בתשובה להאייל האלמוני, 01/09/16 20:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ויקיפדיה אומרת, "מטרות הקולוניאליזם": "חות תרבותית של נוצרים הרואים בניצור התושבים הילידים והבאת התרבות הנוצרית אל מחוץ לאירופה חובה דתית;" למה כשאתה מביא את התרבות הנוצרית אל מחוץ לאירופה זה קולוניאליזם, אבל כשאתה מביא את תרבות זכויות האדם - זה לא? מה ההבדל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(זה, כמובן, רק מאפיין אחד של קולוניאליזם) משום שכשאתה מביא את התרבות הנוצרית אתה מפר את זכויות האדם של הנכבשים וכשאתה מביא להם זכויות אדם אתה לא מפר את זכויות האדם שלהם. כשאתה שומר על זכויות האדם של הנכבשים אתה לא יכול לקיים את שאר המאפיינים של הקולוניאליזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הפרדוקס, אבל יש פה קפיצה גדולה שאתה עושה. איש שמאל יכול לחשוב שזכויות אדם ודמוקרטיה הם ערכים חשובים יותר מדת ולאומנות, ועדיין לא לדגול בכפייתם עם קבוצות שבמשך שנים רבות דוכאו ע"י כפייה מבחוץ. וזאת משלוש סיבות, שתיים תועלתניות ואחת מוסרית/חוקית, ואת שתיהן כבר פירטתי: 1. תועלתנית - כפייה של דמוקרטיה על אנשים שאינם רוצים בכך תיכשל, ותביא רק לתגובת-נגד פשיסטית. דמוקרטיה צריכה לצמוח מבפנים ובתהליך ארוך. 2. תועלתנית - קל מאוד להידרדר מכפייה של ערכים 'טובים' לכפייה של דברים נוספים ולניצול כלכלי, ולכן לתת למדינה כלשהי את הזכות לכפות דמוקרטיה וזכויות אדם עלול להוביל לקולוניאליזם. 3. מוסרית/חוקית - אחד מערכי היסוד של הדמוקרטיה הוא ההגדרה העצמית, זכותו של עם להגדיר את עתידו. כפיית ערכים מבחוץ מנוגדת לערך זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמוקרטיה זה לא עניין של שחור ולבן. ברוב מאוד גדול של מדינות העולם יש שימוש במרכיב הבולט ביותר (גם אם כלל לא המהותי ביותר) - בחירות. רמת ההוגנות של הבחירות הללו משתנה ממדינה למדינה. במקרים רבים מעורבותם של גורמים חיצוניים נדרשת לעזור בפיקוח על ההליך. באשר למאפיינים המהותיים יותר: הגבלת כוחו של השלטון וחופש הפרט – הם שונים מאוד ממדינה למדינה. ברור שאין מה להשוות בין רוסיה לשכנתה פינלנד, לדוגמה. המערב מנצל את כוחו (הכלכלי בעיקר) לעודד ערכים שונים שקשורים לדמוקרטיה דרכים שונות. יש ניסיונות להורדת הלגיטימיות של מי שתפסו את השלטון בכוח (לא תמיד זה עובד, כי לפעמים צריכים אותם בשלטון. אבל במקרה של מצריים, אפילו משטר ידידותי שילם על כך בסנקציות). יש עוד דרכים לעודד גופים שעוסקים בחרויות הפרט. האם מדובר כאן על כפיה פסולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרת למטה, הפרדוקס הוא לא ברמה המעשית אלא ברמה הרעיונית. כלומר, קודם נסכים בינינו שהערבים זקוקים לתירבות, ואחר כך נוכל לדון במה הדרך הטובה ביותר לעשות את זה. עכשיו תבין - לא מדובר בפרדוקס בנוסח ''יורד גשם וגם לא יורד גשם בו זמנית'' - דבר שלא ייתכן. כשמדובר על אידיאולוגיות, פרדוקס הוא שני רעיונות שקשה ליישב ביניהם, וכדי להאמין בשניהם יש לעשות פשרות. אתה מודה שאתה מתפשר בעניין הזה של רלטיביזם תרבותי, כי יש מתח בינו לבין הרעיון של זכויות אדם. וכמו שכבר אמרתי אין שום אדם שיכול להציג תפיסת עולם שלמה ונקיה מפרדוקסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכדי לשמור על בטחון הציבור - צריך להתפשר על העניין של הזכות לצנעת הפרט (בדיקות בטחוניות בשדה תעופה). יש סתירה מסויימת ביניהם והפתרון הוא פשרה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |