בתשובה לאישקש, 19/11/16 20:57
Der jüdische Selbsthaß 687182
1. העלת את פרעות קישיניב -למרות שכאן בישראל בתחילת שנות האלפיים נרצחו בשבוע אחד יותר יהודים מפרעות קישינב (49) ובאכזריות לא פחותה- ולהווי ידוע לך שפרעות אלו היו בצלו של הקונגרס הציוני השישי שבו החל פולומוס אוגנדה והשפיעו באופן ניכר על צירי המזרחי לתמוך בהרצל ובתוכניתו ליישב יהודים באפריקא ולא בארץ ישראל. כמו שכתב א"י סלוצקי שהיה עד למתרחש בקונגרס -

" חילול השם באולם הקונגרס נורא מאוד.כי כאשר ידבר נואם אחד בדבר היישוב בארץ-ישראל ויעורר בדברים נמרצים וחמים את הצירים לבל יעזבו את דגל ציון מידיהם - ישמע קול תרועת מחיאת כפיים בקרב הצעירים היושבים בסטרא דשמאלא ‏1 ובקרב "המזרחים" ‏2 היושבים בתוך - הושלך הס ,כאילו לא להם נוגע הדבר. ואך אם יעלה הבמתה אחד מחסידי היישוב לאפריקא ויבאר כי היישוב בארץ-ישראל אי אפשר...אז הצעירים יושבים כאבלים,ו"המזרחים" מוחאים כך וצועקים "הידד" בקול גדול עד כי תרעשנה אמות הסיפים"

אהוד לוז ‏3 כותב כי סלוצקי היה מזועזע מן הקלות שבה היו צירי ה"מזרחי" נכונים לוותר על ארץ-ישראל בשלוות נפש גמורה ללא כל התלבטות או התרגשות פנימית.

ואכן תמיכת המזרחי בהצעתו של הרצל בעניין אוגנדה היא זאת שהיטתה את הכף לטובת ההצעה 195 בעד - 177 נגד.

ובהערת אגב- גם החרדים היו בעד ההצעה שהרי כך לא יאלצו לעסוק בשאלת המצוות התלויות בארץ. וגם על הדרך להתקרב ליהודי המערבי- הרב הרצל זצוקללללל"ה שהיה עדיף על הציונים הארורים מגזע האוסטיודן.אכן - עולם הפוך.החרדים אהבו את הרצל.וזאת עובדה היסטורית.

מכל מקום - השאלה היא: האם פרעות קישינב גרמו לבית היהודי העתידי לברוח מארץ ישראל ? זה מצריך עיון.

2. אחד העם נסער אף הוא מהפרעות שגרמו לרציחתם של 49 יהודים ומתוך סערת נפשו השווה את היהודים ל- בהמות היודעות רק להביט בתחנונים אל הורגיהם. ‏4 הוא הגדיל ואף קרא לראשונה להתגונן ולהקים כח מגן עצמאי - להזכיר שאנחנו ב-‏1903 אבל בפרעות אוקטובר 1905 שבהם נרצחו אלפי יהודים ובפרעות יהודי אוקראינה ב1918-9 הוא כבר לא קרא להתגונן. אין לכותב הביוגרפיה שלו יוסף גולדשטיין הסבר.

_______________

1 נכנה אותם לצורך העניין - מפלגת העבודה/מחנ"צ

2 נכנה אותם לצורך העניין - הבית היהודי / מפד"ל

3 אהוד לוז - מקבילים נפגשים עמ' 338

4 איגרת מאחד העם לאייזנשטאדט במאי 1903
Der jüdische Selbsthaß 687187
אין ספק שהעם היהודי חולה,גלות היא מחלה קשה מאוד מאוד.יש סיבה שאנחנו היחידים שהצלחנו להחלים ממנה.
אבל הגוף עדייף בהתאוששות,עדיין יש יהודים מפוחדים שכל דבר נשפט ע"י באם זה מעצבן את הערבים או לא,ממש מפוחדים מכל סממן יהודים .אבל הם שרידים פרימיטיבים,שאריות של המחלה וברוך השם (סליחה על הביטוי) הגוף מבריא לאט לאט,ואתה רואה שכבר מרצ היא דבר אזוטרי ומגוחך,מפלגת העבודה הכניסה אליה אנשים שלפני 30 שנה הערבים היו חושבים שהם קיצונים והם לא מבינים למה הם מקבלים פחות ופחות מנדטים(הם לא הכפיות הכי חדות במחבת).בקיצור-הזמן עושה את שלו,הטוב ינצח.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים