בתשובה לאריק, 22/09/20 13:30
אמרתי לכם 725623
אח, קשה להסביר היום כמה אפי היה הפתיח הזה בזמנו.
אמרתי לכם 725714
נה, בזמנו היה עוד יותר קשה להסביר כמה הוא אפי: לא היתה בכלל המילה "אפי" (במשמעות הזו).

_____

פעם, לפני איזה 15 שנה, בשיחה על דברים שקשה להעביר משפה לשפה, מישהי שאלה אותי רטורית: איך תגיד באנגלית "הזוי"? עניתי לה (בדמיוני, בפועל חשבתי על כך הרבה אחרי שהשיחה נגמרה): מילא אנגלית, איך תגידי "הזוי" בעברית של עשר שנים קודם? אבל מה שבאמת מרשים אותי ב"הזוי" הוא שזו מילה שנכנסה חזק לעברית המדוברת-אופנתית, שאינה עכש"י תרגום של מילה מדוברת-אופנתית באנגלית. אני חושב שזה נדיר בעשורים האחרונים.
אמרתי לכם 725720
אם כן נשאלת השאלה: איפה היה אפי?
אמרתי לכם 725723
אצל האמריקאים למילה weird (בצורה מודגשת) יש אותה משמעות כמו להזוי אצלנו.
אמרתי לכם 725724
לא חושב שזה נדיר כל כך. יש את "מגניב", "מדליק", "גזעי", "פיצוץ", "פגז" (שלא לומר "פגז קומפוט") ובטח עוד‏1. אם מרשים גם צירופי מילים, יש את "יש מצב" ו"חבל על הזמן".

באגף המילים שכן צמחו מאנגלית אציין את "מקריפ" ו"דוש".
_________________
1. זה מקום טוב לברר סוף סוף - האם המילה "פח" (במובן של "הגיטרה הזאת פח לגמרי") נובעת מהחומר פח, או שהיא קיצור של הנהמה האינטרנטית "פחחחחחח"?
אמרתי לכם 725725
לדעתי פח מגיע מ-"פח אשפה". trash.
אמרתי לכם 725728
ואללה! עוד אפשרות, שאפילו נראית הכי סבירה.

"חבל על הזמן" הוא כידוע ביטוי דו משמעי, עם שתי משמעויות הפוכות - טוב מאד ("גלידה טעימה שחבל על הזמן"), ורע מאד ("אל תלכו לסרט הזה, חבל על הזמן שלכם"). המשמעות השנייה היא בעצם המשמעות המילולית של הביטוי, אבל גם את הראשונה אפשר להבין לוגית: משהו כל כך טוב, שאין מה לבזבז זמן בוויכוחים והתלבטויות בנוגע אליו. היום לראשונה עלה בדעתי שהביטוי המקביל באנגלית, עם רציונליזציה זהה, הוא Let's go home מתחרות ההטבעות של ה-NBA - כל כך טוב עד שלא צריך לבזבז זמן על המתחרים האחרים, ואפשר להתפזר הביתה.
אמרתי לכם 725732
לדעתי הביטוי הסלנגי ''חבל על הזמן'' אינו דו משמעי. זה כמו ''קשה לתאר במילים''. הדגשת עוצמתו הרבה של משהו בין אם מדובר במשהו חיובי או שלילי.
אמרתי לכם 725748
'חבל על הזמן' מייצג שורה של ביטויים שנועדו למחמאה או לשבח אך משמעותם המקורית שלילית.
מתוך: https://blog.ravmilim.co.il/2018/03/15/%D7%93%D7%A8-%...

עוד דוגמאות: סוף הדרך, בן זונה, אחושרמוטה.
ובאנגלית: bad mother fucker
אמרתי לכם 725750
שמעתי פעם תיאור של חוקר הזמר העברי אליהו הכהן של איזו הרצאה או הופעה בפני קהל של המלחין והמורה למוסיקה המנוח חנינא קרשצקבסקי. לפי התיאור המרצה שעשע והדהים את הקהל. ואליהו הכהן הוסיף שבימנו הנוער בוודאי היה מתאר את ההופעה הזאת על ידי: הוא הרביץ שם הופעה חבל על הזמן. סוף הדרך. . .
אמרתי לכם 725824
''סוף הדרך'' שהזכרת זאת עוד דוגמא מצוינת לסלנג עברי צעיר. כנ''ל הקיצור שלה, ''סוף''. עם משמעות זהה, אבל קצת ותיקים יותר (אני חושב), יש את ''ליגה'' ו''אליפות''.
אמרתי לכם 725751
באנגלית אפשר אפילו לקצר ולהגיד (בסלנג) bad, בלי motherfucker, במובן של "טוב". אבל אז נכנס טוויסט מעניין: צורת ה-superlative של bad "רגיל" היא כידוע worst, אבל במשמעות הסלנגית-חיובית של bad, הצורה היא baddest. אותי זה הפתיע כששמתי לזה לב לראשונה.
אמרתי לכם 725755
אתה בטוח שמדובר ב baddest ולא ב badass?
אגב, תשובה מעניינת ומשעשעת על מיהו ה badass הראשון ובאופן כללי על מילים באנגלית שמסתיימות באחוריים
אמרתי לכם 725759
בטוח במאה אחוז. כבר יותר משלושים שנה (!) שאני מנוי על מגזין הג'ז downbeat, ושם נתקלתי ב-baddest במשמעות הנ"ל שחור על גבי לבן הרבה פעמים. קבל דוגמא: "the baddest cat I knew in school was making hip-hop tracks for Warner Bros" (גם המילה cat היא סלנג של נגני ג'ז, במשמעות "נגן תותח").
אמרתי לכם 725753
האגדה מספרת על מרצה לבלשנות שהסביר לסטודנטים שיש שפות שבהן שלילה כפולה היא בעצם חיוב (כמו "זה לא בלתי-נעים"), אנגלית למשל. יש גם שפות כמו רוסית שבהן שלילה כפולה נשארת שלילה, אולי חזקה יותר אפילו. אבל, כך המרצה, לא ידועה אף שפה שבה חיוב כפול הוא בעצם שלילה. "Yeah, sure" נשמעה תגובה מהשורות האחוריות.
אמרתי לכם 725760
אני נתקלתי בסיפור הנ"ל כשקריאת הביניים מיוחסת לפילוסוף סידני מורגנבסר, והניסוח שלה היה "yeah, right". ראה כאן.
אמרתי לכם 725763
אהבתי את האפיזודה עם העישון ברכבת התחתית וקאנט.
אמרתי לכם 725765
אכן. מקרה נדיר שבו ידע בפילוסופיה מסבך אותך עם המשטרה.
אמרתי לכם 725816
הפייבוריט שלי הוא עם בחירת הפאי.
אמרתי לכם 725825
הפרה בוטה של העיקרון Independence_of_irrelevant_alternatives [Wikipedia]
אמרתי לכם 725770
הוריאנט המועדף עלי הוא Yeah, yeah (במנגינה יורדת ואיטית של זלזול).
אמרתי לכם 725820
עם כל הכבוד למורגנבסר את החוכמה הזאת שמעתי כבר בשנות השמונים (דומני שכבר נפטרנו מהנוהג המטופש להוסיף ''של המאה שעברה''. כאילו דה כזה).
אמרתי לכם 725822
אין סתירה. הארוע המדובר התרחש בשנות החמישים, או לפחות כך אומרים.
אמרתי לכם 725830
אה, משום מה חשבתי שהציטוטים הם משנות האלפיים (של המאה שלנו!).
אמרתי לכם 725769
בעברית "נורא יפה", באנגלית terribly/awfully pretty. בשתי השפות המשמעות המקורית של תואר הפועל הוא "גורם פחד", והוא הפך ל"מאוד". בשתי השפות המהלך הזה מאוד ותיק - אולי לפני שתקשורת ההמונים עתירת "התרבות הנמוכה" היתה מה שהיא היום. זה גורם לי לתהות האם העברית שאלה את המהלך מאנגלית הוא ששתיהן פיתחו אותו עצמאית.

ובדומה לכך, "כאילו" בשימושו הנפוץ כמילת מילוי חסרת תוכן סמנטי ("קראתי את זה, כאילו, הבוקר בעיתון")‏1; באנגלית יש שימוש דומה ב-"like", ולשתי המילים אותה משמעות מקורית (דמיון בין שני דברים או מצבים). המהלך בעברית בהחלט כן קרה בעידן תקשורת ההמונים וההגמוניה התרבותית האמריקאית, וההשערה שלי שהעברית שאלה אותו מהאנגלית מתחזק מזה ש"כאילו", על שלוש הברותיה, מאוד לא יעילה לתפקיד. מה שמוזר לי זה שמישהו טרח "לתרגם" מילת מילוי. השימוש במילות מילוי הוא לרוב מאוד אינסטינקטיבי ולא מודע, ואני משוכנע שלפני "כאילו" היו אחרות שמילאו את המשימה‏2.

בדיוק היום המנהל שלי שאל בפגישה "ביום ראשון כאילו עובדים?", וחוץ מזה שהוא הרים לי להנחתה, מה שמעניין זה שהוא (א) בן שישים בערך, (ב) דובר עברית די שוטפת, אבל שפת אימו אנגלית. אז אם העברית כן שאלה כאן מאנגלית, אולי זה קרה דרך מהגרים ששפת אימם אנגלית. אולי גם "נורא"?

1 ואחותה התאומה משיינקין "כזה", שנדמה לי שקרנה ירדה.
2 כמה עשורים קודם, ובקהילות מסוימות, "אפעס", ובקיבוץ הולדתי היו אומרים את זה בכלל "אֶפְּס". בעצם לפחות בעוד קיבוץ.
אמרתי לכם 725776
בלי קשר למקור המילה כאילו בשימושה הנפוץ המודרני:
"כאילו הוא סמן שיח בעל תפקידים דקדוקיים מגוונים ולא סתם מלל ריק". מהמאמר הזה
אמרתי לכם 725780
יפה! קראתי את המאמר בזמנו, ומתברר שלא הפנמתי.
ייתכן שכשהמנהל שאל "ביום ראשון כאילו עובדים?" המילה שימשה לריכוך המסר, שלא נחשוב שהוא לוחץ עלינו לעבוד.
אמרתי לכם 725782
השימוש ב”נורא” במשמעות של מאוד קיים לפחות 60 שנה. לדוגמה: “כָּכָה סְתָּם נֶחְמָד נוֹרָא לְשַׂחֵק הֵנְדְזַאפּ”.
אמרתי לכם 725736
אבל פח אשפה כשלעצמו מגיע מהחומר פח.
אמרתי לכם 725742
ליתר דיוק: פח זבל: כלי פח לאיסוף זבל. היום יש אצלנו פלסטיק אשפה, פלסטיק פלסטיק (אריזות) ופלסטיק זבל.
אמרתי לכם 725743
פעח"ב: תגובה 190712
אמרתי לכם 725749
בתור מי שחרד למורשת שלו, אנקוט בפעולת פעח"ב רקורסיבית ואציין שאני הוא הראשון להשתמש באייל בראשי התיבות פעח"ב.
אמרתי לכם 725752
אההל''ב ב''אההל''ב'', והנה גם לי תהיה מורשת ברשת.
אמרתי לכם 725761
יפה! וגם אצלך, רקורסיבית.
אמרתי לכם 725745
אז אנחנו בעצם זורקים זבל פלסטיק לתוך שקיות זבל פלסטיק שנמצאות בתוך פח זבל יעודי לפלסטיק שאיננו מפח אלא מפלסטיק?
אמרתי לכם 725764
מהו בעצם זֶבֶל, ולמה שמים אותו בפח?

"בתעשיית הזבל, כלומר הדשן. לפני שמכוניות החליפו את הסוסים והחמורים — ולפני שדשן כימי החליף את הדשן האורגני — היתה לתעשיית הזבל נוכחות משמעותית בחיי היום־יום. עובדי זבל היו אוספים אותו בפחים מהערים, ומוכרים אותם לחקלאים שהיו מרוקנים את תכולתם בשדות. פחי זבל־דשן אלו היו מראה נפוץ הן בעיר והן בכפר."
"פחי אשפה, כלומר פחים שבהם זורקים פסולת, צצו בערים מעט אחרי פחי הזבל. באותם ימים היתה הרבה פחות פסולת מאשר בימינו, ואותה נהגו להשליך פשוט לחצר."
"אף שהיתה הבחנה פורמלית בין פח זבל לפח אשפה, הציבור התרגל לקרוא לשניהם "פח זבל". בחלוף השנים החלו להשליך בפחי הזבל רק אשפה, שהחלה להיקרא "זבל"."

כיוון שמי שייצר פחים הוא הפחח, כנראה שהם נקראו על שם החומר. האפשרות השניה- פח התנ"כי, במובן מלכודת, לא מתאימה.
אמרתי לכם 725771
אז יפה, ''פח זבל'' שינה את המשמעות הנפוצה גם של ''פח'' וגם של ''זבל''.
אמרתי לכם 725775
גם בתנ''ך מופיע פח לא רק במובן של מלכודת אלא גם במובן של מתכת מעובדת לכדי משטח דק, ''ריקועי פחים ציפוי למזבח''.
אמרתי לכם 725727
אני חושב ש''יש מצב'' מגיע מן הערבית.
אמרתי לכם 725767
מדליק! אבל אני חושב שרוב המועמדים שלך ותיקים בלפחות עשור - רובם בהרבה יותר - מ"הזוי" (בשימושו הפופולרי). יש מצב ש"יש מצב" הוא מאותו מחזור או אפילו צעיר יותר (ואני לא רואה סיבה להפריד בין מילים בודדות למטבעות לשון).

בוא נראה אם נצליח בעזרת העדר לתארך, זה יהיה פתיל נחמד.

הדיאלוג הנ"ל עם הקולגה שלי היה אולי הפעם הראשונה שנהייתי מודע לזה ש"הזוי" תפסה גל. אני מניח שכבר שמעתי אותה קודם, אבל מתחת סף הגילוי שלי לטרנדים לשוניים, אז לא הרבה קודם. זה היה לכל המאוחר ב-‏2011 (אז עברתי מקום עבודה). אני די בטוח, לא יודע למה, שזה היה בחמש השנים האחרונות שלי באותו מקום עבודה, כלומר לא לפני 2006.

את "יש מצב" שמעתי פחות-או-יותר-לראשונה (או שוב, אז זה חצה את סף הגילוי שלי), אם זכרוני אינו מטעני (ויש גם יש מצב שהוא מטעני) מפי מיודענו משכבר ליאור גולגר, בפעם היחידה שנפגשנו אחד על אחד. דיברנו אז גם על שערורייה איילית שהתפוצצה אז, ומי שלא יודע על מה מדובר אני מעדיף שלא ידע על זה ממני, אבל הבה נאמר שמגיב אחד שהיה פעיל מאוד לפניה הפסיק בעקבותיה להיות מגיב, ומנוע החיפוש ממקם את זה באוקטובר 2005.

מי יעזור לדייק?
אמרתי לכם 725786
אפילו באייל מופיעה הזוי כבר ב-‏2005, מה שמן הסתם אומר שהשימוש היה אז כבר מספיק נפוץ.
אמרתי לכם 725789
הכוונה לפרשת הפלגיאט?
אמרתי לכם 725800
לא. אני מרגיש מספיק נוח לתת רמז נוסף למי שהיה אז: פרשת הפסבדונים.
אמרתי לכם 725821
Man the who?
אמרתי לכם 725833
(אתה מוזמן לאמת או להפריך לבד לפי התאריך שציינתי.)
אמרתי לכם 726020
יפה, נראה שאיזי קלע.
אמרתי לכם 726021
בעצם, יש כאן משהו בעייתי. המגיב אכן הגיב לאחרונה באוקטובר 2005, אבל האתר שפוצץ את הפרשה פורסם כבר ב-‏2003.
אמרתי לכם 726022
2002, ולמרבה השמחה האתר עדיין קיים ב-wayback machine.
אמרתי לכם 726023
מעולה! זה מקרב אותי מאוד לתיארוך של יובל.

(איזי תיארך עשור קודם, אבל בצבא, ואני לא יודע אם זה "נחשב". צה"ל הוא מדגרת סלנג, ונדמה לי שמבין הביטויים שמשתתחררים לאזרחות בבקו"ם יש שונות גדולה בתקופת הדגירה בצבא.)
אמרתי לכם 726048
מגיגול עולה שרוב התוצאות הראשונות הן מראשית 2003 (כולל ברקת פה אצלנו), אבל ראיתי גם טוקבק על סף מותה של 2002.

אמרתי לכם 726050
הו תראה את הזהב הזה!
תגובה 80721
אמרתי לכם 725790
אני כמעט בטוח שאני יכול להעיד על שימוש ב"יש מצב" בזמן כלשהו בתקופה 1999-2001. אנסה להצליב את הזיכרון הנ"ל עם מישהו שהיה מעורב.

עוד מילות סלנג עבריות למהדרין, ויותר צעירות מ"גזעי", "מדליק" וכו', הן "חופר" ו"זורם".
אמרתי לכם 725792
מזכרוני ''חופר'' חדשה יותר, שמעתי אותה לראשונה באזור תחילת הריאליטי ''האח הגדול''.
זורם נראה לי היה באזור כבר בתחילת המילניום.
אמרתי לכם 725793
אוקיי, יש אישור סופי לכך ש"יש מצב" בשימוש לפחות מאז 2001.
אמרתי לכם 725794
אני די בטוח ש"יש מצב" היה קיים בתקופת השירות הצבאי שלי (שנות ה-‏90 המוקדמות), לפחות בצירופים "יש מצב ליציאה הביתה" או "יש מצב שיקפיצו אותנו לעזה", במובן שיש סיכוי או אפשרות שמשהו יקרה.
אמרתי לכם 725799
או יש מצב על רקע סטלני שהתחיל מיש כיוון.
אני גם סבור שהיה משהו בכיוון הזה באופן כללי.
אמרתי לכם 725801
''חופר'' ו''זורם'' דוגמאות מצוינות. אני חוזר בי מהתזה, לעברית יש עדיין כושר ייצור של סלנג מקורי.
אמרתי לכם 725805
ויש גם סלנג חדש (להבנתי) שהוא לא כל כך מקורי.
ה''אחי'' או ''אח שלי'' שנפוצים מאד בשנים האחרונות, נשמעים כלקוחים ישירות מסלנג אמריקאי.
אמרתי לכם 725809
כבר שנים אני מוצא את עצמי אומר לתושב עיסאוויה 'אחי' כמו שאני אומר לתושב דרום תל אביב 'אחי'. אני מוצא בביטוי הזה סוג של הצהרת כוונות כלפי הצד השני שאנחנו עכשיו באים בידיים נקיות ושלא יעלה על הדעת של מישהו לדפוק את אח שלו. הדיבור גם מקבל את היחס הראוי - ' אחי , לא מתאים הדיבור הזה. אנחנו אחים אני רוצה להזכיר לך , כך אתה אמרת לי לפני דקה אחי ,לא ? אתה דופק את אחיך אחי ? הא ? '

אני רואה בסלנג הזה סוג של סלקטור בין הישראלי לבין הלא ישראלי, וזה חוצה דתות ועמים גם בישראל 2020.

ה'אחי' היום נאמר גם בקרב בני 50 ואפילו 70 ראיתי . לפי רוביק ‏1 ההפניה הזאת משמשת את הצעירים החל מתחילת שנות ה- 90 , מה שאומר שכיום זה תופס אצל כולם.

1 רוביק רוזנטל מהזירה הלשונית :

' אחי. - הפנייה הנפוצה ביותר מאז שנות התשעים, משמשת בעיקר בין צעירים: "אחי, מה נסגר?". נפוצה בצבא, אך מזוהה גם עם תרבות הניו-אייג' והחזרה בתשובה. סיסמת קריאה לגיוס: "קרבי זה הכי, אחי". מקורה בתרבות הנימוס הערבי, כפנייה לאדם לא מוכר, בדרך כלל צעיר. כך בערבית תהיה הפנייה לאשה מבוגרת 'עמתי' (דודתי מצד אבי) או 'ח'לתי' (דודתי מצד אִמי). על השימוש משפיעה גם הפנייה brother האמריקאית.'
אמרתי לכם 725810
אחי ואח שלי זה הסלנג הישן יותר. המוטציה שהוא עבר ל״אח שלו״ היא הרבה יותר מוצלחת/צינית/ישראלית באופיה.

״מה שתגיד אח שלו״ - מושלם!
אמרתי לכם 725817
לפי רוביק - 'אח שלו' זה פיתוח סטירי שהודבק ב"ארץ נהדרת" לזקנו האדמוני של איש החמאס אבו טיר.
אמרתי לכם 725837
קרוב, אבל לא בדיוק. הפעם הראשונה בה נתקלתי ב''אח שלו'' הייתה ב''חלומות בקיציס''.
אם זה לא פיתוח של פרידמן וקיציס, הם לכל הפחות אלה שגרמו לביטוי להיות פופולרי.
אמרתי לכם 725828
חדש? אני נתקלתי לראשונה ב"אחי" כשהייתי בכיתה י"ב (שזה אומר לכל המאוחר קיץ 1989), בסרטון צה"לי שהוקרן לכיתה שלי במסגרת יום הכוונה לקראת הגיוס. הביטוי הצחיק אותי אז, כי היה בו שילוב של שפה גבוהה בתוך דיאלוג מאד עממי (שני גולנצ'יקים, אאז"נ). אני מנחש שדווקא אין קשר לסלנג אמריקאי.

ב"שפה גבוהה" אני מתכוון לנטיית הקניין ("אח שלי" -> "אחי"), שכמעט נעלמה משפת הדיבור ואפילו הכתיבה. גם נטיות אחרות נעלמות - במכתבים של דור ההורים שלי נתקלתי בהרבה "ראיתיו" וכד', בעוד שאני לא חושב שאני עצמי אי פעם השתמשתי בנטייה הזו.
איזו מקריות 725831
בדיוק עכשיו שרים אצלי הארבעה:

"איך אוכל לרקוד עם אחרת
כשראיתיה עומדת שם?"
איזו מקריות 725832
אבל הנוער של היום לא מבין את הנטייה הזו וחושב ששלמה ארצי שר על אבטיח.
אמרתי לכם 725838
נטיית הקניין נעלמה, אבל אני די בטוח שמשום מה "אחותי", "גיסתי", "חמותי" וצורות הזכר שלהן שרדו‏1, בלי קשר לסלנג "אחי".

עוד זיכרון לשוני: בקיבוץ דווקא היינו אומרים "אח שלי" ו"אחות שלי", ואני זוכר כמה הייתי מופתע כששמעתי "עירניקים" אומרים "אחי". אגב, את המילים "גיס", "חם" וצורות הנקבה שלהם בכלל לא היינו אומרים, ועד היום אלו חצי מילים זרות בשבילי, אני צריך לחשב מהר בראש כדי לדעת באילו מהן להשתמש.

1 למה דווקא הן, ו"סבתי" ו"דודתי" לא, חידה ענקית היא לי.
אמרתי לכם 725839
מלבד אבשלום קור מישהו עוד אומר "חמותי"?
אמרתי לכם 725845
בוודאי. אתה מעדיף "חותנתי"?
אמרתי לכם 725841
יש פתרון לחידתך מר בוכבינדר.

הן היו השולטות בחבורה וסבך רעד פחד מוות מסבתך ופועל יוצא שגם דודתך השפיטה את דודך.

אני בכיוון?
אמרתי לכם 725847
דווקא גיסנו עשה קמבק לפני מספר שנים.
אני משתמש לא מעט בגיסי/גיסתי/חמי/חמותי כשאני מדבר עליהם עם אחרים.
אמרתי לכם 725849
גמני.
אמרתי לכם 725840
כנראה הייתי צריך לדייק יותר ולא לכלול אותם ביחד . ''אחי'' אכן ותיק יותר, אבל ''אח שלי'', ובייחוד השימוש הנפוץ שאני נתקל בו במקומות למאכל ליד העבודה שלי לא היו חלק מהחוויה שלי לפני עשור פלוס.
אמרתי לכם 726038
עוד דוגמאות לסלנג צעיר יחסית:

עף על עצמו
אוכל ת'ראש
סַחי

תהיתי אם לכלול את הבטוי "התהפך עליו" אבל נראה לי שיתכן מאד שהוא דווקא ותיק בסלנג העברייני, ואני גם לא לגמרי בטוח שהוא חצה את הקווים והתמקם בסלנג הכללי.
אמרתי לכם 726054
בדיוק רציתי להוסיף את 'התהפך', וגנבת לי.
דומני ש'אוכל ת'ראש' ותיק יותר מחברו החופר.
וגם סחי נראית לי ותיקה למדי, למרות שאולי לאחרונה (עשור?) החלה לשמש יותר מחוץ לחוגי המשתמשים - שממילא הופכים בחסות החוק להרבה יותר מיינסטרים.
אמרתי לכם 726109
סחי הגיע מערבית, לא?
אמרתי לכם 726115
אנא עארף, לא יודע.
אמרתי לכם 726117
גם לי ניראה כך.
אמרתי לכם 726194
כן, אבל עכש''י בערבית המשמעות (הלא סלגנית, אגב) היא ''פיכח'', שזה קרוב אבל לא בדיוק.
אמרתי לכם 726154
ברור שגנבתי לך. אמרנו שזה סלנג עברייני, לא?
אמרתי לכם 726059
ועוד כמה מכאן: "בקטנה", "ברמות", "טילים", "בקטע טוב/רע", "שרוט".
אמרתי לכם 726105
ולעשות סרטים.
אמרתי לכם 726156
יש כל מיני ניבים שקשורים בסרטים, ואני תוהה אם אפשר לשרטט איזה עץ שמתאר את ההתפתחות שלהם - לדעתי ''חי בסרט'' הוא הוותיק מביניהם וממנו נוצרו אחרים.
אמרתי לכם 726166
יש גם ניבתנים שקשורים בסרטים.
אבל אזהרת צפייה קשה, מאד לא מומלץ.
אמרתי לכם 726193
אפשר לראות את הרבע שעה הראשונה, עד שהבדיחה הראשונית ממצה את עצמה ולפני שמתחיל הגועל נפש.
אמרתי לכם 726180
אוכל סרטים.
אמרתי לכם 726182
מעניין אותי אם הוא קדם לככלות האור והתמונה („אתה חי כמו בסרט״).
אמרתי לכם 726195
(הקול)
אמרתי לכם 726196
טוב, הקול הגיע באיחור, ככה זה תמיד :)
אמרתי לכם 726053
חופר זה מאנגלית dig. יתכן שחדר לעברית דרך האינטרנט.
אמרתי לכם 726104
אבל בסלנג האנגלי זה במשמעויות אחרות לחלוטין, https://www.urbandictionary.com/define.php?term=digs.
אמרתי לכם 725729
Inconceivable!
אמרתי לכם 725733
אנדרה דה ג'יאנט!
אפי כמו הוואי 5-0.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים