בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 06/09/20 7:06
פנחס 724942
סימנים:
אם הוא נוזף - הוא ישראלי, אם הוא Zurechtweisend - הוא גרמני.
(ולכבוד הבדיחה העתיקה - האם יש הבדל בין גרמני נוזף לבין גרמניה נוזפת?).

אנקדוטה משלי - במסעותי בעולם (פעם היו כאלה), הופתעתי לגלות עד כמה יש דמיון בהתנהגות ובאופן השיחה בין ישראלים לגרמנים‏1, יותר מאשר לאנגלים או אמריקאים.

1 כמובן, מדובר בכאלה שמתיירים, בדגימת חסר וכל ההסתייגויות הנדרשות. אבל כתבתי שזה אנקדוטלי מלכתחילה.
פנחס 724989
והנה אנקדוטה משלי, שקצת מביכה בסטריאוטיפיות שלה: פעם אחת בפטגוניה טיפסתי עם חבורה קטנה של ישראלים לאגם שנמצא בבסיס של הר פיץ רוי. הגענו מאוחר קצת, התעכבנו והתוצאה היתה שהתחלנו את הירידה כשהשמש כבר כמעט שקעה. הגענו למחנה של מטפסי הרים; החבר'ה האלה מגיעים לשם וממתינים למזג אוויר מתאים לטפס על ההר, לפעמים במשך כמה שבועות, ולפעמים הם גם נאלצים לחזור הביתה בלי לטפס. כשהגענו לשם היינו צריכים כדי להגיע לרכב ללכת עוד כארבעה-חמישה ק"מ בשבילים לא תמיד מסומנים ובחשכה הולכת ויורדת, ללא אמצעי תאורה כלשהם וללא ביגוד מתאים לשהיית לילה בחוץ. הערכת מצב מהירה הביאה אתנו למסקנה שמוטב להשאר במחנה הזה ולהמשיך בבוקר. במחנה היתה בקתה, או יותר נכון מחסה (אם אפשר לקרוא לדבר הזה כך) - refugio בספרדית ואליו נכנסנו. שם ישבו קבוצה של מטפסי הרים גרמנים ושיחקו קלפים. הם ניסו לשכנע אותנו לרדת מההר בכל זאת, הסבירו לנו שפשוט למצוא את השביל, שהם עצמם היו מסוגלים להגיע תוך ארבעים דקות וכן הלאה. העדפנו להשאר וניסינו להתמקם בבקתה. עם ירידת החושך הקור הלך וגבר. אני הייתי מצויד בז'קט פליס טוב, אבל לשניים מאתנו היו רק ז'קטים דקים למדי. גרוע מכך, חלק מהבגדים נרטבו בחציית נחלים. שאלנו את הגרמנים אם יש להם במקרה גרביים יבשים, וקיבלנו תשובה שלילית. מאוחר יותר אמרה לנו אחת מבנות החבורה שהבינה מעט גרמנית שאחד מהם חשב לתת לנו גרביים, אבל אחר אמר לו "עזוב. הם לא שמעו לי כשאמרתי להם לרדת מההר, שיאכלו מה שבישלו". דחפנו שקיות סופר לתוך הבגדים ועטפנו בהן את הגפיים, הגרמנים סיימו לשחק והלכו לאוהלים ואנחנו ניסינו לישון בקור.

באמצע הלילה פתאום נפתחה דלת המחסה וחבורה של אנגלים נכנסה פנימה. התברר שהם שמעו עלינו מהגרמנים והחליטו שלא יעלה על הדעת שחבורת מטיילים תישן במחסה הזה ללא בגדים וציוד. הם חילקו אותנו בין האוהלים שלהם ונתנו לנו מזרנים וציוד חימום אישי. אלה שהיו אתי באוהל גם השקו אותי בוויסקי (לא בלי שלל קללות על הוויסקי הארגנטינאי העלוב) ושוחחו אתי עמוק לתוך הלילה על הסכסוך הערבי-ישראלי ותחושת האחריות שלהם לגביו. בבוקר נפרדנו בהחלפת אימיילים, הם המשיכו לחכות למזג אוויר טוב (כיאה לבריטים מתורגלים היטב) ואנחנו ירדנו מההר. זו אמנם רק אנקדוטה, אבל בריטניה זכתה אצלי לכמה וכמה נקודות זכות בלילה ההוא.
פנחס 724990
אוי, יש לי כל כך הרבה פאנצ'ים לסיפור הזה שיגרמו ל-PC שלי להאדים, אז אני אשתוק.
פנחס 725017
מרגישים אחריות על הסכסוך? חבל מאוד שהם לא לוחצים עלינו לסיים את הכיבוש. וכאן חסרה גם הנוזפנות הגרמנית.
פנחס 724999
"האם יש הבדל בין גרמני נוזף לבין גרמניה נוזפת?"

נדמה לי שכן. מהנסיון שלי גרמניות תזרוקנה יותר הערות לאנשים זרים. "יופי!" סרקסטי כשמישהו עובר איזשהם כללים. ובאופן כללי, יותר הערות עוקצניות ותקיעת מבטים במעשים שלא נוגעים להן באופן ישיר. כך נדמה לי, לפחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים