בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 09/05/18 12:50
זה רעיון 699308
מאז שכתבת את תגובתך עברו מספר ימים שבהם אחרי הניסיון של האיראנים לפגוע בנו פגענו בהם קשות וגם בכוחות נ"מ סוריים שירו על מטוסינו. היום שמעתי ראיון עם שר הביטחון שבו הוא פונה לסורים ומבקש מהם לזרוק את האיראנים מארצם, שאם לא כן הם עלולים להינזק. טוב הוא לא אמר איך בדיוק הם עלולים להינזק אבל אפשר לנחש.
מה שהביא אותי לשבת ולכתוב תגובה זו הוא דברי פרשנות ששמעתי בתכנית "שישי בחמש" מפי הפרשן אמיר ברשלום‏1. הוא הזכיר בדבריו גם את דברי ליברמן הנ"ל, אבל המעניין שבדבריו היה שההערה של שטייניץ בדבר "הסוף של אסד", לא נאמרה במקרה אלא בתיאום עם נתניהו דווקא משום שעמד להיפגש עם פוטין. לא חשבתי על כך אבל אולי זה נכון, כלומר בדיוק ההפך ממה שאתה אומר.

1 אני לא ממש אוהב את הפרשן הזה. הוא "משלכם", ואני לא מבין למה תנאי הכרחי לקבלת משרת פרשן בערוצי הטלוויזיה הוא תעודת "משלכם". נדמה לי גם שבזמנו, כאשר ליברמן אמר שאם תושבי תל אביב ישבו במקלטים גם תושבי ביירות יישבו במקלטים, הוא ביקר את האמירה הזאת בכך שכאשר צריך לירות יורים ולא מדברים, והדיבורים מביאים נזק. בדיוק הפוך לגישה שאני כל הזמן מנסה לעודד. מה זאת אומרת לירות? הוא רוצה שנירה גם אם כשתושבי תל אביב הולכים לים בצורה מסודרת בדיוק כמו תושבי ביירות במלחמת לבנון השנייה? ברור שזה לא הזמן לירות. יש זמנים שבהם יורים ויש גם זמנים שבהם צריך לדבר וטוב לדבר.
זה רעיון 699356
ואני הרגשתי שאינני אוהב את אמיר ברשלום כי הוא ''משלכם''.
זה רעיון 699369
אני רוצה להסביר באמצעות דוגמה מה מפריע לי בשידורי כל הערוצים, דווקא באמצעות רגע קטן של נחת רוח. ישנה תכנית בשם "שישי בחמש" שבה אחת משני המגישים היא שרון וכסלר שידועה יותר בהגשת תחזית מזג האוויר. והנה בתוכנית האחרונה מיום 11.5.18 מספרים לנו על החלטת הקונגרס בארצות הברית בשנת 1995 להעביר את השגרירות לירושלים, אבל השגרירות לא מועברת בסוף כי כאן רבין ופרס מתנגדים (בסתר. כמובן אין הם מביעים בגלוי את התנגדותם). מיד לאחר הכתבה בזמן 28:57 היא מעירה (הערה שאורכה 2 שניות) את ההערה הבאה: "איזה כיף להיות היום ולא אז". בשבילי מין הערונת כזאת היא כמשב רוח מרענן. בדיוק כך אני חש. אבל זה רגע נדיר בתקשורת האלקטרונית כי כולם מאד חמוצים בקשר להווה ומעריצים את אז כשעמדנו לפני "מזרח תיכון חדש" עם כמעט אלפיים קורבנות, והיום אוי ואבוי. כמה שהשלום רחוק. . . איני מכיר את דעותיה של וכסלר, כי לא יצא לי לשמוע אותה כל כך וההערה הזאת היא הדבר היחיד שאני זוכר מדבריה. אולי היא בעלת דעות ימניות ואולי לא. אבל היה נחמד לשמוע את זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים