בתשובה להפונז, 10/08/21 10:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השוואה בין שיעורים של ח"ק מסך המקרים הפעילים כשהגרף בדרך למטה וכשהוא בדרך למעלה מטעה. צריך להשוות למקום דומה בגל. והכי מדוייק יהיה להשוות כשיש גם מקדם הדבקה דומה וגם שיעור חיוביים דומה בבדיקות. בגל הראשון בשיאו (2/4/20) היו 765 מקרים חדשים ביום, 6500 מקרים פעילים, 126 חולים קשה (בהגדרות המחמירות יותר) ו 87 מונשמים1 שיעור הח"ק מהמקרים הפעילים היה 1.94%. נראה לי שעקב מיעוט הבדיקות היו מקרים פעילים רבים שחמקו מתחת לרדאר. בגל השני היתה בלימה בחצי השני של יולי וכל אוגוסט, אבל בחצי הראשון של יולי היה קצב הכפלה של 9-12 יום, דומה להיום. ב 13 ביולי היו 1668 מקרים חדשים, 21,118 פעילים, 179 חולים קשה (עדיין לפי ההגדרה המחמירה) ואחוז חיוביים שהגיע לשיא באותו יום של 6.75% מ 4% ב 30/6. שיעור הח"ק מהמקרים הפעילים היה 0.85% ב 26 לספטמבר, אחרי עליה בתחלואה מתחילת החודש, היו 6127 מקרים חדשים בממוצע שבועי, 68569 מקרים פעילים, 724 ח"ק (כנראה כבר בהגדרה המקלה) ושיעור חיוביים שעלה מ 9% ל 13% בשבועיים האחרונים. שיעור הח"ק מהפעילים היה 1.06% הגל השלישי נראה לי הכי דומה מבחינת השיעורים והקצבים- ב 5/1/21, לפני שמקדם ההדבקה החל לרדת, היו 8164 מקרים חדשים, 59,929 פעילים, 856 ח"ק ו 6.8% חיוביים. מקדם ההדבקה נע בין 1.18 ל 1.3 בחודש שקדם. שיעור הח"ק מהפעילים 1.43% אתמול אנחנו עם 6275 מקרים חדשים, 35466 פעילים, 394 ח"ק, 4.8% חיוביים (1.4% לפני חודש) ומקדם הדבקה די יציב בחודש האחרון על 1.30-1.40. באופן יחסי לגל השלישי מצבת הח"ק קטנה יותר ב 22%, 1.11% מהמקרים הפעילים לעומת 1.43%. אבל מקדם ההדבקה בחודש האחרון היה קצת גבוה יותר מאשר בגל השלישי (תאוצה גדולה יותר) ולכן ההסטה של מצבת הח"ק בזמן משחקת תפקיד גדול יותר. בסך הכל נראה לי שלעומת הגל השלישי שיעורם של הח"ק מסך המקרים לא נמוך באופן משמעותי. אולי הם פחות קשים, ימותו פחות וישתחררו יותר מהר, אבל המצבת היא מה שקובע לעומס בבתי החולים. _______ 1 וכעבור שבועיים, כאשר המקרים החדשים כבר שככו, עלה מספר הח"ק לשיא של 181 ומספר המונשמים ל 137. אבל אנחנו מנסים להשוות למקום דומה על הגל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה בישראל ובקפריסין היחס בין נדבקים לחולים קשה בגל הנוכחי כל כך שונה מבריטניה והולנד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. כבר ראינו שקשה להשוות בין מדינות, המון משתנים מקומיים. אבל ההשפעה הכי גדולה על היחס בין המקרים הפעילים לח''ק היא של המקום על הגרף של התחלואה- אם הגרף עולה או יורד זה ייצור פערים ענקיים, כי התרומה של ח''ק חדשים למצבת מגיעה באיחור. כשהגרף עולה המקרים הפעילים משיגים בהרבה את הח''ק, וכשהגרף יורד ויש פחות מקרים חדשים כל יום ההיפך. ואנחנו מדברים על גרפים אקספוננציאליים. אז כשמשווים בין מדינות דבר ראשון צריך לבדוק אם מקדם ההדבקה אצלן היה דומה בזמן האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לטרוח לשים במונה את מס' החולים החדשים של לפני שבועיים-שלושה, לא את זה של היום. גם ''שבועיים-שלושה'' מכניס שגיאה שיכולה להיות גדולה למדי אם כבר אז קצב העליה היה גדול, אבל בטח שזה יותר טוב מחלוקת שני המספרים שנמדדים באותו יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משווה את מה התחולל בהולנד ב-20 הימים הראשונים של יולי למה המתחולל בישראל מאמצע יולי. בהולנד, קצב הגידול היה גבוה בהרבה מישראל (גרף) ומספר המאושפזים גדל בצורה הרבה פחות חדה (גרף). בשתי המדינות יש מספר גבוה מספיק של מחוסנים ומספר נמוך מספיק של סובלים מהשמנת יתר, בהולנד יש יותר זקנים, פחות ויטמין די ויותר אלכוהוליסטים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תעבור להצגה לוגריתמית ותראה עד כמה קצב הגידול של המקרים בהולנד היה גדול יותר. 2. אם מציגים כניסות לטיפול נמרץ זה נהיה יותר דומה. אולי תנאי הקבלה לאשפוז שונים בין המדינות, או אפילו הטעמים של הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלים קודמים זה היה הפוך (מספר המאושפזים והמתים לכל חולה בהולנד היה גבוה מבישראל). אולי זה מזג האוויר? אולי הפיזור של הלא מחוסנים? (בכל מקרה, גרוטו עדיין אופטימי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה לא יודע. האופטימיות של גרוטו נראית לי לא מבוססת (האופטימיות המסוייגת של רהב כן). גם המתמטיקה שהוא עשה לא נראית לי. החלק האופטימי: החיסון השלישי יכול להוריד יפה את התחלואה הקשה אצל בני 60+. אתמול 215 מתוך סך 379 ח"ק היו בני 60+ מחוסנים. מעל 500 אלף בני 60+ כבר קיבלו את הבוסט (כ 45% מאוכלוסיית המחוסנים בני 60+). אבל נשארו כמה שאלות לא פתורות - איך מגיעים לאותם 120 אלף בני 60+ לא מחוסנים ומשכנעים אותם להתסן? - מה ניתן להקיש מירידת התחלואה במספר מדינות עלינו? - איך חיסון בני 60+ במנה שלישית יוריד משמעותית את מקדם ההדבקה? - ולמה לעזאזל לא להוריד אותו עכשיו באמצעים שהם לא סגר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיום ישראל עברה גם את קפריסין במספר החולים המאומתים, והיא המדינה הראשונה מבין המדינות המפותחות. המספר המתים ליום היא עברה את הולנד ובריטניה. אני עדיין לא מצאתי הסבר הגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית תודה על הקישור לאתר. הוא נותן כלי השוואתי יוצא מהכלל. יש קבוצה של מדינות, שאני לא יודע מה הקשר ביניהן, שהצליחה לרדת לאחרונה ממקדם הדבקה 1. יש קבוצה נוספת, שהתחילה לבלום את הקצב של ההתפרצות האחרונה, אבל מקדם ההדבקה אצלן עדיין גבוה מ 1. קבוצה שלישית עדיין לא הצליחה לבלום את ההתפרצות בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: התפלגות זני הנגיפים במדינות השונות אחראית לבלבול הגלובלי. בישראל, דווקא בגלל אחוז המחוסנים הגבוה, זן דלתא1 זכה ליתרון אבולוציוני גדול יותר על פני יריביו מבית מאשר במדינות בעלות אחוזי חיסון נמוכים, ולכן הוא דחק את מתחריו מהשוק המקומי כאילו היה "עלית", ובגלל מקדם ההדבקה הגבוה שלו (שנותן לו, כמובן, יתרון גם בלי החיסון) אנחנו מובילים על העולם. מישהו מהמומחים העולמיים למחלה ניבא פעם משהו בכיוון הזה (בסעיף ד'). אם להשתמש בטרמינולוגיה פופולארית של הזמן האחרון, החיסון הפך להיות הבוסטר של הדלתא. כשמוסיפים לתמהיל הפרמטרים את היעילות השונה של החיסונים השונים נגד זנים שונים של הנגיף אפשר להבין למה התמונה הגלובלית לא מתבהרת אלא להיפך. _________ 1- שגיאת הקלדת הולידה את הכינוי "זל דלתא" למי ששמת מהזן החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא תגובות ישנות באתר הזה אני נדהם עד כמה ההערכות והתחזיות כאן קלעו, ומתפלא מדוע לא הפכו את צוות השוטים כאן לצוות מייעץ ל WHO, או לפחות לראש הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיורים צרורות לכל הכיוונים, מדי פעם פוגעים במשהו (אני מאמין לרמבו, לא לאיזי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין למי שאתה רוצה, אבל אני, בניגוד לסילבסטר סטלון, כן שירתי בצבא (ועוד ביחידה קרבית). יש כמה דברים שאתה אמור ללמוד בשיעורי פיזיקה, אבל אין כמו ניסיון קרבי כדי להפנים: 1. לכדורים יש משקל. אם תכפיל את כמות הכדורים שאנשים בסרטים יורים לכל עבר במשקל של כל כדור, תגלה שאותם אנשים סוחבים עליהם בין 100 ק”ג לטון של תחמושת (נניח שהם מחליפים מחסניות בין טייקים). 2. כשקליע (עופרת מצופה נחושת בדרך כלל) פוגע בברזל, לא עפים ניצוצות. זה כי מתכת היא מוליכת חום טובה ועם קיבול חום לא זניח, כך שאנרגיית הפגיעה לא יוצרת חום גבוה במיוחד, אפילו אם עפים שבבי מתכת קטנים. 3. החוק השלישי של ניוטון חל גם על קליעי רובים ועל רסס של רובה צייד. המתקף שהקליעים והרסס מפעילים על הנפגע שווה למתקף שהרובה מפעיל על היורה. אם היורה לא עף אחורה, גם הנפגע לא צריך לעוף. 4. משתיק קול יכול לעמעם את הרעש של הפיצוץ שמשגר את הקליע לדרכו, לא את הבום העל-קולי שהקליע יוצר במעופו. לכן אי אפשר להשתיק קול של רובים (וגם אקדח עם משתיק קול עושה לא מעט רעש, סדר גודל של דלת נטרקת ממש חזק) 5. כשאתה מפרק רובה צלפים (מספיק שאתה מפריד ממנו את הכוונת הטלסקופית) ומרכיב בחזרה הוא יוצא מאיפוס וצריך לבצע מטווח איפוס לפני שיהיה ניתן להשתמש בו באופן יעיל. בשורה התחתונה, סרטי פעולה הם לא ממש מדריך טוב ללוחמה אפקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שיש צורך להוסיף את ה :-) רוב מה שכתב מוכר לי, כמובן, כי מלבד "רמבו" ראיתי גם את מכסחי המיתוסים ועניינים דומים. את סעיף 5 לא ידעתי, כך שאולי חסכת לי נסיון התנקשות כושל! חן חן. א-פרופו המיתוסים שהקולנוע מוכר לנו, לו הייתי הנבל התורן, הטיימר שהייתי מצמיד למטען היה גורם לפיצוץ לא כשהוא מתאפס אלא דקה-שתיים קודם, בשביל הצחוקים (לא רעיון מקורי שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי הנבל התורן, הטיימר שהייתי מצמיד למטען היה ללא תצוגה של הזמן שנשאר, אפילו שזה מקלקל את הדרמה. אם תתקל פעם בפצצה גרעינית שעומדת להתפוצץ, הדרך היעילה לנטרל אותה במהירות היא לגרום לה לנזק פיזי, אפשר באמצעות פטיש, חומר נפץ, לזרוק אותה מגובה, לא משנה. המנגנון הוא כל כך רגיש ומדויק שכמעט כל נזק שתגרום לה ימנע ממנה לפעול כמו שצריך. איך הסביר לי פעם פרופסור יששכר אונא, אם תשים על השולחן ערימה של אורניום 235 ותוסיף כל פעם קצת עד שתגיע למסה קריטית, תקבל פיצוץ מסדר גודל של רימון יד (פלוס קרינה שתהרוג כנראה את כל מי שנמצא בחדר יחד איתך). סרט שבאופן מפתיע מתייחס בצורה הגיונית לנשק גרעיני הוא "שקרים אמיתיים", שם הטובים יורים טיל לתוך מכונית שנושאת נשק גרעיני (בידיעה שהוא שם ושהפיצוץ לא יכול להפעיל אותו) והרעים מונעים ניטרול של פצצה גרעינית על ידי יציקת בטון סביבה לאחר הפעלתה (עם טיימר!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאאא! מידע מוטעה טוב יותר מחוסר מידע. מי שלא יודע כמה זמן יש לו עלול לנהוג בשכל ולברוח משם כל עוד נפשו בו, בעוד עמיתו קר הרוח רואה שיש לו עוד שתי דקות תמימות להחליט אם לחתוך את החוט האדום או הצהוב כך שאין צורך להיכנס ללח... בום!!! תודה על עניין ניטרול הפצצה הגרעינית, מעכשיו לא אצא מהבית בלי פטיש. אני מקווה שפטיש חמש קילו מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע בקשר ל-3. חישוב התנע כמובן נכון, אבל השפעתו תלויה גם במקום בו הוא פוגע, בשטח הפגיעה ואולי יותר מזה - במוכנות השרירית של היורה מול חוסר המוכנות של הירוי. גם כשאתה יורה, מלמדים אותך 'להתכונן' להדף כדי לספוג אותו כהלכה. אם אתה לא עושה זאת, גם תקבל מכה יותר כואבת בכתף וגם תפגע פחות טוב. באנלוגיה - כשנהג ונוסע לידו חווים בלימת פתע, התנע או הכח המופעל על שניהם זהה, אבל הנוסע ייזרק קדימה באופן הרבה יותר אגרסיבי, כי הוא לא היה מוכן לתאוטה הפתאומית. בדומה לזה, איש שנותן אגרוף לאיש אחר יכול להפיל אותו ולהישאר עומד יציב, גם אם לשניהם משקל שווה ולפי הטיעון שלך (טוב, של ניוטון) המתקף על שניהם שווה בעוצמתו ושניהם אמורים היו לעוף אחורה באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכנות יכולה למנוע נפילה, ואכן, גם במציאות, אנשים שיורים בהם נוטים ליפול. זה בסדר גמור. אבל בסרטים, אנשים שיורים בהם (בעיקר עם רובה צייד) עפים באוויר כמה מטרים לאחור (בעיקר אם יש משהו מזכוכית כמו חלון או מראה מאחוריהם). אם זה היה נכון גם היורה היה צריך לעוף ושום מוכנות (אולי למעט מגפיים מגנטיים) לא היתה יכולה למנוע את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לחשב בקלות את התנע שנושא עימו קליע. למען האמת, אני כמעט בטוח שעשינו פעם את החשבון הזה בתיכון והגענו למסקנה תואמת את מה שאתה אומר. ב 0.38 שקיבלתי מהארי המזוהם עם פרישתו, משקל הקליע הוא כ-10 גרם. אדם ששוקל 70 ק"ג יקבל מהירות קטנה פי 7000 ממהירות הקליע (מסת הקליע זניחה לחישוב הזה) אם הקליע נשאר בגופו. מהירות הלוע של האקדח היא בערך 300 מ/שנ', ו 1/7000 מזה הוא משהו שחבל להתייחס אליו בכלל, כך שמכסחי המיתוסים אינם משקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תודה שחלון הזכוכית מאחורה משנה לגמרי את תנאי ההתחלה. אגב, יש עוד אסימטריה פיזיקלית בין שני צידי הרובה - היפותטית, אפשר לחשוב על מערכת ירי שבה לוקח לקליע להאיץ זמן ארוך יחסית (גם עשירית שנייה זה הרבה לצורך הענין). במערכת הזו, הכח הרגעי המופעל על היורה יהיה חלש יחסית, ולכן יהיה קל לשריריו לייצב אותו. לעומתו, הנורה סופג את כל האנרגיה של הקליע בזמן קצר מאד. עד כמה שזכרוני לא מטעני, זה אומר שהכח הרגעי המופעל עליו גדול יותר. תחשוב על מיידה פטיש או זורק כידון, מול סופג כידון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את זה אפשר להשוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. רואים שהשיפוע בישראל היה באמת תלול יותר. מה שנעשה חידה גדולה יותר בעקבות הגרף הוא אותה ירידה בלתי מוסברת במספר החולים באנגליה (שכנראה שינתה מגמה לאחרונה) במקביל להשתלטות זן דלתא; לו הייתי חוקר קורונה הייתי מפנה מאמצים לחקר התעלומה הזאת, כי יש לי הרגשה שמסתתר שם משהו חשוב שעשוי להביא תועלת. הערה כללית: עכש"י הדיווחים מבוססים על חולים ונשאים מאומתים, כך שחלק גדול מאלה שאינם מפתחים תסמינים לא נכללים בסטטיסטיקה. זה אומר שצריך להכניס למשחק עוד פרמטר/ים, כאילו חסרים לנו כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי חידה גדולה כל כך. בבריטניה החיסון התפרש על תקופה ארוכה. בגלל האילוצים החליטו שם לתת תחילה מנה ראשונה לכל האוכלוסיה ורק אחר כך להתחיל לחסן במנה שנייה. חלק גדול מהאוכלוסיה שם קיבל חיסון שני רק לאחרונה ורמת הנוגדנים בדם שלו גבוהה. המבחן יהיה בעוד כמה חודשים כאשר הרמה הזאת תרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הסבר די טוב, והעליה האחרונה נראית תואמת את ההסבר (ירידה חדה בטמפרטורות כמה ימים לפני שהתחילה העליה). בהתחשב בעובדה שהטמפרטורות עלו באחרונה כנראה שקצב העליה יתמתן לכמה ימים, עד שהשנוי ביום שני (ביטול חובת הסגר למחוסנים שבאו במגע עם חוה מאומת) ופתיחת שנת הלימודים שבועיים אחר כך יתחילו להשפיע, ונראה שוב מספרים קרובים למה שראינו בסוף יולי (או שלא). בבריטניה יש במקביל לדיווח הרשמי את המידע של ZOE שבנוי על מליוני מתנדבים שמדווחים מידי יום באופן שכנראה מצליח לנטרל את הבעיתיות שבחולים שלא נבדקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר - גם בבריטניה, בגרמניה ובהולנד זן דלתא הוא כבר 97-99% מהמקרים, מזה לפחות שבועיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום מושג, כמובן, אבל ייתכן שההבדל נעוץ באיזו החלטה אדמיניסטרטיבית את מי לאשפז בבית חולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמשווים טיפול נמרץ או מתים מקבלים תוצאה דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהולנד גם תמיד מוצאים איזה ילד שיסגור את החור בסכר, או יסכור את החור בסגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אפשרי הוא כמובן הירידה ביעילות החיסון עם הזמן - בישראל חיסנו את רוב המדינה בינואר-פברואר, בהולנד הרבה יותר מאוחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל אז זה לא מסביר את קפריסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי סיבה נוספת להבדל הוא שבישראל האנשים הלא מחוסנים מרוכזים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנה שעברה רק בדיקה של עודפי התמותה הצליחה לתת תשובה חד משמעית בשאלת הקטלניות של הקורונה. לדעתי, צריך לעקוב אחרי עדפי התמותה בישראל ביחס למה שקרוי "קריסת בתי החולים" והוא למעשה צניחת זמינות ואיכות הטיפול שם. אני חושב, שההערכה שהסף הוא בערך אלף ח"ק, היא לא מדוייקת בלשון המעטה. להבדיל מן הגל הקודם, הגל הנוכחי, תופס את המערכת כאשר המחלקות הפנימיות כבר גדושות ולכן הסף מן הסתם נמוך יותר. כאשר מדווחים על פתיחת מתלקות קורונה נוספות, צריך לזכור שאין בבתי החולים מלאי צוותים רפואיים היושב על המדף וממתין לגל הקורונה. לכן גם לא נכון לומר שליחס המאומתים\מאושפזים אין חשיבות. כרגע זה הפרמטר החשוב ביותר ומכאן ההחלטה למנה שלישית לבני ה60+. צריך להפנים שמבצע החיסון בישראל כאמצעי למניעת התפשטות הנגיף נכשל. וכאן שוב הכדור חוזר למומחים. מה היחס בין פרמטרי מהירות ההתפשטות (מקדם הדבקה, מספר המאומתים) בין הגלים השונים? התשובה צריכה להסביר אם החיסון נכשל בגלל מהירות הופעת הזנים או בגלל מספר הבלתי מחוסנים. בכל מקרה, החזית כרגע היא בניסיון להקטין את מספר המאושפזים כדי למנוע כשל של מערכת הבריאות. החיסון השלישי של בני ה60+ יכול להשיג זאת או שלא. צריך להמתין. הדיבורים על תקנות, סגרים ותוים ירוקים מזכירים לי קצת דיבורים על כינון דמוקרטיה בעיראק או באפגניסטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבהיר- זה לא שיחס המאומתים/מאושפזים לא מעניין, פשוט מספר המאושפזים הוא שקובע.העיקר הוא שכשמקדם ההדבקה הוא 1.35, כפי שהיה בחודש האחרון, ההבדל בין 600 ח"ק ל 1200 ח"ק הוא בסך הכל עשרה ימים. גרוע מזה- אם לא נקטת צעדים לפני שהגעת ל 600 ח"ק אין שום דרך להמנע מלהגיע כעבור עשרה ימים ל 1200 ח"ק כי הם כבר בדרך. החיסון כאמצעי למניעת התפשטות הנגיף לא נכשל. הקונספציה שהוא מספיק כאמצעי יחיד היתה נכונה (באופן גבולי) לגרסאות הקודמות של הנגיף, ושגויה עבור הדלתא. החשבון שאני עושה מראה שרמת החיסון הקיימת באוכלוסיה + אמצעים קלים היו מספיקים גם עבור הדלתא. אתמול ירד מקדם ההדבקה לראשונה מתחת 1.27 מאז תחילת יוני. זה לא בזכות המנה השלישית, שמכוונת ספציפית להקטנת התחלואה הקשה, אלא בזכות השינוי הקל בהתנהגות האוכלוסיה, ובהתאם לתחזית שלי. בינתיים מודל גב המעטפה שלי לחיזוי מקדם ההדבקה עובד לא רע1. ולפיו לא היה צריך יותר מדי הגבלות כדי לחזור מתחת מקדם הדבקה 1 גם עם הדלתא. דא עקא שסט ההתנהגויות הנוכחי לא מספיק כדי להגיע ל 1 אפילו, אלא רק להאט את קצב ההתפשטות. מה שנותר לנו הוא לסמוך על החיסון השלישי שאכן יקטין משמעותית את התחלואה הקשה (אני מאמין שכן, אבל נדע רק עוד יותר משבוע) ויקנה לממשלה את הזמן הנוסף עד הסגר בחגים, שעל פי קבלת ההחלטות עד כה כבר מתחיל להיראות בלתי נמנע. הממשלה נמנעה מקבלת החלטות קשות (הגבלות על ארועים למשל) בזמן, וזה ידחוק אותה לקבל החלטות קלות יותר (כי "אין ברירה") שיכאבו יותר. _________ 1 תגובה 738457 תגובה 739722 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת יותר ממה שרציתם לדעת על הדלתא . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |