בתשובה ליוסי, 09/12/16 21:50
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 687712
אתה בטח צוחק. בלי אטמוספירה הנחיתה (על גוף עם הכבידה של מאדים) קשה בהרבה ודורשת כמויות גדולות של דלק, כלומר מטען נוסף שלא מביא תועלת. אפילו עם צפיפות של מאית מהאטמוספירה של כדור הארץ היא עוזרת להאט ואפילו מאפשרת שימוש במצנחים.
תועלת נוספת היא ההרכב שלה. חנקן, חמצן ופחמן הם חלק ניכר ממה שצריך כדי לקיים חיים (לפחות כאלו שאנחנו מכירים). על הירח צריך להביא חנקן ופחמן, וגם להפיק שם חמצן יהיה מאוד קשה שם. עם מיכשור מתאים אפשר ליצור ממנה אטמוספירה ארצית כדי למלא את סביבת החיים של התושבים ולייצר עוד על פי הצורך (דליפות, פריצות) בעוד שבלעדיה, מה שהבאת מכדור הארץ זה מה שיש.
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 687734
מכיוון שכמות הדלק הנדרשת לטיסה למאדים (כולל הנחיתה בעזרת האטמוספירה) גדולה בסדר גודל מזאת הנדרשת לטיסה לירח (כולל הנחיתה בואקום), נראה לי שהטיעון של חסכון הדלק לא מראה יתרון למאדים. אבל רכב הנחיתה על המאדים, לעומת זה הירחי, נדרש לעמוד בטמפרטורת גבוהות ועומסים אדירים.
בנוגע להרכב האטמוספירה, נראה לי שאתה צודק. גם ב10 מיליבר 95% CO2 ו-‏3% חנקן הם נכס חשוב מאוד למושבה ההיפוטתית.

בהעדר שדה מגנטי, האם יש פיתרון מעשי לקרינה הקוסמית למשך הטיסה ולמושבה?
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 687738
בלי לפתוח ספרים ולחשב או לחפש נתונים, אני די בטוח שאתה טועה. כדי להאט חללית שמגיעה מכדור הארץ למאדים לנחיתה רכה בלי שימוש באטמוספירה צריך בערך את אותה כמות דלק שנדרשת לשיגור של אותה החללית ממאדים, ואת הדלק הזה חייבים לשלוח מכדור הארץ (בניגוד לדלק להמראה ממאדים שניתן, אולי, לייצר על מאדים). על כמה דלק מדובר? תלוי מה רוצים להנחית על מאדים. על כדור הארץ היחס התאורטי הוא בערך 10 טון דלק לטון מטען שנשלח למסלול הקפה נמוך ומעשית צריך בערך פי 2. על מאדים הכבידה היא רק 40% ולכן המהירות של חללית במסלול הקפה נמוך היא גם בערך 40%, אז נניח שהיחס הוא 20 בחזקת 0.4 (היחס בין המהירות למסה הוא מעריכי). נניח אם כן שצריך 3-4 טונות של דלק לכל טון של מטען שרוצים להנחית על מאדים, כלומר על כל שיגור של חללית מטען צריך לשגר עוד 3-4 חלליות דלק רק בשביל הנחיתה. חלליות שהגיעו למסלול סביב מאדים שוקלות 1-2 טון והטילים הכי גדולים שיש היום שוקלים מאות טונות (אני לא מדבר על סאטורן V ששקל מיליוני טונות) אז צריך לפחות 100 טון דלק כדי להביא טון אחד למסלול סביב מאדים. נראה לי שעדיף להשתמש במגן חום ובמצנחים ולהגיד תודה שלמאדים יש (סוג של) אטמוספירה.

לגבי הקרינה הקוסמית על מאדים, זאת אכן צרה צרורה, אבל בחלל זה עוד יותר גרוע וההגנה מפניה גם מגדילה בצורה ניכרת את המשקל של החללית. אחד הרעיונות הוא להשתמש במים כמגן (במילא צריך לקחת מים, אז למה שמאגרי המים לא יהיו בתוך הדפנות?) אני אומר, שטויות, 20-30 דורות והאבולוציה תיצור גזע עמיד (יחסית) לקרינה.
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 687739
קודם כל הפתרון למהלך הטיסה ולמושבה עצמה כנראה יהיה שונה (יש הרבה הבדלים). שנית, יש את הפתרון קלאסי ופתרון המודרני.

הקלאסי כבר ידוע עשרות שנים - מושבה מתחת לאדמה (כמה עשרות סנטימטרים של עפר יספיקו). זה לא מתאים לטיסה.

המודרני:

1. שכבת הגנה פסיבית שתכיל אחד מהחומרים הבאים: מים, פוליתלן או Hydrogenated boron nitride nanotubes
2. שכבת הגנה אקטיבית של שדה מגנטי
3. תחזית קרינה (בדומה לתחזית מזג אוויר).
פרטים בלינק שכבר הזכרתי: https://www.nasa.gov/feature/goddard/real-martians-ho...

פתרון מודרני נוסף כולל פסולת גוף. https://www.newscientist.com/article/dn23230-mars-tri...
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 687740
מצטער על העלגות. ''יש פתרון קלאסי ופתרון מודרני''
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 687741
וכמובן, זוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שזמן הטיסה בתוכנית של אילון מאסק הוא כ-‏3 חודשים (ויותר מאוחר אף חודש אחד), לעומת 9 חודשים שאתה צריך לפי החוכמה המקובלת...
הגיגים על מאדים - חלק - קצת על ספייס X 687744
לדעתי זה בעיקר מטעמים כלכליים.

מסלול מהיר יותר אומר שאולי אפשר לקצץ באמצעי מיחזור מים\אוויר\טיפול בשפכים בזמן הטיסה ושיהיו פחות בעיות שנובעות משהיה ארוכה בחוסר משקל. מצד שני, שורפים יותר דלק, ומצד שלישי יש מסלולים מאד מסויימים שבהם רוצים לטוס כדי לחסוך בדלק. בקיצור, יש כאן איזשהי אופטימיזציה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים