בתשובה לאריק, 23/03/19 15:08
היינו שם, פחות או יותר 733422
לאחרונה אני שואל את עצמי את אותה שאלה בצורה מאד ספציפית:
חלק מההצלחות שאני זוקף לזכותי הוא שהבנות הצעירות רואות ביוטיוב קליפים של מוזיקה משנות ה-‏80, אלא שאחד האהובים עליהן הוא Beat it של ג'קסון‏1. הדיסוננס הקוגניטיבי שבו אני עוזר לעצמי (והשאלה שאני מעלה כאן) הוא מימד הזמן - באותן שנים שיצא השיר הנ"ל ג'קסון היה אדם צעיר ומעשיו הנלוזים היו עשרות שנים בעתיד. האם פשעיו המאוחרים אמורים להשחיר גם את יצירתו המוקדמת? אני נותן לו (ולי) את ההקלה שכנראה פחות מאשר יצירתו לאחר שהחל במעשיו הרעים.

1 וגם Eat it - הפרודיה של אל ינקוביץ'.
היינו שם, פחות או יותר 733423
אני חושב שהדקדוקים מיותרים.
בסקאלת הזעזוע, ילדה בת 10 שנאנסה בארץ לפני שבוע די מגמדת מה שעשה אמן אמריקאי מת לפני 20 שנה.
היינו שם, פחות או יותר 733424
ברור, אבל ההקשר לא נהיר לי.
אני לא חושף את בנותי למקרים כמו שתיארת, אז למה נכנס כאן אפקט הזעזוע?
היינו שם, פחות או יותר 733433
נכון.
נשאר עם המשפט הראשון.
אני חושב שילדים צריכים לגדול בבועה, ועם הגיל להחשף לאט גם לזוועות העולם.
לכן דעתי שאין למנוע מהם את השירים של מייקל ג'קסון או כל אמן אחר, אבל לחסוך מהם את הידיעות על האישיות שלו לגיל המתאים, בו הם יתחילו לפתח עמדה מוסרית משל עצמם (נגיד 14 לבנות ו 16 לבנים‏1).

___________
1 אני שמרן בחינוך. בטח במשפחות אחרות זה יהיה פחות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים