 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא המומחה דורון לנצט צדק (בעקרון) אבל טעה באחוזים. הוא אמר שכל המגיפות מסתיימות מאיליהן, לאחר שאחוז מסויים מהאוכלוסיה חלה בהן. אלא לפי הערכה שלו הקורונה היגיעה לנקודת מפנה של דעיכה לאחר (נאמר) 5 אחוזי חולים, בעוד שבמגיפת הקורונה זה קורה, (נאמר) לאחר 50 אחוז חולים (שחלקם עברו מתחת לראדאר הבדיקות). לפי מיטב זכרוני (המפוקפק), כל מגיפת שפעת עונתית מתחילה לדעוך כחודשיים שלושה מתחילת התפרצותה. זכרוני המפוקפק מסתמך על זעקות השבר של ראשי בתי החולים ("המחלקות הפנימיות על סף קריסה!") שמושמעות אי שם בחודש ינואר. זעקות השבר בעניין שפעת עונתית מפסיקות להישמע אי שם בחודש פברואר. לאחר מכן, נאמר בסוף חודש מארס, השלווה בענייני השפעת העונתית חוזרת עד השנה הבאה. ___________ הערה שלי בעניין "מודל לנצט": מאחר ומגיפת הקורונה חזקה בהשוואה למגיפת שפעת עונתית (או מגיפות קלות אחרות) יש ניואנסים שמשנים את המודל: למשל התפתחות זנים חדשים של וירוסים/חיידקים תוך כדי המגיפה החזקה (דוגמא אפשרית לסטיה מסוג זה יש, אולי, בשפעת הספרדית שהיו בה, מספר גלים וארכה כשנתיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. השפעת מסתלקת באביב כי מקדם ההדבקה שלה יורד מתחת ל 1.0 עם חילופי העונות. חלק מזה בגלל שהרבה כבר נדבקו, אבל חלק נוסף בגלל חילופי העונות עצמם (מה בדיוק בחילופי העונות עוד לא יודעים, אבל עובדתית בחצי הכדור הדרומי היא מתפרצת בחורף שלהם ולא שלנו). זה מעניין איך הבדל כמותי (R0 המקורי של הקורונה הוא בסביבות 4) הופך להבדל איכותי (השפעת מסתלקת באביב והקורונה לא ממש) 2. בלי הגבלות זה יהיה יותר מ 50%. במנאוס ברזיל המגפה לא נעצרה עד 75% (לכן ה R0 הוא כנראה 4), ואחרי כמה חודשים התפרצה מחדש, כנראה בגלל זן חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על כך שתיתכן סטיה ממודל רגיל בגלל חוזק המגיפה (כוונתי "חזקה" היתה בעיקר ההידבקות הגבוהה בקורונה). לפי התרשמותי העונתיות השפיעה והורידה תחלואת קורונה אם כי לא מיידית. במאי בערך, כלומר עם כניסת הקיץ בחצי הגלובוס הצפוני, היתה ירידה ניכרת בתפוצת הקורונה, הקורונה לא נעלמה אבל ירדה באופן משמעותי (על זה דיבר לנצט, אם כי הוא ניבא בחופזה שהקורונה לקראת העלמות). זאת ועוד. עד כמה שעקבתי, הגל השני של הקורונה באירופה החל בסתיו (כאשר הסתיו באירופה קר בהרבה מהסתיו בישראל), כלומר תחילת הסתיו היא תחילת העונתיות של מחלות נשימה באירופה הקרה. בנוסף לכל. התפתחות הזנים החדשים משבשת מאוד את המודל של מגיפות "קלות" כי הזנים החדשים עשויים לגבור על חסינות חלקית לזנים הישנים. לצורך ההבהרה (אני חוזר על עצמי): אני משער שהמודלים הרגילים (לנצט ושות') נכונים עקרונית אבל לא מספיק מדוייקים כאשר מדובר במגיפה חזקה שהיא מדבקת מאוד ומאפשרת התפתחות זנים חדשים תוך כדי התקיימותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זאת היתה הסיבה היינו אמורים לראות מתאם בין דעיכת המגפה לשכיחות הנדבקים במדינות שונות (לפחות עבור חלק מהמדינות יש מידע סרולוגי מספיק) ובמקרה זה המומחים בטח היו מודעים לתופעה, ובישראל עם אחוזי החיסון הפנטסטיים כבר היינו עם תחלואה אפסית). אשר לשפעת, היא חיה עונתית בעוד הקוביד לא מראה התנהגות ברורה כזאת (למשל אין חלוקה ברורה בין חצי העולם הצפוני והדרומי מבחינת גלי התחלואה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכול לענות על כל התהיות שלך. אבל נראה לי שהחסינות החלקית שאמורה להשפיע מושגת לאחר תחלואה גבוהה מאוד (נאמר לאחר ש- 50 אחוז מהאוכלוסיה חלתה (עם/בלי סימפטומים). כל עוד אין תחלואה בהיקף גדול (נאמר, 50 אחוז חלו והחלימו) גורמי ההדבקה (r גדול, זנים חדשים) גוברים על "תחלואה גבוהה והחלמה ממנה". לגבי החיסון בארץ, עליו אתה טוען שהוא מאכזב. נראה לי שההשפעה של החיסון בארץ על התחלואה מאוד משמעותית — אבל יש זנבות של חולים ישנים שלגביהם החיסון לא רלוונטי. כמו כן יש גם ציבור גדול שכלל לא מחוסן חיסון מלא (=חיסון שני מנות). האופטימיות של מספיקות חיסון במנה ראשונה לא נראתה לי מעולם כאופטימיות מבוססת. היתה יותר ווישפול סינקינג, בגלל מחסור בכמות החיסונים הזמינים. יש נסיון עם חיסונים בשתי מנות שבו לאחר המנה הראשונה החיסון שהושג הוא חיסון די חלש. עוצמת החיסון לאחר מנה ראשונה לא ניבדקה בקפדנות (עד כמה שהבנתי). גם פייזר, לפי זכרוני, הסתייגה מההצעות של חיסון במנה אחת בלבד. יהיו ההסברים אשר יהיו, יש כרגע ירידה משמעותית בהדבקות וזו סיבה לאופטימיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |