בתשובה להפונז, 27/12/20 13:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך המסמך: „טענה 1: "אומנם החל שלב החיסון, אך הדבר ישפיע על היקף התחלואה רק בעוד מספר חודשים" מסקנת המומחים: הטעיה חיסון אוכלוסיות הסיכון, המונה כ-1.2 מיליון איש, יכול להסתיים בתוך כשבועיים בקצב החיסונים הנוכחי.״ א. מדובר על המנה הראשונה מן השתיים. אחריה צריכים לעבור שלושה שבועות עד למנה השנייה. עובר כשבוע עד שהחיסון מתחיל להשפיע. היעילות של המנה הראשונה לבדה לא ברורה, אז נניח 50%. בקיצור, לכל פרק זמן צריך להוסיף עוד חודש בערך. ב. ואם יש חיסון לאוכלוסיה שבסיכון, אנחנו מסודרים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני הבנתי כבר שבוע אחרי החיסון הראשון, מתחילה להיות לו השפעה. גם אם נוסיף לזה חודש, ההבדל בין חודש לבין מספר חודשים הוא משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד, לשם שינוי, אני יכול להיות יותר אופטימי ממישהו. ע"פ גרף שהביא יובל נוב, החיסון הראשון מגיע לאפקטיביות המלאה שלו כבר 8 ימים לאחר החיסון. ע"פ ההסברים ב-CNN, המנה השנייה ניתנת רק כדי לחזק את הזיכרון של מערכת החיסון ולמנוע הידלדלות מהירה של הנגדנים המזהים. כך שהיעילות היא בעצם כבר לאחר שבוע מן החיסון הראשון. בקיצור המנה השנייה אינה משפרת את היעילות הרגעית אלא מונעת את הצורך לחסן כל כמה חודשים. לגבי תוקף החיסון, יש הערכה שהיא בערך שנתיים, אבל את זה אי אפשר לדעת. מצד שני, הרשמתי באפליקציה של הכללית מבטיחה לי חיסון בעוד יותר מחודש, בזמן שההצהרות כבר מדברות על חיסון מיליונים. הביטוי על ההבדל בין אמר לעשה, כנראה תקף בעניין זה לא פחות מאחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עניין המוטציות שכחתי, אבל זה כבר באמת בידי חסדי שמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להניח 50% כשבמסמך המקושר כתוב במפורש “לאור נתוני ה- FDA, המראים יעילות ב-82% מהמחוסנים כבר בתוך שבעה ימים מהמנה הראשונה, בתוך פחות מחודש תהיה מחוסנת לנגיף רוב האוכלוסייה בסיכון, זו הנושאת ברוב המוחלט (יותר מ-90%) מפוטנציאל התמותה והתחלואה הקשה.”? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שאתה צודק, אבל אתה כמו רוב הדיווחים מתעלם מנקודה עיוורת אחת. אתה מניח שקבוצות הסיכון זה אקויולנטי לקבוצת המטרה של חולי קורונה קשים. זה לא נכון. קבוצות הסיכון הן תוצאה של קורלציות בין תחלואת קורונה קשה לבין מצבים בריאותיים. למעשה אין ידיעה ברורה מה גורם למישהו לחלות קשה ולאחרים לא. אתה מניח לכן, שאם יחסנו את קבוצות הסיכון כולן, התחלואה תפחת ב-90%. בפועל, אחת משתי ההשערות המובילות לגבי החולים הקשים, נוגעת לבעיה של מערכת החיסון. לגמרי לא ברור, מה עושה החיסון לחבר'ה האלו. האם הוא מועיל בכל זאת או חסר תועלת לחלוטין. קרוב לודאי שהיעילות בקרב קבוצות הסיכון תהיה רחוקה מהיעילות הכללית. לדעתי, זה יהיה לא הגיוני ולא מועיל לצפות מן המפתחים לנסות את החיסונים על אנשים עם בעיות במערכת החיסון ומעין זה. מטרת החיסון ההמוני היא להגיע לחיסון עדר כך שההפצה בקרב האוכלוסיה הבריאה תרד מאד ואז המרויחים העיקריים יהיו קבוצות הסיכון. והנקודה הזו היא עדיין חידה גדולה, מפני שאין עד עתה מידע ברור לגבי הדבקות ממחלימים או מחוסנים. לסיכום, אני משער שההגנה על חולים קשים פוטנציאליים (שזו קבוצה בלתי ידועה כרגע) תהיה רחוקה מאד מ-90%. הרווח העיקרי שלהם אמור לבוא מן ההפצה המצטמצמת של הוירוס. האפשרות הסבירה בעיניי היא שקבוצות הסיכון יצטרכו להזהר מקורונה גם בתוך ציבור מחוסן ברובו. עם זאת, אין שום עובדה בדוקה המראה שהחיסון לא יכול לעזור גם לבעלי חיסון טבעי לקוי, גם באופן ישיר, ע"י חיזוק המערכת החיסונית שלהם. המצב הזה יאושר רק כאשר התחלואה הקשה בקרב קבוצות הסיכון תרד באחוזים גבוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה 82% זה מצטבר. אחרי המנה הראשונה זה 52.4%. להלן הטבלה: After Dose 1 before Dose 2: 39 vs 82 (52.4%)
Dose 2 to 7 days after Dose 2: 2 vs 21 (90.5%) >=7 days after Dose 2: 9 vs 172 (94.8%) total 50 vs 275 (82%) https://www.fda.gov/media/144245/download |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ואם יש חיסון לאוכלוסיה שבסיכון, אנחנו מסודרים? אני חוזר וטוען שכן. עבור בני 40 ומטה, הקורונה היא באופן משמעותי מחלה פחות קטלנית משפעת. מרגע שהאוכלוסיה בסיכון מחוסנת מה אכפת לך שכל המדינה תדבק? כדי להתמודד עם אבדן חוש הריח, שיעול וחום לא צריך סגר ולא כלום. מאות אנשים מתים כל שנה בארץ משפעת וסיבוכיה, ולא עושים סגר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |