בתשובה לאריק, 02/01/21 1:35
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730443
כל מילה בסלע.
אחרי כל זה, קשירת הכתרים לראש הממשלה על מבצע החיסונים (שאכן מתנהל היטב, גם בזכות קופות החולים) נשמע לי כמו שירי הלל לגולדה מאיר על הגעת הרכבת האוירית מארה''ב שהוציאה את צה''ל מהבוץ.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730448
החיסונים מתבצעים מהר רק בזכות פרישת קופות החולים שמאורגנות מזה עשרות שנים למתן חיסונים להמונים.

גם בתי החולים מאורגנים למיבצע כזה כי יש להם מקום וצוותים שמורגלים במתן טיפול רפואי להמונים. אם כי בתי החולים לא בטוח שמאורגנים לדיווח מסודר, חשש לטעויות.

אילו החיסונים היו באירגון ישיר של המדינה היה מובטח הבלגן הרגיל.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730459
אל תתן לשנאה לעוור את עיניך. אני בהחלט זוקף את הכמות הגדולה של החיסונים שקיבלנו לזכותו של נתניהו, ונתניהו בלבד.
זה מסוג הדברים שאנחנו מצטיינים בהם. משימה נקודתית של לכבוש את הפיסטין. כמו חטיפת הרדאר באי שדואן, מבצע אנטבה וכד'.
אבל לנהל מדינה זה ענין אחר. כנראה לא מעניין מספיק.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730461
פספסת את האנלוגיה שלי.
אולי גם הרכבת האוירית היתה בזכות גולדה. אז מה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730478
>> חטיפת הרדאר באי שדואן

אני חושב שאתה מתבלבל בין מבצע תרנגול 53 [ויקיפדיה] שבו צה"ל חטף רדאר, לבין מבצע רודוס [ויקיפדיה] שהתרחש באי שדואן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730484
כן. חיברתי בטעות שניים. התכוונתי לתרנגול.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730466
זמן קצר לאחר מלחמת יום כיפורים קראתי מאמר של יובל נאמן שבו הוא מנסה להוכיח (ועד כמה שזכור לי גם הצליח), שהרכבת האווירית שהגיעה בסוף ימי המלחמה לא הספיקה להשפיע על מהלכיה, ולכן לדעתו הרכבת האווירית לא הצילה את מדינת ישראל. מה שכן נכון הוא שכאשר המבצע הזה אורגן, המצב היה לא משהו, ולא היה ברור איך זה יסתיים, ומבחינה זאת טוב היה לארגן את הרכבת האווירית הזאת. אבל זה נכון שהיו אחרים שחשבו אז אחרת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730468
מה שצטטת מיובל נאמן זה מה שמקובל כקונצנסוס אצל רוב החוקרים והכותבים על 1973.
כאשר משלוחי הרכבת האוירית הגיעו לארץ, המצב בחזיתות כבר השתפר בהרבה. חלק קטן מן המשלוחים הספיק להגיע לקווי החזית ולהשתתף בלחימה ובוודאי היתה לו השפעה מסויימת על מהלך המלחמה. אבל חלק גדול מן הציוד הגיע לארץ לאחר הפסקת האש וחלק עוד יותר גדול לא הספיק להגיע לחזית.
מה שפחות בקונצנסוס, אבל קראתי במספר ספרים, הוא שמטרת המתקפה או לפחות מטרתו של סאדאת, כלל לא היתה להגיע לת"א או לחיפה, אלא לשבור את הקיפאון המדיני שהשתרר מאז ההסכמים שלאחר מלחמת ההתשה ולהכריח את ישראל לשבת לשולחן המו"מ על החזרת שטחים, מה שסירבה לעשות בשנים שלפני כן.
המצרים גם דחו הצעה אמריקאית להפסקת אש וגם ניסו להמשיך להתקדם מן הקוים אליהם הגיעו ונהדפו (בעיקר מפני שיצאו מאזור הגנת הטילים שלהם, מה שאפשר לחה"א להכות בהם). מה שלא ברור הוא, אם פעלו לפי תכנית מוכנה מראש או שהיה זה פשוט ניסיון לנצל הצלחה. מיד לאחר כישלון המתקפה המצרית, הרמטכ"ל המצרי (שמו היה נדמה לי שאזלי) הודח והוחלף ע"י גמאסי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730470
מה שכתבת לגבי כוונות סאדאת הוא גם מה שידוע לי. מסתבר שכמו שאנו הופתענו מהמפלה בתחילה המלחמה כך הוא הופתע מגודל הצלחת צבאו בתחילת המלחמה, ולא היו לו שום תכניות להתקדם הלאה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730472
הנרי קיסינג'ר, (שהיה אז יו''ר המל''ל) כתב שהיה זה הוא שעיכב את יציאת הרכבת האוירית, תוך שהוא מפיל את האשמה על קספר ויינברגר שר ההגנה. הוא כתב שהוא לא רצה שהניצחון הישראלי יהיה כל כך מכריע שהם יגיעו ''לא מבושלים'' למו''מ.
מה שלא ברור לי זה אם המודיעין האמריקאי היה כל כך טוב שהם כבר ידעו שהמצב לא כל כך נואש כפי שחשבו בישראל או שהמודיעין שלהם היה כל כך גרוע שהם כלל לא ידעו עד כמה המצב קשה לישראל.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730475
חמור מזה - הלחץ האמריקאי הבלתי מתפשר (שלא לומר וטו) היה גורם מכריע בהחלטה לא לעשות מתקפת מנע גם כשהיה ברור שהמלחמה בלתי נמנעת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730471
כןלכם פספסתם את הנקודה שלי, לפיה *אפילו* אם הרכבת האוירית היתה משמעותית לנצחון וגולדה היתה האחראית לה, זה לא היה מלבין ולו כזית את חטאיה וכשלונותיה לפני ולאורך המלחמה.
וכמשל כן הנמשל.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים