-אייג', במקרה הטוב.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619300
או שצריך לשנות את ההגדרה של המדע שכוללת את סעיף הניבוי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619286
מה שהפונז אמר, בתוספת העניין של ניתן להפרכה. אחרת גם אסטרולוגיה זה מדע.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619306
בדיוק באתי לכתוב ש"טאוטולוגיה או תיאולוגיה - אז אולי גם אסטרולוגיה?", כשראיתי את תגובתך. בטח ראית את זה בכדור הבדולח שלך ולכן הקדמת אותי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619318
אל תאמין למה שאתה קורא עלי בטארוט - הכל שקרים ועלילות!
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619308
2 להזכיר לך באיזו פקולטה נמצאת כלכלה? לא יחד עם פיזיקה, ביולוגיה וכימיה, לא יחד עם מתמטיקה - אלא יחד עם סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תקשורת ויחב"ל.
מדעי החברה [ויקיפדיה]
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619310
ובצדק כמובן.
אולי לא מדגישים את זה בכלכלה 101.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624229
ראג' צ'טי, כלכלן מהרווארד, מודאג מהספקנים שמסיקים מזה שבגלל שישנן מחלוקות בשאלות מסוימות, כלכלה היא דיסציפלינה מבולבלת שאיננה מדעית שלא יכולה להועיל לתהליכי קבלת החלטות. ספקנות כזאת איננה מבוססת ודורשת מהכלכלה דברים שלא נדרשים מתחומים אמפיריים אחרים כמו רפואה ובריאות הציבור. "כן, כלכלה היא מדע".
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624231
א. בטח שהוא מודאג - הוא מדבר מהפוזיציה :)

ב. גם דיסציפלינה שאיננה 'מבולבלת' עשויה לא להועיל לתהליכי קבלת החלטות, כל עוד לא הגיעה ליכולת מוכחת של חיזוי. כבר נאמר במעלה הפתיל שהשיטות של המחקר הכלכלי חלקן מדעי בהחלט, אבל אנחנו עדיין מחכים לתוצאות.

ג. קראתי ולא השתכנעתי. למרות מה שמוצג בתיאור שלך ובתחילת המאמר בהשוואה לרפואה, כשהוא דן ספציפית ברפואה הוא דן במחקרים תזונתיים מהסוג של 'האם קפה משפיע לטובה או לרעה על מחלות לב', שהם חלק קטן מהרפואה ואכן אינם מספקים היום תחזיות ברורות (או אולי אפילו לא שואלים את השאלות הנכונות). אבל ב-‏99% מהפעמים שאתה הולך לראות רופא, זה לא בשביל להתייעץ איתו כמה קפה לשתות, אלא כדי לרפא מחלות או לבדוק את מצבך הבריאותי.
באספקט הזה, היומיומי, רופא משפחה פשוט במרפאה ציבורית, שמקבל שכר ממוצע למדי, נותן לך מספר פעמים בשנה תשובות - ואף טיפול - שהפלא ופלא, מרפאות בסיכוי גבוה את המחלה שלך (דלקת גרון, שלשולים, אוזניים, ריאות, זיהומים, ועוד כמה), ועושות זאת די מהר וביעילות.
לעומת זאת, כשאתה הולך להתייעץ באותה יומיומיות עם יועץ כלכלי, ושואל אותו איזו השקעה כדאי להשקיע - ואפילו מתאמץ וקורא אנליסט שמקבל משכורת 7 ספרתית בדולרים בארה"ב‏1 - מסתבר שאותו יועץ לא מועיל הרבה יותר ממטבע של 10 שקל שאתה יכול להטיל אותו ולקבל את התשובה שלו אם להשקיע במניה א' או ב', או אם בכלל הולכת להיות מפולת או לא.

לאורך מספר שנים, אין לך שום ספק שהרופא שלך שיפר את איכות חייך, את איכות חייהם של ילדיך הקטנים, ובמקרה שעברת את גיל שישים, גם את אורך חייך במקרים רבים.
לאורך אותו מספר שנים, יש ספק רב, אם לא הטייה שלילית, בזה שהיועץ הכלכלי המומחה שלך שיפר את המאזן הכלכלי שלך.

1 כל הענין עם המשכורת כאן זה כדי להראות שהוא כנראה נחשב על ידי חבריו לתחום כמומחה גדול ומקצועי, בניגוד לרופא הממוצע שבחרנו קודם.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624234
אם כבר מדברים על הפוזיציה, האינטרס של הרופא הוא שהחולה יבריא, אבל אין ליועץ/אנליסט שום אינטרס שהלקוח ירוויח כסף.
לעומתם אנליסטים של BUY SIDE מייצרים ערך בעצות שלהם, כי הן נמדדות כל הזמן.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624236
אתה רשאי להחליף אותו באנליסט שמנהל (או מייעץ ל-) קרן נאמנות של מיליארדי דולרים, אני בטוח שלמעסיקים שלו יש אינטרס מכובד מאד שהוא ירוויח כסף ויכה את השוק, ויש להן גם יכולת לתגמל אותו היטב על ביצועים. ועדיין, 10 שקל, קוף, וגו'.

(אולי לזה התכוונת במושג הלועזי הנ"ל שאינני מכיר).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624288
כן, האנליסט הפנימי של קרן ההשקעות שמנהלת עשרות מיליארדים מספק לה המלצות טובות לאין שיעור ממה שתקבל בבנק.
לדוגמה- אנליסט שכל תחום התמחותו הוא 8 חברות מזון או 9 חברות תרופות. הוא חי ונושם אותן ואת השווקים שלהן יום יום, מדבר עם מנהל הכספים של כל אחת מהן פעם בחודש ומעורה בכל משב רוח ברגולציה עליהן. אם הוא טוב בעבודתו הוא יוכל להצביע ללא עוררין על החברה המוצלחת מבין ה 8, ועל מגמות שמתפתחות בשוק שאותו הוא מסקר, לחיוב ולשלילה. מנהל השקעות טוב יעשה מזה כסף.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624295
אז זהו, שהסטטיסטיקה והתוצאות מראות שלא. (ז''א - לא יצליח להצביע על החברות המוצלחות יותר, וודאי 'ללא עוררין'. זה שמנהל השקעות יקבל הרבה כסף זה אולי נכון, אבל בלי קשר לביצועיו, כל עוד הוא לא ממש גרוע. ומאותן סיבות סטטיסטיות).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624308
אם כל זה נכון, מנהל השקעות "ממש גרוע" שווה בדיוק כמו אחד ממש טוב: אם באופן עקבי הוא פחות טוב מהטלת מטבע (אני מניח שזאת הכוונה ב"ממש גרוע") צריך פשוט לעשות ההיפך ממה שהוא אומר (אני יודע שאתה יודע את זה, ההערה מיועדת לאחרים) ולשלם לו הרבה כסף (כזכור, ג'ורג' קונסטנזה עלה על זה פעם).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624313
הסטטיסטיקה מראה שלא מה? שעצות ההשקעה של האנליסט הכוכב שמקבל משכורת של בקרן הגידור האמריקאית שמשקיעה עשרות מיליארדים ושלא שמעת עליה מימיך אינן טובות מאלו של היועץ בסניף הבנק השכונתי? זה יכול להיות נכון אבל לא ראיתי שום סטטיסטיקה על זה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624327
אין סטטיסטיקה לגבי קרנות גידור פרטיות, אבל יש לגבי קרנות ציבוריות. החוכמה המקובלת אומרת שבממוצע הן אינן משיגות תוצאות טובות משל מדדי הייחוס שלהן (נניח, קרנות מניתיות לארג' קאפ אמריקאיות לעומת הדאו ג'ונס).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624342
אכן, מה שהוא אמר.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624345
וזאת, כאשר יש להן את האנליסטים והמנהלים הטובים ביותר שכסף יכול לקנות.
תאר לעצמך איזה תוצאות מזעזעות הן היו משיגות לו עמדו בראשן אנליסטים ומנהלים שאפשר לקנות תמורת השכר הממוצע...
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624347
זהו, שלא.
10 שקל, קוף, וגו'.

הקוף יסתפק בכמה בננות יומיות, מיטה נוחה, וקנדי קראש לשחק בזמנ הפנוי.
האלגוריתם הנקרא ממוצע משוקלל יסתפק בהרבה פחות מזה, תצרוכת קבועה של כמה אלקטרונים ותו לא.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624350
אתה עוד לא מכיר את האירוניה הדקה של ידידנו הגלילי?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624356
כנראה שהפעם הצליחה לחמוק ממני בעודי מקופף קופים...
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 745497
גם כבודת השרה לא מתנגדת לקצת קנדי והרבה קראש.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624352
אבל החישוב הוא בנטו, כלומר האנליסטים כן מכים את המדד בכמה שברי פרומיל וגובים את ההפרש כמשכורת. זה בדיוק מה שהמודל של שוק משוכלל מנבא: אם הם היו מכים את המדד בהרבה אותם אנליסטים לא היו עובדים כשכירים ויועצים אלא כמשקיעים (בעצם הם מוכרים סיכון למעסיקים שלהם שגובים כפרמיית סיכון דמי ניהול קצת יותר גבוהים ממה שהם משלמים לאנליסטים. מכירת הסיכון משתלמת למוכר רק אם הרווחים קטנים, אחרת אפשר מהר מאד להסתפק בביטוח עצמי). אם הם לא היו מכים את המדד בכלל לא היה טעם לשלם להם משכורות גבוהות, המעסיק שלהם היה יכול לקנות מהפונז אלגוריתם של הטלת מטבע בנחיר מציאה וחלק מהכסף שנחסך הוא יוכל להשקיע בפרסום. נשאר רק להבין מה האינטרס של הצרכן, ואני משער שאת התשובה צריך לחפש במישור הפסיכולוגי, מה שמסביר למה למעסיקים בכל זאת כדאי לשלם הרבה כסף לאותם אנליסטים. "מומחים" שמרויחים מליונים בטח יודעים משהו שאתה ואני לא!

כל האמור לעיל תחת ה"הנחה המקובלת" הזאת לגבי אנליסטים שאינם מכים את המדד (מישהו מכיר מחקר רציני שחקר את זה?).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624411
זה לא בדיוק ככה
- האנליסטים לא מכים את המדד, הם רק נותנים המלצות. מנהלי הכספים הטובים מכים את המדד.
- מי שמוכיח הצלחה בהכאת המדדים הרלבנטים הופך לכוכב ומקים מכשירי השקעה (נניח קרנות גידור) משל עצמו. המצטרפים הראשונים בד"כ עדיין מרויחים יפה אבל מסיבות שונות אורם של הכוכבים מועם עם הזמן והתנפחות השווי הנקי שלהם.
- כבר המציאו אלף שיטות להכות את השוק, ובטח ימציאו עוד כמה. ככל שהידע על השיטה החדשה מתפשט היא הופכת לפחות ופחות יעילה, אבל עדיין אפשר לנצל שיטות ישנות וטובות להרוויח (בממוצע!) רווח יתר, אם יש לך מספיק סבלנות.
- קרנות נאמנות שפתוחות לציבור הן די בתחתית שרשרת המזון בוול סטריט. האנליסטים שלהן הם לא הטובים בשוק. מנהלי ההשקעות שלהן היו פעמים (מישהו אמר 1999?) בוגרי מנהל עסקים זבי חוטם שמרוב התלהבות מעצמם שכחו שהגאות מעלה את כל הסירות‏1

1 וכשיש שפל אחרי הגל פתאום רואים מי שחה בלי תחתונים
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624415
"עדיין אפשר לנצל שיטות ישנות וטובות להרוויח (בממוצע!) רווח יתר, אם יש לך מספיק סבלנות." - אפשר לקבל סימוכין לזה?
(בשביל סימוכין סותרים לאמירה הזו, ראה את תגובתי לשוטה).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633913
השיטה הפשוטה והקלה ביותר לבדיקה-
לקנות את ה S&P 500 כל 1 בנובמבר ולמכור אותו כל 1 במאי‏1. הסטטיסטיקה החיובית של הטקטיקה הזו ידועה כבר עשרים שנה לפחות. בדוק את התוצאות שלה בעשרים השנים האחרונות.

1החצי השני כה ידוע בקרב קהילת המשקיעים בארה"ב עד שזכה לחרוז Sell in May ang go away
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633915
מסתבר שזה כל כך מפורסם עד שיש לזה ערך בויקיפדיה Sell_in_May [Wikipedia]
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633916
לקחתי עלי את האתגר.
מתוך הלינק הזה הורדתי את את שערי ה-S&P החודשיים ב-‏41 השנים האחרונות‏1.

משם גזרתי את השערים בתחילת מאי (42 כאלה יצאו לי) ובתחילת נובמבר (41 כאלה).
עכשיו חישבתי את הרווחים של האסטרטגיה שהצעת - לקנות בנובמבר, ולמכור במאי. הרווחים כמובן באחוזים לכל שנה‏2.
לא הכנסתי רווחים על הכסף שלך ש'יושב בצד' בין מאי לנובמבר (או בין נובמבר למאי באיסטרטגיה הפוכה)‏3.

אני אתן דוגמה מספרית ל-‏5 שנים אחורה כדי להסביר את המתודה (אפשר לדלג לתוצאות למי שמשתעמם:

שערי מאי 2010-2014: 1089.4 1345.2 1310.3 1630.7 1923.6
שערי נובמבר 2013-2009: 1095.6 1180.6 1247.0 1416.2 1805.8

רווחי נוב-מאי (==אסטרטגית אריק) באחוזים: 0.56771- 13.947 5.082 15.151 6.5212
ובשביל הרווח המצטבר - ריבית דריבית כמובן, צריך להכפיל אותם‏4 זה בזה, ונקבל על התקופה האמורה 46% רווח.

למשל, עבור אותה תקופה, רווחי אסטרטגית אנטי-אריק (מאי-נוב, וצריך בשביל זה גם את מאי 2009 - 919.14) הם:
19.202 8.366 7.303- 8.0781 10.736
והרווח המצטבר: 43% אחוזים.

רק שיש פה אסטטגיה נוספת: לא להוציא את הכסף בכלל! אני אקרא לה אסטרטגית האפס - אפס פעולות ומחשבה.

אם נמדוד את האסטרטגיה הזאת ממאי 2009 למאי 2014, נקבל 109% אחוזי רווח.
זאת כמובן דוגמה נקודתית, אז לא נסיק ממנה הרבה.

אז אחרי שהסברנו את המתודה, הנה התוצאות:
--------------------------------------

עבור חמש שנים (כמו שראינו):
'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 46.036 43.307 109.28 (באחוזים הכל)
עבור עשר שנים (כמו שראינו):
'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 59.665 7.5022 71.643
עבור חמש-עשרה שנים (כמו שראינו):
'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 59.198 -7.1861 47.758
עבור עשרים שנים (כמו שראינו):
'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 196.11 42.302 321.37
עבור שלושים שנים (כמו שראינו):
'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 839.72 35.966 1177.7
עבור שלושים שנים (כמו שראינו):
'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 1160.5 74.84 2103.9

סיכום ומסקנות:
א. אכן קל לראות מהר למדי, שאסטרטגית אריק עדיפה מאד על אסטרטגית אנטי-אריק. שזה מן הסתם מה שמראש העלה את האסטרטגיה הזאת לראש חוצות. יש רק לשים לב, שבשתי שנים, משבר 2008 ומשבר 200(נדמה לי), אנטי-אריק ספגה שני ברבורים שחורים שדי הרגו לה את הממוצע.
ב. אבל, ולדעתי זה יותר מעניין - ההשוואה האמיתי צריכה להיות מול אסטרטגית ה'אפס' - שבה לא מוציאים את המניות בכלל, לא במאי, לא בנובמבר, לא בגשם ולא בשמש. האסטרטגיה הזאת עדיפה בהרבה מקרים (לא תמיד, אבל מסםיק כדי לשבור לדעתי את ההיפותזה עימה התחלנו) על אסטרטגית אריק, ולכן לדעתי אסטרטגית אריק לא רק שאינה 'מכה את השוק', אלא להיפך, השוק מכה אותה שוק (הה הה ) על ירך.

1 למה דווקא 41? לקחתי 500 תוצאות ראשונות, וזה יצא ככה. וגם 40 שנה נראה לי טווח הוגן להסתכלות, שנות השבעים עד היום, יותר רלוונטי מהפיפטי'ס.
2 כי זה לא משנה שב-‏2012 זה עלה ב-‏300 נקודות וב-‏1975 ב-‏100, משנה כמה אחוזים הרווחת בין נובמבר למאי באותה שנה.
3 הסיבות לכך" ראשית, זה מקשה על החישוב, שנית - כיום לפחות, רווחי הון נטולי סיכון בארה"ב מגרדים את האפס, אז אם אנחנו בכל זאת מדברים על השקעה עכשווית בתנאי השוק העכשווים - זה נראה לי פחות רלבנטי.
4 לחלק ב-מאה, להוסיף 1, ואז להכפיל כמובן. אם הרווחנו פעמיים 10%, נקבל 1.10*1.10 = 1.21 --> 21% רווח כולל.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633918
תודה על ההשקעה. התוצאות מאוד מעניינות.

האסטרטגיה "מכור במאי" היא לא שלי ואין צורך לקרוא לה על שמי. קרא להן "מכור במאי" ו "שב ואל תזוז".
באשר למסקנות:
א. נכון שהחצי מאי-נובמבר חטף את הברבורים השחורים (לא לשכוח גם את 87' ו 29') אבל אפשר באותה מידה לומר שהוא מועד לחטוף אותם. לא סתם קוראים לסתיו באמריקה The fall ולאביב The spring. ענין של מצבי רוח.
ב. אמנם בשנים האחרונות התשואה בפקדונות היא אפסית אבל לא תמיד זה היה כך. אפילו עם האנומליה של הזמן האחרון אתה יכול לקחת בקלות ממוצע רבית זכות שנתית של 3% עבור 20 השנים האחרונות. מאידך פעולות של כניסה ויציאה מהשוק עולות עמלה. נניח רבע אחוז לפעולה, אז שתי פעולות בשנה עולות חצי אחוז. תוסיף אם כך לאסטרטגית "מכור במאי" אחוז אחד תשואה לשנה מריבית נטו.
ג. קח בחשבון שאסטרטגיות חלופיות לא נמדדות זו מול זו רק ברווח הסופי שהשיגו אלא גם בסיכון שנטלו בדרך. אסטרטגיית "מכור במאי" משתמשת רק במחצית הסיכון של אסטרטגיית "שב ואל תזוז".
ד. קל לראות שעבור תקופות מסויימות, לעתים תקופות ארוכות, אסטרטגית "מכור במאי" הניבה תשואה סופית גבוהה מאסטרטגיית "שב ואל תזוז". לדוגמה - 25 שנים שמסתיימות לפני 5 שנים. המשמעות היא שבתקופה הזו האסטרטגיה ההפוכה ("קנה במאי") הניבה תשואה שלילית! תשואה שלילית בשוק המניות לאורך כזו תקופה זה דבר יוצא דופן.
ה. בחמש השנים האחרונות אסטרטגיית "מכור במאי" לא היתה מוצלחת בכלל. או שזה אומר שפג תוקפה והיא לא תהיה טובה בעתיד, או שזו רק סטייה זמנית ובהמשך נחזור לממוצע. מאחר שבחמש השנים האחרונות ה S&P נהנה ממגמה עולה רצופה ויפה וטבען של מגמות להסתיים אני תומך באפשרות השניה.

מסקנה : מכור במאי היא אסטרטגיה טובה בעיני, ומתחברת לי לתגובה 630533
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633920
ב. אפילו אם תוסיף ל'מכור במאי' אחוז לשנה היא עדיין לא עדיפה על 'שב ואל תזוז'.
ג. כשאתה עוסק במניות, הסיכון של לשבת בחוץ יכול להיות שקול ללשבת בפנים. מן הידועות הוא שאם אתה מוריד מהרווח את עשרת הימים הכי רווחיים בכל שנה, אתה די הורג את התשואה של תיק המניות שלך. בעצם התוצאות הנ"ל מראות משהו חזק יותר - שחישוב הסיכון שלך הוא שגוי על פניו. אתה 'חושב' שאתה מגדיל את הסיכון תיאורטית, אבל המידע האמפירי מראה שאתה טועה - יותר מסוכן לך לשבת בחוץ מלהיות בפנים.
ד. אבל זה בדיוק הענין - כשאתה מתחיל להתפלפל על 'בתקופות מסוימות ככה, ובתקופות מסוימות אחרת', מה שאתה אומר זה שהאסטרטגיה שלך *לא עדיפה בצורה מובהקת*. ועכשיו כל אחד יכול לעשות לו צ'רי פיקינג' שיתאים לאסטרטגיה שלו, אבל זה כבר לא אומר שום דבר מבחינה סטטיסטית. (ושים לב כמה זה כבר רחוק מהטענות המוחלטות שהתחלת איתן).

ה. בחמש השנים האחרונות אסטרטגיית "מכור במאי" לא היתה מוצלחת בכלל:
אני לא מופתע, ובניגוד אליך אני דוקא חושב שפג תוקפה.
אני יכול לראות לזה שתי סיבות טובות:

1. מראש היא היתה סטייה מהממוצע בעצמה, ועכשיו היא מתקנת.
2. (וזה טיעון יותר חזק לדעתי) - במחצית העשור האחרונה השתלטו אלגוריתמים ממוחשבים על המסחר במניות, וההשפעה שלהם רק מתעצמת כנראה. כתוצאה מהאלגוריתמים האלה, כל סטייה ברורה שמכה את השוק (והם יכולים לנתח סטיות הרבה יותר עדינות ומורכבות מהאסטרטגיה הזאת) מיד‏1 'נאכלת' על ידי מכונה אלגוריתמית שמנצלת אותה עד תום.
מקורותיי (הספורדיים) טוענים שהמצב היום הרבה יותר נזיל אפילו מזה - כל אלגוריתם מופלא שיוצא לשוק, מאבד את היעילות שלו כעבור מספר חודשים עד שנה, בגלל שאלגוריתמים אחרים מזהים את הסטייה שהוא יוצר (או עולים גם הם על התופעה שהוא זיהה מראש) ומייד מתקנים אותה‏2.

1 זה יכול להיות תוך חודשים, ימים, או עשיריות שנייה.
2 או משהו כזה, אני לא מומחה לענין אז ייתכן ואני טועה בניסוח המושגים המדוייקים.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633924
ב. אני אעשה את החשבון שמדגים את זה שכן היא כן, אבל בפעם אחרת.
ג. יש לך כאן נקודת מוצא לא נכונה כאילו מדדי המניות לעולם מזגזגים כלפי מעלה. הניקיי היפני קצת הורס את ההנחה הזו. מי שקנה אותו ב 1989 והיה אז בן ארבעים יוצא היום לפנסיה בהפסד נומינלי. מעניין לבדוק מה עשתה אסטרטגיית "מכור במאי" על הניקיי בארבעים השנה האחרונות.
ה. 1. אנחנו יכולים לעשות התערבות ולחזור לכאן עוד עשרים שנה (אי"ה)
2. ככל שאני יודע האלגו לא מתעניינים בתקופות זמן כל כך ארוכות. הזמן הארוך של הטקטיקה הוא לדעתי הסיבה שהיא המשיכה לעבוד גם כאשר כבר היתה די מפורסמת. מנהלי השקעות מקצועיים נמדדים על טווחים קצרים בהרבה. היא צריכה לעניין את המשקיע הפרטי שחוסך לפנסיה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633928
ה.2. - אז מנהלי ההשקעות שלך אחרי חמש שנים גרועות היו צריכים כבר להיות מפוטרים, נראה לי שהם קצת יותר חכמים מזה.
בנוסף, לצערי כרגע אין לי או לך יכולת לנהל את הפנסיות שלנו בגמישות הזאת, אז זה לא ממש רלבנטי לנו.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633931
מנהלי השקעות לא היו נוקטים בטקטיקה הזו בכלל, אפילו אם היא היתה מוכחת לשביעות רצונך.
דווקא יש לך את היכולת להסיט את הפנסיה שלך מאפיק לאפיק. שים לב לאפיקים "מנייתי" ו"קצר".
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633932
מעניין, אני תוהה אם הם יתמכו בהעברה כזו מידי חצי שנה. ואם יחתכו בדרך איזה עמלת מעבר או משהו.
אגב, עוד לא הראינו בכלל שהאסטרטגיה הזאת (לא) עובדת גם בישראל :)
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633929
ה. 1. לקרוא במבטא יפני?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 676314
נתקלתי בזה (כאן מכור במאי וקנה באוקטובר, לא בנובמבר)
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633921
ה. ספקולציה: או שאולי הרבה משקיעים פועלים לפיה ולכן גם אם הסיבות שגרמו לה להיות טובה עדיין תקפות, עודף הביקוש גורם לחוסר רווחיות.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633926
לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי שהאלגוריתם 'מתקן' את הסטייה, אולי נכון יותר לומר מחליק אותה או מאפס אותה.
אולי באופן יותר ציורי - הסיכוי למצוא 'כסף על הרצפה' בשוקי המניות קטן מאוד מאז כניסתו של המסחר האלגוריתמי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 633927
נראה לי שאנומליה כזו (אם היא קיימת) פועלת על פרקי זמן מספיק גדולים שהסוחרים האוטומטיים לא מתוכנתים לפעול בהם. אבל אני מתייחס לסוחרים האנושיים: יכול להיות שיש עדיין קצת כסף שתלוי על ענפים נמוכים. אבל כשזה הופך לפולקלור ומגיע כבר לידיעתי, רוב הסיכויים שזה כבר לא נכון.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624441
אם להכות את השוק, פירושו לתת יותר מאשר הריבית שישלם הבנק, אז גם לא כוכבים יכולים לעשות את זה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624452
אני מניח שאתה יודע מה זה אומר להכות את השוק וזאת היתה תגובה משועשעת?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624471
פחות או יותר. כך כולם יצאו מנצחים.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624414
(במיוחד בשבילך שוטטתי והגעתי למספר מאמרים שנראה לי יכולים להוות קצה חוט בענין, גם בתור הפניות למאמרים נוספים)

למה קרנות סובלות מביצועי-חסר
ולמה לעזאזל אנשים בכל זאת משקיעים בהן?
ועוד אחד ותיק
ולבסוף מהמחבר של 'הילוך אקראי בוול סטריט', שמן הסתם יותר קריא מהמאמרים הנ"ל.

אתה מוזמן לסכם את רשמיך לאחר הקריאה :)
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624438
תודה, אני מקוה שאתפנה לזה בעתיד הלא נורא רחוק.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624254
נראה לי שאתה מערבב בין ספירות שונות. הרופא או יועץ ההשקעות הם ״אנשי הביצוע״ (מה עוד שהמרחק בין יועץ השקעות וכלכלה הוא גדול מאד - אם בכלל נחוץ קשר כזה - יחסית לקירבה ההדוקה בין רופא לרפואה), לעומת הכלכלן וקבלת החלטות בתחומי מדיניות כלכלית (וחברתית), ״השאלות הגדולות״ אליהן התייחס המאמר דלעיל.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624258
טוב, אף אחד הרי לא טען שבמשרד האוצר אמורים לשבת אנשים שלמדו נגרות ולא אנשים שלמדו כלכלה. גם במשרד החינוך יושבים אנשים שלמדו חינוך, פסיכולוגיה, התפתחות הילד ושאר ירקות. זה לא הופך את ה'מדע' שהם עוסקים בו למדע מדויק.

הרופא הוא 'איש ביצוע', אבל הוא מוציא לפועל בצורה די עקבית את המודלים התיאורטיים שפיתח מדע הרפואה לפניו.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624287
אבל הרי נראה שעכשיו אתה מערבב פעם נוספת בין שני דברים. הוא לא טען שכלכלה היא מדע מדויק אלא שהיא מדע (ואפילו נתן דוגמאות לתועלת במחקר כלכלי על קבלת החלטות, לא על חיתוך עץ וטיפול נפשי בילד. הוא תיאר החלטות על מדיניות כלכלית חברתית שהתקבלו על סמך מחקרים כמו השפעת הארכת תשלומי דמי אבטלה על זמן האבטלה או ניסוי מבוקר בנושא ביטוח רפואי).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624294
הטענה שניסחת (בשמו) היא כל כך כללית ומעורפלת שקשה בכלל לדון בה באופן כמותי או לוגי. יתירה מזו, קשה אולי גם שלא להסכים עימה‏1, רק שזה לא מאד מעניין.

1 שזה אומר שקל להסכים אותה, לאחר צמצום השלילה הכפולה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624296
ממש לא, אבל ניחא.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624298
מישהו פה פקפק בזה שכלכלה היא מדע, ומשתמשת במתודולוגיות מדעיות בכדי לנסות לבנות מודלים של המציאות?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624300
שוב נראה כאילו אתה מפספס. בפתיל הגיבו בענייני כלכלה ותקפותה המדעית והמאמר המקושר היה ממש רלוונטי לנושא.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624302
ואני ניסיתי לענות ספציפית למאמר ולהראות שלמרות שהוא מראה כמה ניסויים, האנלוגיות לרפואה שהוא משתמש בהן למשל לא רלבנטיות, ואולי אף מטעות.
ועכשיו משקראתי שוב בעיון את הניסויים שהוא תיאר, הם אכן הרבה יותר דומים מתודולוגית לניסויים בסוציולוגיה, מלניסויים ברפואה (מלבד בענייני תזונה, שלזה כבר התייחסתי).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618845
ההצהרה עוף בשקל היא שקרית, למעשה את משלמת על העוף שקל בתנאי שקנית עוד מוצרים בסכום כולל של הרבה יותר משקל (או עשרות שקלים) וסה''כ החבילה היא בשווי עלות כל המוצרים, כולל העוף פלוס רווח.
''בחינם'' או ''כלול במחיר'' 618887
איש ומזוודה בידו ניגש לתחנת מוניות בחיפה. "כמה תעלה לי נסיעה לתל אביב?" הוא שואל. "300 ש"ח" הוא מקבל תשובה.
- "והמזוודה?"
- "המזוודה בחינם"
- "בסדר, קח רק את המזוודה בבקשה".
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618857
הרשי לי לצטט את עצמי: "לשום מוצר אין "שווי" אינהרנטי, להרבה מוצרים יש עלות, והרבה אנשים מבלבלים בין עלות לשווי."‏1 יש מוצרים למכרים מעל לעלותם, יש מוצרים שמכרים לתחת לעלותם, אבל כל זמן שגם המוכר וגם הקונה מרוצים מהקניה של המוצר, יהיה זה עוף בשקל, תחינה ב-‏300 שקל, תיון ב5 אגורות או חולצה ב-‏20,000 פזו, המוצר נמכר בדיוק, אבל בדיוק, בשוויו.

1 תגובה 618740
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618867
למה אתה חושב שהקונה כל כך מרוצה? לפעמים הוא מספיק טיפש‏1 כדי לחשוב שאין לא ברירה אחרת. ואני חשבתי בכלל שההסתכלות על קונה כיישות רציונלית זה לגמרי האלף הקודם. אבל לפעמים הוא מאד לא מרוצה. ולפעמים גם המוכר לא מרוצה.

אם למחרת היום בו יהושע מכר עוף בשקל, הוא נאלץ לסגור את הסופר שלו, האם זה אומר שהוא היה מרוצה מהמכירה יום לפני?
או שביום שבו יהושע החליט לשנות את מחיר הטחינה מ-‏300 ל-‏100 שקל, מתי השתנה השווי שלה? מתי השתנתה שביעות הרצון שאותה אתה נותן כפרמטר יציב וראוי למחיר המוצר? האם בשנייה שגמלה בליבו ההחלטה להוריד את המחיר? או בשנייה שבה הודפס המחיר החדש על גבי הצנצנת?

עכשיו כדי לדעת מתי מוצר נמכר לפי שוויו, אני צריך מדד שביעות רצון רגעי בכל חנות וחנות? זה נראה לך פרמטר מדיד?

1 טיפש - הגדרה לא פוליטיקלי קורקט ללקוח שפועל באי רציונליות, מאחר ואין לו מספיק נתונים (וודאי פחות משל בעל הקזינו או הסופר), או שאין לו כח לחשוב בהגיון כי יש לו ילד בוכה העגלה לידו, או אלף סיבות אחרות.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618879
כשלקוח רציונלי, הגיוני ולא טיפש עומד בסופר עם עגלה מלאה וילד עייף ובוכה מול מדף התחינה ויודע ש
1. הוא "צריך" לקנות תחינה.
2. העגלה שלו כבר מלאה.
3. הילד שלו בוכה.
4. המחיר של התחינה בסופר בו הוא נמצא הוא 20 שקל לקילו.
5. המחיר של התחינה באחד מהסופרים השכנים יכול להיות 15 שקל (או 30 שקל) לקילו.
6. הוא עייף ו"מת" לחזור הביתה.
אז הוא יש לו שלוש אפשרויות:
1. לקנות את התחינה ב-‏20 שקל, לשלם מהר, ללכת הביתה ולהשכיב את הילד הבוכה.
2. לשלם על מה שיש לו בעגלה בסופר בו הוא נמצא, לעבור בשאר הסופרים השכנים (עם הילד הבוכה) ולבדוק את מחירי התחינה שלהם.
3. להחזיר את כל העגלה ועלשות סקר שוק מלא של כל המוצרים שהוא צריך בכל הסופרים השכנים, עד שימצא את דרך החלוקה האופטימלית.
בסיטואציה כזאת, אני לא חושב שמסלול 1, וההחלטה לקנות את התחינה ב-‏20 שקל, למרות שהיא יקרה ב5 שקל שלמים מעל "המחיר הממוצע" היא לא רציונלית ובטח שהיא לא טפשית. זמן הוא כסף, וזמן שבו הילד שלך בוכה הוא הרבה כסף, הרבה יותר מ-‏5 שקל, וכל אדם רציונלי (או לא רציונלי) יודע את זה, ולכן כולנו נבחר באופציה הראשונה, וזאת בדיוק הסיבה ש"המחיר הממוצע" של תחינה בכל רחבי הארץ, בשכונה או בסופר ממש לא רלוונטי למחיר הסובייקטיבי אותו אתה תהיה מוכן לשלם בסיטואציה נתונה תחת רצון נתון ומגבלות נתונות. לגמרי לא ברור לי איך אפשר לקרוא לשחקן כזה "טיפש" או "לא רציונלי".

הקונה הוא יישות רציונלית במובן שהוא יודע מהו המחיר הראוי לשלם עבור מוצר נתון במגבלות נתונים, הוא לא יישות רציונלית במובן שהוא יודע מהם המוצרים שהוא באמת זקוק להם (במילים אחרות,הוא לא חייב לקנות תחינה‏1). אם תנסה להסתכל מנקודת מבט חיצונית על מה אנשים מוציאים יותר כסף בסופר (או משאבים בכלל) מול הצרכים הביולוגיים האובייקטיביים שלהם בוודאי שתגלה שהמין האנושי הוא מין לא רציונלי, לא בסופר ולא בשום מקום אחר, אבל, תוך כדי סיכון בחזרה עצמית, זה ממש לא שייך לדיון הזה. לצורך העניין, אתה יכול לחשוב על נרקומן ש"חייב" מנת סם. מנקודת מבט ביולוגית, לקנות עוד סם זה פעולה לא רציונלית, ולכן אולי הביולוג היה אומר שהמחיר של מנת סם עבור אותו נרקומן צריכה להיות שלילית. אבל, מנקודת מבט כלכלית, הנרקומן משוכנע שהוא חייב מנת סם, ולמרות שהוא (אולי) יודע שהמנה הזאת עלולה להרוג אותו ובכל מקרה לא תגדיל את תוחלת חייו או את איכותן, זה לא משנה את התחושה (הלא מוצדקת ככל שתהיה) שלו שהוא חייב לרכוש מנת סם, ולכן המחיר שהוא ישלם עליה יהיה הרבה יותר גבוה ממה שאני (או אתה) היינו מייחסים לה, ולכן השווי של סמים הוא כל כך גבוה, ובתנאים כאלה ההחלטה של הנרקומן לרכוש סמים במחיר כל כך גבוה היא החלטה רציונלית. הכלל הזה תקף לא רק לגבי סמים או תחינה, אלא גם לגבי חולצות‏3 ועוף, זה סוג הרציונליות עליו אנחנו מדברים או שביעות הרצון אותו אנחנו דורשים על מנת שנוכל להגיד שהעסקה מייצגת את המחיר האמיתי של המוצר.

1 שהרי, כידוע‏2, תחינה זה איכס
2 תגובה 575250
3 מישהו באמת "צריך" חולצות של רלף לורן?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618886
השגיאה הזו מתחילה להיות קצת מבלבלת:

תחינה: הבכי של הילד או הבקשה ממנו להפסיק.
טחינה: המאכל.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618919
קודם כל, זה קצת מבלבל ומתסכל שאני מציב לך סיטואציה ושואל עליה שאלה, ואתה כתגובה זורק סיטואציה אחרת לגמרי ומנסח עליה תזה ארוכה, שקשה להבין את ההקשר שלה לסיטואציה שלי. זה מתחיל להישמע כמו שיח חרשים, וזה קצת מנטרל את הדיון.

אם אני מנסה למצוא איזה משהו משותף בין התגובה שלך לשלי, הייתי אומר ששלל הסעיפים והספרורים שהצגת נופל בתוך הגאוסיאן של שוויו של המוצר, שכבר הסכמתי שהוא גאוסיאן ולא קבוע יחיד ואוניברסאלי.
הטיעון שלי רוצה לומר יש מחירים שהם מעבר לגאוסיאן הזה, והם אלה שמצדיקים את ההגדרה 'מתומחר מעל לשוויו'. לשיטתך, כפי שאני מבין, אין דבר כזה.

הסיטואציה שאני תיארתי ניסתה להתמקד בטענה הזאת, ואתה חוזר לסיטואציה שכולנו מסכימים עליה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618953
עניתי על השאלה שלך בפירוט. אני מסכים שהדיון מתסכל - אני מוצא את עצמי מסכים עם עומר - לא ברור לי למה אתה מתעקש לדבר על נושא בלי לנסות להבין את מושגי היסוד שלו, ואחרי שמסבירים לך אותם חמש פעמים, אתה מתעקש להתווכח איתם תוך כדי התעלמות מההסברים שנתנו לך. ''מתומכר מעבר לשוויו'' הוא רק מוצר שלא נמכר, ברגע שמוצר נמכר לשביעות רצונםשל המוכר והקונה הוא נמכר בהתאם לשוויו.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618954
אוקי, כבר אתה נסוג אחורה - עכשיו המחיר הרשום על המוצר יכול להיות מעל לשוויו, כל עוד אף אחד לא קנה אותו?

ולמשפט האחרון שלך אני קורא טאוטולוגיה - לתפיסתך עצם העובדה שמישהו רכש מוצר גורר בהגדרה שהוא נמכר בהתאם לשוויו. אתה לא טוען שזה כך - אתה מגדיר כך את 'נמכר בהתאם לשוויו'.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619073
אני חושב שאני עקבי למדי, יש מקום בו גרמתי לך לחשוב שאני יכול להעריך את השווי של מוצר שלא נמכר?

זאת הגדרה, בדיוק כמו ההגדרה שלך (רק יותר הגיונית, יותר עקבית, וגם עוזרת ללמוד משהו על מה שקורא מסביבנו). הגדרה היא לא טאוטולוגיה בהגדרה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619105
ואת שוויו של מוצר שכן נמכר אתה יכול להעריך?
מה שוויה של חבילת הוופלים החמישית בתגובה 270429?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619146
קצת קשה להעריך מה הערך של חלק מחבילה (מה הערך של גלגל במכונית שעולה מאה אלף שקל?) - אבל נראה לי שהתשובה היא בסביבות ה-‏2 שקל.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619161
OK, נניח שערכה של החבילה הוא 2 שקלים. המוכר משלם לי בערך 2 שקלים על מנת שאקח את החבילה הזאת. כלומר הוא מוכר אותה בכארבעה שקלים מתחת לשוויה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619178
יכול להיות שלא הבנתי משהו, אבל איפה בדיוק הוא משלם לך? מה שאני הבנתי הוא שאתה קונה חמש חבילות תמורת 10 שקלים, ז"א המוכר נותן לך 5 חבילות, ואתה נותן לו 10 שקלים. לכל אורך העסקה, אם אני מבין נכון, כיוון מעבר הכסף הוא תמיד חד צדדי (ממך אליו) וכיוון מעבר החבילות הוא בכיוון ההפוך. זה לא ככה?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619180
להבדיל מדוגמת המכונית, שאותה אינך יכול לקנות ללא ארבעת (חמשת למען הדיוק) גלגליה, את חבילות הוופלים אני יכול לקנות בכל כמות שארצה.
נניח שכל מה שאני צריך זה ארבע חבילות וופלים. הסופר ימכור לי אותן תמורת 2.99 ש"ח החבילה, ובסה"כ תמורת 11.96 ש"ח. עכשיו אני אקח מהמדף חבילת וופלים נוספת (ואזרוק אותה לפח אחרי שאצא, כי כאמור היא אינה נחוצה לי), הסופר יחזיר לי 1.96 שקלים.
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • טווידלדי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • נועה ו
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • ירדן ניר-בוכבינדר
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  תודה על הדגים • הפונז

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים