בתשובה לצפריר כהן, 12/04/17 19:29
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 691235
האם הסונים המותקפים בסוריה הם בני עמו של אסד (העלווים) ? מסופקני.

בעניין היטלר - האמת היא שדווקא היטלר היה יותר ' רחום' אם אפשר להשתמש בביטוי הזה מסטאלין או מ-מאו דזה-דונג ששחטו את בני עמם מבלי למצמץ ובמספרים שלא יתוארו. היטלר לעומתם היה מלאך צח ובתול. היטלר לא היה רודן שנכפה על בני עמו ‏1 דבר שלא ניתן ניתן לאמר על סטאלין ומאו - או סדאם חוסין ואסד ויתר מנהיגי מדינות ערב.

אמנם לקראת סוף המלחמה היטלר סבר שיש להקריב את בני עמו כתג מחיר של 'תמות נפשי עם פלישתים' כמו שאמר לשלישו לענייני תעופה בדצמבר 44' 'לא ניכנע,לכולם לא ניכנע,אנחנו יכולים ליפול,אבל נגרור את העולם איתנו' . בסיסמאות היטלר היה נחרץ עד כלות - 'הכל או כלום', 'להחזיק מעמד עד חמש דקות לאחרי חצות' או בכך שאם העם הגרמני מפסיד לנחותים כמו הרוסים או הכושים האמריקאים הרי שהם לא ראויים לחיות וזאת כנגזר מהמחשבה הנאצית אשר טופחה מעל שנות דור. אבל לא רק בסיסמאות אלא גם היה ניסיון מה במעשים בדמות הצו מ 19.03.1945 שכותרתו ' צעדי ההריסה בשטחי הרייך' - אשר לפיו יש להרוס כל מתקן שהאויב יכול לעשות בו שימוש ובכלל זה מתקנים אזרחיים. וזאת בדומה למדיניות 'אדמה החרוכה' של סטאלין בתחילת ההתקפה הגרמנית . בפועל הצו הזה לא בוצע והיטלר ידע זאת ושתק. אלברט שפאר כתב לנוכח צו זה - ' אין לנו שום זכות בשלב הזה של המלחמה להורות על הרס שעלול להשפיע על קיום העם - חובה עלינו להניח לעם את כל האפשרויות להשתקם בעתיד הרחוק' - העם הגרמני השתקם ואפילו יותר מידי.

דוגמא ל'רחמנותו' של היטלר כלפי בני-עמו ביחס לרוסים- בכל מלחמת העולם השנייה נפסקו רק 35,000 פסקי דין שעונשם מוות לחיילי הוורמאכט בגין עריקה כאשר מתוכם יצאו לפועל רק 20,000 ‏2. לשם המחשה בצבא הרוסי הוצאו להורג מעל 160,000 חיילים בגין עריקה וזהו המספר הרשמי, מן הסתם המספרים הנכונים גבוהים יותר ‏3. (רק בקרב בסטלינגרד הוצאו להורג מעל 14,000 חיילים בפרק זמן של חודש) -מספרים זה לא כולל את מספר ההרוגים ב'גדודי העונשין'- סוג של הוצאה להורג בסיכויים של 99% למות - שמספרם נאמד מעל מליון חיילים. ביפן הוצאו להורג כ23,000 חיילים. בצד המערבי של הלחימה - המספרים שפויים : הבריטים הוציאו להורג 40 חיילים , הצרפתים 103 חיילים, האמריקאים קצת יותר - 146 חיילים.

ב12.02.1945 יצאה ההודעה של 'שלשת הגדולים' - רוזוולט הגוסס,סטאלין השועל וצ'רציל העייף וזאת בסיום וועידת יאלטה בחצי האי קרים ולפיה תנאי הכניעה הם : גרמניה תחולק ותפורז , פיקוח על התעשייה,העמדה של פושעי מלחמה לדין והוצאה המפלגה הנאצית מחוץ לחוק והטלת תשלום פיצויים. היטלר בתגובה אומר 'עוד כניעה אינה באה בחשבון - ההיסטוריה לא חוזרת'. ההיסטוריה כן חזרה וגרמניה נכנעה פחות מתשעים יום לאחר מכן. לאחר הפצצת דרזדן [ויקיפדיה] הציע גבלס להוציא שבויי מלחמה בריטים ואמריקאים להורג והיטלר תמך בזה אבל בפועל זה לא קרה -למעט טבח מלמדי [ויקיפדיה] - ברור הוא שאם היטלר היה מתעקש שזה יתבצע זה היה קורה , מה שמלמד שאחרי הכל הוא נשאר רציונלי וזאת בדומה לכך שבתחילת פברואר 45' היטלר טען שאם הבריטים יתקיפו את החיילים הגרמנים בגז הרי שהוא יורה להוציא להורג חיילים שבויים. הרציונל לשיטתו הייתה שיש להשאיר בני ערובה למשא ומתן עתידי. מה שלצערנו לא קרה עם היהודים שהיו בני ערובה ואף אומה לא רצתה לשחק איתו מול הקלף היהודי . ומכאן הבין שאם הם לא שווים - אז נוציא אותם להורג והוא הוציא אותם להורג - שישה מליון מבני עמו נרצחו ואף אומה לא עשתה דבר. היטלר בסוף היה חיה פצועה ומסוממת בסמים קשים שידעה שגורלה נחרץ מהר יותר ממה שהוא תכנן.

לסיכום : אם הסונים הם חלק מבני עמו של אסד, אז דובר הבית הלבן צדק. מאחר והם לא (לדעתי) אז הוא טעה. ומן הראוי שנאומים שמכילים קטעי היסטוריה יעברו עין בוחנת של היסטוריונים או לפחות של סטודנטים לתואר ראשון בהיסטוריה רלוונטית לנאום.

מקורות:
1 איאן קרשו - היטלר : היבריס 1889-1936 - הרהורים על היטלר - עמ' 23
2 שם - עמ' 232
3 ריצ'רד אוברי - מלחמתה של רוסיה - עמ' 179 : וכן , מרידייל קתרין - 'המלחמה של איוואן' עמ' 155

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים