בתשובה לאביר הקרנפים, 24/05/15 22:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דו שיח בין הקרנף לגור הקרנפים: קרנף: היום יום הזכרון לשואה. גור: מה זה שואה? קרנף: היה היטלר, הוא רצה להרוג את כל היהודים. גור: כמו המן? קרנף: כן. גור: וכמו המן, הוא לא הצליח? קרנף: זהו, שהוא חלקית הצליח. הוא הרג 6 מליון יהודים. גור: וכמו המן ופרעה, זה היה לפני המון המון המון שנים? קרנף: לא. זה קרה לפני 70 שנה. גור: ואלוהים לא עזר ליהודים, כמו שהוא עזר לבני ישראל במצרים וכמו שהוא עזר לאסתר ולמרדכי היהודי? קרנף: <מפשפש בכיס למצוא קש>. גור: למה אלוהים נתן להיטלר להרוג את כל היהודים האלה? קרנף: הנה, קח. קש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת אולי להוסיף שהמן לא הצליח ואז היהודים טבחו בפרסים ורצחו 75,000 מהם ועוד 500. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מטריד אותי. בגלל שהביורוקרטיה הפרסית עובדת עקום, אי אפשר לבטל את דבר המלך לאחר שיצא ונחתם. אז פורסם והופץ שבאותו היום - היהודים יכולים לעמוד על נפשם, אם בא להם1. מי שקם על היהודים להרגם, נתקל בהתנגדות. היה יכול גם ללכת לעבודה כרגיל באותו היום, במקום לפרוע פרעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות, תלייניו מרצון של מרדכי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא באמת מה שכתוב במגילה: "... פתשגן הכתב, להינתן דת בכל-מדינה ומדינה, גלוי, לכל-העמים; ולהיות היהודים עתידים ליום הזה, להינקם מאויביהם. .ובשנים עשר חודש הוא-חודש אדר, בשלושה עשר יום בו, אשר הגיע דבר-המלך ודתו, להיעשות: ביום, אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם... נקהלו היהודים בעריהם, בכל-מדינות המלך אחשוורוש, לשלוח יד, במבקשי רעתם; ואיש לא-עמד לפניהם, כי-נפל פחדם על-כל-העמים... ויכו היהודים בכל-אויביהם, מכת-חרב והרג ואבדן; ויעשו בשונאיהם, כרצונם... תאמר אסתר, אם-על-המלך טוב--יינתן גם-מחר ליהודים אשר בשושן, לעשות כדת היום... ויאמר המלך להיעשות כן, ותינתן דת בשושן... וייקהלו היהודים אשר-בשושן, גם ביום ארבעה עשר לחודש אדר, ויהרגו בשושן, שלוש מאות איש... ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על-נפשם, ונוח מאויביהם, והרוג בשונאיהם, חמישה ושבעים אלף..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנאמר "חג פורים שמח, יהודים"1. 1 כן, יש פולמוס על ההקשר המקורי. ועדיין, האסוציאציה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מציג את זה ככה1, עוד עשוי לצאת משהו אחד טוב מהדו-שיח הזה: הילד עשוי להבין שכל הסיפור הזה על אלהים שמציל יהודים זאת מעשיית עם חביבה אבל שכל קשר בינה לבין המציאות מקרי בלבד. ואל יקל בעיניך הדבר - עוד לא פרשתי כאן את תלונותי על רבנים שמגיעים לגן כדי לה(ת)חיל אינדוקטרינציה נוספת מגיל צעיר. 1 מבהיר היטב את הנקודה, שיהיה ברור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |