 |
|
 |
||
|
||||
 |
אשכנע אותך אחרת, אבל זה הולך להיות קצת אכזרי. נניח מצב תיאורטי שבו אתה מקבל קצבה מהכספים שהשקעת (עם פרמיה) בביטוח הסיעודי. נניח גם שאתה צלול ובריא יחסית, אבל מישהו יקר לך מאוד - נכד או צאצא אחר - זקוק מאוד לכסף. נניח, לצורך הדיון, שהוא זקוק לסכום חד פעמי גדול לצרכי בריאות (חו"ח). צאצאיך, למותר לציין, אוהבים אותך וישמחו מאוד לדאוג לכל צרכיך בהווה ובעתיד. האם לא היית מעדיף שהאני העתידי שלך יוכל להחליט בבוא הזמן על הדרך המיטבית להשתמש בכספו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אבל זה תקף לכל ביטוח. הכלל הידוע הוא "בטח מה שאינך יכול לעמוד באובדנו", אבל לא רק שהקריטריון הזה עמום - זה מובן מאליו - הדוגמה שלך מראה מקרי קצה שבהם הוא נשבר אפילו כשהמקרה נראה ברור. למשל, אם יש לך דירה אחת והיא רוב רכושך והונך עלי אדמות, לכאורה זה מקרה מובהק של משהו שאינך יכול לעמוד באובדנו ואתה תבטח אותה. אבל לצד הקטנת הסיכון אתה גם לוקח את הסיכון, שהכסף שתפסיד מהפרמיות הוא כסף שבעתיד תרצה להוציא על משהו שיותר יקר לך אפילו מדירתך - נניח בריאות יקיריך. כנראה שהתשובה היא שלא נכון להוציא על ביטוחים מעל X אחוז מהכנסתך השוטפת. מכל מקום, מכיוון שאני מבטח את הדירה שלי בלי למצמץ, לא השתכנעתי שהשיקול הזה שולל ביטוח סיעודי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |