בתשובה לאריק, 13/10/20 19:59
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 726919
הטענות שלך על משפטיזציה לא מוצדקות. נושא העתירה בבגץ , עד כמה שאני מבין, היא הזכות להפגין נגד הממשלה. זו זכות משפטית , אפילו זכות חוקתית (למרות שאין לנו חוקה).

רק במדינה לא דמוקרטית שוללים מהאזרחים זכות להפגין הפגנה המונית, שכן הזכות להפגין היא האמצעי היחיד כמעט להתנגד לעריצות השלטון. ההפגנות אמנם לא מפילות את השלטון באופן מיידי אבל הן מיועדות להכניס לתודעת האזרחים את המידע שהשלטון פגום מאוד.

מידע כזה (שהשלטון פגום מאוד) חיוני כדי שהאזרחים ישקלו בעתיד כיצד להצביע או שישקלו דרכים נוספות (הפעלת לחץ ציבורי על נושאי מישרה).

היום האזרחים נימצאים בסיטואציה קשה שבה ממשלת ביבי מציפה דיסאינפורמציה, כולל דרך אמצעי תקשורת ממוסדים (ערוצי טלוויזיה ועתונות). ההפגנות הן אחד האמצעים החיוניים להעביר מידע מתחת לפילטר של הדיסאינפורמציה.

תאר לעצמך שבארצות הברית , רגע לפני ייסודה , הבריטים היו מונעים את מסיבת התה של בוסטון (?)
בטענה שמסיבת התה היא אירוע לא חוקי (על פי חוקים שחוקקה בריטניה השליטה ).

איסור כזה ועוד איסורים "חוקיים" דומים היו עלולים להכשיל את המרי האזרחי של המושבות האמריקאיות. אותו מרי אזרחי (או מרד , איני זוכר) היה אירוע שאיפשר הקמת ארצות הברית.

השאלה שעומדת בפני השופטת היא להעמיד זה מול זה את הזכות להפגין מול סיכון (קטן או גדול) להגדיל את הפצת המחלה. אם הסיכון להפצת המחלה הוא סיכון קטן , אין הצדקה
לשלול את זכות ההפגנה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 726926
>> השאלה שעומדת בפני השופטת היא להעמיד זה מול זה את הזכות להפגין מול סיכון (קטן או גדול) להגדיל את הפצת המחלה.

לא מדויק.
השאלה שעומדת בפני בג"ץ, תמיד, היא האם השלטון פעל במסגרת הסמכויות שלו, והאם החלטתו היתה סבירה.
השופט לא צריך להחליט במקום השלטון, אלא רק לבחון אם ההחלטות של השלטון היו סבירות ובסמכות. זה הבדל שיכול להראות סמנטי במבט ראשון, אבל לא כן. זה עניין עקרוני וחשוב.

השופטת לא צריכה להחליט מה המרחק המותר בין מפגין למפגין. היא רק צריכה להחליט האם החלטת הממשלה על המרחק המותר בין מפגין למפגין היא חוקית וסבירה.
אבל בפרטצ'יה החוק משאיר לקונות, הממשלה מעדיפה לא להחליט, ונטל ההחלטה עובר לבית המשפט.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 726928
ההבדל בין מה שאתה אומר ומה שאני יחסתי לסמכות השופטת כמעט לא קיים.

יש כאן דילמה בין שתי טענות: זכות ההפגנה וזכות ההגנה על הבריאות. אם הגנה על הבריאות מינורית מאוד — נראה שזכות ההפגנה גוברת.

(לפי הזכור לי) באותו דיון משפטי השופטת שאלה את בא כוח המדינה מספר פעמים אם יש לו הוכחות משכנעות שההפגנה מגדילה את ההידבקות , הוא לא סיפק לה תשובה על שאלה זו; לפיכך השופטת לא איפשרה לו להמשיך בטיעונים שלו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 726929
לינק משוער בעניין הדיון המשפטי

מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 726942
לא הצלחתי להבין מהכתבה על מה בדיוק דובר. האם העתירה היא נגד תיקון לחוק, נגד תקנות שהתקינה הממשלה, או נגד היישום שלהם?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 726999
מסיבת התה של בוסטון אכן לא היתה חוקית. זה לא היה ארוע של שתיית תה המונית אלא של התנפלות על ספינות בנמל והשלכת מטען התה שלהן לים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727000
או קיי. זריקת מטעני תה מהאוניות בבוסטון היא סוג של *הפגנה סוערת*. היא לא הייתה מונעת העברת מיטעני תה בדרכים אחרות.

אם איני טועה הטיעון העיקרי של האמריקאים במושבות סמוך למרד בבריטים היה : העברת כסף מהמושבות לבריטניה (בדרך כזו או אחרת) מקנה להם זכויות שלטוניות (שלטון אוטונומי, או ייצוג בפרלמנט הבריטי , או משהו דומה).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727015
לא הפגנה סוערת, שוד ים ופיראטיות, באותם הזמנים העונש הוא תליה.
(אם תרצה להחמיר אתה יכול להוסיף מרד)
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727040
אני לא בטוח שהמטרה העיקרית של זורקי התה היתה שוד, יותר ניראה לי שהמטרה העיקרית היתה מחאה. לגבי החוקים של פירטיות וכדומה, הבעיה היתה שהבריטים חוקקו חוקים למען טובתם ולא למען אחרים. מה שווה חוק שהחזקים מחוקקים למען נישול החלשים ?

כנגד טענות החוקיות אפשר לאמר: הגונב מגנב פטור.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727018
"No taxsation without representation"

(אגב, באחת האינתיפאדות שמעתי את סאעב עריקאת משתמש בזה בקשר למע"מ או משהו).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים