בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/03/21 9:53
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 734276
דב אנשלוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 19/3/2021, 10:19
קורה משהו די מעניין.
בתגובה 731634 שנכתבה לפני למעלה מחודשיים כתבתי שהמצב מזכיר לי סצנה מסרט שבה הרכבת התחתית של ניו יורק טסה ללא נהג, ויש שם מישהו שאומר שחייבים להיות אורות אדומים שיעצרו אותה. והאורות האלה אכן נדלקים, אבל רק אחרי פאניקת שיא בקרב הנוסעים.
כיוון שמבצע החיסונים התחיל בקרב האוכלוסייה המבוגרת שהיא התורמת העיקרית למספר החולים קשה, וכיוון שהפרסומים של חברת פייזר הצביעו על יעילות גבוהה מאד של החיסון, ציפיתי, שאחרי שרובם ככולם של המבוגרים יחוסנו, גרף החולים קשה ייפול בחדות כלפי מטה. בנפילה כזאת לא חזינו והעובדה הזאת אכזבה אותי לא מעט. אלא מה. יש עוד סרט. בסרט מאש ישנה סצנה שבה כולם עומדים וצופים לכיוון שממנו עומד להגיע מסוק עם אורחים. קולות המסוק נשמעים והם הולכים ומתחזקים אבל הוא בכל זאת לא נראה. עד שלפתע פתאום מתברר לכולם שהמסוק מגיע דווקא מהכיוון ההפוך בצד של גבם. ואז בבת אחת הם מסתובבים לכיוון הנכון וצופים בנחיתה, שכן מבלי שהבחינו בכך המסוק הגיע ממש לנקודת הנחיתה.
ואם נחזור לעניין שלנו, אני מתבונן יום יום בגרף החולים קשה ומצפה לרגע שבו ירד בתלילות, ונוקף חודש ועוד חודש ואין שום סימן לנקודת זמן כזו, ובמקומה ישנה ירידה איטית אך מתמדת בכל התקופה הזאת. ולפתע, אחרי המתנה לא מעטה, מתברר שבכלל השפעת החיסון ניכרת יותר דווקא בגרף החולים בפועל, ובימים האחרונים הוא נוטה בחדות כלפי מטה. לפי איך שזה נראה עכשיו, עד סוף החודש יוותרו רק המאושפזים בבתי החולים שהחלמתם (או מותם) לוקחים זמן רב יותר.
ונראה גם שנתניהו פיספס הזדמנות. לו הבחירות היו נערכות עוד שבועיים, מצבו מבחינת הקורונה היה נראה עוד הרבה יותר טוב.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות