בתשובה להפונז, 05/09/16 21:13
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683474
כן. אז התחילו לזהות אמנות עם כל מיני פסיכים מסוממים שמקשקשים קשקושים חסרי פשר, או נקבות מעורטלות שמטילות ביצי צבע מול הקהל.
וזו הטענה שלי: כשהאמנות מידרדרת לידי כך, באמת קשה לך להגדיר מה זה אמנות ויותר מזה - מה זה אמנות טובה.
לדידי, קל להגדיר מהי אמנות, ולכן הקשקשנים והפסיכים נשארים בחוץ.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683477
אפילו לשיטתך, לא ברור לי איך תאבחן את איכותה של יצירה מוזיקלית, מאחר והיא לא מדמה או מייצגת בצורה ריאלית שום אובייקט או מושג מהעולם המוחשי.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683529
לכן ציינתי את ההבדל בין אמנות ויזואלית לווקאלית.

אבל אפשר לאבחן במידה מסוימת גם יצירות מוזיקליות.
בראש ובראשונה הלחן - צריך להיות סדור בתבנית כלשהי. מעניין שלמרות שכבר עשרות שנים אנשים צורכים קשקושים וגיבובי חומר כ"אמנות", במוזיקה זה עדיין לא תפס ויצירות כמו זו שנדב נתן לדוגמה בדיון 3706 לא זוכות ליוקרה מקבילה.

אם יש לחן שצליליו מתחלפים ומשתלבים בתבנית סימטרית, הביצוע צריך לייצג בצורה ריאלית את הלחן - אם זה בשיר או נגינה.
יש כאן חוקיות מסוימת. וגם אם המוזיקה איננה לטעמי, אני יכול להבחין בכשרון הנדרש מן האמן לבצע את היצירה הזו. אני לא אוכל לעשות את אותו הדבר, ועל פי החוקיות הזו תוכל להסביר לי גם למה אני לא יכול.

אם כל אחד יכול לעשות את זה, אין זו אמנות. אם לא כל אחד יכול לעשות את זה, אתה צריך את היכולת להסביר במה שונה מעשהו של פלוני משל אלמוני.
אם אי אפשר להסביר את ההבדל, אולי אין הבדל.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683534
אבל יש מאות ''יצירות'' מוסיקליות סדורות ומובנות, מיונתן הקטן ועד בולרו של רוול, והקריטריון בזה כשלעצמו לא תורם כלום לאבחון האיכות של יצירה, אפילו אם אני מוכן להסכים לצורך הענין שכשהמבנים הופכים לאקראיים מדי הם מתרחקים מהגדרת ''מוסיקה''. גם כשנוריד את השוליים האלה, נישאר עם המון יצירות, מנשגבות ועד בנאליות, ולא התקרבנו להגדרה סבירה של מי מהן איכותית ומי לא.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683539
כשמורידים את קריטריון הטעם, נדמה לי שמה שקובע זה הכללים שכתבתי בתגובה 683531.
נראה שככל שהיצירה יותר מורכבת ועדיין מצליחה לשמור על תבנית והרמוניה, ככה היא מאבדת בנאליות והופכת לנשגבת.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683543
יש אצלך שני קווים שאני עדיין מנסה להבין איפה הם נפגשים. אם הבנתי אותך נכון אז אתה טוען כך:

1. איכות של יצירה חייבת ללכת בד בבד עם פופולריות (לדוגמא כתבת שיצירות מודרניות לא זוכות לאהבת הקהל וזה ראיה לכך שהן זבל)
2. יש לך רשימה של כללים שמסבירים מדוע יצירה מסויימת היא פופולרית (ועל כן איכותית).

הבנתי נכון? אם כן - יש לך שם התנגשות רצינית. למשל "נראה שככל שהיצירה יותר מורכבת ועדיין מצליחה לשמור על תבנית והרמוניה, ככה היא מאבדת בנאליות והופכת לנשגבת." אבל יצירות מורכבות מאד הן כמעט תמיד לא פופולריות - גם אם הן שומרות על תבנית קצב הרמוניה ומה שאתה לא רוצה, כמאמר המשורר "כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים" - איך יכול להיות שהיצירות הכי איכותיות הן דווקא לא פופולריות?
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683589
הבנת אותי שלא כהלכה.
טענתי ששחקנים פופולאריים הם בדרך כלל השחקנים הטובים יותר. בנוגע ליצירה מודרנית, לא התניתי עת העניין באהבת הקהל, רק ציינתי את הניגוד בין הסכומים שמגלגלים הקשקושים הויזואליים לאפס התעניינות בקשקושים ווקאליים.

למען הדיוק, אתה מייחס לי דברים שלא אמרתי. טענה כמו "איכות של יצירה חייבת ללכת בד בבד עם פופולריות" מנוגדת למה שכתבתי ואף חזרתי על זה ואז חזרתי וכתבתי במפורש: "אז נכון שאיכות ופופולאריות לא תמיד הולכים יד ביד".
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683631
''רק ציינתי את הניגוד בין הסכומים שמגלגלים הקשקושים הויזואליים לאפס התעניינות בקשקושים ווקאליים.''

בהקשר שבו ציינת את זה היה אפשר להבין שאתה טוען ש''אף אחד לא אוהב את היצירות הללו, אז כנראה שהן גרועות''. אתה אומר הרבה דברים ברוח הזאת, שסותרים את הצהרותיך הנ''ל.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683669
להיפך. אני מנסה לסתור את התפישה לפיה התפשטות הקשקשת הויזואלית מצביעה על כך שאנשים באמת נהנים ממנה ו''צורכים'' אותה.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683678
הפסקתי להבין אותך משום מה, נראה לי שיש סתירה בין ההודעות שלך. תענה בבקשה באופן ברור - האם מבחינתך פופולריות מעידה באופן מוחלט על איכות? באופן חלקי? לא מעידה בכלל?
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683735
חלקית.
כלומר, במקרים מסוימים, שיש להם סיבות.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683750
בקיצור - זה לא קרירטריון בכלל. כי אם ישנן יצירות איכותיות שהן פופולריות ויש שאינן, אז עצם היותה של יצירה פופולרית לא מלמדת אותנו דבר על האיכות שלה.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683780
כשרשמתי כללים או קריטריונים, לא ראית אותי מציין את הפופולריות כאחד מהם. לכן אני לא מבין על מה הטענה שלך.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683879
שוב, זה פעמים רבות משתמע מדבריך. ''אף אחד לא רוצה לשמוע את זה, כולם חושבים שזה קשקוש'' ומשתמע שזו ראיה לחוסר איכותיות.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683925
אתה מתעקש להתפס לדברים שלא אמרתי ואפילו הפוכים מדברים שכן אמרתי. אין לי מה לעשות בקשר לזה.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683957
" מעניין שלמרות שכבר עשרות שנים אנשים צורכים קשקושים וגיבובי חומר כ"אמנות", במוזיקה זה עדיין לא תפס ויצירות כמו זו שנדב נתן לדוגמה בדיון 3706 לא זוכות ליוקרה מקבילה."

נראה שאתה מביא חוסר יוקרה כראיה לחוסר איכות.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683491
אני חושב שאתה צריך להפריד בין השיפוט והטעם האישי שלך לבין ההגדרה של אמנות. אני יכול להגיד שאני שונא ספרות מודרנית גם בלי לטעון שזה לא ספרות. אז תגיד שאתה חושב שאמנות מודרנית זה גרוע.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683530
אני לא מתכוון רק לטעם אישי. לפי הקריטריונים שאני מציע אני יכול להבחין גם באמנות שאיננה הטעם האישי שלי.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683541
כן, אבל השאלה היא מה קורה אם אני למשל, שמבין במוסיקה לא פחות ממך, לא מסכים עם הקריטריונים שלך, ומגדיר כמוסיקה את מה שאתה מגדיר כקשקוש?
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683591
לכן ביקשתי פרמטרים.
מה הכללים שעל פיהם תוכל להגדיר יצירה כמוזיקה. מה נכנס לקטגוריה ומה לא?
כיצד אתה מגדיר?
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683609
אתה שואל מה הפרמטרים להגדרת מוסיקה או איך קובעים איכות מוסיקלית? אלו שני דברים שונים מאד שאיכשהו התערבבו בדיון הזה.

מהי הפרמטרים? ראשית, נקודת המוצא שלי, שנראה לי שאנחנו מסכימים עליה, היא שאין פרמטרים "אובייקטיבים" - הרי זו הגדרה אנושית, ולפיכך מוסיקה = מה שאנשים מגדירים כמוסיקה. ומכיוון שלדבר יש הגדרות אינספור בחברות שונות ובתקופות שונות בהיסטוריה, אין ברירה אלא לקבל את העובדה שזה לעד ישאר מונח מעורפל עם מספר גבוה של הגדרות שמתקיימות בו זמנית וכולן נכונות. עכשיו, האירוניה הגדולה שמשתקפת בדיון הזה, היא שדווקא זה שהקדיש שנים מחייו ללימוד הנושא באופן מסודר - זה שמודע למספר ההגדרות הגבוה, דווקא הוא מבין את הקושי בלתת הגדרה אחת כוללת, בליישב בין כל ההגדרות הללו. כי הוא מבין שאין דבר כזה, ושנגזר עליו להתחבט ולחוית במציאות מטושטשת. ולעומתו דווקא זה שלא למד, בטוח שהוא יכול לנסח רשימת מכולת פשוטה, רשימת כללים של כן ולא ולסגור את הסיפור, והוא אף מתבטא בנחרצות בעניין ומלגלג על המבוכה של זה שכן למד.

קח כדוגמא את הסרטון הבא:

ד"ר רוני גרנות היא ראש החוג למוסיקולוגיה, חוקרת בעלת שם עולמי. שים לב, כשהיא נדרשת לשאלה "מה זו מוסיקה?" (1:05) היא לא נותנת רשימת כללים פשוטה עם סימני קריאה אלא מודה שמדובר בשאלה מורכבת. ואם היא כפרופסור יכולה להודות בכך, גם אתה יכול. קח כביקורת בונה.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683670
אולי ראש החוק למוסיקולוגיה מחוייבת לכללי תקינות פוליטית שאני לא כבול אליהם.

נדמה לי שבדרך כלל יש סיבה למה קבוצת אנשים מצמידים מילה כלשהי למושג מסוים ולכן ניתן להגדיר את התגלמות המושג הזה בכמה כללים ברורים.
אני חושב שזו הבעיה המתפשטת בשיחדש ובפוסט מודרניזם.
ומי שלא יכול להגדיר מושג ולהצביע בדיוק על מה הוא מדבר ועל מה לא, לא יכול להשתמש במושג בצורה נכונה. מי אמר שדווקא המושג הזה מתאים לנושא ולא מושג אחר?
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683679
"אולי ראש החוק למוסיקולוגיה מחוייבת לכללי תקינות פוליטית שאני לא כבול אליהם."

אולי. ואולי היא פשוט אדם חושב (מהיכרות איתה - זה השני). להיות אדם חושב פירושו לשאול, להתחבט, להיות אדם של שאלות ולא של תשובות. "החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום" - אמר סוקרטס והוא לא אמר סתם. המהפכה המדעית פרצה במערב אירופה בגלל שלראשונה בתולדות האנושות תרבות שלמה הייתה מוכנה לזנוח את הדוגמות ההדתיות, ולהודות בכך שהיא איננה יודעת את התשובות לשאלות הבסיסיות ביותר. "איך נברא היקום?" - לא יודעים. "מה מוצא האדם" - לא יודעים. "כיצד פועל הטבע" - לא יודעים. זה היה הצעד הראשון בהפיכתה של מערב אירופה מאיזור חסר חשיבות למעצמה שהיא היום.

"ומי שלא יכול להגדיר מושג ולהצביע בדיוק על מה הוא מדבר ועל מה לא, לא יכול להשתמש במושג בצורה נכונה. מי אמר שדווקא המושג הזה מתאים לנושא ולא מושג אחר?"

בודאי שכשאתה משתמש במושג כלשהו אתה צריך לדעת למה אתה מתכוון, הבעיה היא שאתה לא יכול להניח מראש שאני מתכוון לאותו דבר, ולכן בכל דיון יש להגדיר מחדש את המונחים שהם מטושטשים יותר מטבעם לצורך אותו דיון. זה אכן יוצר מורכבות גדולה אך זהו טבעה של שפה אנושית, עובדתית, אם תעשה סקר ותשאל אנשים "מהי מוסיקה?" אתה תקבל תשובות מאד שונות, על אחת כמה וכמה אם תשאל אנשים מתרבויות מגוונות ומתקופות שונות בהיסטוריה. כך היה מאז ומעולם, זו לא המצאה של הפוסט מודרניזם (עוד מונח שאינו מוגדר היטב). אם היינו דנים כאן על מוסיקה והיית אומר "בוא לצורך הדיון נגדיר מוסיקה כך וכך..." לא הייתה שום בעיה, הבעיה היא שאתה מתיימר לתת הגדרה כאילו אובייקטיבית למונח, ועובדתית אין דבר כזה, כי עובדתית אנשים מתכוונים לדברים שונים כשהם אומרים מוסיקה. גבולות מטושטשים הם טבעה לא רק של שפה אלא גם של חשיבה אנושית ושל המציאות בכללה.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683681
המשך/ הבהרה: כמובן שאם תיקח את כל ההגדרות של כל התרבויות שחיו ותנסה לזקק אותן יכול להיות שתגיע לאיזשהו קורפוס משותף מאד מאד מאד כללי. אבל זה משהו שדורש עבודת מחקר רצינית מאד, וזה מאד רחוק מהשיטה הנוכחית שלך, שהיא פשוט לזרוק איזושהי רשימה ולהכריז שזו ההגדרה כי ככה החלטת.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683736
ואולי החלטתי ככה כי אני אדם חושב וזו המסקנה אליה הגיעו המחשבות שלי?
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683958
אולי. אבל זה לא סביר - אתה לא מצטייר כאיש של שאלות אלא כאיש של תשובות מוחלטות.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683965
כמובן שאתה יכול לצמצם את האישיות רבת הגוונים והמאפיינים שלי לפן מצומצם אחד.
פעמים רבות אני עצמי תוהה בקשר לשאלות אחדות.
וגם אם נכון שבנושאים רבים יש לי תשובות מוחלטות ומשנה סדורה לפרטי פרטים, כל זה נעלם כשנכנסים ללולאה שבה עוסקים בפרט לא כל כך נכון ולא הכי רלוונטי.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683979
איפה ראית שצמצמתי? אמרתי שאתה נראה לי כמו איש של תשובות מוחלטות, יכול להיות שחוץ מזה האישיות שלך מכילה עוד אלפי גוונים
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 684113
כנראה ניסחתי לא נכון.
לומר שאני איש של תשובות מוחלטות זה גם סוג של תשובה מוחלטת.
וכאמור, לא תמיד יש לי תשובה מוחלטת.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 684207
"לומר שאני איש של תשובות מוחלטות זה גם סוג של תשובה מוחלטת."

כמו ש"לכל כלל יש יוצא מן הכלל" זה גם בעצם סוג של כלל לא? עולם מורכב. בכל אופן - לא התכוונתי לקבוע עובדה אלא לציין שזה הרושם שקיבלתי מהודעותיך. יכול להיות שאני טועה.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 684352
לא.
יותר סוג של רוב.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683737
הרבה ''אנשים חושבים'' כובלים את עצמם לכללי התקינות הפוליטית. שאל את קוראי ''הארץ''.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683802
משעשע לשים לב שלא רק ש ''החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום'' היא לא שאלה, זו אמירה מאד גורפת ומלאת ביטחון.
כולם יכולים לכתוב מה בא להם 683809
ברור. הרי פוסט מודרניזם הוא אמת מוחלטת

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים