בתשובה לחן שפירא, 14/04/02 16:08
לא השכלה אלא חינוך 65815
לערכים של דמוקרטיה, חרות וחיים, ויחי ההבדל הקטן בין השכלה לבין חינוך.
ואולי את לא יודעת 65816
מי זה ג'ון סטיוארט מיל, אבל את חייה במדינה שמושתתת בחלקה על הפילוסופיה שלו. כלומר הדברים שלו הוטמעו כבר בחינוך שלך ובסביבה שלך ויחד עם ערכים אחרים הם אלו שמונעים ממך להפוך לטרוריסטית.
ואולי את לא יודעת 65818
עדיין לא ענית על השאלות שלי:

1. ברחבי העולם גדלים אלפי ילדים עם חינוך קלוקל עפ"י הקריטריונים הנ"ל. למשל אלו ממדינות קומוניסטיות. ולמרות זאת רובם ככולם אינם טרוריסטים.

2. לפי מיטב זכרוני, הטרוריסטים שהתאבדו בבניין הסחר העולמי גדלו במערב, במדינות דמוקרטיות. מדוע הם נהיו טרוריסטים?

יתכן שיש להפריד בין תרבות לחינוך.
למדינות רבות יש אופי שונה שנובע לא רק מהמשטר והחינוך אלא גם מגורמים כמו מסורת והיסטוריה. יתכן שגורמים אלו מספיק חזקים כדי שלחינוך לא תהיה השפעה עליהן?
למשל בברה"מ לשעבר היו רפובליקות רבות עם היסטוריה נפרדת, במשך 70 שנה כולם נהנו ממיטב החינוך הסובייטי האחיד, שעשה הכל כדי לטשטש הבדלי תרבות ולאום, ולמרות זאת עדיין אוקראיני יהיה שונה מגרוזיני.
לא השכלה אלא חינוך 65845
ומה אם החבר'ה לא ממש מעוניינים בדמוקרטיה? האיסלאם, כמו היהדות, לא ממש בנוי לדמוקרטיה.
המוסלמים הקיצוניים לא רוצים חרות ודמוקרטיה. הם רוצים טאליבן.
ולמה זה כך? 65987
האם מהגנים שלהם?
ואולי מההשכלה והערכים שספגו בילדותם?
כל פתרונות הזבנג וגמרנו מבית היוצר של אנשלוביץ' ושות' הם התחמקויות מכך שפתרון אמיתי הוא רק השקעה בהשכלה, רמת חיים ואפשרויות. אני מאמין שאם מדינת ישראל הייתה לוקחת ב- 1967 אחריות אמיתית על השטחים, מזרימה כספים לשיקום ושיפור החברה הפלסטינית במקום ליישוב ישראלים בשטחים, כל המצב שנקלענו אליו כעת היה נמנע. עראפת ואנשי טוניס היו הופכים ללא רלבנטיים מאוד מוקדם.
מחיאות כפיים לכרמית. סוף סוף מישהו אמיץ מספיק להתמודד עם האמת.
נו, יופי. 66017
כולם חכמים לאחר המעשה. כל שנותר הוא לבנות מכונת זמן, והכל יסתדר כראוי.
ולמה זה כך? 66062
לא, לא כי זה בגנים שלהם, כי זה בדת שלהם. אתה לא יכול לחנך לדמוקרטיה ביד אחת, ולשלול את הדת ביד השניה. האנשים עצמם צריכים לוותר על הדת כדי לקבל את הדמוקרטיה (באופן מלא). הם לא יעשו את זה, כי אין להם שום סיבה לעשות את זה. נסה לדכא את היצר האנטי-דמוקרטי שבדת, ותכשל שוב ושוב, בדיוק כשם שהקומוניסטים מעולם לא הצליחו להשריש את הדת מתוך הקהילות השונות בברה''מ.
רגע של נוקדנות 66091
התכוונת לשרש. כמו לאכוף ולעקוף, הפכים הנוטים להתבלבל זה עם זה.

דרך אגב, נדמה לי שהקומוניזם הצליח לצמצם מאוד את דתיות העם הרוסי, גם אם לא חיסלה לחלוטין.
רגע של נוקדנות 66104
גוד דמן איט! היום קראתי במוסף המיוחד של הארץ את ההבדלה הזו בין שתי המילים, וסימנתי לעצמי לזכור שאני תמיד מבלבל ביניהן. אז כשבאתי לכתוב את ההודעה הזו, חשבתי על המילה שבאה לי אינטואיטיבית, ואז השתמשתי במילה השניה. לשם שינוי, כמובן, צדקתי בניחוש הראשון שלי הפעם. אוף.

הקומוניזם הצליח לדחוק את הדתיות לקרן פינה, אבל היא הייתה שם כל הזמן, וברגע שנגוז הקומוניזם, הדתיות פרצה מכל החורים.
רגע של נוקדנות 66656
קדושה וקדשה
רגע של נוקדנות 66865
אכן דוגמא יפה.
דרך אגב, קראתי, קצת באיחור, את מוסף יום העצמאות של ''הארץ'' בעניין ''מצב העברית''. חובה לכל עברי שוחר תרבות ודעת, ביחוד מאמרו של אסף ענברי.
רגע של נוקדנות 66916
סכל ושכל
רגע של נוקדנות 66917
קילס ו... קילס
רגע של נוקדנות 66941
פריאר ופריאר
ג'ובניק וג'ובניק
(טוב, אלו הפכו משמעות עם השנים, לא נחשב)
שם זין ולא שם זין
רגע של נוקדנות 66942
חבל על הזמן, ו- חבל על הזמן.
רגע של נוקדנות 74078
לכבוד פרשת השבוע החולף (לרוב העולם) או זו שלפניה (לדרדעים): שתום וסתום.
רגע של בורות 74081
מה זה דרדעים?
(זה לא קשור לגרגמל וכאלה, נכון?)
רגע של בורות 74091
דרדעים הם כת של תימנים בעלי מנהגים שונים ומשונים. לפני שבועיים, כשכל העולם קרא את פרשת ''קורח'', הם הוסיפו לה חצי מפרשת ''חוקת''. לפני שבוע הם קראו את החצי השני של ''חוקת'' ואת פרשת ''בלק''. אתמול, כשכל העולם קרא ''בלק'', הם קראו דווקא את ''פנחס''. אני נוהג לבקר בבתי כנסת שונים, ומכיוון שלפני שבוע הייתי אצל הדרדעים הללו, ואתמול הייתי בבית כנסת אחר, זכיתי לשמוע שני ''בלקים'' (פרשה נהדרת) ולהתחמק מ''פנחס'' המייגעת. כך גיליתי לראשונה (אין לי מושג איך לא ידעתי זאת עד עתה) ש''שתום'' הוא דווקא ההיפך מ''סתום''. ''שתום העין'' - פתוח העין.
תודה! 74095
דבר בעל התוספתות 74131
אוסיף מעט לדבריו של אשר בעניין הדרדעים:

אם איני טועה, מדובר בקבוצה שצמחה בתימן, בעיקבות איגרתו של הרמב"ם בסוף המאה ה12 (או תחילת ה13?). מה שהבדיל קבוצה זו מן השאר היתה גישתם הרציונליסטית לכתבי הקודש.
בניגוד לגישה הדרשנית של כמעט כל היהדות באותה תקופה (ועד היום), דוגלים הדרדעים בקבלת הפשט ביהדות ובמקרא ודחיית הדרש המיסטי, שהדביק ליהדות מיני כישופים וסיפורי מעשיות תוך ריקון הטקסט המקראי מתוכנו. משמעות שמם הוא "דור-דעה", שבא מן הנכונות להעמיד את הכתוב למבחן דעת בני הדור.

על החתום,
הנציגות המוכרת של העדה התימנית באייל
דבר בעל התוספתות 74247
אני זוכר במעומעם את הביטוי "חוכמת כלכול ודרדע" מאיפשהו בתנ"ך (אולי איוב?), כך שהשם נלקח מהתנ"ך, ו"דור-דעה" אינו אלא פרשנות לשם התנ"כי.
שלמה, לא איוב 74248
מלכים א, פרק ה' פסוק י"א http://www9.cc.huji.ac.il/snunit/kodesh/bible/mmlca0...
פרובוקציה... אוף טופיק .. 74249
כתוב שם ששלמה כותב לחירם מלך צור:"אתה ידעת את דויד אבי..." האם זה שופך אור חדש על טענותיה של יעל דיין בדבר נטיותיו המיניות של דויד?
לא יודע על תומך, אבל בטח לא סותר 74250
כתוב גם ''כי אוהב היה חירם לדויד, כל הימים''
שלמה, לא איוב 74423
תודה!
אגב, כאשר אני מנסה לתרגם בבבילון DARDA
הפירוש שלהם:
home of knowledge - ממילון של שמות תנ"כיים.
דבר בעל התוספתות 74712
אתה טועה בענין התאריך - התנועה נוסדה במאה ה-‏19, ע"י הרב יחיא קאפח, סבו של הרב יוסף קאפח, שנפטר לפני שלוש שנים (וכנס לזכרו יערך בבניני האומה ביום פטירת הרצל - כ' בתמוז).
הרב יחיא קאפח כתב ספר בשם "מלחמות ה"' שיצא בחריפות כנגד הקבלה בכלל והזוהר בפרט, וניסה להוכיח שיש בהם סממני עבודה זרה. כנגד ספר זה יצאו רבני תימן בספר נגדי בשם "אמונת ה"' שבו ניסו להפריך את טענותיו (ברשותי עותק של הספר). המחלוקת היתה קשה ביותר, ועל הרב קאפח הוטלו חרמות אלות נידויים ושמתות שונים, בהם תמכו גם חשובי רבני ארץ ישראל. היא נמשכה עד ימינו אלה. נראה שרק עתה, מנפטרו שני החשובים שברבני התימנים, הרב יוסף קאפח מזה והרב יוסף צובירי מזה, יש השלמה ופיוס.
דבר בעל התוספתות 74727
נדמה לי (אני זוכר משהו מאוד מעורפל) שפעם שמעתי הרצאה של פרופ' יהודה ניני שבו טען שהזרם הרציונליסטי ביהדות תימן התעורר במאה התשע עשרה כתוצאה ממפגש בין תרבותי בין האליטה הדתית התימנית לבין חוקרים יהודיים מאירופה שהיגיעו לתימן כחלק ממסעות המחקר האירופאים אל המזרח במאה התשע עשרה. והביאו את בשורת ההשכלה לתימן שהתרגמה שם לחזרה אל הרציונליזים של הרמב"ם.
הוא הזכיר את (יוסף ?) הלוי (ושוב אולי אני טועה בשם) כמזרחן בן המאה התשע עשרה שיצא במימון (הסורבון ?) לכמה מסעות מחקר שכאלה ובין היתר הגיע לתימן וכן לאתיופיה.
דבר בעל התוספתות 78094
אוף, רק עתה ראיתי שיש תגובות נוספות בענין הדרדעים.
למה אי אפשר לעשות שזה ישלח לי אימייל אם יש תגובה לאחר יותר מX ימים מן התגובה האחרונה בה צפיתי?

תודה לך ולאשר על התיקונים והתוספות. אכן, דבריו של פרופ' ניני (ידיד משפחה וותיק) הם החוט המקשר בין דבריי לאלו של אשר. הדרדעים אכן נוסדו כתנועה רק במאה ה19, לאחר שהמוצ'ילרו יוסף הלוי הצרפתי הביא לתימן את בשורת ההשכלה והרציונאליזם. חלקה של איגרת תימן בעניין זה לא ברור לגמרי. במשך כל מאות השנים מאז פירסומה, נילמדה היא בהערצה בקרב חלקים גדולים ביהדות תימן, אך נחוצה היתה דחיפה נוספת, בדמות ביקורו של יוסף הלוי, כדי שתקום תנועה שתנסה לאמץ חלקים מגישתו של הרמב"ם ליהדות ותקרא תיגר על היהדות הדרשנית.
דבר בעל התוספתות 78333
אתה רק חצי תימני. הנציגים האמיתיים והשלמים הם יפת ושרעבי.
כמה זה חצי מרבע? 78340
מה עם "גדליה רבע איש"?
אתה חצי צודק 78546
הכרזת הייצוג יצאה מטעם חציי, שעל טהרתו אין חולקים.
רגע של בורות קיצונית 74102
בר המיצוה שלי היה בפרשת בלק, במפטיר מתואר כיצד פנחס בן אהרון הכהן הורג שני אנשים, הרב שהכין אותי לא ממש הסביר לי את ההקשר וכיוון שיראתי מפניו לא שאלתי. יצא שקראתי תיאור די מזעזע מול קהל אנשים והם בתמורה זרקו עלי סוכריות.
שנתיים מאוחר יותר אזרתי אומץ אבל הרב מת בינתיים וכך יצא שאני עדיין לא יודע מדוע דקר פנחס בן אהרון הכהן את האישה בקבתה, בעסה.
רגע של בורות קיצונית 74109
על פי אחד המדרשים (לא זוכר איזה), פנחס שיפד את שניהם ביחד, ואז יצא לסיבוב במחנה כשהוא מניף את הרומח עליו תלויים השנים כשישליקים (או מוטב, שיפוד "גיד").
את זה הרב סיפר לך?
רגע של קנאות קיצונית 74110
גם אני לא יודעת למה המשוגע הזה רצח את המסכנה, אבל במקרה CNN היה שם ברגע הנכון, ותיעד את המאורע.
דיון 888
זאת היתה תגובה ציונית הולמת! 74137
רגע של קנאות קיצונית 81103
לטעון מחדש את כל הסיפור לצורך תמונה אחת?
הקישור לתמונה: http://www.haayal.co.il/images/888.jpg
וואלה. תודה! 81107
רגע של נוקדנות 66989
טעה ותעה נפטר ונפתר טפל ותפל.
רגע של נוקדנות 66998
האם בעית ט' ת' התעוררה רק כשזנחנו את ההגייה הספרדית (וגם היידישאית)?
רגע של נוקדנות 67004
אל תשאל אותי, אני נולדתי למציאות הזאת.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67072
זנחנו? כאילו כולנו ספרדים שהשתמדו ונטמעו בשיבוש האשכנזי? אצלי זה דווקא היה הפוך. למרות היות הורי ממוצא תימני ואשכנזי, בהתאמה, את ההפטרה עשיתי דווקא בנוסח ספרדי, שהוא לא זה ולא זה. אגב, מהו הנוסח הרשמי בבתי הכנסת של עדת האייל הקורא?
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67075
מעניין, גם אני זוכר שאת ההפטרה עשיתי בנוסח הספרדי, למרות ששני הורי אשכנזים. מי שלמדתי אצלו (שגם הוא היה אשכנזי) טען משהו בסגנון ''הגרסה הספרדית הרבה יותר יפה ופחות גלותית''.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67079
זה היה, פחות או יותר, הנימוק אצלנו! בעניין זה, לכל מעריצי ומוקירי זכרי, ניתן להשיג כתבה ישנה מ"זהו זה" בה אני מסביר עניין זה למראיין. קלטות אלה לא ניתנות להשיג בחנויות המובחרות, אך ניתן להזמינן בטלפון 13131313-800-1, או להשיגן בשאר החנויות ב40 שקל לקלטת (אלא אם דוד שלח אותך).
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67158
אז מה, לעת בחרות התחלת לקרוא רק חלקי הודעות )-:

כתבתי גם על הגיה ספרדית וגם אשכנזית. עד כמה שאני מבין, הספרדים מבליטה הבדלים בין א' ה' ע' או ח' כ' והאשכנזית בין ט' ת' או ת' דגושה. לא דברתי על נוסח קריאה אלא על הגיית האותיות האלו. כמה דוברי עברית מקפידים על שבס (שבת) מחוסן (מחותן)?
מודה ועוזב 67169
אכן נחפזתי לשפוך דם ולהטיל רפש. הנחתי שהמערכת האוטומטית של האייל מוחקת תשובות מוטעות ומיותרות ולכן לא הפעלתי אני שיקול דעת הולם לפני אישור התגובה. מתברר שגם לכאן הגיעה החובבנות.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67175
חלק מהמיזרחיים מבליטים גם הבדלים בין ת' לט'.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67236
נו, באמת. ההגיה הספרדית היא - לא פחות ולא יותר- העברית המודרנית שאנחנו מדברים היום. טוב, אולי קצת פחות ח' ו-ע'. אם כי אני חושבת שהם עדין קימים אם כי בצורה פחות מובהקת מאצל, למשל, עולה חדש מתימן. ההחלטה לדבר עברית בנגינה ספרדית היא מימי תחילת הישוב העברי (ותחית השפה העברית) פשוט מתוך החלטה ששורשיה אקדמים, הגורסת כי העיברית ה''ספרדית'' קרובה יותר בנגינתה לשפה העברית הקדומה, בימי התנ''ך.

היה לי העונג המפוקפק לשמוע תפילה בעברית בהגיה אשכנזית, אצל אנשים שאינם דוברי עברית (כאן בניו יורק) וההבדל בין זה לבין מה שישראלים מכירים כ''הגיה אשכנזית'' המדוברת בארץ (אצל אנשים שבסופו של דבר הרי כן נחשפו לעברית מודרנית), הוא הבדל של שמים וארץ. ובמילים אחרות - לא הבנתי אף מילה.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67252
ההבדלים בין ט' ו ת' בהגיה מזרחית הם אחרים. הת' נשראת לא שינוי אבל הט' נשמעת כאילו תקעו ע' גרונית מיד אחריה.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67315
''שופית הקוידש'' המדוברת בפי הקיצונים שבחרדים האשכנזים, היא בעצם העברית שלנו בכל מיני עיוותים פראיים. ביום-יום, כמובן, הם מדברים יידיש, ולא עברית. עברית משמשת רק לתפילה. מתרגלת דתיה שלי הדגימה לנו איך זה נשמע, והיה מאוד משעשע.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67947
לא "שופית הקוידש" אלא "שפת הקודש" או מוטב "לשון הקודש" (מבטאים: לושן, אך כותבים: לשון. את כל המילים העבריות כותבים ביידיש כמו בעברית).
לערנט זיך 67973
היום מדברים ביידיש רק הדתיים האשכנזים, לא רק הקיצונים שבהם. למשל בניו יורק ובלונדון אפשר לשמוע יידיש בשכונות הדתיות. העניין הוא שהיידיש נהפכה כיום רק לשפת תקשורת פונקצונלית ואיבדה את המרחב והעושר הגדול שהיה לה עד מלחמת העולם השניה. לפני כמה שנים נסעתי עם משפחתי לבקר בארכיון היידיש הגדול בעולם שנמצא באמהרסט מסצ'וסטס(*). המרכז שבנוי בצורה המזכירה בתים משטעטל אירופאי ישן מכיל אוסף של 1.5 מליון ספרים ביידיש, עיתונים, מגזינים, מכתבים מכונות דפוס ועוד.

רק מי שמתסתובב בין ערמות הספרים הממוינים או הממתינים למיון, יוכל להבין איזה עולם תרבותי-חילוני אבד בשואה. תרגומים לכל ספרות המופת העולמית, לפילוסופיה וספרי מדע. ספרות מקורית, בדיונות והגותית, ועיתונים יומיים. אף אחד לא טורח היום לתרגם שירה יוונית או מחזה שייקספירי ליידיש או לכתוב מחקר פסיכולוגי ביידיש. והיידיש משמשת רק לצרכי מו"מ של היומיום. עד כמה שאני מבין, שפת היידיש הצטמצמה גם בגלל שלדתיים אין צורך במעגלי השפה הספרותיים וההגותיים.

באתר של המרכז כתוב שהיידיש היא בת כ1000 שנים ושיש 18 שפות יהודיות שונות. ערב השואה דיברו ביידיש 11 מליון איש.
הרדיו הציבורי האמריקאי שידר סידרת תוכניות במסדרת פרויקט הנקרא "פרויקט הרדיו היידישאי" המספרות על תור הזהב היידישאי באמריקה. מסתבר שבשנים 1930-50 הרדיו שידר תוכניות יידיש מחוף לחוף, הכוללות מוסיקת פופ ו-סווינג, מחזות, סיפוקים דוקומנטרים ועוד.
(*)1. אפשר לחשוב מדוע מרכז כזה לא הוקם בישראל - מלחמת העברית, היחס לגלות, הזלזול בחשיבות שמירת נכסי תרבות.

2. הסיפור כיצד הוקם המרכז מעניין מאד. הכל התחיל בשגעון של סטודנט בן 23, אהרון לנסקי, שהחליט להציל כתבים ביידיש ואסף כ 70,000 ספרים.

3. אזור אמהרסט ממולץ לביקור לא רק לחובבי יידיש אלא לחובבי ספרות בכלל. המשוררת אמילי דיקנסון חיה ונקברה בעיירה והרזור כולו זרוע באסמי ענק שהוסבו למחסני ספרים משומשים ויד שניה.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67946
האם תוכל לפרט בנוגע ל"שרשים האקדמיים" של ההחלטה הזו?
דברים שמעתי בעבר 90281
אליעזר בן יהודה פנה להגיה הספרדית ולא לזו האשכנזית בעיקר מכיוון שזכה לשיתוף פעולה מצד הספרדים בירושלים ולחוסר שיתוף פעולה מצד האשכנזים.
הכיצד נהיה כדבר הזה? 67944
ככל הידוע לי, אין אשכנזים המבדילים בין ט' ובין ת' דגושה. ישנם ספרדים המבדילים בין ט' ובין ת'. כמעט ואין ספרדים המבדילים בין ת' דגושה ובין ת' רפויה.
אצל תימנים יש הבחנה בין שלושת העיצורים.
רגע של נוקדנות 67943
אה. חיפשנו שרשים בעלי משמעות הפוכה, פחות או יותר.
רגע של נוקדנות 67950
fission and fusion
שאלת הבהרה 66507
זה בדת *שלהם* או בדת *בכלל*? כי לפי התיאור שלך, יש גם סתירה בין יהדות ודמוקרטיה, או בין נצרות קתולית ודמוקרטיה. אני מסכים אתך שיש בעיה קשה בתפר בין פנאטיות דתית לדמוקרטיה (הרי אנחנו מתמודים עם אותה בעיה אצלנו), אבל להכליל את כל הערבים כפנאטים דתיים זה קצת לא מדויק, אתה לא חושב? בחברה הפלסטינית יש מגמות של חילון ומולן מגמות של התעוררות דתית, ועלינו לעודד את מגמות החילון באמצעות הצגת היתרונות של אורח חיים זה (השכלה, מדע, קידמה). במקום זה אנחנו סודרים את האוניברסיטאות ומורידים את רמת החיים. אנחנו תורמים לכך שלא תהיה דמוקרטיה בשטחים (ובכך אני מסכים עם יובל רבינוביץ', גם אם איני מסכים עם הפתרון האלטרנטיבי שהנ"ל הציע)
שאלת הבהרה 66531
זה בעיה בהרבה דתות שאני מכיר. כמובן שאפשר לדמיין בקלות דת שלא תנגוד את הדמוקרטיה בשום צורה. אבל זו תהיה דת מוזרה למדי - פלורליסטית, שאינה מייחסת שום עליונות מוסרית לעצמה.
בעצם, כשחושבים על זה - דווקא יהיה די קשה לדמיין דת כזו.

קיים במדע המדינה מושג שנקרא ''תרבות פוליטית'' - האם התרבות המקובלת במקום כלשהו היא תרבות ''משחקית'', כלומר נוטה לדמוקרטיה, או שמא אוטוריטארית, או אולי סתם פרוכיאלית - כלומר, האנשים נוטים להסתגר בקהילות הקטנות שלהם בלי להתייחס יותר מידי לשלטון המרכזי.
תרבות פוליטית יכולה להשתנות, אבל זה לא דבר פשוט. הדמוקרטיה היא מן המשטרים הקשים ביותר ליצירה, משום שהוא נותן בידי מתנגדיו כוח אדיר לבטל אותה, לפחות בשלבים הראשונים להקמתה. מאוחר יותר, כשמוסדות חינוך וחיברות כבר מבוססים היטב, יותר קשה להפילה מבפנים.
הבעיה עם האוניברסיטאות בפלסטין היא שהן לא כל כך נוטות לדמוקרטיה, ונדמה שהן יותר עסוקות בהטפה לאלימות כנגד ישראל...
דת ומנטליות 66554
אפשר להראות שזו לא רק הדת, שהרי מדובר גם בחילוניים. כמו כן, דת זו, ככל דת, לבשה ופשטה צורות במשך ההסטוריה, מסיבות שונות ומשונות. היו תקופות בה היתה דת שנקראה האיסלאם שהיתה הומניסטית ושוחרת ידע והיו תקופות אלימות ומסתגרות, של דת עם אותו שם, הכל על פי מצוות הדת. הדת אינה יצור תאורטי סטאטי, כפי שנוהיה רוצים היו לחשוב. בסופו של דבר, היא משפיעה ומושפעת ע''י רוח הזמן, ע''י המנטליות של האוחזים בה. אי אפשר לתלות רק בדת את כל חוליי החברה המוסלמית. גם ליקויים הנראים כתוצאה ישירה מן האיסלאם, בעצם הוכנסו אליו - למשל כדי לענות על צורכי שליטים, בעלים, ראשי חמולות ועוד. הבעייה היא הרבה יותר עמוקה מן הדת, הבעייה היא המנטליות שמזינה את הדת.

אך יש כאן גם נקודה של אור. יבוא יום ושוכני עולם אפל זה יחפצו לפרוץ את המסגרות שכבלוהום עד כה ולזכות בחופש, ברווחה ובשגשוג המגיעים לכל קבוצה אנושית. עצם קישור הרע אל אובייקט אחד - הדת, בו ניתן (לכאורה) לתלות את מירב החוליים, ועל פיו לזהותם, עשוי להציב את התנקזות רוב הפסול אל הדת - כמועילה. הרי אנו אוהבים לתלות כמה שיותר בכמה שפחות ולשפוך את התינוק יחד עם ה(שכחתי פתאום איך הביטוי מסתיים, נדמה לי ''מים'').
לא השכלה אלא חינוך 65853
חינוך = שטיפת מוח?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים