בתשובה להפונז, 18/06/17 20:40
הביולוג הימי 693374
הדבקתי את כל הפער ואני עכשיו מעודכן להיום (פרק 7) בסדרה החדשה.
ככל שהיא טובה (והיא טובה בעיני) היא לא אייקונית כמו הסדרה המקורית. להלן ההבדלים.

1. בסדרה המקורית המון דברים היוו חידוש עבור סדרת טלוויזיה:
- העלילה שהתחילה מדבר אחד והתפתחה לדבר אחר לחלוטין, כאשר עלילות המשנה מקשות על הצופה לנחש לאן העלילה הראשית מתפתחת.
- השילוב המעודן של פנטזיה עם קמצוץ מד"ב בעלילה לכאורה ארצית.
- ההצגה של הרוע כאלמנט של הקיום והדירוג וההנגדה של רע (ליאו ג'ונסון, בובי בריגס) לעומת יותר רע (ווינדום ארל, ז'אן רנו, בוב)

בסדרה החדשה יש איזו התרפקות על העבר והמון דה ז'ה וו, ושום דבר חדש. עבודת המצלמה האיטית והסצנות בהן "לא קורה דבר" בכוונה, מזכירות לי את "שובר שורות". לא ראיתי עדיין שום דבר בבניית הדמויות, קווי העלילה, העריכה, הטקסטים, או כל אלמנט אחר שגרם לי דיגדוג של הפתעה או חידוש. להיפך. האלמנט של הפרדת הגיבור לשניים "טוב" ו"רע" מוכר לנו היטב מסדרת סרטי "סופרמן"

2 .בסדרה המקורית היו כמה שחקנים מוכרים אבל הרבה תפקידים ראשיים, ובראשן שלוש הבנות אודרי, שלי ודונה, גולמו בידי שחקנים טריים.

בסדרה החדשה להיפך - חוץ מהמיחזור המוגזם של הדמויות המקוריות (אני מוצא טעם לפגם במיחזור של הדמויות של אנדי ולוסי. אמנם זה קאמפ אבל זה מרגיש קאמפ מיושן) יש גם אינפלציה של תפקידים שמשוחקים על ידי שחקנים מוכרים היטב, שלא לומר כוכבים.

3. בסדרה המקורית היתה תשומת לב מרובה ומפורטת לחייהם ועולמם הפנימי של בני ה 18. לפחות 5 דמויות ראשיות למדי הן בנות המחזור של לורה פאלמר (שהיתה דמות ראשית בפני עצמה). הסדרה שמה דגש על הפער הבין דורי אבל גם על המעבר החד מחניכות לבגרות. הדמות של דייל קופר היא דמות צעירה אך מאוד בוגרת ומונגדת בעוצמה רבה לחוסר הבגרות שמפגינות הדמויות של בני המחזור של לורה פאלמר.

הסדרה החדשה היא סדרה של זקנים. חוץ מכל הדמויות המקוריות שהתבגרו ב 25 שנה הסדרה משופעת בדמויות חדשות של מבוגרים וזקנים. זה מתחיל משריף טרומן החדש- שהיוצרים יכלו לבחור בבנו להמשיך אותו כדמות צעירה אבל בחרו באחיו. לפי השחקן רוברט פורסטר (יליד 1941) זה אפילו אחיו הגדול... ממשיך בדמויות משנה קטנות (האשה במכונות המזל בקזינו) וגדולות יותר (מנהל חברת הביטוח) והשיא עבורי הוא בהופעתו של ריצ'רד צמברליין בן ה 83 . הדמויות הצעירות שמופיעות פה ושם פשוט נרצחות לפני שהן יכולות להראות פוטנציאל כלשהו.
בעצם תוך כדי כתיבה אני קולט שבכל זאת יש כאן אמירה - אני פוגש המון שחקנים שאני מכיר וזוכר אותם כצעירים, וכעת הם כבר מבוגרים. אשלי ג'אד, לורה דרן, ג'ים בלושי, מת'יו לילארד (הזכור מ"צעקה") וכמובן נעמי וואטס. הרושם שלי הוא שהסדרה דווקא מדגישה את אותות הגיל שניכרים בהם. נראה לי שהתמה המרכזית בסדרה החדשה היא לא הרציחות ומסתורין, ולא הטוב מול הרע, אלא אותן 25 שנים שחלפו מאז הסדרה המקורית. זו סדרה על הזדקנות וחלוף הזמן.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים