בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/03/21 19:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באמת תהיתי אם השוטה קרא את הספר, כמוך, או צפה בסדרה המצוירת כבני דורי. אני לא יודע מה כתבה לגלרף, אבל בטלוויזיה היה גמד שנילס הציק לו. כעונש חינוכי הגמד כיווץ את נילס, וכך יצא למסע שלימד אותו לכבד את בעלי החיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם את אריה אלדד מספר שבצעירותו גילם (בקולו) את תפקידו של נילס בתסכיתי הרדיו. שנים רבות אחר כך שהיה כבר רופא ועמד לנתח מישהו, תוך כדי תחילת תהליך ההרדמה הפציאנט זיהה את קולו ושאל כשהוא כבר מנומנם קצת אם לא מדובר בקולו של נילס. אלדד מספר שלא היה בטוח אם זה טוב או רע לפציאנט שהוא מזהה את קולו של נילס, ולכן הוא עודד את המרדים להשלים במהרה את התהליך לקראת הניתוח. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר? אני מנחש שאתה לא קראת אלא הסתפקת בצפייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם כתבת במפורש שאתה לא יודע מה לגרלף כתבה. היא כתבה שני כרכים עבים בפונט קטן. הסיפור שלא נגמר? קצר לידו. מלחמה ושלום? נובלה לעומתו. ואיך העלילה? אם אתה רוצה קורס מתקדם בגאוגרפיה של שבדיה, בהיסטוריה שלה, בתושבי המחוזות השונים שלה ובמאפייניהם, זה הסילבוס עבורך (בהנחה שלא אכפת לך שהוא כבר קצת התיישן). וכן, יש שם גמד שהופך את נילס לקטן במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שני כרכים? סליחה, יש שלושה. אני פשוט מעולם לא צלחתי את השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו קראתי בויקיפדיה שהוא אכן נכתב "ככלי עזר לשיעורי גיאוגרפיה והכרת המולדת השוודית". לזאת רמזת? מסע הפלאים של נילס הולגרסון [ויקיפדיה] (וגם אישוש לזכרונו של דב, אלדד גילם את נילס בתסכית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, התכוונתי שמי שמתייחס למסע הפלאים של נילס הולגרסון כאל “ספר” (ביחיד) חזקה עליו שלא קרא את היצירה. לא שמתי לב שציינת זאת בעצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אם כך קראתי תקציר של הספר המקורי. טוב, אל תגלו לאף אחד אבל גם את דון קישוט אני מכיר רק דרך העיבוד לילדים רכים, ומן הסתם זה נכון גם להרבה ספרים אחרים (גוליבר? רובינזון? הברית החדשה?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את התקצירים לילדים, אבל הגרסאות המקוריות של רובינזון קרוזו, מסעות גוליבר ודון קישוט (את השניים הראשונים קראתי רק בשפת המקור) מומלצים. פשוט ספרים טובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסעות גוליבר (ששמו השני הוא Travels into Several Remote Nations of the World. In Four Parts. By Lemuel Gulliver, First a Surgeon, and then a Captain of Several Ships) בשפת המקור לא מומלץ למי שאנגלית אינה שפת אמם. אנגלית של המאה ה-18. זה לא שקספיר אבל אני לא הצלחתי אפילו להגיע לליליפוט. ראיתי שיש תרגום של ג. אריוך, הזכורה לי לטובה מ"חרב של כבוד" (בתרגום טיפה ארכאי, בדיוק במידה הראויה). אפילו בסדרה המוסרטת, האמריקאית לדעתי (אאל"ט טד דנסון היה למואל גוליבר), "תרגמו" את הטקסט. מומלץ לשרה מירי רגב. מחבר הספר מיזנטרופ לא קטן וגם דומני מעט מיזוגני. העובדה שהסאטירה העגמומית הזו הפכה לספר ילדים מצליח מעידה על כישרון ההומור והדימיון של סויפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנגלית אינה שפת אימי ואני עדיין ממליץ עליו בשפת המקור. למעשה אני ממליץ על קריאת ספרות אנגלית קלאסית (מסעות גוליבר, רובינזון קרוזו, מובי דיק, אות השני, גטסבי הגדול, אוליבר טוויסט, פיטר פן, אליס בארץ הפלאות ומעבר למראה, חטיפה, חשיבותה של רצינות וכו’) בשפת המקור כדרך יעילה ומהנה לשיפור השליטה בשפה האנגלית ולהעשרתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף. גם את "משחקי הכס" לא הצלחתי לצלוח באנגלית. הבאת לי רעיון שאני שמח לתת בחינם, מפני שאם יקרה, אהנה ממנו מאד: מהדורות דו-לשוניות. לגבי סויפט, אני לא יודע. האנגלית שלו די "טרחנית" לטעמי. אני מתכוון שיש הרבה התחכמויות שהן חלק מן הפלטפורמות הספרותיות של מדע בדיוני והסאטירה כנגד ספרי מסעות ומגלי עולם שהיו נפוצים בזמנו. את מלוויל הייתי שמח לקרוא במהדורה דו-לשונית. השפה שלו יפה מאד: "Call me Ishmael. Some years ago—never mind how long precisely—having little or no money in my purse, and nothing particular to interest me on shore, I thought I would sail about a little and see the watery part of the world. It is a way I have of driving off the spleen and regulating the circulation." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיחה של מובי דיק בשפת המקור עשתה עלי רושם נחמד מאוד, אפילו קליל מהצפוי, אבל אז זה נהיה לי יותר ויותר מייגע, עד שבשלב מסוים (קצת אחרי תחילת ההפלגה) ההתקדמות שלי נעצרה. במדד ''כמה שעות פנאי נוספות אני צריך ביום כדי שיהיה סביר שאחזור אליו'' הוא במקום לא רע, כנראה באזור הארבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hence, המהדורה הדו-לשונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ברשותי את המהדורה שכוללת את שלושתם, עוד מימי ילדותי. זכור לי שנהניתי מאד וקראתי אותו כמה פעמים, וחלק מהסיפורים הלכאורה משניים עניינו אותי לא פחות מסיפור המסגרת האווזי-הולגרסני. לאור התיאור המפחיד שלך בדקתי, ולא כצעקתה: שלושת הספרים בבת אחת מכילים כ-700 עמודים. יש ספרים בודדים בסדרת הארי פוטר שארוכים ממנו. למרות הפונט כמות המילים בעמוד דומה אם לא פחותה יחסית לספר רגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא הצלחתי לצלוח את הכרך השני ולטעמי זה היה לא מספיק מעניין כדי להצדיק כזה אורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תיפול עלי הרוח, יהיה מעניין לחזור אליו היום אחרי עשרות שנים ולראות איך הוא (או אני) שורד את מבחן הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ניסיתי, לא נרשמה התלהבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ספר להקראה, זה לנוער שקורא בעצמו. נסיוני הדל עד כה מראה שאין קורלציה בין ספרים שהיו אהובים עלי לבין מה שהעוד-לא-נוער קורא. זה לא מעיד על איכות הספר, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ואיזי יכולים גם לחזור לפתיל מתגובה 684078. פחות מ 5 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגלות שאני עקבי בדעותי וזכרונותי על טווח זמן שכזה הוא תעודת כבוד לעניות דעתי. כבר מעמיד אותי מעל 90 אחוז מהפוליטיקאים שמציפים את מסכינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צק צק. זו קבוצת ההתייחסות שאתה רוצה למדוד את עצמך מולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה סתם דחקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הייתי צריך להוסיף אמוטיקון של לשון בצד. אני שמח שאתה לא מתכוון לרוץ לפוליטיקה [קריצה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי לא היתה בארץ טלוויזיה, כך שהתשובה ברורה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |