בתשובה לdd, 22/02/15 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הציונות מעולם לא הייתה תנועה ליברלית, הציונות היא תנועה לאומית, הערך העליון של הציונות הוא העם, מי שקבע את האוריינטציה הליברלית של המדינה היה סוציאליסט, הליברלים של הציונות הכירו את עצמם כלאומיים, הזרם הליברלי של הציונות הריהו הזרם של ז'בוטינסקי. מרוב אפולוגטיקה לליברליזם הגעת להכחשת הלאומיות. היינו מתוך דחף אידיאולוגי, הגעת להכחשת הלאומיות בבחינה היסטורית. שכמותך כדי שתבין שאתה לא יחיד, אלא זו הדרך שעוברים רבים שמחזיקים את עצמם "ליברלים" וככל שיגבר הרהב האידיאולוגי של שכמותך, כך תגבר ההתקפה האידיאולוגית שלכם על הלאומיות והראיה הפשוטה היא שהאנטי לאומיים המוצהרים למיניהם, מזהים את עצמם כליברלים. הראיה הפשוטה היא שאת האג'נדה הליברלית הם מבקשים לקיים דרך ארגונים בינ"ל. הליברליזם הוא הפרדיגמה השלטת כיום בחברה הישראלית, והיא שמכתיבה את זוית הראייה לדיון בציונות. "האני" בחברה הישראלית אינו נרדף שזקוק להגנה, אלא הוא הוא הערך העליון של החברה הישראלית. הראיה הפשוטה היא שההפגנה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, לא עסקה בסוגיות דתיות, לא עסקה בסוגיות לאומיות, לא עסקה באידיאלים או בנושאים אידיאולוגיים. אלא באני. ההפגנה של 2011 עסקה ב"אני" ובכיסו. הרמיזות האידיאולוגיות היחידות בהפגנה זו היו הקריאות לביטול המדינה הלאומית לטובת "חברה אזרחית" ל"סדר פוליטי שמבוסס על האני" כפי שכתב אחד הפובליציסטים. העובדה היא שמרגע שמתנשא האני והפך לערך העליון של החברה הישראלית, החלה התנגשות של "זכויות האדם" ב"זכויות הלאום" החל בעניינם של מהגרי העבודה/ מסתננים/ פליטים, וכלה בנישואי השיבה של ערביי ישראל. אני לא אמרתי שהרצל ופינסקר אינם ציונים, זה מן הסתם אחד מאותם דמיונות שלך, אלא שלשווא תטרח להרגיש בנוח עם עצמך כאילו אתה עומד במקום האידיאולוגי שלהם. "ציונות של האני" או "ציונות של האדם במרכז", היא פיקציה, אפולוגטיקה, היא ביטוי חסר משמעות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. פתרת לי דבר שהיה סתום לי ברמה האידאולוגית- מדוע תמיכה בינלאומית היא דבר כל כך שנוא ופסול בעיני הימין. כאשר מנגידים כפי שעשית את הליברליזם מול הציונות זה נהיה ברור. אבל אני מחזיק מעצמי גם ציוני וגם ליברל. גם "אתה בחרתנו מכל עם" וגם זכויות הפרט תגובה 633199 האם אלו בהכרח שני קטבים שאני חייב לבחור ביניהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "אתה בחרתנו מכל עם", האין משמעותו שהבחירה מתבטאת בזכויות רבות יותר לפרט שהוא חלק מהעם הנבחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העם הזה נבחר לשאת בעול תורה ומצוות. אלה חובות המוטלים עליו, וזכות לקשר מיוחד עם השי''ת. לא זכות אלוקית להכות דרוזים בירושלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני צדדים למטבע. יש חובות יתרות וזכויות יתרות שאינן מצטמצמות רק לקשר המיוחד עם השי"ת. כך לכהן יש זכות לאכול בתרומה - זכות שאין לשאר העם. לשאר העם יש זכות לאכול מן הזבחים ומן הפסחים - זכות שאין לדרוזי. כך גם זכות השבת האבידה היא זכות שאין לדרוזי1, כמו הזכות להתמנות למשרות ציבוריות או לשרת במשטרה2 וכו' וכו' וכו' __________ 1 רק כדי להבהיר - הכל לפי המקור שסיפר לנו ש"אתה בחרתנו מכל העמים". 2 במשטרה, ולא בצבא. שבצבא הוא נלחם באויב, ולמשטרה יש שררה על האזרח שהוא מהנבחרים, ורם במעמדו על פני הדרוזי3 3 וזה עוד לפני השאלה על מעמדו של הדרוזי באם הוא גר תושב, או אם זו תקופה שבה מקבלים גר תושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכויות שמנית לא נראות לי תוצאה ישירה של "אתה בחרתנו" כמו החובות שנמנו לאורך ספרים שלמים בתורה. אנחנו העם החביב על השי"ת וככאלה אנחנו מקבלים שיט. רק אם נחזור בתשובה בלב שלם נקבל הטבות מיוחדות. גם בעניין זה וגם בעניין שלא רצו לחזור בעצמנו קישרתי אל יחסו של ה"שפת אמת" לציונות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה לא תוצאה ישירה? בין החובות שנמנו לאורך ספרים שלמים, נמנו גם זכויות. בתור העם החביב על השי"ת, יש לנו חובות יתירות והטבות מיוחדות. הבעיה עם חובות יתירות היא שיש יותר תנאים שאם אתה לא מקיים אותם אתה סוטה מן התלם. בעוד שלגוי הממוצע יש תלם רחב יותר ללכת בו, ליהודי יש שלל סייגים, איסורים וגבולות שמגבילים אותו. אם הוא חוצה את הגבול, מן הסתם מגיע לו עונש. בכל אופן, פחות חשוב אם התוצאה ישירה או עקיפה. הנקודה היא שאתה מקבל את הרעיון המיסטי של "אתה בחרתנו" על סמך מקור מסוים, בזמן שבו אתה מסתייג מדברים רבים שנכתבו באותו מקור. כדי לקבל את הרעיון המיסטי הנ"ל, צריך להאמין באמיתותו האלוהית של אותו המקור, מה שמחייב לא רק מבחינה דתית, אלא סותר את ערכי השיוויון האזרחי שאתה מקדם. וודאי וודאי שכשהגבעטרון מספרים לי שכנסיות ומסגדים "זו ירושלים של אבני החושן" - זה שקר גס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שההלכה - במיוחד הפלג השוביניסטי והמרושע החביב על שוליית האורקים - מלאה כרימון בקסנופוביה. אבל יש רבנים הגונים שידעו לאחוז בתורה וגם מדרך ארץ לא הניחו ידם. "אתה בחרתנו מכל העמים" לא מוביל ישירות ובאופן בלעדי אל זכויות היתר שהשולייה מדמיין שיש לו. ההלכה לא כופה עליו לצעוד בדרך הרשע והאלימות; זו בחירה אישית שנובעת מחינוך לקוי או פסיכולוגיה פתולוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 651503 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאחר ששחררת קצת קיטור, אתה מוזמן לקרוא שוב את התגובה שלי ואת הזכויות שמניתי, ולהסביר לי איזו מהן עונה להגדרה של רשע ואלימות, או איזה רב מתכחש לזכויות שמניתי. נא להסביר. בדרך-ארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "הציונות מעולם לא הייתה תנועה ליברלית, הציונות היא תנועה לאומית" כאמור, אין סתירה בין השתיים: רבות מהתנועות הלאומיות, כמו הציונות, היו והנן ליברליות – שהעמידו את האדם במרכז. והן לא היו פיקציה או אפולוגטיקה כלל ועיקר, אלא חוללו גדולות ונצורות ושינו את פני העולם. אבל נכון שהיו גם אידיאולוגיות ששמו את העם (או הדם והאדמה) כערך חשוב יותר מהאדם. אלו האידיאולוגיות הפשיסטיות שהביאו אסונות על העמים שאחזו בהן ועל האנושות כולה. מפניהן, שומר נפשו ירחק. (בדבר אחד אני מסכים, שההפגנות של 2011 לא עסקו באידיאלים אלא בקוטג' ודירות. אני חושש, גם לאור הדיון שמתנהל כאן, שהפגנות על בסיס אידיאולוגי יותר יעוררו התנגדות אלימה. ) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |