בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/12/21 10:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גרף |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גרף מספר הישובים עם מספר חולים אפס - 56. ירידה במספר הישובים האלה שהיה לפני שבוע 78. אולי זה מלמד על משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תומך בהערכות הראשוניות שהאומיקרון הוא זן יותר מידבק אבל פחות קטלני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה שמועות והערכות מפוקפקות מסתובבות שם בחוץ. הנה שלי: 1. האומיקרון מדבק יותר מהדלתא. 2. בנוסף על זאת: חיסונים, בוסטרים והדבקות קודמות מספקים קצת מאד הגנה מפני מחלה סימפטומטית, וחשוב יותר: מפני הפצת המחלה. 3. האומיקרון אגרסיבי יותר מהדלתא. 4. אבל חשיפה קודמת (החיסון \ החלמה) מספקת הגנה לא רעה (אם כי כנראה לא מאד טובה) מפני מחלה קשה ומוות. אם נקודות אכן 1+2 נכונות (הערכה: בטחון גבוה שכן), אז תוך כחודש (אולי פחות) נקבל גם תשובות טובות לגבי נקודות 3+4 (הערכה: בטחון בינוני שכן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את שורה התחתונה שכחתי: מערכת הבריאות צפויה לסבול קשות, וזה יקרה מהר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההערכות שלך נכונות אז לא רק מערכת הבריאות אלא כל המערכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הנקודה השלישית, עדיין מוקדם לשפוט, אבל הכיוון כרגע הוא פחות פסימי. בדרום אפריקה לא התממשה בינתיים התחזית לגל אשפוזים גדול, על אף קצב ההדבקה המהיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנראה בינתיים מהנתונים: האומיקרון מידבק יותר מהדלתא. הוא מידבק יותר גם בקרב אוכלוסיה מחוסנת. הוא קטלני פחות מהדלתא, נראה שאפילו עוד פחות באוכלוסיה מחוסנת. ניחוש שלי: האומיקרון גורם מחלה סימפטומטית (אם כי לא חמורה) אצל צעירים ומחוסנים יותר מאשר הדלתא, ולכן נתוני ההדבקה מזנקים בעולם. מגל לגל שיעור החיוביים בבדיקות מתוך סך הנדבקים עולה, ולכן שיעור התמותה יורד. בגל הראשון היה בסין שיעור תמותה של 8% ובאיטליה ובלגיה אף יותר, כי במקומות רבים לא בדקו בכלל לא סימפומטיים, ובאיטליה בדקו רק בעלי סימפטומים חריפים. בכל גל השתפרה מערכת הבדיקות (בגל הנוכחי כבר יש שימוש נרחב בבדיקות ביתיות). האומיקרון אולי באמת יותר מידבק, אבל יש גבול לכמה מידבק הוא יכול להיות. לדלתא כבר היה R0 של 8-9. האם R0 של האומיקרון הוא בסביבות 15? אני מתקשה להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אפשר לומר במידה מכובדת של בטחון שהאומיקרון אכן פחות קטלני, במיוחד עבור מחוסנים ומחלימים. סביר שהתוצאה הכוללת - גם אם הסיכונים הגדולים האחרים לא יתממשו - בכל זאת תיהיה קטסטרופלית למדי. קצת מתמיה אותי המשך השימוש ב-R כמדד אפידמיולוגי רלוונטי-לכאורה1. אבל אם בכל זאת נצמדים למונחים של R0, ראיתי הערכות (של אנשי-מקצוע, לא טוקבקיסטים) שמדברות על מספרים שבין 3 ל-17. כך או אחרת, נראה שמדובר באחת המחלות הכי מדבקות בהיסטוריה של הרפואה, ואולי אפילו הכי מדבקת. האומיקרון כנראה מתפשט מהר לא רק מכיוון שהוא עובר בקלות מאדם לאדם - אלא גם מכיוון שהוא עושה זאת בזריזות (נראה שאנשים מדבקים כבר אחרי כיומיים מזמן החשיפה, לעומת כ-4 ימים עבור הדלתא). אם היינו מנסים להשתלט על התפשטות המחלה אלה היו חדשות טובות - אבל אנחנו לא מנסים, אז אלו חדשות רעות. אגב, בשינוי נושא קל: התברר לי לאחרונה שבמחלות ויראליות אירוסליות אפשר להדבק גם דרך העיניים, לא רק האף והפה. ארגיש מאד מגוחך להסתובב עם משקפי-מגן בנוסף למסיכה, אז מאד אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי למה זה רעיון מטופש. 1 לא אמור כבר להיות מובן מאליו שזהו מדד לא אינפומרטיבי ומאד קונטקסטואלי, שלא שימושי לכלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקיפדיה מספרת שלחצבת יש R בין 12 ל-181. אבל זה בסדר, פאי כבר יעבור את ה-20... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה, ה-serial interval של חצבת הוא כ-12 יום, ושל האומיקרון - יש המעריכים - כיומיים. כלומר, אפילו אם לחצבת R של 18 ולאומיקרון R של 3 - אז אם מתחילים עם 10 חולים בכל מחלה, מקבלים כמעט 60 אלף חולי חצבת אחרי 36 יום. והם כנראה ירגישו מאד מיוחסים בין כמעט 4 מיליארד חולי האומיקרון שנדבקו באותו פרק זמן. כאמור, R הוא מדד די מטופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה איזו תקופה קצרה עם פרוץ המגיפה בה דובר גם על הדבקה דרך העיניים, אבל עד כמה שאני זוכר הדיבורים גוועו יחד עם ההמלצות על רחיצת ידיים תכופה וחיטוי משטחים. אם האומיקרון יחזיר את אלה זה יהיה מעצבן מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה עוד בתקופה בה עוד אנשים חשבו בטעות שכדאי לקחת ברצינות את ה-WHO, שעסקו בהכחשה נמרצת של העובדה הברורה לכל שהקורונה היא מחלה המופצת בעיקר דרך האוויר, ועסקו בהסברה לא רלוונטית לפיה כדאי להזהר כאשר נוגעים בעיניים אחרי שנוגעים במשטחים ציבורים. עוד אחת מהתוצאות המדכאות של הקורונה, היא שאיבדתי 100% מהאמון התמים שהיה לי פעם ב-WHO, CDC ו-FDA. במציאות קצת פחות אבסורדית, הייתי פונה אליהם לגבי האפשרות של הדבקה מהאוויר דרך העיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דוקא WHO נראים די אמינים. הם לא ממהרים לפרסם "עובדות" ובד"כ מסתמכים על מקורות אמינים. זה נכון שנראה שרוב ההדבקה היא באויר (לדעתי גם פספסו לגמרי הדבקה במסעדות ובחפלות כאשר אתה אוכל את הרסס הטיפתי של היושבים לצדך), אבל בינתיים לא ראיתי שום מאמר שמבטל את האפשרות להדבק ע"י נגיעה במשטחים מזוהמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משטחים מזוהמים הם סיכון קטן עד זניח (מקור 1, מקור 2, מקור 3). לעומת זאת, להדבקה דרך האוויר (aerosol transmission) יש הר של עדויות, מחקרים ותחקירים, ולמיטב הבנתי יש קונצנזוס נרחב בקרב אפדימיולוגים ווירולוגים שזו דרך ההפצה העיקרית של הוירוס והמחלה. אני לא יודע איך לכתוב על ההיסטוריה שהובילה את ב-WHO למצב המגוחך בו הוא מצוי, מבלי שקוראי האייל ישתכנעו שאני כותב את ההודעה הזו ממרתף חשוך, מוקף בקרטוני-פיצה ישנים ובקבוקי קולה ריקים, כאשר כובע עשוי מנייר אלומניום מונח על ראשי. אז לא אכתוב. העובדות נשמעות כשילוב בדיוני ואבסורדי של חלמאות, איוולת, ריקבון בירוקרטי ושחיתות מוסדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפיצה יש חלבונים וירקות בריאים, והיא הולכת ממש טוב עם קולה. וכובע האלומיניום אכן יכול להגן בפני שדה אלקטרומגנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח אם תכתוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור (כפי שמספר אותו חוזה חימנז) אודות ארגון הבריאות העולמי ב-2020, מתחיל עם היפוקרטס כ-400 שנים לפני הספירה (הזהרתי אתכם שזה נשמע אבסורדי!). הוא הציע שמקור המחלות הוא ב-"אוויר רע" וזו ראשיתה של תאורית המיאזמה שהייתה התאוריה האפידימיולוגית המקובלת עד המאה 19. זו לא הייתה התאוריה היחידה: במאה ה-16 ג'ירולמו פרקסטורו הציע תאורייה חלופית ושערורייתית לפיה מחלות עוברות מאדם לאדם. הוויכוח בין מחנה "האוויר הרע" למחנה "אנשים מדבקים" נמשך מאות שנים, עד המאה ה-19 בה בעקבות עבודתם של רבים וטובים התאוריה החיידקית של הפצת מחלות הרימה את ראשה, וכולם עברו להתווכח איתה במקום אחד עם השני. מן הסתם ברור היום מי צדק בוויכוח הזה. אבל כדי לקדם את התאוריה (הנכונה) שלהם, יצאו החיידקיסטים (למשל קרל פליגה ו-צ'ארלי צאפין) בג'יהאד נגד הרעיון של "הדבקה מהאוויר". על רקע זה הודגשה האבחנה בין "הדבקה טיפתית" לעומת "הדבקה אירוסלית", ובגיבוי מדע קצת מפוקפק התגבשה הדוגמה (שאימצו אפדימיולוגים באופן כללי, ובפרט ה-WHO) לפיה הדבקה-טיפתית היא המקרה השכיח, והדבקה אירוסלית היא כמעט בגדר קוריוז. ההקשר ההיסטורי הזה נשמע אולי קצת תלוש, אבל עושה רושם שהוא נכון. לכך מצטרפת אחת האנקודות ההזויות ביותר אליהן נחשפתי: המקרה המוזר של ה-5 מיקרון. מומחי ה-WHO וה-CDC, בגיבוי מסמכים והנחיות כתובות, האמינו בלב שלם שרק טיפות הקטנות מ-5 מיקרומטרים יכולות לנוע באופן חופשי באוויר ולשאת מחלות. זה קשקוש מוחלט וקל לבדיקה, אבל ככל הנראה אף אחד שם לא טרח לבדוק זאת. המספר הזה מגיע בסופו של דבר - אלא מה - מציטוטים שגויים שהוצאו מהקשרם. ספציפית, בנוגע להתפרצות שחפת בשנות ה-60: שחפת עוברת באוויר, ובדקו ומצאו שחלקיקים בגודל 5 מיקרון מסוגלים להפיץ אותה. ומכאן נראה שמישהו "הסיק"(!?) שחלקיקים גדולים מ-5 מיקרון לא יכולים לשאת מחלות באוויר. פרט לכך שזו לוגיקה די מדהימה בפני עצמם, אפילו באותם ספרים ומאמרים משנות השישים חקרו ומצאו שבאופן כללי גם חלקיקים בגודל 100 מיקרון יכולים להתפזר בחופשיות באוויר. אז כשהקורונה התפרצה, העריכו שגודל החלקיקים בהם הוירוס יכול להתפשט הוא בין כ-9 ל-50 מיקרון, ולכן הפצת המחלה אינה אירוסלית. מומחים רבים ניסו לעדכן אותם שהסף "5 מיקרומטר" שרירותי ולא נכון בעליל, ונופנפו כלאחר ביד. יש שפע עדויות להתנגדות העזה והלא-רציונלית שהפגינו בארגון הבריאות העולמי לרעיון של הפצה אירוסלית. למשל, חימנז מעיד כאן על פגישה עם הועדה למניעת מחלות מדבקות של ה-WHO, בה ישבו אפס מומחים בהדבקה אירוסלית (אבל 6 מומחים לשטיפת ידיים), ש- "rudely told us that they were TOTALLY CLOSED to the idea that airborne transmission is important for COVID-19". נדרש הרבה לחץ מצד קואליציית מומחים ברחבי העולם (למשל למשל ולמשל) כדי שארגון הבריאות יזוז מעט מעמדתו, ורק במאי 2021 הוא התחיל להודות בחוסר חשק שאולי המחלה עוברת מהאוויר. מצד שני, עד היום הפרסומים שלהם בנושא דו-משמעיים במקרה הטוב וגובלים בשקר במקרה הרע. הם מסרבים בכל תוקף להודות באיזושהי טעות שהם אולי אי פעם עשו בנושא, ובקישור הקודם מצורפות מאות דוגמאות למדיניות מסוכנת ברחבי-העולם שמקורה בדיסאינפורמציה שהפיץ ה-WHO.חלק מהמוטיבציה של ה-WHO ברורה: הם עשו סדרה של טעויות מביכות מאד שעלו בחיי-אדם וטריוליוני דולרים, והאחראים לכך מתקשים להודות בטעות ולקחת אחריות. מגעיל, אך אנושי. אבל יש כאן עוד סיבה, שמשחקת תפקיד גדול לפחות במידה דומה - ודווקא כאן, בחלק הקונספירטיבי ביותר - התעייפתי מלחפש קישורים וסימוכין לכל מה שאני כותב. חשוד מאד, אני יודע. אז במקום לפרט מה בדיוק הקונסיפירציה המדוברת, אסיים באבחנה ששוקי העלה קודם: כאשר מחלה מופצת טיפתית, האחריות על הדבקה היא פרסנולית (כל אחד צריך לשמור על עצמו) וזולה (שטיפת ידיים, מסכות בד). אבל כאשר מחלה מופצת באוויר, האחריות היא ציבורית (צריך לשמור על אוורור וחיטוי מבנים וחדרים) ויקרה (מטהרי אוויר, מסננים, נשמיות רפואיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת העלה בי 2 שאלות: א. אני לא בטוח שיש הפרדה ברורה בין טיפתי לאירוסול. אאל"ט האירוסולים גם הם בצורת טיפות (של תרחיף) ובמקומות רבים ראיתי שמתיחסים להדבקה טיפתית והדבקה אירוסולית כהיינו הך. אני מנחש שיש כאן קשר לעניין הגדלים שהזכרת. ב. אני תמה האם מישהו בדק את נושא ההדבקה באמצעות אכילת אוכל שזוהם ע"י רסס טיפתי. אני פשוט חושב על מכת החפלאות בישראל. האם ההתפרצות אצל ערביי ישראל תודלקה לא רק ע"י הצפיפות אלא גם ע"י העובדה שאכילה היתה מעורבת? אני מציין כאן שחפלות רבות נערכות באויר הפתוח. לעניין זה חשיבות רבה, מפני שיש לו השלכה מיידית על התועלת שבסגירת דוכני מזון ומסעדות ולחץ כבד עליהן לעבור למשלוחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. באמת לא הבנתי למה הם מתעקשים. הרי ההפצה דרך האוויר היתה גלויה לעין כל עוד מתחילת המגפה- באניית הקורונה, בה אנשים המשיכו להדבק בבידוד בחדריהם דרך מערכת מיזוג האוויר, ובאוטובוס הנזירים (שם באוטובוס אחד נדבקו שליש מהנוסעים, ובחצי השני של הקבוצה, שנסע באוטובוס השני, לא נדבק אף אחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שיש בידי מידע ועובדות הסותרות את מה שאמרת. אני מניח שאתה צודק באבחנותיך. הבעיה היא שספקי המדיה האחרים התגלו כבלתי אמינים ובעייתיים הרבה יותר מה-WHO. הם התגלו כממהרים להפיץ חומר חצי אפוי ונטול ביסוס מעמיק. הם שטחיים והכותבים בד"כ אינם בעלי כישורים של סיווג וסינון מידע טכנולוגי ומדעי. קרוב לודאי שהדבקה ממשטחים נגועים, יש לה תרומה זניחה להתפשטות המגיפה. אבל בינתיים לא ראיתי שמישהו טוען שזה בלתי אפשרי. אז יכול להיות שה-WHO הזדרזו לפרסם מידע שגרם יותר נזק מתועלת (כיוון שיותר קל לחטא משטחים מאשר לאוורר חדרים ולהכריח אנשים ללבוש מסכות), אבל לפחות המידע כשלעצמן היה אמין ונכון. אני מניח שה-WHO לא יותר טהור וזך משאר מוסדות האו"מ, אבל לפחות צריך לזקוף לזכותו שהוא לא ממהר לפרסם מידע לא מבוסס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך, ואני לא מכיר אף מקור מוסמך לאינפורמציה אמינה באופן כללי. זו בעיה אמיתית. בנושאים שמעניינים אותי מספיק (הקורונה, למשל) אני טורח לחפש ולסנן אוסף מקורות אמינים לעניין הספציפי, ועוקב אחריהם. זה פיתרון שדורש הרבה אנרגיה, הוא לא סקיילבילי, וזו לא אופציה שפתוחה בפני כולם (היא דורשת סף לא גבוה, אבל לא טריוויאלי, של אוריינות רשת, שליטה באנגלית, ויכולת לבדוק עצמאית נתונים ומקורות ראשוניים מידי פעם). בתאוריה, זה בדיוק תפקידם של כלי התקשורת. בפרקטיקה, לא תאמין מה תפקידם האמיתי! לחץ כאן כדי לגלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״לא תאמין מה תפקידם האמיתי! לחץ כאן כדי לגלות.״ מעולה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכאן שמת את האצבע על הבעייה האמיתית של חברת המידע: העדר גופים ומוסדות שאמינות אובייקטיביות ודיוק הן סיבת קיומן. בנסיבות אלו גם אם WHO אינה מועצת חכמי הרפואה וגם אם מטבע הדברים היא מתקשה לפעול נגד האינטרסים של המעצמות הגדולות, עדיין לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים. צריך לציין לזכותו שאינו ממהר לפרסם תוצאות של מחקרים ראשוניים ואינו מתיימר להכריע בנושאים שנויים במחלוקת ועדיף לא לקפוץ על עגלתם של פוליטיקאים חסרי אחריות (כמו טראמפ) וחסידיהם השוטים המנסים לצייר את הארגון כעושה דברה של סין או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין האלימות טעית (גם אני). הולכות ומצטברות הוכחות שהאומיקרון פעיל יותר בדרכי הנשימה העליונות (כמו שפעת) והרבה פחות פעיל בדם (נניח מול הריאות). התמותה מאומיקרון היא בערך 30-35% פחות מהדלתא, אבל יחס האשפוזים קטן עוד יותר (באזור ה-70% אני חושב). הנתון שעדיין חסר באופן אקוטי הוא יחס ההדבקה של נשאים אסימפטוטיים. אם יחס ההדבקה שלהם נמוך, ה"מוטיבציה" האבולוציונית של הנגיף ליהפך פחות אלים תהיה נמוכה. האומיקרון כפי הנראה מאותת לכיוון ההפוך. שמעתי ש-50% מנשאי האומיקרון הם בגיל ביה"ס. ע"פ מה שנראה כרגע, מותר לשער כי חיסון אגרסיבי של תלמידי בית הספר היה עשוי לבלום את התפשטות האומיקרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף מספר הישובים עם אפס חולים - 34. ירידה נוספת במספר הישובים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להיות שלילי? כפיצוי על הירידה הזאת, מקדם ההדבקה עלה ל-1.22. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקונים על פי הנתונים העולמיים: גרף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף פעמיים לאחרונה היה נדמה לי בטעות שהגל החמישי מתחיל. הפעם זה כנראה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף מספר הישובים עם אפס חולים - 14. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף אנחנו כבר עם יותר מעשרים אלף חולים בפועל. איני יודע עד כמה זה יכול לנחם, אבל מספר החולים קשה והמאושפזים קטן יותר מאשר היה בתחילת הגל הרביעי כשהיינו עם מספר דומה של חולים בפועל, ואז הוא היה קטן יותר מאשר בתחילת הגל השלישי. היסטוריה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף לוגריתמי היה יכול לעזור בהשוואה של קצב הגידול של מקרים חדשים הפעם מול הגלים הקודמים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף לוגריתמי לא יהיה. לא אצלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף מספר הישובים עם אפס חולים - 1 עין קנייא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו אש בשדה קוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עושה הממשלה? בעניין הקורונה לא כלום, אבל חוקי חשמל, בהתנהלות הנוגדת את דעתם של היועצים המשפטיים של הכנסת שהיום הם כבר פתאום לא חשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף נראה לי שבזכות ממשלת "השינוי" שנלחמה בהצלחה בקורונה באמצעות העברה מוצלחת של התקציב והנחיות סותרות ומבולבלות, אאלץ לקבל את עצתו של אריק ולעבור לגרף לוגריתמי, אבל לא בציר הזמן אלא דווקא בציר החולים הפעילים, כדי שלא אאלץ לשנות את קנה המידה מדי יום. או שלחילופין אוותר לחלוטין על הצגת הנתון הזה, שכן העברת התקציב לא הוסיפה מלאי מספיק של בדיקות, והמספר שמתפרסם כמספר החולים הפעילים הופך להיות חסר משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום חמישי נערכו 218,000 בדיקות PCR. זה יותר ממספר הבדיקות שנערכו בשיא הגל הרביעי (179,000) וממספר הבדיקות בשיא הגל השלישי (124,000). מערך הבדיקות רק הולך ומשתפר. אבל זה לא מספיק. צוואר הבקבוק אינו בהכרח מספר הבדיקות אלא גם מעבדות כדי לעבד אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף מספר הישובים עם מספר חולים אפס - אפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הגיע הזמן להתחיל לספור את היישובים בהם מספר הבריאים הוא אפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף הנתון "בית חולים" שממנו לקחתי עד כה את ה"מאושפזים" הפסיק להופיע, אבל יש "חולים בינוני" ו"חולים קל", שאני משער שהם אלה שנמצאים יחד עם החולים הקשים בבתי החולים. לכן, מעתה ה"מאושפזים" הם סכום שלושת הסוגים האלה. חוץ מזה השתנו בבת אחת כל המספרים בגרף החולים בפועל אותו אני מעתיק. בזמנו דיווחתי על שינוי פתאומי כזה שגרם לכך שמספר החולים בפועל בימי המינימום התחלף מכ 300 ל 3000. עכשיו הוא שב להיות 300 כך שייתכן שהמספרים של עכשיו הם הנכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף עקבתי בדריכות אחרי מה שקורה עכשיו בסיו ונראה שהם בלמו גם את העלייה של האומיקרון מבלי שנוסף אפילו מת אחד לרשימתם. השיטות השמרניות בכל זאת עובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנע שניתן לעצור את התפשטות הנגיף באמצעים חביבים ונעימים כפי שנהוג בסין, ואפשר גם ללכת צעד אחד קדימה ולאכוף את העוצר בשיטת כפר קאסם. אגב, ייתכן שאנחנו כבר רואים את תחילת סופו של הגל. כבר מהיום הראשון בשנה החדשה1 מקדם ההדבקה יורד (אם הוא לא שינה מגמה בעשרה הימים האחרונים, מה שעלול עדיין להתגלות כנכון). מס' החולים, המאושפזים והמתים ימשיכו, כמובן, לטפס אבל לא לאורך זמן. _____________ 1- האזרחית, כמובן. רק ישו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע איך ניתן למדוד מקדם הדבקה אמיתי בתנאים כאלה. למשל, בתי הגדולה ובעלה נמצאו חיוביים בבדיקת אנטיגן ביתית, כשלה יש תסמינים כולל חום גבוה יום אחד. אבל אין מצב שבמשרד הבריאות מישהו יודע על הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית, בתך ובעלה יעשו בדיקה מוסדית (או CPR, כתלות בסטטוס החיסוני שלהם) וכך משרד הבריאות יעודכן. אבל גם אם הם בוחרים שלא לפעול לפי ההנחיות, עדיין ניתן למדוד מקדם הדבקה אמיתי בדיוק כמו שמדדו קודם. הרי ברור לך, אני מקווה, שגם קודם היו כאלה שנדבקו ולא הופיעו בסטטיסטיקה. כל עוד שיטת המדידה תופסת אחוז קבוע מכלל החולים, זאת לא בעיה למדוד שיעורי שינוי. הבעיה היחידה היא לבצע השוואות של נתוני התחלואה עכשיו לנתוני התחלואה לפני ה-5 לינואר. עם זאת, ביום המעבר השינוי במאומתים התנהג בהתאם למגמה1, לכן סביר שהשגיאה הזמנית שנוצרת לא גדולה מדי. ___________ 1 למעשה, הייתה עליה של כ-50% ביום, שהיא גידול מעל לקו המגמה. יש סיכוי לא רע ששיטת הבדיקה החדשה תופסת יותר נדבקים ולא פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרף מספר המאושפזים עלה על זה שהיה בשיא הגל הקודם, ומספר החולים קשה מתקרב לשיא החולים הקשים שהיה אז. ההבדל הוא שלא רואים בינתיים שום סימן להתהפכות מגמת העלייה, ואי אפשר לדעת מתי נתקרב לשיא הגל. את מספר החולים בפועל איני מציג, משום שהוא לדעתי אינו אמיתי, מהסיבה שציינתי בתגובה קודמת. כזכור כל הגלים הקודמים ירדו אחרי איזו פעולה שלנו: שני הגלים הראשונים לאחר הפעלת סגרים, הגל השלישי לאחר מבצע החיסונים, והגל הרביעי אחרי הבוסטר. עכשיו לא רואים באופק שום אמצעי משמעותי שבאמצעותו ניתן יהיה לבלום את התחלואה ולהורידה. מסתבר שהאומיקרון מדביק גם מחוסנים, ועדיין (משום מה) לא ברורה האפקטיביות של החיסון הרביעי, וגם לא נראה שיהיו רבים שיתחסנו בו. לכן המצב לא נראה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לפי הכתבות בעיתונים, מצבם של החולים הקשים בגל הנוכחי טוב יותר מאשר בקודמים - פחות מונשמים ומשך אשפוז ממוצע קצר יותר. ההבדלים כנראה די דרמטיים, גם בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקדמת אותי בכמה דקות עם הקישור השני (לכתבה עם פרופ' עידית מטות) - היא אומרת אפילו יותר מזה, שרבים מהמאושפזים מאושפזים בגלל סיבות אחרות לגמרי, אבל נרשמים ככאלה שיש להם קורונה1. 1 מה שאגב יכול לבוא בקורלציה למספר העצום של נדבקים - כשיש יישובים, כמו ביתר עילית ובני ברק, שבהם אחוזי המאומתים מהנבדקים נושקים ל-40%, סביר שמתוך עשרה מאושפזים כלשהם יהיו כמה חולי קורונה אסימפטומטיים שיתגלו בבדיקה ('אקראית') בבית חולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם גם המתים בגל הנוכחי יהיו במצב יותר טוב. מספר המתים בחודש הראשון של הגל הקודם היה אמנם קצת יותר גדול אבל ההבדל אינו דרמטי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שיש כאן שאלת מדידה. כאשר נשאי קורונה מהווים, בכל רגע נתון, רק חלק זניח מהאוכלוסיה, סטטיסטיקת מקרי המוות מקורונה היא אמינה. אבל מה קורה כאשר הנשאים הם 5% מהאוכלוסיה? אם בדיווחים הרשמיים כל מקרה מוות של נשא קורונה מתויג כ- "מוות מקורונה", נקבל הערכה שגויה של קטלניות המגיפה. מה שאולי נחוץ כאן הוא השוואה בין שיעור האשפוז והתמותה אצל נשאי קורונה, לבין זה הכללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לוח הבקרה" של משרד הבריאות הפסיק להתעדכן מיום ראשון האחרון בערב. ניסיתי לברר מה קורה אצלם באמצעות השיטה אותה גליתי ושעליה ספרתי בתגובה 739461 אבל הפעם ענתה לי אישה שאמרה שהם לא מטפלים בקורונה ועלי לפנות ל"קול הבריאות" הזכור לרע (האם השינוי הוא מסימני ממשלת "השינוי"?). אני כבר יודע שלפנות ל"קול הבריאות" הוא מהלך חסר תוחלת, ונותר רק לחכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכתבנו נודע שיש תקלה ואין צפי לגבי זמן התיקון. את קו הבריאות באמת לא ניתן להשיג, אבל הם פתחו אפשרות לשלוח להם הודעות ווטסאפ והשרות הזה דווקא פועל להפליא1. לחברת החשמל, אגב, המושג "אין צפי" נשמע לא מספיק ידידותי למשתמש ולכן הם מודיעים מייד עם פתיחת התקלה על צפי לזמן תיקון של ארבע שעות, ואת זה הם אמורים לעדכן עם התקדמות התיקון אלא שאינם טורחים (לפחות במקרים בהם זה היה חשוב לי ולכן בדקתי). ניסיתי לשכנע אותם שבהרבה פעמים המידע הזה חשוב ללקוחותיהם ושמן הראוי שחלק מהטיפוטל בתקלות יכלול עדכון זריז ככל האפשר לגבי המצב והצפי לחזל"ש. אז ניסיתי. ____________ 1- החלק של המשלוח. הם לא התחייבו לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי לנחש - הם הגדירו שני בייטים למספר היומי של החולים, וכשזה עבר את המספר הזה (~65K, ממש באזור המדווח) המערכת קרסה. ועכשיו צריך לשנות את כל הגדרות המשתנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתון המעודכן לגבי אתמול - 71 אלף מאומתים - הוא בול בפוני לפי ההיפותיזה שלי :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלשום עוד יותר טוב עבור התיזה שלך: "למעשה, מתחילת החודש ועד שלשום – אז נרשם שיא של יותר מ-65 אלף מאומתים ביממה אחת". (חוכמת הדיעבד שלי מתפלאת מאד איך לא הריצו במשרד הבריאות סימולציות עם מספרים גדולים בשבועות בהם התכוננו לגל הזה, שבסך הכל מתנהג כצפוי. האתר היפה שהם העלו בזמן קצר יחסית דווקא מעיד על יכולות לא מבוטלות שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאוריה סבירה בהחלט. מעלה אצלי זכרונות מהימים בהם היינו עושים שמיניות באויר כדי לחסוך כל ביט בזכרון, ולא פחות חשוב, על הדיסק. לפעמים זה הגיע עד כדי שמירת התאריך בשני בתים: 7 ביטים עבור השנה ("באג אלפיים") 4 עבור החודש ו-5 עבור היום בחודש, עם כל הסרבול וההאטה המתחייבים. לא חשבתי שבימים אלה יש עוד מישהו שמגדיר משתנים בינאריים שתופסים פחות מארבעה בתים, אבל ייתכן שבמשרד הבריאות עוד מועסקים עובדים שרכשו את ההרגלים שלהם יחד איתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שיש עוד 'מישהו', גם אצלנו (במוצר שאני עובד עליו) כשיש כמות נתונים גדולה, להקטין משתנה מfloat (32 ביט) לשני בתים זו תרגולת רצויה ומועילה. יש היום גם אפשרות לfloat16, אבל עדיין לא נפוצה באופן גורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני משער שפה ושם עוד מתייחסים לעניינים האלה, אבל מסופקני אם זה קורה במערכות BO כמו זאת עליה אנחנו מדברים עכשיו. א-פרופו פינת הנוסטלגיה: שנים אחרי כן, כשאחד מהצעירים בסביבתי אמר בנון-שלנטיות "אז נגדיר מטריצה של 100 מגה" כמעט התעלפתי. בשנים בהם קיבלתי את ההכשרה ובהן התגבשו הרגלי העבודה שלי התוכנית כולה היתה מוגבלת בגודלה למשהו כמו 256 K בתים. בעצם גם שנים אח"כ עוד עבדתי עם מערכת תוכנה אחת מעצבנת שהיתה בה הגבלה חמורה עוד יותר על גודל התכנית (אם כי שם המשתנים הוגדרו בנפרד, בשטח נוסף של 64K אאז"נ). ולעניין משרד הבריאות: איזה כיף יהיה אם יתברר שהתקלה נובעת מוירוס מחשבים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען מזה שנים1 שהגאונות ההנדסית של ביצועי התוכנות על מחשבי שנות השמונים עולה לאין ערוך על אלה של היום, כשכל תוכנה היא כמה ג'יגה בייט זכרון. אני בספק אם אפילו אחוזון יחיד מתוך מהנדסי התוכנה של היום מסוגלים לכתוב סימולטור טיסה שירוץ על מחשב עם 48K זכרון2. 1 ובטח מישהו תכף יחזק את זה בציטוט נשבח שלי מהאייל 2 איזה סימולטור, אפילו מחשבון הם לא יצליחו לכתוב על מחשב כזה. אולי Hello world. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספרם של אותם יחידי סגולה לא היה גבוה אז, ואני לא בטוח שהוא השתנה לרעה. כשנתקלתי לפני כמה שנים בפעם הראשונה בקטע הקידוד הזה (כמדומני בבלוג של גדי אלכסנדרוביץ'): float Q_rsqrt( float number ) המחשבה הראשונה שחלפה במוחי היתה שהשטח התקדם מאד מאז אותם ימים בהם היינו כותבים בקובול "add 1 to a". המחשבה השניה היתה שגם אז היו בטח כמה גאונים שתכנתו ברמה הזאת, ובעצם אולי אפילו הכרתי שטחית מי מהם. העובד הממוצע, אני בטוח שאין צורך להגיד, היה שש ליגות נמוך יותר. מה שכן, העבודה דרשה הכרות עם המחשב ברמה הרבה יותר קרובה לשפת מכונה מה שקורה היום: אמנם רוב הקידוד נעשה בשפות "גבוהות" - כלומר לא באסמבלר - אבל לא היו אמצעי ניפוי שגיאות מתקדמים, כך שנאלצנו לפענח תצלומי זכרון, מה שקרוי Dump.
{ long i; float x2, y; const float threehalfs = 1.5F; x2 = number * 0.5F; y = number; i = * ( long * ) &y; // evil floating point bit level hacking i = 0x5f3759df - ( i >> 1 ); // what the fuck? y = * ( float * ) &i; y = y * ( threehalfs - ( x2 * y * y ) ); // 1st iteration // y = y * ( threehalfs - ( x2 * y * y ) ); // 2nd iteration, // this can be removed return y; } |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נחתום, אז אעיד על עיסתי. לפני מספר שנים הייתי צריך לכתוב אפליקציה מורכבת למדי שלרשותה עמדו 64 KB של זיכרון RAM בלבד. התוכנה עצמה רצה מה-Flash שהיה קצת יותר גדול - 256 KB (למעשה כפול, אבל היו שם שני עותקים + Bootrom), אבל כל זכרון העבודה היה ה-RAM גם בגלל זמני כתיבה ארוכים וגם בגלל מגבלה על מספר מחזורי קריאה-כתיבה. היה לא פשוט והצריך פתרונות מחוץ לקופסה (למשל, חישוב של CRC בלי Look-up table). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזי, לא היה לנו לרגע ספק שאתה שם למעלה באחוזון העליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד הבריאות הבריטי נהג לאסוף נתונים בקבצי CSV(!) ולעבד אותם באקסל(!!) בגרסא ישנה(!!!) שתמכה רק ב-64k עמודות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קל: שורות, לא עמודות. זה אחד מאותם דברים שלו היו קורים כאן היינו אומרים שזה יכול לקרות רק בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כבר לא שמועה. מנכ"ל המשרד מספר על כך בכבודו ובעצמו, ומביע תקווה שהתקלה תתוקן בהקדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר המאושפזים הכולל (כ-1300) אכן עבר מעט את השיא של הגל הרביעי, אבל הוא עדיין קטן ממה שהיה בשיאים השני והשלישי (כ-2160). הבעיה היא שהמספרים הללו מרמים כמו כמעט כל המידע המתפרסם חדשות לבקרים, מה שהופך את רוב התובנות שלנו כחובבנים לחסרות ערך. ההבדל המשמעותי הוא שיש הרבה פחות חולים קשה (יש יותר חולים קל ובינוני). מאחר וספק אם החולים הקלים בכלל מאושפזים (מן הסתם רובם אשפוזים ביתיים, מוסדות של קופות החולים ובתי אבות למיניהם), ספק אם למספר הכולל יש משמעות רבה. אם מסתכלים על ח"ק בלבד, מספרם כעת כ-380 לעומת 700 ו-1200 בשיאי הגל הרביעי והשלישי. מאחר וגם משך האשפוז ירד ספק אם תזכה למה שאתה צופה גם בעוד שבוע שבועיים. דעיכת הגל המהירה והמפתיעה לא רק שנצפתה בחו"ל, אלא שהיא כבר קורית כאן (האוכלוסיה כאן צעירה יותר). מקדם ההכפלה כבר יורד ומספר המאומתים היומיים מתייצב. אפשר כמובן ליחס זאת לשינויים מנהליים, לסוף הניסיון לבודד את הנשאים ולמעבר לבדיקות אנטיגן. הניחוש שלי הוא שזה לא נכון והוא טוב בדיוק כמו זה שלך. דוקא בדיקות האנטיגן שיותר משהן מזהות תחלואה בזמן אמת, מזהות את נכחות הנגיף בעבר, מגלות שהאמדנים בעבר (של מאומתים) היו יותר מדוייקים משחשבנו. אלמלא המחדל של הממשלה בבתי הספר, היה טעם לטעון שדוקא עכשיו מגלים הרבה יותר דלי תסמינים מבעבר. יחד עם זאת, אני לא חולק על כך שעד עתה אין שום מידע בדוק על מה גורם לעיכה "הטבעית" של הגל. זה יכול להיות בכיוון של חשיפה לנגיף יותר רחבה מההערכה (הבדיקות חא מהימנות או לא רלאבנטיות) או לכיוון של חסינות טבעית הקיימת בגלל חשיפה לוירוסים דומים ל- covid, או לתופעה של צמצום פעילות ובידוד אוטונומי של חברה במגיפה. בכל מקרה, היגיון לא פחות תקף יכול לטעון שהוכח שהיעילות של הסגרים בממשלות נתניהו היא אגדה אורבנית. אם אתה באמת חושב שהיה סגר אפקטיבי על החרדים או הערבים, אתה חי על הירח. מה שצריך לומר הוא שממשלת בנט-לפיד גלתה אזלת יד מוחלטת בטיפול במגיפה. ממשלות נתניהו בתוך גל הפייק פעילות לכאורה (כמו סגרים מדומים, פיקוח מדגמי בנתב"ג ומינוי פייק פרוייקטור) לפחות היתה אפקטיבית בעניין החיסוני. ממשלת בנט לא עשתה דבר מלבד הבלתי נמנע ובלבול מוח. כאשר המחדל הקולוסאלי שלה הוא עניין החיסונים בבתי הספר. כמו במקרה של נתניהו, אני לא יודע מה הערך או ההצדקה של הביקורת כמו זו שלי. אני מפקפק מאד באפשרות שממשלה אחרת היתה פועלת בצורה אחרת. הבעיה היא שאי אפשר להמנע מהעלאת הנקודה הבאה: אם ממשלות דמוקרטיות הן כל כך לא אפקטיביות במציאות החיים, האם הן אינן בבחינת מותרות שמקומן לא יכירן בעידן של משבר אקלימי ואנושי (מלשון אנושות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת בנט עשתה את הדבר הכי חשוב בשני הגלים האחרונים - השאירה את מערכת החינוך פתוחה כנגד כל הסיכויים, והצילה את נפשותיהם ורווחתם של מאות אלפי ילדים1. המחשבה על איפה היינו היום עם הממשלה הקודמת (בסגרים מתמשכים מיולי) היא מסוג הדברים שעושה לי סיוטים, ואני מאד מרוצה מהממשלה הנוכחית בענין הזה (למרות שיכולה היתה לעשות יותר עם החיסונים). 1 ועל הדרך גם בעלי עסקים נפגעו הרבה פחות, מה שפחות אקוטי בסביבה הישירה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי את הפיתרון של ממשלות ישראל לבעיית הרקטות בדרום: מרכזי חוסן וטיפול פסיכולוגי מסובסד לנפגעי טראומה. בהזדמנות זו, אני רואה כעת בעצמי את נזקי הזום בחינוך של ילדי חטיבת הביניים. יחד עם זאת, עדיין מעניין היה לבדוק אם לא מדובר בהגברה ובחשיפה לאור של נזקים הקורים גם בחינוך הפרונטלי הרגיל. זה שאתה שם את הילד בכיתה, מצריך לרסן ולהשקיט אותו לרמה נסבלת, עדיין אינה אומרת שהוא לומד משהו באופן משמעותי. יתכן שהזום רק חשף את כל התלמידים שיושבים בכיתה ומבטלים את זמנם וגם את זמן מחנכיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הבהרתי כאן שהפגיעה בהרכשת החומר הלימודי היא כקליפת השום בעיני ביחס לנזקים האחרים של הסגרים והזומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Mea culpa. הערתי כאן הערה הקשורה למשהו אחר שאינו קשור ישירות לעניין הנידון בינינו. בדיון זה אני לגמרי מבין שאתה מדבר על מה שקשור הנזקים החברתיים והרגשיים ולא אלו הקשורים לחומר הלימוד. פשוט, אני שומע את הביקורת מקיר לקיר על הזום והיא פשוט עומדת בניגוד לדעה הקדומה שפיתחתי לפיו התועלת מלימוד ברשת תלוייה יותר מכל דבר אחר באיכות הלומדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד ייתכן שהפרמטר בתיזה (קדומה או לא, מה זה משנה) שלך - יעילות הלימוד ברשת - תלוי מאד חזק בגיל הלומד. ילד בכיתה ב' וסטודנט לדוקטורט הן שתי חיות שונות לגמרי. ברור לי שלגבי אישית, איכות הלמידה הרשתית שלי תלויה מאד באיכות הלומדה (הרצאות מצולמות היטב, מרצים טובים, שקפים ומערכי שיעור טובים). ואורתוגונלית לזה, תמיד1 העדפתי ללמוד בכיתה עם מרצה. 1 גילוי נאות - הפעם האחרונה שזה קרה באופן רציני היתה ממש מזמן, אז הנסיון שלי יכול להיות לא מעודכן. יכול להיות שהיום הייתי שמח להרצאה פרונטלית, אבל כזו שמלווה ב-Lecture notes2 טובים כדי לעבור עליהם לבד בבית. 2 למישהו יש תרגום טוב למונח הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שאוהב מספרים: 60-70% מתלמידי היסודי מגלים תסמיני דכאון בעקבות הקורונה והשלכותיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לזלזל בהשפעות הקורונה, אני חושב שמשפט כמו "בקרב תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים, כ-75% מרגישים חוסר עניין וקושי להירדם" יכול להיות נכון תמיד. אולי בשגרה זה רק 60%, אבל דרושה השוואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק רציתי לכתוב שאני שמח לראות שיש שיפור במדדים האלה בעקבות הקורונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרושה השוואה, אבל למרות הזלזול שכולכם מפגינים, מי שיש לו ילדים בגילאים המתאימים ו/או חברים של ילדים בגילאים המתאימים יודע שהמציאות תואמת את הנתונים, וזה הרבה פחות משעשע אותו. הה הה, ילדים בני תשע בדכאון, איזה מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. זה באמת היה נגוע בחוסר רגישות. (למען האמת זאת היתה עקיצה עצמית, כי בדיוק לפני כמה ימים יצא לי לדבר על שנות הנעורים המופלאות שלי, ונזכרתי איך קראתי אז במעריב לנוער את הסופרלטיבים המוכרים על גיל 16 בתור התקופה היפה ביותר בחיים, ומה שזה עשה לצפי שלי לגבי המשך חיי. אני שמח לבשר שהתחזיות התאמתו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לגבי אכן גילאי 16-18 היו מהתקופות המופלאות בחיי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, כשאני כותב ''מבלי לזלזל'' אני מתכוון לזה. ממש לא בסגנון הקידומות ''עם כל הכבוד...'' וכד' שאחריהן מגיע קיתון חירופים. אם יש משהו שאני מזלזל בו זה רק כותרות בעיתון שמכילות אחוזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בכותרות בעיתון שמכילות אחוזים? לא עדיף על "המון נדבקו", המנייה "זינקה", או "מפץ גדול בין מגישי תוכנית הבוקר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, והטעויות בניסוח הכותרת יכולות להיות אפילו בלי לציין במפורש אחוזים. למשל - "מחקר בקליפורניה: הסיכוי להתאשפז בשל הדבקה באומיקרון נמוך בחצי מאשר בדלתא". מה שהכתב / עורך רצה להעביר זה שההסתברות המותנית של המאורע "אשפוז" בהינתן המאורע "הדבקה באומיקרון", היא חצי מההסתברות המותנית של המאורע "אשפוז" בהינתן המאורע "הדבקה בדלתא". במקום זה יצא לו שההסתברות של המאורע "הדבקה באומיקרון ואשפוז" היא חצי מההסתברות של המאורע "הדבקה בדלתא ואשפוז". עדיף היה לכתוב בכותרת "הסיכוי של נדבקים באומיקרון להתאשפז נמוכה בחצי מאשר של נדבקים בדלתא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל העיקרי שעיני הקהות רואות בין הכותרת שציטטת לבין הנוסח האלטרנטיבי שהצעת הוא שבהצעה שלך נפלה שגיאה לשונית. לדעתי כל אדם בר דעת (קרי: אני) מפרש את הכותרת כראוי. _____________ התגברתי על הרעיון להכניס שגיאה מכוונת בהודעה זאת כדי לרדת עוד רמה ביישום החוק מהכותרת ("כהות" במקום "קהות" ממש דגדג בקצות אצבעותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שלא לימדת עשר פעמים את הקורס "מבוא להסתברות". איזו שגיאה לשונית נפלה בהצעה שלי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |