בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/04/21 20:25
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 736087
בזמן האחרון אני נוסע כל שבוע מספר פעמים ברכבת והיום היה מאוד שונה ממה שראיתי בשבועות קודמים.
כן, אכן בנסיעה עצמה אנשים שמים מסכות, אבל רק בזמן הנסיעה ורק כי יש פקחים. אנשים מצטופפים, נוגעים, חזרו לדחיפות, נגיעות ואי שמירת מרחק בכניסה/יציאה מהקרונות או במדרגות התחנה, גם כשהצפיפות בכלל לא מצדיקה את הלחץ הזה.
במקום העבודה/במשרדים כולם כבר לא מקפידים על שום כלום. חזרו לדבר, לעבוד, לשבת בצפיפות, לאכול ביחד בקבוצות גדולות ואף אחד לא מקפיד יותר בכלל בכלל על מסכות או ריחוק חברתי. לדעתי ההכרזה על הסרת הצורך במסכות בשטחים פתוחים סימנה לציבור שתקופת הקורונה הסתימה והסיבה היחידה שאנשים עדיין מידי פעם עם מסכות במקומות סגורים היא עניין פורמלי בלבד (רק כי אמרו שצריך ולא כי כדאי). רגע שהצחיק אותי היום במיוחד הוא מראה של אדם שיוצא מהלובי של הבניין שהיה כמעט ריק לחלוטין אל תוך רחוב הומה אדם ומסיר מיד את המסכה (במין תנועה מהירה כזאת כאילו כדי לחגוג את החופש) בדיוק בחלקיק שניה שרגלו דרכה על האספלט בחוץ.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים