בתשובה לאריק, 11/07/15 21:30
ההתנגדות לביטוי בקש שלום וכו' היא אצלך טוטאלית 659297
אם הרגשת השייכות לא קובעת, בוא נשים אותה בצד.
ההתנגדות לביטוי בקש שלום וכו' היא אצלך טוטאלית 659311
למה לשים אותה בצד? היא יסוד מוסד של הציונות.
אם נשים בצד את הרגשת השייכות אנחנו נשארים רק עם ההבטחה האלוהית. בלי הרגשת השייכות לא הייתה לנו בעיה ללכת לאוגנדה.
אני רק מדגיש שהרגשת השייכות איננה בעלות.
ההתנגדות לביטוי בקש שלום וכו' היא אצלך טוטאלית 659757
חשבתי שאמרת שהרגשת השייכות לא קובעת.

ואם נשים בצד את הרגשת השייכות, נוכל להסתפק בידיעה, ביסוס היסטורי והכרה בינלאומית. אם לאחר מאות שנים של כיבוש ערבי עדיין הכירו רוב אומות העולם בזכותם של היהודים לבעלות - ולו חלקית - על ארץ ישראל, לא מדובר כאן על הרגשה סובייקטיבית.
מצא את ההבדלים:
גם ההכרה הבינלאומית שקיימת כיום בזכותם של הערבים לחלקות מסוימות בארץ ישראל, נובעת מן הטענה ש"הם כבר שם". אין שום הכרה בינלאומית לזכותם של ערבים היושבים בעיראק או בתימן להקים לעצמם מדינה בארץ ישראל.
לעומת זאת ההכרה הבינלאומית בזכותם של היהודים לארץ ישראל, תמכה בין השאר בזכותם של יהודים מכל מקום בעולם לבוא ולהתיישב באותה ארץ. גם כאלה שהם ואבותיהם לא דרכו במקום ההוא במשך כאלפיים שנה.

אם נתעלם מכל שאר הטיעונים, איפה נראה לך שיש הכרה חזקה יותר לטענת בעלות על הארץ, אצל אלה שכבר רובצים שם "אלף שנה" ורק אסור לגרש אותם משם, או אלה שלא היו שם אלפיים שנה ועדיין מותר להם לבוא ולהקים שם מדינה?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים