בתשובה לאריק, 26/06/21 22:00
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740222
בבריטניה קורה משהו מעניין, שאולי רלבנטי יהיה גם אצלנו מאחר וכנראה מדובר באותו ווריאנט - למרות עלייה משמעותית במאומתים לעומת השפל של לפני חודש (כמעט פי 10 מאומתים ביום), עדיין אין שינוי בתמותה.
האתר העולמי הנ"ל לא מפרסם מספרי חולים קשה, אבל כנראה שבעולם עם חיסונים, זה אמור להיות המדד העיקרי. אין שום בעייה עם אלפי חולי קורונה קלה כל עוד זה לא מגיע לאישפוזים ומחלות קשות (שכן עד כמה שסיפרו לנו, החיסון מקטין את ההידבקות אבל עוד יותר את הסיכוי למחלה קשה).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740226
כל עוד הבעיה העולמית לא מגיעה לפתרון, עוד ועוד וריאנטים ימשיכו לצוץ עד שבסופו של דבר יצוץ הוריאנט שאדיש לחיסונים. אבולוציה. זה עניין של זמן ולא עניין של ״האם״ עד לחזרה לגל נוסף, גם בישראל. זה לא קשור לימין, שמאל, ביבי, בנט, למעלה או למטה. הוירוס אדיש לכל ההתחרבשויות האנושיות הללו של הביצה המקומית.

המגיפה היא עולמית והפתרון יכול להיות רק בקנה מידה עולמי. פתרונות מקומיים הם פתרונות זמניים.

במילים אחרות: מה שלא הורג את הקורונה, רק מחשל את הקורונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740272
מבחינה אבולוציונית לוירוס ''כדאי'' להיות פחות קטלני, לכן בעוד שסביר שיצוץ וריאנט יותר חסין לחיסון, לא בלתי סביר שהוא גם יהיה פחות קטלני. ככל הנראה זה מה שקרה לשפעת הספרדית.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740274
אני מסכים.

כנראה זה יתאזן בסוף על מחלה *לא קטלנית* אבל שדי ממררת להרבה אנשים את החיים. מספיק ממררת כדי שניסבול, אבל לא מספיק ממררת כדי שזה ישפיע על מדיניות בקנה מידה גלובלי. הסיבה שאני חושב שזה מה שיקרה היא שכולם (מסביב לעולם) נלחמים ונאבקים במחלה בעיקר על פי הסטטיסטיקה של תמותה. כל האנשים שסובלים מסביב לעולם מסיבוכי המחלה שממש מקשים על חייהם הם אנשים שכל הסטטיסטיקות מתעלמות מהם כמעט לחלוטין (ולכן יש לכך אפס השפעה על מדיניות / על הפוליטיקה של המשבר). אפשר לכנות את הקבוצה הלא קטנה הזאת של אנשים כ-״שקופי הקורונה״.

לכן - לוריאנט שאיננו קטלני, שהוא מאוד מדבק ושמיצר כל מיני צרות כרוניות שסובלים מהן אבל אפשר להמשיך לחיות איתן, לדעתי הוא הוריאנט הסביר ביותר לנצח בסביבה/מעבדה הגלובלית שיצרנו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740291
אלו הם השקופים של מחלת הקורונה.
כל אותם אנשים שהמחלה משפיעה על חייהם, אבל לא ממש נספרים כשחושבים או מדברים על מדיניות. (אולי) מסתבר שנדבקים במחלה יכולים לסבול, לעתים לא נדירות, מסימפטומים לטווח בינוני עד ארוך (גם אחרי ששיבצו אותם במגירת ה״מחלימים״).

גרף גרף (סליחה)
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740227
אכן נראה שבבריטניה התמותה גדלה בשיעור צנוע בהרבה מאשר הנדבקים. הייתי מחכה עוד שבוע למסקנה נחרצת, כי התמותה מאחרת בכמה שבועות אחרי הנדבקים. אבל אלו חדשות טובות עבור העולם.
זה לא אומר שלא נחוצות מגבלות כדי לעצור את ההתפרצות כי עדיין ככל שיהיו יותר יותר חולים יהיו יותר מאושפזים, אבל בעולם מחוסן יהיה קל יותר לחיות עם המחלה.

חדשות מעודדות נוספות בארץ הן הקפיצה במספרי המתחסנים בימים האחרונים. ככל שראיתי יש גם הענות גבוהה‏1 להנחיה‏2 לעטות מסיכות.

____________
1 במגזר ה"רגיל". לא בדקתי אצל החרדים והערבים.
2 למה "הנחיה", שזה משהו שנשמע נזיל מגדרית ולא "הוראה" או "צו" התקיפים?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740273
אחד הדברים המעצבנים ביותר שהתברר לכל מי שרוצה להבחין בכך, הוא שהתקשורת הממוסדת (עיתונים ותיקים, מערכות חדשות ברשתות טלביזיה בעלות מוניטין) אינן עושות עבור לקוחותיהם את השירות המינימלי המתבקש של לבור את המוץ מן התבן. המערכות מגישות לנו בליל לא מסודר של ידיעות בדוקות ומוסמכות עם סברות כרס והערכות של פרשנים ללא שום בסיס של נתונים בדוקים. התוצאה היא שהציבור הרחב כבר לא מאמין לשום דבר ומתיחס לאינפורמציה רפואית מוסמכת כאילו מדובר בנבואות של קוראים בכוכבים, בקלפים ובקפה.
ידוע כבר לפחות שנה אם לא מאז ומתמיד כי חולים שהבריאו ומחוסנים יכולים להדבק שוב והדבר תלוי גם בסוג הוריאנט וגם בסוג החיסון ואופן ביצועו.
בשם מקורות בריטיים צוטט שיעילות החיסון של פייזר של 2 מנות (שהיתה 94% לוריאנט X) לוריאנט דלתא (ההודי) היא 85,90,96%. מן הדיווחים עצמם קשה לדעת אם מדובר באותו נתון (הנתון האחרון נוגע כנראה לתחלואה קשה) ומדוע הם הם שונים. מה הפלא שרוב הציבור בעשראל סבור שהדבר אינו נוגע למי שחוסן ב-‏2 מנות פייזר בהפרש זמן של 14-21 יום.
דבר נוסף שלגביו יש אי בהירות הוא נושא התחלואה הקשה. דיווחים מבריטניה מדברים על עלייה של פי 2.5 באשפוזים. מצד שני יש ידיעות הטוענות שהמחוסנים שנדבקו בוריאנט החדש אינם חולים קשה.
אני נוטה להניח שהאמת קרובה כנראה יותר להערכה הראשונה. סקירה של החולים הקשים החדשים בשבוע האחרון בישראל מגלה עלייה די ברורה של הנתונים מערך קרוב ל-‏0 (יומי) לערך קרוב ל-‏1.5 (יומי). נכון שמדובר עדיין במספרים וזה עשוי להתברר כשיא מקומי שיחלוף, אך הסבירות לכך נמוכה. ההתעגלות בנתון הזה גם עוקבת במרחק שבועות בודדים אחר ההתעגלות המובהקת במספרי המאומתים.
בכל אופן, לעינייננו, בשל האינפו' הסותר והמעורבל, רוב הציבור מעדיף להשאר אופטימי וערוץ 12 (דנה וייס) אף קבעו מפורשות, שוריאנט הדלתא אינו משפיע על האשפוז, מה שכפי הנראה לא נכון.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740275
התקשורת הממוסדת לא טורחת לבור את המוץ מן התבן כי אין שום סיבה בעולם לבור מוץ מתבן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740280
הפעם לא תפסת אותי. בדקתי (לפני שכתבתי) ואכן יש המדקדקים ואומרים לבור את המוץ מן הבר, אבל גם הביטוי עם התבן מקובל. למה? אהוד אשרי
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740290
לא ראיתי הרבה מקרים שבהם התקשורת הישראלית הצליחה לעשות עבודה טובה בהוצאת המוץ מן התבן. ממה שראיתי ככל שמעורבים בידיעה מספרים דווקא קורה ההיפך, והאפקט השלילי עוד גדל פלאים כשמעורבים בעניין אחוזים. לכן כדאי תמיד ללכת לנתוני המקור
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740293
אני מצפה מן העיתונאי שיהיה בעל יכולת לעיין במאמר המקצועי/מדעי ויידע לשפוט אם מדובר בעבודה רצינית או קש וגבבה וגם לברור ממנה את התוצאות המעניינות את הקהל הרחב. כנראה שאני מצפה ליותר מדי.
נראה שאמצעי התקשורת מצטטים מכלי שני, אנשים בעלי תואר PhD, ללא שום בקרה נוספת על מה שמתפרסם.
אתה לא מצפה ממני, בתור הקהל הרחב, להיות קורא מקצועי של חומר רפואי וגם חומר סטאטיסטי.
הבעיה היא שהמדיה במקום לספק מידע, מעודדת את הערפול והאינפורמציה השגוייה הנמסרת לציבור. אם אני מבין נכון את המידע שברשותי, וריאנט הדלתא עשוי ליצור את אפקט ההתעגלות של נתוני המגיפה, אלא שהגל יהיה במימדים קטנים ביחס למה שהיה לפני החיסון.
הידיעה הזו מעודדת במידת מה.אבל את המצב לאשורו נדע רק אחרי שנעבור אותו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740294
הוא שאמרת: ליקוט המוץ מהתבן. ובאותה הזדמנות אפשר להזכיר את הכתבה המקושרת מסקר האחרון, שם הוזכר חוקר שעושה ימים כלילות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 740276
אני די בטוח שהבאתי מקור טוב למספר החולים קשה. בכל מקרה, מספר החולים קשה הוכפל ומספר המתים שולש. עדיין נמוך משמעותית מהעליה במספר החולים החדשים ומאותם מספרים בנובמבר (הפעם האחרונה שבה הרף היה בכיוון עליה באותו מספר חולים חדשים).

כדאי גם לציין שהעליה בבריטניה פרצה בקרב אוכלוסיות ממוצא הודי ש(א)היו בקשר פיזי עם הודו (כניסת נוסעים מהודו נסגרה מאוחר יחסית) ו(ב)חוסנו משמעותית פחות מהאולוסיה הלבנה. שני התנאים האלה לא התקיימו במדינות אחרות שנחשפו לוריאנט ההודי ולא מתקיימות בישראל, ולא בלתי סביר שזאת הסיבה שהוא השפיע עליהן פחות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים