בתשובה לאביר הקרנפים, 21/02/17 22:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא כל כך. סיפורים על טבעיים מסמרי שיער יש גם לי, ואני יכול אפילו לראות בחלקם תגמול מידי שמיים. אבל ממש לא ברור כמו במקרא. כלומר- זו פרשנות אנושית של אדם מאמין לראות בהם תגמול מידי שמים, לא מקרה ברור שכל אתאיסט שהיה צופה בו היה נשאר פעור פה. במקרא יש את קורח ועדתו ועוד הרבה מקרים שלא ניתן לראות בהם משהו אחר זולת התערבות אלוהית. היום, לעומת זאת, המקרים שאנחנו קוראים להם התערבות אלוהית על ידי הפרשנות שלנו ניתנים גם להסבר חלופי. אין הסבר חלופי לאדמה שבולעת את קורח ועדתו ואש שיוצאת ושורפת אותם. אני בכוונה לא נכנס לאמיתות העובדתית של הסיפורים, אלא רק באפשרות להסבר חלופי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם בתנ"ך סיפורים כאלה לא קרו ברמה היומיומית. וזה היחוד שלהם ולכן הם קרו ולכן התנ"ך מספר לנו אותם - כדי ליצור מופת שכולם ידברו עליו. דבר חריג שלא קורה ומוכיח מעבר לכל ספק את ההתערבות האלוהית. אבל קורח לא חשב שהאדמה תבלע אותו, או שאש תצא ותאכל את חסידיו המקטירים. אותו קורח שראה את הים נבקע ושמע את האל מדבר אליו בהר סיני ואכל כל יום מן וכו'. למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה לנושא הפתיל. ובתשובה לשאלתך- כי הוא חשב שהוא צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שזה משנה. זה עונה ישירות לטענה שלך שמזכירה מקרים של התערבות אלוהית ברורה המוזכרים בתנ''ך, כהוכחה לכך ששכר ועונש אמורים להיות מיידיים וברורים לכולם בצורה מוחצת ושאינה משתמעת לשני פנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוקר קראתי בדיחה בדה מרקר ששויכה דווקא למתווה הגז אבל טובה לענייננו: "צעיר שמגיע לתל אביב לקראת ראיון עבודה גורלי. במשך שעה הוא נוסע במעגלים בניסיון למצוא מקום חניה. בייאושו, הוא עוצר בצד הכביש, נושא פניו למרומים, משלב ידיו בתחינה ומבעד לדמעותיו נודר לעשות כל שיידרש אם רק יסדר לו אלוהיו בזה הרגע מקום חניה. משפוקח הצעיר את עיניו, הוא מבחין מולו בחניה שהתפנתה — ואז מביט שוב מעלה ומפטיר: "שכח מזה. כבר הסתדרתי"." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא בדיחה.זאת מציאות יומיומית לכל בן אנוש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |