בתשובה לאריק, 14/04/19 15:47
מורי נבוכים 708290
נראה לי שרק עכשיו נפל אצלי האסימון, ובתשובתך החמצתי את המילה "ראליים" שאגב, לא מופיעה בתשובת הלמס, שהיא כנראה המפתח להבנת הסתירה. זה קרה לי משום שנתקלתי בידיעה על צמיחה של מעט יותר מאחוז בבריטניה בשנת 2018, ולפי מה שראיתי בטבלה של קרן המטבע הבין לאומית הצמיחה בבריטניה ב 2018 הייתה כשבעה אחוז. העניין הוא, איפה, בהבדל בין תלג ריאלי ותלג נומינלי שגרמו אצלי לבלבול. ואכן בטבלת התלגים הריאליים הצמיחה בבריטניה הייתה 1.4 אחוז. בישראל הצמיחה לפי הטבלה הראשונה הייתה כ 4.7 אחוז, ואילו בטבלה "הריאלית" 3.3 אחוז. עכשיו הכל מתבהר.
מורי נבוכים 708292
לדעתי בקריאת נתונים כלכליים רצוי לא לייחס חשיבות גדולה למספר עצמו אלא בעיקר להשוואה שלו עם שאר הנתונים באותה סדרה.
את נתוני קרן המטבע צריך לקרוא כהשוואה בין המדינות ואת נתוני הלמ''ס כהשוואה בין שנים שונות בישראל.
לדוגמה- אפשר לאתגר את חישובי האינפלציה של הלמ''ס ולהגיע למספרים שונים לחלוטין, אבל כל עוד החישוב שלהם של האינפלציה הוא אותו חישוב יש עניין בהשוואה בין המספרים של השנים השונות.
מורי נבוכים 708293
בכלל הסקת מסקנות מנתונים כלכליים זה עסק לא פשוט, והמדיה ברוב המקרים לא תורמת לניתוח שלהם.
קח את נתון הצמיחה שאתה מדבר עליו:
דונלד טראמפ התגאה שהצמיחה בארה"ב ב 2018 היתה הגבוהה ביותר בעשור האחרון. אבל נתונים אחרים מטילים ספק במשמעות של נתון הצמיחה הגבוה: נתון מכירת מכוניות חדשות, לדוגמה, היה נמוך מאשר ב 2017.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים