בתשובה לשוקי שמאל, 10/02/21 12:28
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732736
מסכים. נראה שלא ניפטר מהקורונה. לכן מדיניות הבידוד של מדינות טובה רק באמצעי ביניים עד חיסון האוכלוסיה.
שוב, אפשר ללמוד ממדינות מזרח אסיה, טאיוואן בראשן. אני לא רואה שטאיוואן סבלה כלכלית מהבידוד. התמ"ג שלה אמור לצמוח ב 2.7% עבור 2020 (ו 4.2% ב 2021). הישג מאוד מרשים ביחס למדינות המערב. המנוע העיקרי הוא תעשיית האלקטרוניקה, שרובה ככולה מייצרת לייצוא. TSMC [ויקיפדיה], לדוגמה, יצרנית השבבים הגדולה בעולם.

במאמר מוסגר- ההחלטה לסגור את השמים בארץ אחרי שכל הסוסים כבר ברחו מהאורווה מצטרפת לשורת ההחלטות האידיוטיות של הממשלה הזו מיום הווסדה. נראה כאילו הביטוי "עכשיו באים?" נולד עבורה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732738
שתי הערות:

1. צמיחת התמ"ג במדינה מוטת ייצוא מוצרים מחשוביים (קצת כמונו, רק יותר חומרה) אינה משהו מפתיע יותר מהרווחים של נטפליקס או אמזון בתקופה דומה.

2. "<מוגדש כל> הסוסים כבר ברחו מהאורווה"? מה ידוע לך על הזן ההודי, על המוטציה הקווקזית ועל האמא-של-כל-הוירוסים מטנזניה?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732739
מה שכן, לא ברור לי למה אוסרים על *יציאה* מהארץ, כל עוד המבקש לצאת חותם על כך שהוא מודע לכך שייתכן שלא יוכל לחזור עד להודעה חדשה. צריך לשאול את אוחנה אם יש איזה קושי משפטי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732744
כי רוב מי שרוצים לצאת מהארץ גם ירצו לחזור אליה תוך שבועיים–שלושה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732756
אני לא בטוח ש"אם תרצו אין זו אגדה" התייחס למצב הזה.

כפי שהצעתי, מי שייצא יסכים לכך שייתכן שלא יוכל לחזור כשירצה. לא מתאים? אל תצא. הפוזיציה ממנה אני מדבר: ידידה שהיתה צריכה לנסוע לארה"ב כדי לעבוד שם כמה חודשים. המעביד גילה אפס סובלנות למצב הלא נורמלי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732746
1. מסכים. הנקודה היתה שלא היתה בטאיוואן פגיעה ביצוא בגלל הבידוד. הם הצליחו גם למגר את המגפה וגם לצמוח. מעניין לראות איך הם עשו את זה.

2. מה שידוע לי הוא שזנים חדשים לא מתזמנים את הופעתם לפי תזמון סגירת השמים בישראל. הסגירה הזו היתה מראש מוגבלת בזמן, ואחרי שהמוטציות הידועות כבר התפזרו ברחבי המדינה. מה שנשאר לשאול הוא "עכשיו באים?"
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732742
ואם כבר הזכרתי כלכלה, אני חושב שהמשבר הכלכלי עוד לפנינו.
הבורסה האמריקאית תיפול לדעתי בכמה עשרות אחוזים עוד השנה, כהקדמה למשבר הכלכלי שיתחיל בשנה הבאה, שבסופו, בעוד כמה שנים, ארה"ב תכריז על חדלות פרעון כלשהי (תספורת לחוב).
זה יהיה משבר גדול יותר בקנה מידה שלם מאשר משבר 2008. בבסיסו של משבר 2008 היו משכנתאות שאפשר לנגב איתן בשווי של 2 טריליון דולר בערך. חוב הממשל האמריקאי מתקרב כעת ל 28 טריליון דולר, ויגדל השנה בעוד 2-3 טריליון. בעוד שנה-שנתיים-שלוש יבינו שאין יכולת לשרת אותו והריביות שארה"ב משלמת יטוסו לשמים, וימנעו כל אפשרות אחרת מלבד תספורת (או היפר אינפלציה, שהיא גם סוג של תספורת לחוב). בכל מקרה מדובר על ערעור מסיבי של הדולר האמריקאי. את ההשלכות על שאר העולם אני לא מסוגל לנחש עדיין.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732745
אני חושב שהנעל היא על רגל אחרת. נקח למשל את טיוואן. נניח שלטווח ארוך אתה רוצה לשמור על המשך ייצוא מוצרי המחשוב. אתה תצטרך לקיים תעבורה של תמיכה ושיווק בין אם המדובר בנציגי לקוחות שיכנסו אליך או באזרחים שלך שיצאו אל הלקוחות היכולת לשמור על האינסולריות תלוייה ביכולת דספוטית לכפות בדיקות והסגר במעבר. זה לא מסתדר עם דיון בלתי נגמר בזכויות הפרט וזכויות הומניטריות כביכול. לכן אני לא יודע איך ניו-זיחנד ואוסטרליה יעמדו במצב זה לאורך זמן.
ומה צעשה עם גלי פליטים שיסתערו על חוםיך?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732747
ומה תעשה עם גלי פליטים שיסתערו על חופיך? לא נראה לי שלג'סינדה יש תשובות טובות לכך? בכל אופן לא תשובות שיבדלו אותה ממועמדים שמרנים יותר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732748
אני מתאר לעצמי שאותה תעבורה קיימת גם עכשיו. לכן מעניין מאוד לראות איך הם קיימו אותה בלי התפרצות של המגפה. כפיית בדיקות והסגר בזמן מגפה הם לא אנטי דמוקרטיים לדעתי. הפגיעה בזכויות הפרט היא מידתית וללא ספק למטרה ראויה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732750
לא חושב.
בתעשיית ההייטק וגם הלוטק, אתה יכול בקלות להשעות את כל התעבורה האנושית למשך חצי שנה ואפילו שנה, ללא בעיות גדולות. לטווח רחוק יותר זה כמובן בלתי אפשרי. היתרון הוא שיש לך הרבה זמן להתארגן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732749
"לסגור את השמים" - מסכים! עוד אחד מעוללותיו של הליצן עם הספודיק.
ברגע שהוחלט לעצור את הטיסות מסין, היה צריך להטיל הסגר על שה"ת, לפרוש את פיקוד העורף שם ולהקים מתחמי בדיקה,בית חולים ומחנה בידוד. צוותי האויר היו צריכים לעבור בדיקות קבועות. כל הנכנסים היו צריכים להיות תושבי המדינה ולעבור תהליך של סינון והכנסה דרך מחנה הבידוד. אני מניח שזה מה שעשו ניו-זילנד, אוסטרליה, טיוואן סינגפור וסין. יכול להיות שחסימת הגבולות היתה הפקטור שהבדיח בין הצלחה חכישלון.
זה מדגיש גם עד כמה להציג את הטיפול הישראלי בגל הראשון כהצלחה זה שגוי. הצלחת לבלום את התחלואה הקשה באמצעות הסגר, אבל למעשה פספסת לגמרי את כל חסרי התסמינים ואםשרת הפצה שקטה של הוירוס בכלרחבי הארץ. זה היה הוירוס שהתפרץ בגל השני.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732752
כבר ציינתי בעבר ש 70% מהנדבקים בארץ בזמן הגל הראשון היו על פי בדיקה גנטית מוירוס שהגיע מארה"ב. אבל החטא הקדמון לא היה שלנו אלא של איטליה שלא סגרה את מילאנו, ועל כך התרעתי בזמן אמת. להכריז על סגירת שמיים כללית בתחילת מרץ, כששאר העולם עדיין לא התעורר, זה קשה מבחינת יחב"ל. ניו זילנד סגרה את גבולותיה לזרים ב ב-‏19 במרץ, כשהתגלו במדינה בסך הכל 28 מקרים. בארץ התגלו עד אותו יום כבר 677 מקרים. תאילנד סגרה את גבולותיה ב 3 לאפריל (גם לתושבים חוזרים), אבל החלה בסריקת הנכנסים מסין כבר ב 3 בינואר, וממדינות נוספות בהדרגה החל מפברואר.

הרבה יותר פשוט היה לבודד בכפיה את הנכנסים מארה"ב בסוף מרץ, ככשמספרי הנדבקים בארה"ב כבר טסו (ב 24 למרץ היו להם מעל 50 אלף מקרים, ב 27 למרץ מעל 100 אלף מקרים, וב 31 למרץ כבר 200 אלף. ליל הסדר היה ב 8 באפריל). אבל זה דבר שצריך להתכונן אליו. להתכונן זה קשה בארץ. בטאיוואן התכוננו שנים מראש, בניו זילנד הוקם גוף אחראי בינואר. אצלנו הגופים הכי ערוכים היו תחת אחריות משרד הבטחון, אז ברור שאי אפשר היה להפעיל אותם מסיבות פוליטיות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732754
בתוכנה למדתי בדרך הקשה את המושג idiot-proof. לדעתי במנהל זה תופס פי כמה
נכון שלסגור את שה"ת כאשר הופיעו החולים הראשונים באיטליה,מצריך גם כושר נבואי וגם נראה קצת היסטרי (ברור לי שבאותו זמן לא היו נשאים על הטיסות מרוסיה למשל). המודל האוטופי שלי הוא שהאופציה של פנדמיה בינלאומית היתה קיימת בתודעה ואז הידיעה על החולים הראשונים היתה משמשת כהדק שהיה מפעיל נהלים שנקבעו מראש. באופן זה, המערכת גם יכלה להשתפשף לפני הגעת הנשאים הראשונים.
שורש הרע הוא שמחפשים אמצעים הגיוניים ומידתיים (ע"ע יפעת שאשא ביטון). זה לא מידתי לתקוע תיירים ישראליים בסנקט פטרסבורג כשיש מגיפה בווהאן. אבל הבירוקרטיה הישראלית אטומה ואדישה והישראלי התחמן חוזר מווהאן לנתב"ג עם קונקשן בסנקט פטרסבורג. לכן האמצעים אינם יכולים להיות חלקיים, הומניים, אנושיים וכל הג'אז הזה. הם צריכים להיעשות על סמך הבנה ברורה שכרגע צורכי הכלל דורסים את צורכי הפרט והם צריכים להיות פשוטים וברורים. אתה יכול להקים ועדת חריגים שתסנן ארצה נוסעים חוזרים לפי הקיבולת של מחנה הבידוד הממתין להם.וגם אז חה"כ גפני יבריח ברכבו משה"ת אברכי משי נשאי וירוס.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732760
בטאיוואן היו מוכנים, והצליח להם. בעקבות ה SARS הם הטמיעו הליכים נגד מגיפות: הקימו מרכז שליטה למגיפות שמרגע שמופעל על ידי הכרזה של הממשלה על מגפה יש לו סמכויות מאוד נרחבות. גם בשגרה היו להם נהלים קפדניים נגד מגיפות. תגובה 719187
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732762
נכון. זכרתי את התגובה של אריק. הנקודה היא, כפי שכתב אריק, שהחבר'ה האלו אינם סופרמנים, אלא פשוט למדו את הלקח מהתפרצויות של ה-SARS שהיו להם בעבר.
וזה מביא אותי לעוד נקודת תורפה של דמוקרטיות מערביות: בגלל תחלופת ממשלות, לקחים שנלמדים נשכחים ולא מוטמעים במערכת.
אני כבר מקבל צרבת מהחמיצות שלי, אבל נראה שישראל אספה את הרע מכל העולמות. מצד אחד, תחלופת השרים והקואליציות לא תורמת להטמעת לקחים ומצד שני הוותק של רוה"מ בשלטון מתקרב לזה של השליטים במזרח הרחוק ומבטיח שהוא מושחת לא פחות מהם. ואחרי כל העצבת הזו, אנו עוד צריכים לשמוע את דוברי אליטת השלטון נטפלים לפקידים הבכירים של השירות הציבורי והופכים מלחכי פנכה שנבחרו בפינצטה ע"י השלטון לנציגים אותנטיים וחתרנים של האליטות הישנות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732764
מה הקשר לתחלופת ממשלות? האם הצבא מתחלף בכל חלופת ממשלה?

הייתה רשות שנועדה לטפל בדיוק בנושא הזה (רח״ל). ראש הממשלה לא נתן לה לעבוד.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732765
אתה יודע מי זה תא"ל יורם לרדו?
זה האיש שאמור לנהל את הכפיפים למשרד הביטחון בשעת חרום: מלחמה, אסון טבע, מגפה, תקלה תפעולית - אסון פתע רב נפגעים, או פיגוע טרור רחב היקף (כגון פיגוע אב"כ). קראתי את רשות חרום לאומית [ויקיפדיה]. כל מי שקורא מבין מיד במה מדובר.
היתה הנחיה/עצה מפורשת של ארגון הבריאות העולמי להקים בכל מדינה Centers for Disease Control and Prevention
(CDC). אצלנו כנראה דחפו את זה לתיק הסמכויות של הקצין הממונה על רח"ל. לא ארחיב בנושא, מפני שגם במדינות שבהם הוקם המוסד לא בהכרח נרשמה הצלחה מרשימה.
זה מחזיר אותי להתחלה. אין חכם כבעל ניסיון. מדינות שהתמודדו בעבר עם מגיפות (מזרח אסיה, הודו) הצליחו יותר, אחרות פחות.
במקרה של רח"ל, משחק הכסאות המוזיקליים בראשה אכן לא רלאבנטי. בכל מקרה היכולת של רח"ל להתמודד עם מגיפה די דומה ליכולת של מחסני התרנגולות מקרית שמונה לפתח חיסון לקורונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732768
אם העולם כולו לא ייכנס לתרגולת של בדיקה שוטפת כלשהי של כל מי שנוחת מטיסה בינלאומית, זו נראית לי הזנחה פושעת בסדר גודל גלובלי.
כמו שלמדנו, תוחלת הנזק בכל קנה מידה (ממתים ועד כלכלה) של נגיפים גבוהה הרבה יותר משל פיגועי טרור. אם מוכנים לעכב כל נוסע כרבע שעה פר טיסה בשביל בדיקה בטחונית, עיכוב של חצי דקה בשביל בדיקת חום ו/או בדיקות אחרות שיפותחו נשמע לי זניח מבחינת עלות-תועלת.

למרות שאני חושש שזה לא יבוצע, זה נראה לי כמו מתמודד ראוי לטופ מצעד האיוולת של כל הזמנים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732781
ייקח קצת זמן, אבל אני משוכנע שזה יהיה הסטנדרט העולמי בעתיד- בדיקת חום בכניסה לטרמינל ובדיקת נשיפה לוירוסים נשימתיים בצ'ק אין.
בדיקת חום לא דורשת עיכוב כלל. כמו שאתה נכנס לסופר או לקניון ומגיש את שורש כף היד לסורק. גם בדיקת ינשוף לא תעכב. ממילא עוברת יותר מחצי שעה בין הצ'ק אין לבורדינג, כך שלדיילים של הבורדינג כבר יהיה את האישור הרפואי לכל נוסע.
אופס 732782
הנני מזדהה כהאייל המזהה.

זו חתימתי וזו כפרתי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732787
כל תור שאינו זרימה חופשית מעכב.

לבדיקות חום יש יותר מדי שגיאות (לשני הכיוונים).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732789
אוקיי, מאריך לך את הצ'ק אין בחצי דקה.
בדיקות בטחוניות מעכבות הרבה יותר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים