בתשובה לדובי קננגיסר, 05/07/00 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יהדות התורה הייתה חברה בקואליצה, אך לא חברה בממשלה. היא קיבלה מקומות בוועדות ויצוג בהנהלת הקואליציה. במקרה של מרצ, שרי מרצ פרשו מהממשלה and that's it. מה לעשות, קבל את זה. אף אחד לא פיטר את שרי מרצ. אם תשכור דירה ופתאום תחליט שלא לגור בה יותר ("התפטרות"), האם אתה רשאי לא לשלם שכר דירה? בוודאי שלא ולכן ההסכם הקואליציוני תקף, (אברשה) שריר וקיים. אני שב ומפנה אותך לניסוח המדוייק של הסעיף בהסכם הקואליציוני: "2. סיעות מרצ וישראל אחת רואות בשירות בצה"ל חובה לאומית המוטלת על כל יהודי. סיעת מרצ *מתחייבת* לתמוך בכנסת, בהתאם לפסיקת בג"צ, בחקיקת חוק שיקבע את נושא הגיוס *והפטור מגיוס* של בני הישיבות על בסיס צרכי צה"ל, תוך הדברות מראש וחתירה להבנה עם הנוגעים בדבר" (ההדגשות אינן במקור אלא שלי) טוב, המשפט הראשון הוא משפט *הצהרתי* שאינו נושא אופי מעשי או חוקי. המשפט השני מכיל שתי הדגשות שלי - מרצ מתחייבת (כן, מתחייבת) לתמוך בחוק, והחוק יעסוק בנושא הגיוס והפטור מגיוס (כן, פטור). בהמשך מפורט שהחוק יהיה על בסיס צרכי צה"ל - לא שמעתי לדוגמא את הרמטכ"ל מתלונן על מחסור בשורות הלוחמים. ובסיום מדובר על הידברות וחתירה להבנה - זו ועדת טל. בקיצור, האופי המעשי של המשפט השני של הסעיף (לפי הבנתי המשפטית הדלה, ואני מזמין סטודנטים למשפטים, עורכי-דין, שופטים ושאר יועצים משפטיים בזכות עצמם לסתור זאת) הוא הרלוונטי והוא ההוכחה שמרצ היא זו שהפרה את המשמעת הקואליציונית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. המשפט הראשון הוא משפט הצהרתי אבל לא ניתן להתעלם ממנו. בקווי היסוד של הממשלה מופיע סעיף דומה בניסוחו בלי המשפט הזה. מכאן אני מסיק שהמשפט הראשון בא להבטיח שהמימוש של המשפט השני יתבצע ברוח מסוימת. דרך אגב הסעיף בנושא גיוס בחורי ישיבה מופיע בקווי היסוד של הממשלה תחת הכותרת דת. כך שסעיף 7 בהסכם שמתייחס לחופש הצבעה בענייני דת תקף גם לגבי נושא זה. ב. סיעת מרצ התחיבה לתמוך בחקיקת חוק ולא מתחייבת לתמוך בכל חוק שיוצע ע"י הממשלה בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה יכול להפנות אותי לסעיף המדוייק בהסכם הקואליציוני הכללי? איני מוצא סעיף כזה (אני קורא ב- http://www.knesset.gov.il/knesset/docs/coalition99.h... ) ב. אני חולק עליך, בפרוש מוגדרים הקריטריונים לחוק בסעיף 2 להסכם הקואליציוני עם מרצ, ולטעמי, הם מולאו כלשונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף נמצא בקווי היסוד של הממשלה ולא בהסכם הקואליציוני הכללי (חפש את המילה דת). http://www.knesset.gov.il/knesset/docs/kavei_yesod99... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הסעיף מאד דומה לסעיף בהסכם הקואליציוני עם מרצ, ולכן, פרשנותי נשארת בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף דומה אבל בהסכם הקואליציוני יש תוספת. זו בדיוק הטענה שלי. הממשלה קובעת קו יסוד שהיא תפעל למען הסדר חוקי לעניין גיוס בחורי הישיבה. מרצ בהסכם הקואליציוני מוסיפה תוספת (הסתייגות?) היא מצהירה על אמונתה בעקרון השוויון ואף סוחטת מהצד השני הצהרה כזו. התוספת הזו קובעת עמדה. היא לא מגדירה באופן חד משמעי התנהגות, אבל היא בהחלט משאירה למרצ את הזכות להחליט מה היא עושה במקרה שהחוק המוצע אינו תואם את עמדתה המוצהרת. הגישה הזו מחוזקת בסעיף 7 של ההסכם הקואליציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלוקת בינינו היא משפטית ולצערי נחוצה עזרה מקצועית כדי להכריע בינינו, כפי שכתבתי לדובי, אני מחכה ל''חוות-דעת'' מקצועית יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון יערי מייצג את דעתי היטב עד כה, ולכן לא אחזור על דבריו. אני ממתין לתגובתך על ההשוואה שלו למצב האדם המתפטר מעבודתו. יהדות התורה לא פרשה מהקואליציה מזמן? היא הייתה בכלל בקואליציה, בעצם? בכל מקרה - כל עוד היא שומרת על המשרות שהיא קיבלה כחלק מההסכם הקואליציוני - היא בקואליציה, ברגע שהיא נוטשת את המשרות הללו, הרי שהיא כבר אינה חלק מהקואליציה. מרצ יכולה להמשיך *לתמוך* בקואליציה, אבל היא לא באמת חלק ממנה. אין לה סמכויות ואין לחבריה השפעה מעבר להשפעתו של כל חבר-כנסת אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני עדיין מחכה לעורכי הדין, סטודנטים למשפטים ושאר ירקות בעלי הכשרה משפטית שייחוו את דעת באייל על הסעיפים הנ"ל. שנית, אשר ליהדות התורה, אנא גלוש לאתר הכנסת ועבור על ההסכמים הקואליציוניים - אני מקווה שזו הוכחה מספיק טובה. ואם אתה עדיין לא זוכר אז מילה אחת - "משחן". אשר לעובד המתפטר, המצב כאן קצת שונה כיוון שסיעת מרצ לא הכריזה על פרישה מהקואליציה, מה שקרה בסך הכל ששרי מרצ, מרצונם החופשי, החליטו להתפטר. אם לעשות אנלוגיה לדוגמת ה"עובד-מעביד" של דורון אזי זה אולי מקביל לעובד שמחליט לתרום משכרו %30 למעביד כל חודש, בשום מקום לא כתוב שזה אסור - יש כאן ויתור על זכות - לא הפרה של הסכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזרתה האדיבה של עורכת הדין דורית בר אנסה לנסח כאן חוות דעת משפטית על הנושא. ראשית, ביהמ"ש העליון דן כבר בשאלה האם הסכם קואליציוני דינו כחוזה ופסק שלא. כמוהו אגב, גם עסקאות טיעון. הסכמים קואליציונים מטבעם לא נושאים בתוכם סנקציה על מפר ההסכם מתוך הנחה שמפר ההסכם ינזק ברמה הציבורית - אם ע"י פיטורין ממשרה או ע"י גזר דינו של הבוחר. עמדה זו מחלישה את טענתי להפרה של ההסכם כלשונו - כחוזה בין שני צדדים. התפטרות שרי מרצ אינה מרוקנת את ההסכם מתוכן, מטעמים שכבר ציינתי. אשר לסעיף 7 לקוי היסוד של הממשלה. הנסיון לקשור בינו לבין הסעיף הדן בגיוס לצה"ל לא יעמוד במבחן הסבירות בגלל ניסוח הסעיף המפורט בהסכם בין ישראל אחת למרצ אולם זה שוב עניין לפרשנות. בקיצור, אין לי תשובה מוחלטת (אע"פ שדורית חושבת כמוני) וגם לא תהיה תשובה מוחלטת כי, כרגיל, הכל ניתן לפרשנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |