בתשובה לידידיה, 01/02/21 0:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מוזמן לקרוא על הנזקים האיומים של לסגור ילדים צעירים בבית בלי לראות חברים ובלי להיות במסגרת. חלק מהנזקים האלה יישארו שנים. תגגל, תלמד. הנזקים יפרנסו מאות מחקרים ודוקטורטים בעשור הקרוב. גם במעגלים הקרובים אלי אני רואה נזקים נרחבים לילדים ונערים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אצלי הילד ממש אוהב את זה :| | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים גם מאוד אוהבים ומסתפקים במאכלים עם עודף סוכר. זה שהוא אוהב את זה, זה לא אומר שזה טוב לו. הורים לא טובים בחינוך ילדיהם ורק מערכת החינוך מסוגלת למלא את העגלה הריקה שהילדים מביאים מהבית החילוני שלהם. כל יום בו הילד כלוא בבית הוריו1 הוא יום מבוזבז. _____________ 1 עם אינטרנט, אייפד, נטפליקס, יוטיוב ופליסטיישן ארורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעמיים התחלתי להגיב ומחקתי. אבל אני חייב לאמר שאתה מייחס חשיבות מאוד מופרזת ללימוד במיסגרות הפורמליות המימסדיות. שום עגלה ריקה. לימוד מהאינטרנט וספרים מביא יותר ידע איכותי למי שמעוניין ללמוד מאשר בית הספר. נטפליקס אינו מביא הרבה ידע, זה בידור והשכלה כללית (זו החלופה של ימינו לקריאת ספרים עד שנת 2000 בערך). הערך של לימוד בבית הספר הוא ערך חברתי: תימרוץ ללמוד ותימרוץ לקשרים חברתיים. מי שאוהב ללמוד לא זקוק לתימרוץ חברתי לשם כך. מי שזקוק לתימרוץ לא ילמד הרבה כך או אחרת. תימרוצים חברתיים ניתנים להעשות מחוץ לבתי הספר, הרבה יותר ביעילות. המסגרת הקיימת של בתי הספר היא מסגרת נושנה מלפני מאה וחמישים שנה ,מסגרת לא יעילה, היא שרתה את החברה עד שנת 2000 מקסימום. לא יזיק אם הזעזוע שבה ישבור את האינרציה שלה והסרבנות שלה להשתכלל. ספרים ומולטימידיה הם האמצעי הכי טוב להוראה, המורה רק אמור לשמש כסייע (תפקידו רק הכוונת מטרות ובחינות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שופך את התינוק עם המים. זה שמערכת החינוך בארץ היא מאובן שלא מסוגל להשיג את מטרותיו, זה ענין אחד. המסגרת של בית ספר היא עניין אחר. מערכת החינוך המעולה של פינלנד, שכל העולם רוצה ללמוד ממנה, לא נטשה את בית הספר אלא עדכנה אותו. אחד הדברים הכי חשובים שם הוא שיתוף פעולה פיזי בין תלמידים. המורה שם הוא לא רק מפקח אלא דמות משמעותית, שנמצאת באינטראקציה מתמדת עם התלמידים. המשפט שלך '' מי שזקוק לתימרוץ לא ילמד הרבה כך או אחרת'' שגוי לדעתי מן היסוד. לא חסרים סיפורים של אנשים מצליחים שמצהירים שהם חבים את הצלחתם למורה שדרבן אותם ותמך בהם, ובלעדיו היו נשארים באשפתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מוסיף שלדעתי התרומה החברתית של בית הספר חשובה לא פחות מהתרומה הלימודית, ובזה גם בארץ תרומתו עצומה. בתור כבר-לא-ילד שהסבל העיקרי שלו מהעבודה מהבית שנכפתה עלינו השנה הוא הניתוק החברתי והבדידות, השמת מועקה שכזו על ילדים צעירים נראית לי לא רחוקה מבית כלא1. 1 עם תנאים מוטבים מבחינת אוכל ועוד, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל שפר מזלך. כל ילד מתנהג אחרת, ואין לי ספק שלחלק מהילדים מסתדרים היטב בבית ובזום. אבל לחלקים אחרים - ולא קטנים, כמו שמראות הכתבות שקישרתי1 - הנזקים גדולים, החל מעצם חוסרי החומר הנלמד ועד לנזקים חברתיים, רגשיים ונפשיים שלדעתי חמורים אפילו יותר. אני שמעתי על תלמידים מצטיינים (לשעבר?!) שהמורים שלהם החלו לחלק להם אפסים בכל פעם שלא נכנסו לשיעור ולא הכינו מטלות. 1 באחת מהן נאמר (מזכרון) ש-30% מילדי התיכון לא משתתפים בשיעורי זום. לא צריך תואר שני בחינוך כדי להבין את ההשפעה של שנת לימודים שלמה שלא נלמדה עבור תלמיד תיכון, שעשויה להשפיע בקלות על כל מהלך חייו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכל ילד יש אב כמוך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |