בתשובה להפונז, 09/08/21 22:02
כואב אבל פחות 742123
אני מניח שההקצאה של כל מיטה בבי"ח (טיפול נמרץ, מחלקה פנימית, וכו') נעשית למטופל שהיא יכולה להוסיף לו את מספר שנות החיים הגדול ביותר, כלומר לפי המטופל שהיא תתן לו את ה- Impact המקסימלי (כמובן, הכוונה לא רק למיטה, אלא בעיקר לצוות המטפל ולמכשור הרפואי).

נראה לי לא נכון לחייב את הרופאים לבצע שיקולים לא רפואיים. זה מדרון חלקלק וצריך פונקציית מטרה ברורה עבורם.

אפשר, למשל, לייקר את האשפוז ללא-מחוסנים, אבל גם הכנסה של שיקולים כלכליים היא מסוכנת, מפני שיש קבוצות חולים אחרות שיקר מאד לטפל בהם, שלא באשמתם, ואם פונקציית המטרה היא חסכון בכסף אפשר "לחסוך" על גבם הרבה יותר.

התו הירוק הוא דוגמה למנגנון יחסית סביר, בעיני, לעידוד התחסנות. אפשרות נוספת היא חקיקה שמחייבת התחסנות, שנהוגה במספר מדינות מערביות (למשל צרפת) לגבי חיסוני הפעוטות. כמובן שאם יתברר שלחיסון יש תופעות לוואי קשות, צריך לאפשר לאנשים לקבל פיצוי על הסבל שנגרם להם. יש בארץ חוק כזה (חוק נפגעי חיסון), אבל איש עדיין לא קיבל לפיו פיצוי.
כואב אבל פחות 742133
"אני מניח שההקצאה של כל מיטה בבי"ח (טיפול נמרץ, מחלקה פנימית, וכו') נעשית למטופל שהיא יכולה להוסיף לו את מספר שנות החיים הגדול ביותר" - למה אתה מניח את זה? האתיקה הרפואית מתירה שיקולים מהסוג הזה רק עבור מצבי טראומה רבי נפגעים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים