בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/10/20 9:20
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727138
די, דב, זה לא הגון מצידך. נכון, אריק כתב "היום אני פותח צומת חדשה במחאה על התנהלות הממשלה במשבר הקורונה". אבל מייד אחר כך באותה תגובה באו עוד שתי שורות: "על כך שהממשלה, וראש הממשלה בראשם, עסוקים במשחק השרדות VIP בזמן שהמדינה במשבר הגדול ביותר בשלושים השנה האחרונות. ניהול המשבר בזיוני, אין תקציב, אין ניהול כלכלי. כל זה משום ששיקולי טובת המדינה מוכפפים לשיקולי הטובה האישית." אני יכול להבין שבקריאה חטופה התקבע לך רושם, אבל הרי חזרת לתגובה הזו כדי לצטט ממנה ולקשר אליה. לא יכולת לקרוא את כל שלושת המשפטים שלה, ולחזור בך מהרושם הראשוני? ואתה ממשיך וטוען שאריק לא התכוון למה שהוא כתב כבר אז אלא למשהו אחר?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727140
בינתיים כתבתי לאריק עוד תגובה, תגובה 727128 .
אני כמובן לא מכחיש את כל מה שאריק כתב אחרי הכותרת, אבל כל הדברים האלה הם הסבריו מדוע לדעתו הממשלה לא מטפלת נכון במשבר הקורונה. אני משער שהמועד שבו בחרתם להפגין, כאשר התפרץ הגל השני, לא נבחר במקרה, והיום, למשל, כשהתחלואה יורדת לא הייתם יוצאים להפגנה שנושאת כותרת כזאת. לכן, גם אם הדברים לא נאמרים יש כאן מעין מסר כזה: הממשלה לא מטפלת נכון במשבר הקורונה ולכן מימדי התחלואה והתפתחותה נראים כפי שהם נראים, כשאני חושב שהסיבה לכך היא אחרת. כתבתי בתגובה האחרונה הזאת, שלו ההפגנה הזאת הייתה נערכת היום או בזמן הירידה בגל הראשון, לא היה עולה בדעתי לכתוב את המשפט שבו נפתח הפתיל הזה. אבל ההפגנה תחת הכותרת הזאת בזמן שהיא נערכה שידרה לי את המסר הזה ולכן כתבתי מה שכתבתי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727143
ברור שהמועד לא נבחר במקרה. חוץ מהתפרצות הגל השני היו עוד גורמים שהצטרפו, כשהשערורייתיות של הממשלה הלכה והתבהרה. אני גם לא רואה בושה בכך שהחמרת התחלואה הדגישה עבורנו (ועבור אחרים, שאותם קיווינו לסחוף אחרינו, כשם שקודמינו סחפו אותנו) את השערורייה. ובכל זאת, גם המסר העיקרי וגם המניעים העיקריים היו כפי שאריק כתב. וגם היום ממשיכות ההפגנות גם כשהתחלואה יורדת (נכון שיותר קל להמשיך להפגין מאשר להתחיל להפגין, ובכל זאת. בינתיים הממשלה לא נותנת הרבה סיבות לזעם לשכוך.)

עכשיו, אני רוצה לנסות להבין את הסנגוריה שלך על נתניהו. האם לדעתך הוא ויתר הממשלה חשבו כמוך שצריך להמשיך בסגר, ורק בגלל לחצי לס ועוקביו הוא נאלץ להקל? איך עבדו מנופי הלחץ האלו? (האם אנחנו יכולים לחזור עליהם גם כדי לדחוף אותו לפעולות אחרות?) נניח שהוא איכשהו נאלץ נגד שיקול דעתו, למה הוא אמר "תעשו חיים" ו"התגברנו על המחלה" ולא "אני נאלץ לפתוח, אבל בחייאתכום, תיזהרו"?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727144
ההפגנות היום, ככל שאני מבחין בשלטים, עיקרן לא הקורונה אלא השחיתות שלדעת המפגינים קיימת. ובדיון הזה אני לא מדבר עליהן. אני לא מלמד סנגוריה על נתניהו. הוא זה שהחליט לפתוח את המשק ושלח אותנו, כמו שאתה אומר, "לעשות חיים", והוא נושא באחריות להחלטה הזאת. אמרתי זאת מספר פעמים ואני מתפלא שאתה טוען כנגדי טענה כזאת. החלטות של מחליטים נובעות מהשפעות מכיוונים שונים. בעת פתיחת המשק בגל הראשון ידענו מעט. אני מבקר את כל אלה שלחצו אז לפתוח. ברור שהם השפיעו. כשפרופסורים לוחצים, ולו בתקשורת לפתוח, והם כל כך בטוחים בעצמם‏1, לא ייתכן שזה לא ישפיע על מקבלי ההחלטות.
כשפותחים היום את המשק בנקודת הזמן הזאת כשהמצב הרבה יותר חמור ממה שהיה אז, ושכבר אנו יודעים מה קורה כשעושים זאת, המחדל הוא כפול ומכופל, ולכן אני דווקא מלמד קטגוריה על נתניהו שנכנע ללחצים ופועל כך, וגם אמרתי לך שאהיה מוכן להצטרף להפגנה שנושאה פתיחה מוקדמת מדי של המשק היום.
בתגובה הראשונה בפתיל "טרגדיה יוונית", צפיתי מראש שאכן נתניהו לא יעמוד בלחץ, כי ראיתי את הלחצים ואת האווירה, וזה לא פשוט לעמוד בלחצים כאלה. אבל זה גם נכון שזה לא תירוץ, וממנהיג אמיתי הייתי מצפה לא להיכנע. ההקלות המעטות האלה הן סדק שבהכרח יוביל לפרץ גדול ולשיטפון.

1 ראיתי היום ראיון עם איזה רופא מבית החולים לניאדו שהוא מכחיש קורונה בן ימינו וממש לא האמנתי למשמע אוזניי. היום זה נשמע כמו הטוענים שהעולם שטוח. "נגיף הקורונה לא נעלם. אם עושים סגר, הוא חוזר שוב כשפותחים אותו". קשה להאמין שיתכנו גם היום קשקושים כאלה. הנגיף אולי לא נעלם, אבל תמיד אני מביא את סין כדוגמה גל שני ושלישי אינם מחויבי המציאות אם פועלים נכון.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 727141
ואולי עוד משפט. בימים ההם כשנערכה ההפגנה אני הייתי שקוע בכעס שלי על כל אלה שעודדו את הממשלה לפתוח את המשק, וכשאני במצב הרוח הזה, אני רואה פתאום שאותם מעודדים עושים הפגנה שאומרת שהממשלה לא מנהלת נכון את משבר הקורונה. וזה הרגיז אותי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים