בתשובה ליובל נוב, 26/11/20 11:46
תהייה 728678
כמות המשקעים במילימטר נראה לי פרמטר מאד מאד לוקאלי, ולכן רועש מאד אפילו בין שני מקומות שמרוחקים קילומטר יחיד זה מזה.
הבוקר נסעתי מהשכונה שלי בגשם זלעפות,ותוך חמש דקות היית תחת שמיים כחולים למחצה.

בתור פרמטר מאד רועש, הייתי דורש לפחות מיצוע של כמה עשרות נקודות בשטח הכינרת (מוכן להתפשר על גדותיה בשם העקרון הנולוגרפי המונמך במימד), ואם זה לא מתיישב עם עליית המפלס זה ראוי לתהייה כמותית באמת.

הסטייה בין 30 מ"מ ל-‏25 עלייה במפלס - כולה סטייה של 17 אחוז - נראית לי סבירה מאד בהתחשב בדיוקי המדידה האמורים.
תהייה 728687
אני חושב שנתוני המדידה מתקבלים ממספר קטן מאד של נקודות, אולי אפילו מתחנה יחידה (צמח).

גם הדיוק במדידת המפלס מוגבל. המדידות נערכות בקרבת החוף, היכן שמשרעת הגלים עולה בד''כ באופן משמעותי על השינוי היומי.

אפקט נוסף שאולי תורם הוא גידול שטח הכנרת עם עליית המפלס. בצפון מזרח הכנרת, למשל, עליה של ס''מ בודדים מציפה לא מעט דונמים שהיו קודם יבשים (לצורך העניין) ולכן החילחול והספיגה בקרקע גדולים יותר. זה גם גורם לגלים בשלב הנסיגה להשיב פחות מים ממה שהוציאו בשלב ההתקדמות.
תהייה 728718
הבעייתיות של המדידות שמוזכרת כאן ובתגובות נוספות לא מסבירה את ההטייה *השיטתית* לכיוון בו עליית המפלס קטנה יותר מכמות המשקעים שנמדדת.

הגדלת שטח הכינרת לא ממש פותרת את הבעיה, כי גם על השטח שנוסף עם עליית המפלס ירד גשם. הבדל בין המספרים נשאר גם כאשר אנחנו בשיא החורף כשהאדמה - במיוחד בסמוך לחוף - רוויה כמעט לגמרי. איך קצת חלחול יכול לבטל כליל ובעודף(!) את זרימת המים מאגן ההיקוות? לפחות מה שמגיע מהסביבה הקרובה לכינרת אמור להשפיע על המפלס תוך זמן קצר.
תהייה 728723
כפי שסייגת, ההטיה אינה בהכרח שיטתית. אנו שמים לב כשאנו קוראים על האנומליה לכאורה, אבל שוכחים את כל אותן הפעמים שבהן המדידות נראו הגיוניות.

את השפעת הזרימות הייתי מפריד, לצורך הדיון. משחקים שמה פקטורים נוספים‏1 כמו הזמן.

לעניין הרוויה: נניח שהגינה שלך מלאה בבוץ, ואפילו נוצרה בה שלולית קטנה. אם תרוקן את השלולית בעזרת דלי, ותחפור תחתיה לעומק מטר בעזרת כלי החפירה החביב עליך (אחרי המקלדת :) ), יש סיכוי טוב שהקרקע למטה תהיה די יבשה. אני מנחש שתקבל תוצאה אחרת אם השלולית גדולה ועמוקה. אם תטען שחילחול לעומק דורש יותר זמן, לא תהיה לי תשובה עניינית.

לכבוד הדיון, הסתכלתי באתר השרות המטאורולוגי. גיליתי שנוספו עוד שתי תחנות "רשמיות" לחופי הכנרת, בכפר נחום ובבית ציידא השכנה. בעוד שבצמח ובכפר נחום ירדו כ-‏33 מ"מ, בבית ציידא נמדדו רק 22 - מתחת לעלייה של 2.5 במפלס. זה מחזק את ההשערה שהאינטרפולציה אינה בהכרח מוצדקת. יהיה מעניין להשוות ממוצעים רב שנתיים כדי להעריך אם הפלקטואציות המרחביות עקביות. בפורמט הישן של אתר השרות זה היה מאד נגיש. בפורמט הנוכחי לא מצאתי גישה נוחה לנתונים (אשמח לקבל לינק). בכל מקרה, לגבי תחנות חדשות, ממוצעים רב שנתיים פחות מחכימים.

1למשל: ככל שהמפלס גבוה יותר, השטח גדול יותר וצריך להזרים יותר מים כדי להעלות את המפלס בס"מ נוסף.
תהייה 728725
מי שסייג זה היה אני, בתגובה 728722. וכן, חשבתי שיכול להיות שאני נופל קורבן להטיית אישוש.
תהייה 728726
אני עוקב אחרי המספרים כבר שנים, אמנם לא באובססיסיות כך שאולי פספסתי משהו, אבל למיטב זכרוני מעולם לא שמעתי הפרש בכיוון ההפוך בימים גשומים (ברור שאחרי גל גשמים המפלס ממשיך לעלות אבל לא בזה עסקינן).
תהייה 728727
על הזכרון שלי אני כבר לא סומך, אז על שלך??

צפויים לנו ימי גשם בשבוע הקרוב. בוא נעקוב.
(והפעם לא נסתמך על ynet אלא נקרא את עליית המפלס מהאתרים שעוסקים בכך, ואת מדידות הגשם מאתר השרות המטאורולוגי + תחנת מסדה כביקורת)
תהייה 728729
כן, אבל עכשיו גם צפויים לזרום יותר מים בירדן.
תהייה 728766
?
תהייה 728768
לאחר הגשמים.
תהייה 728769
שכ''ג סבור שהאנומליה שיטתית גם כשיש זרימות מתונות. אם האנומליה תחזור השבוע, נוכל להשוות עם המדידות בתחנות השונות כדי לוודא שכולן מעל השינוי במפלס. אם לא תחזור, אז כנראה שהאנומליה לא כל כך שיטתית.
תהייה 728728
כששכ''ג עוטף במרכאות את המילה ''השיטתית'', אני מניח שגם הוא מסייג.
תהייה 728730
אני מצטער לבשר לך שבנוסף לבעיות הזיכרון יש לך גם בעיות ראייה. שכ''ג עטף את ''השיטתית'' בכוכביות (שמסמנות, כידוע, הדגשה), ולא בגרשיים.
תהייה 728765
הראייה שלי מצוינת. זה הכתב שלו שלא ברור.
תהייה 728690
ברור שברגע נתון ייתכנו הבדלים משמעותיים בקצב ירידת המשקעים בין מקומות סמוכים (גשם זלעפות במקום אחד, ושמיים כחולים למחצה במרחק חמש דקות). אבל על פני יממה שלמה, המשקעים המצטברים בשני מקומות סמוכים כאלה יהיו בד"כ הרבה יותר קרובים.

אני זוכר דיווחים בשנים קודמות על ימים עם משקעים של מעל 50 מ"מ, נניח, בצפת, קצרין, צמח, טבריה, וכו', אבל כינרת שעולה משמעותית פחות.
תהייה 728695
דוגמה עדכנית: תל אביב 22 ביממה ובית דגן 28. והמרחק ביניהן פחות מעשרה קילומטר.
תהייה 728705
יפה. ועכשיו תדמיין שבאותה יממה ירדו ברמת השרון 25 מ"מ, בפתח תקווה 32, ובבת ים 21, אבל מפלס האגם ההיפותטי שלחופיו ממוקמים כל היישובים האלה עלה רק בס"מ אחד, וזה למרות שגם נשפכים אליו כמה נחלים. לא מוזר?
תהייה 728710
אבל זה לא נראה לי מתאים לנתונים מהכינרת שהראו על סטייה קטנה הרבה יותר מהדוגמה ההיפותטית הזו.
תהייה 728722
הנתונים הספציפיים מאתמול אכן מצביעים על סטייה קטנה יותר, אבל למיטב זכרוני, בעבר היו גם היו סטיות בסדר גודל של המספרים שכתבתי בתגובה הקודמת שלי. חוץ מזה, כפי ששכ"ג כתב למעלה, יש הטייה שיטתית לרעת העלייה במפלס הכינרת (עד כמה שההתרשמות הלא מסודרת שלי מהמספרים תקפה), אז אקראיות מרחבית גרידא לא מסבירה את התופעה.
תהייה 728734
יכול להיות שעקב תופעה מיקרואקלימית אמיתית, מעל אגם מים יש קצת פחות משקעים מאשר מעל יבשה?
חשודים אפשריים: אדמה מתקררת ומתחממת יותר מהר ממים, אולי זה משפיע גם על טמפרטורות העננים מעל האגם (ונזכיר שהכינרת היא אגם שאורכו עשרות קילומטרים).
חלקיקי עיבוי באויר בגלל יותר אבק/זיהום מעל האדמה.
הפרשי לחות כאלה ואחרים.
הפרשי גובה - לפחות לכיוון מזרח, יש מהכינרת עלייה מאד תלולה בגובה. יש סיכוי שכשגוש אויר מגיע מהכנרת מערבה ו'עולה' על ההר, העלייה המהירה בגובה מורידה את הטמפרטורה, מעלה את הלחות כתוצאה מיידית, וגורמת לעודף משקעים. זה דומה לתופעה של מדבריות ב'צל גשם' - רכס הרים בין הים למדבר גורם למשקעים לרדת בצלע ההר הפונה לים, ובצידו השני של ההר האקלים יותר מדברי ויבש.
תהייה 728736
זה בדיוק היה הכיוון של השערה מס' 2 שלי, בתגובה 728661 שפתחה את הפתיל.
תהייה 728711
שני סנטימטרים. או שניים וחצי. וחוץ מזה, במישור החוף זה יכול להיות הגיוני: יש חלחול למי תהום. אבל זה כבר באמת לא רלוונטי לדוגמה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים