 |
זה שאנחנו לא בדיוק כמו השימפנזים ושאר פרימטים לא אומר שאי אפשר ללמוד מהם דבר או שניים, ולא רק מקדיחת חורים בגולגלות שלהם.
אכילת חרקים נשמע לי כמו רעיון טוב מאוד, מעניין מתי יחזור הנוהג לאופנה.
ומעבר למה שהפרימטים יכולים ללמד אותנו בתחום התזונה, במיוחד הייתי שמח, אם היינו מאמצים את השיטה האורנגוטנית להגבלה עצמית של האוכלוסיה - התנהלות בקבוצות רופפות של חבורות קטנות ומשתנות, התבודדות והתרועאות חלקית, זוגות זמניים וזיווגים מזדמנים מפוזרים גיאוגרפית.
אבל כוחנו בצפיפותנו! נקווה שנצליח לקיים מרחב סביר, בצפיפות אוכלת החרקים שצפויה לנו. מה שבטוח - הרבה חידושים ממוחשבים הולכים ליפול עלינו בקרוב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש