בתשובה להפונז, 02/01/22 19:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אכנס איתך לוויכוח על איך היה נכון להתמודד עם הדלתא, ועל מה ההגדרה של "מצב נורא". רק אגיד שבנוגע לאומיקרון, העולם יכול היה לבחור בין הפרעה לתחלואה. הוא בחר בתחלואה, ויזכה בהפרעה. בתי-הספר יסגרו בקרוב בכל מקרה: אם לא מהחלטת ממשלה, אז בגלל מחסור בכוח-אדם בריא. (אני מבין שנמאס לכולם לשמוע על הקורונה, אבל אל דאגה: ראיתי שהתחילו לצוץ לאחרונה פרומאים לשפעת העופות.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אי שם במעלה הדיון טענתי שמשבר הקורונה הוא: 1) משבר סוציולוגי יותר משהוא משבר רפואי. 2) הבעיה העיקרית שמשבר הקורונה חושף היא שמשהו בסיסי שבור במבנה החברתי שלנו ובהתנהגות ההמונים המוכתבת מדברים שנראו לנו מובנים מאליהם בחיי העיר המודרנית (מיגרציה יום יומית של המוני אדם מידי יום לחללים/משרדים צפופים, תחבורה ציבורית צפופה עד גועל שנראת כמו עסק לשינוע בקר והתקהלויות המוניות כפעילות חברתית ואז התפזרות חזרה כל אחד לביתו). ממש בנינו פה מבנה חברתי שהוא חינגה לוירוסים, הדבקה ותחלואה. מתי נבין שלא ראוי ולא רצוי שבני אדם בכלל יחיו בצורה הזאת עם או בלי קשר לקורונה? כרגע אנחנו, לדעתי, במצב של אנומליה חברתית. אירגונים כן הצליחו *קצת* להבין שאפשר לעבוד (גם או אפילו בעיקר במשרות מסוימות) מרחוק ופרטים כן הבינו את הערך שיש במעגל חברתי/משפחתי מצומצם יותר, אבל החברה עדיין שואפת כל הזמן להחזיר את הגלגל לאחור. אנשים מתגעגעים ל-Borg. כל פעם כשהגל קצת יורד, האוכלוסיה מנסה לחזור להרגלי העבר, אנשי ה-HR שמחים ומאושרים לארגן פעילויות חברתיות צפופות בהן עובדים חוזרים להעביר את זמנם בפעילות משותפת בשם הגיבוש החברתי והפתעה הפתעה כולם מתחילים להדביק שוב את כולם מחדש בקצב אקספוננציאלי לפני שמספיקים לירוק מחלל הפה ״ג׳ק רובינזון״ זה על פרצופו של זה. אני חושב שהמשבר הסוציולוגי הזה ימשיך גם (אם וכאשר) נעבור את משבר הקורונה *הרפואי* (כי הצפיפות בערי העולם רק הולכת וגדלה והשתוללות מגפות תהפוך לעניין נפוץ ושגרתי יותר ויותר בחלוף השנים). גם תופעת הפסיכוזה של מתנגדי החיסונים היא תופעה שלדעתי רק תמצא יותר ויותר אחיזה בקרב אוכלוסיות גדולות יותר ויותר, דבר שרק יחמיר את המצב. נעבור עוד כמה גלים (וכנראה שאפילו עוד כמה מגפות) עד שיתחיל לחלחל לאנשים לראש שהמבנה החברתי-עירוני-ריכוזיות-מטרופולינית של המאה ה-20 (כפי שהוא) נהפך לפחות ופחות Sustainable במאה ה-21. אנחנו במאה ה-21 והמבנה החברתי שלנו עדיין סוחב הרגלים ומנטליות של עובדי סרט נע במפעלים מהמהפכה התעשייתית. כנראה שנצא מזה לא כי נרצה, אלא רק כשלא תהיה ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> לא ראוי ולא רצוי שבני אדם יחיו בצורה כזו מה אתה כן מציע? ולמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע לפרק את העיר ואני ההיפך מלהתנגד לקידמה. אני כן מציע שינוי דפוסי התנהגות במרחב העירוני לדפוסי התנהגות שהם יותר Sustainable במאה ה-21. למשל: - להפחית את הצורך לשנע כמויות מטורפות של אוכלוסיה ב-Rush hours קבועים (פעמיים - שלוש ביקור במשרד בשבוע *לכל היותר* ובשעות לא קבועות לכולם לצורך סינכרון/ישיבות/עבודה משותפת של מספר שעות מוגבל זה יותר ממספיק). עבודות משרדיות אפשר לעשות לרוב מרחוק (גם כשהן דורשות שיתוף פעולה). עבודות לא משרדיות שבהן חייבים נוכחות של העובד נעשות בחללים פתוחים ואין באלה שום בעיה. אבל זה לא רוב העבודות שבאמת צריך בעיר מודרנית. ״אבל מה עם המסחר והקופאית ב-Sears?!״ קופץ מישהו עם שאלה. ״לא כולם עובדים בהייטק״. אז לגבי מסחר... - להשקיע משאבים בלהפוך ללא רלבנטי / לא כדאי את התועבה של סוף המאה ה-20 שהיא ״הקניון״ כמקום מרכזי לבילוי וקניות במרכזי מסחר מפלצתיים וצפופים עד גועל. תמות הקמעונות המרוכזת בסופר מארקטים, חנויות ה-Gap למיניהן, המרכזים המסחריים ויפה שעה אחת קודם. חזרה לעסקים קטנים / חנויות כמו המכולת או חנות הספרים בפינה הישנה והטובה ושעסקי ענק/סופר מארקטים/Corporate יספקו לנו סוחורות עם שליחים עד הדלת ולא על ידי צורך בהגעה למרכזי מסחר. את רוב רובו של המסחר אפשר לעשות באינטרנט כבר היום. סופר-מארקטים וחנויות ענק צפופות תחת קורת גג אחת זאת תופעה מיושנת ולא רלבנטית בעולם בו אפשר להזמין אבוקדו בודד ושהוא יגיע אליך עד לפתח הבית עם שליח. - פיזור העיר על מרחבים גדולים יותר (כי הפרברים הופכים מסיוט לגן עדן כשיורד הצורך ב-Commute יום יומי אל מרכז המטרופולין). - חוקים נוקשים ואכיפה נגד מפעילי-תחבורה-ציבורית-שהם-לא-פחות-מפושעים-כנגד-האנושות1 שדוחסים בני אדם כמו סרדינים לחללים קטנים וצפופים כי יותר זול להתעלל באנשים שבויים שאין להם ברירה מאשר להוסיף קוים/רכבות/לרכוש כלי רכב/לקבוע רף מקסימום סביר שאחריו לא מעלים יותר *אף פעם* אנשים לכלי התחבורה. - לאסור בחוק על תופעת ה-Tourist traps. יש להציב מכסות סבירות באיזורי תיירות מרכזיים, בעיקר מהסוג עם חללים סגורים או צפופים. (מקומות מזעזעים כמו אתר החרמון הדוחה, למשל, צריכים להיות עברה על החוק). - אפשר לחשוב על עוד, אבל הרעיון ברור. יש לעדכן את ההתנהגות שלנו כי יש כבר יותר מידי מאיתנו במאה ה-21 (ויהיו עוד יותר בעתיד) ואי אפשר להמשיך להתנהג כאילו אנחנו בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20. צריך להתקדם. תכנון הערים והמבנים החברתיים שלנו צריכים להפוך לאנושיים יותר ולדחוקים פחות. די להתיחס לבני אדם כמו לעופות בלול ואז להיות מופתעים כשמקבלים תופעות דומות למה שקורה בלולי תרנגולות. חיסון האוכלוסיה זה חשוב, אבל זה לא תרופת פלא נגד הסכנות שבצפיפות אוכלוסין ודוחק. _____ 1 זה לא קידמה ולא מודרניות. אלו פשעים כנגד האנושות עוד פשעים כנגד האנושות ועוד פשעים כנגד האנושות ועוד קצת פשעים כנגד האנושות אני לא מנסה להפריז כשאני אומר שאת האחראים על התועבה הזאת צריך לזרוק לבית כלא2 ולזרוק את המפתח. 2 את כולם לאותו תא קטן אחד, כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת נסחפת, או ליתר דיוק תפסת טרמפ על הקורונה. משחק כדורגל זה פשע נגד האנושות? ומה עם הצהרון של גן שקד? ומה עם בית כנסת? גם אצל חמותי צפוף מאד בחג (לפחות כשאין גל קורונה) ואני לא חושב שהיא מתייחסת לבני אדם כמו אל עופות בלול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, החלטתי להקליל קצת את התגובה שלי. אפרופו רכבת. איש אחד נוסע ברכבת מתל אביב לחיפה. פתאום, הרכבת יורדת מהפסים, מתחילה לדהור דרך השדה מטפסת על גבעה, חוצה נחל ובסוף חוזרת לפסים וממשיכה בדרך לחיפה. האיש ניגש לקטר ושואל את הנהג: "תגיד לי, מה זה היה הטירוף הזה עכשיו?!". הנהג אומר לו: "אל תשאל! היה כלב על הפסים". האיש שואל: "אז למה לא פשוט דרסת אותו?" אז הנה עונה: "ניסיתי! אבל אז הוא התחיל לברוח.." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גבעות בכביש החוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל שאלה תשובה. ש: משחק כדורגל זה פשע נגד האנושות? ת: לא. זה רק עוד מקרה של התקהלות וולנטרית לא אידיאלית של אנשים שלדעתי כדאי להמנע ממנה בחיי העיר בעתיד. ש: ומה עם הצהרון של גן שקד? ת: לא. אבל אני כן חושב שזה האינטרס של כולנו לרצות להפחית את הצפיפות בצהרון של גן שקד. ש: ומה עם בית כנסת? ת: לא. אבל לגמרי הגיוני להפחית את הצפיפות גם במקומות תפילה, כאשר מדובר בחיים עירוניים. זה לא בית תפילה צפוף באיזה כפר מרוחק שמסכן הפצת מחלות רק בקרב תושבי אותו כפר קטן ומרוחק (שזה כן sustainable). בחיי העיר, האנשים שהתפללו בדוחק וצפיפות מסיימים את התפילה, עולים על רכבות ואוטובוסים ומעבירים את היום אחר כך במשרדים צפופים במרכז העיר, שממנו מתפזר אוסף של אנשים חזרה אל ישובים וערים שונות ברחבי הארץ. מספיק להכיר הכרות שטחית עם תורת הגרפים כדי להבין איך מבנה חברתי כזה הוא פגום / לא מהונדס בחוכמה ואיך הוא יכול להיות רגיש להפצת תחלואה ורגיש להתפרצות מגפות בהשוואה למבנים חברתיים אחרים. ש: ומה עם הפעלת תחבורה הציבורית, בחלקים רבים בעולם ב-Rush hour, באופן שרואים בדוגמאות? ת: כן. לדעתי, זה בהחלט פשע מביש כנגד האנושות, רמיסת כבוד האדם, איבוד צלם אנוש וזה פשוט בושה שיש אנשים שמקבלים את התועבה הזאת של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 בשלוות נפש, כאילו מדובר במשהו שהוא מחויב המציאות. האם אמרתי על כל סוג של צפיפות שהיא פשע כנגד האנושות? לא. ציינתי את החסרונות שיש לצפיפות ולמה הגיוני לדעתי להמנע ממנה. את ה״פשע כנגד האנושות״ אמרתי בתגובה הנ״ל רק על דבר אחד, מאוד ספציפי ושנעשה באופן גורף ושיטתי למליארדי אנשים מסביב לעולם. סבבה שאתה לא מסכים, אבל אני לא מבין בשביל מה צריך להוסיף לאי ההסכמה כמה אנשי קש בשביל התיבול. ״או ליתר דיוק תפסת טרמפ על הקורונה״ ככה היום מתמודדים עם דעות שונות, פרספקטיבה קצת שונה ומנהלים דיון באתר האייל הקורא? נו שוין. לא ״סתם תפסתי טרמפ״ על שום דבר. משבר הקורונה מעלה לסדר היום (לדעתי) שאלות לגבי המבנים החברתיים הקיימים. אותי זה מעניין. לא מעניין אותך? לגיטימי. אבל מה הקשר ל״תפסת טרמפ״? תמיד אפשר כמובן לחזור ל-Comfort zone של הדיון שכנראה אסור לסטות ממנו... מה היה גובה הגרף ביום שלישי לעומת רביעי ואיך זה בבירור מוכיח מי יותר טוב ליהודים. בנט או ביבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי תפסת טרמפ, התכוונתי לכך שאתה בוחן איך "ראוי ורצוי" שאנשים יחיו דרך חור המנעול של הקורונה. כלומר זה שכאשר יש קורונה צריך לשמור על ריחוק חברתי - לא אומר שזה הדבר הראוי והרצוי כאשר אין קורונה. אני חושב שהמבנים החברתיים צריכים ל*אפשר* לאנשים להתקהל לצרכים שונים במעגלים חברתיים שונים. למשל, כדי ללכת לסרט או לכדורגל או לארוחה משפחתית או לקניות או לכל מיני דברים. ===> אני לא מבין בשביל מה צריך להוסיף לאי ההסכמה כמה אנשי קש בשביל התיבול. האם שמת לב לסימן השאלה? לא אמרתי שאתה טוען את זה. אלא ניסיתי להקשות עליך. זה לא איש קש , זה הדגמה לכך שהשימוש במונח "לול עופות" או "פשע נגד האנושות" הוא לא במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדיון שכנראה אסור לסטות ממנו" - זה איש קש. ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש קש ממורמר ופולני. לא לא זה בסדר. בואו נדבר עוד קצת על ביבי ובנט. זה בסדר :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אלמנט של כדור בדולח בטענה שלי. אני טוען שמשבר הקורונה נראה לנו מיוחד וזמני היום, אבל שזה העתיד הצפוי לנו בהמשך הדרך. אני טוען שגם אם הקורונה תעלם מן העולם בעוד כמה שנים, מהר מאוד נחזור שוב לסוג דומה של מחול שדים כשתתחיל להשתולל המגפה הבאה. תחת ה״ניחוש״ הזה, נראה לי טריביאלי שהמבנים החברתיים צריכים לעודד תרבות ונורמות נגד התקהלות המונית ונגד צפיפות במרחבים עירוניים. אם הקורונה תהיה מקרה יוצא דופן ונדיר, כמובן שראוי וניתן לאפשר התקהלויות המונים כי אין סיבה למנוע מאנשים משהו שהם נהנים ממנו. אבל מה אם הקורונה היא לא מקרה יוצא דופן ונדיר? מה אז? הדברים שראוי או לא ראוי לעשות - רצוי לעדכן אותם על פי מה שקורה במציאות. יש דברים שנראים לנו מובנים מאליהם ושלא יכול להיות אחרת, למרות שהם לא מובנים מאליהם והם כן יכולים להיות אחרת. נקח את ההליכה לקולנוע כדוגמה אחת ואפשר לגזור ממנה דוגמאות נוספות. קומפלקסי קולנוע ענקיים וצפופים בתוך קניונים סגורים לא תמיד היתה הדרך הטבעית לצרוך קולנוע. זאת התפתחות מאוחרת של השנים האחרונות והיא מסוג ההתפתחויות שהוזילו עלויות וכדאיות כלכלית עבור בעלי הקולנוע, אבל לדעתי זה סוג ההתפתחויות שיהפכו ל-unsustainable בחיי העיר העתידית, כאשר נפנים את הקלות שבה מגפות ותחלואה יפרקו לנו שוב ושוב את מרקם החיים והשיגרה. ניסית להקשות עלי, אבל אני לא חושב שהצלחת. נראה לי שאני דווקא הוא הקשה המקשה. לדעתי מאוד (מאוד) קשה לראות את קטעי הוידאו שצירפתי למעלה, לגבי תועבת התחבורה הציבורית בערי העולם, ולא להשתמש במונחים כמו ״לול עופות״ או ״פשע נגד האנושות״. לא במקום? לא מסכים. מן המוצדקות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קומפלקסי קולנוע קיימים כבר עשרות שנים. בארץ קניונים מאפשרים מיזוג אוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קומפלוקסי קולנוע הלכו והתרבו עם השנים עד שהפכו כמעט לאפשרות היחידה. כמו כן - לא נטען שיש בעיה אינהרנטית לקומפלקסים שהיתה קיימת גם לפני 30 שנה. הערים הפכו צפופות יותר והקניונים דחוסים יותר בשנים האחרונות. רק בסביבה הזאת ובערים עם בעיות תחלואה שמפריעות לשיגרת היום ולכלכלה, הקומפלקסים הופכים1 ללא sustainable. מיזוג אוויר בשטחים סגורים לא הופך את השטחים הסגורים לבטוחים כמו שטחים פתוחים. הדרישה לשים מסכות בכניסה לקניון איננה שרירותית. ________________ 1 unsustainable - סליחה על ההיבריש. לכתוב במקום ״לא ברי קימה״?! איך לכתוב את מה שאני מתכוון אליו בעברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי דוקא מה שלמדנו מהקורונה זה שהתקהלות ושהייה במחיצת אנשים אחרים חיונית לבריאותנו לא פחות מתזונה ומאוויר לא מזוהם. אם הלקח שלך הוא לפגוע באספקט החברתי -פסיכולוגי החיוני הזה, יש מצב שתופעות הלוואי של זה יגמדו את ההשפעות הפיזיולוגיות של הלונג-קוביד. ועם זאת, תחבורה ציבורית פחות צפופה זה בהחלט יותר נחמד. שלא לומר רכבים פרטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לטעון טענה בנושאים שהם לא בינאריים כי ישר מנסים להחליף את מה שאתה כן טוען (שנמצא אי שם במקום סביר על הספקטרום) למשהו שאתה לא טוען (שנמצא בקצה). בשום מקום לא התכוונתי למנוע מאנשים להתקהל. יש דרכים שונות להתקהל ולא כל ההתקהלויות הן שקולות זו לזו. כן התכוונתי שאנחנו צריכים לפעול להוריד את הצפיפות ולקבוע נורמות חברתיות (וחוקיות) לגבי מה היא התקהלות ראויה לבין מה היא התקהלות לא ראויה. שהייה במחיצת אנשים אחרים חיונית לבריאותנו לא פחות מתזונה ומאוויר לא מזוהם זה משפט טריביאלי שברור שאני מסכים איתו. אז לא. הלקח שלי הוא לא לפגוע באספקט החברתי-פסיכולוגי הזה. הלקח שלי הוא לפגוע במימוש ובפרשנות הגרוטסקית והחולנית שהסביבות העירוניות שלנו נתנו לצורך החברתי-פסיכולוגי הטבעי הזה. מליוני אנשים רוצים לחיות יחדיו בסביבה עירונית קטנה וצפופה? זה דורש שינויי התנהגות מסוימים כדי לשמור על בריאות הציבור. לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני או ממה שמתחשק לנו. מציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם זה שצריך לקבוע "מה היא התקהלות ראויה". קבוצות שונות רוצות להתקהל מסיבות שונות. יש הגדרה של משרד הבריאות והמשטרה שהמתקן עומד בתנאי בטיחות בסיסיים (וזה גם היה לפני הקורונה). זה שחשוב להקפיד על האכיפה של התנאים האלו - גם ברור ומוסכם. אבל מעבר להגדרה הזו, אני לא חושב שיש סיבה טובה לקבוע נורמות שכדורגל (לדוגמא) עדיף שלא, אבל תפילה בכותל - כן. ואתה כתבת במפורש שהתקהלות לטובת משחק כדורגל זה דבר שכדאי בעתיד להמנע ממנו. למה? כלומר אם אתה באופן אישי סולד מצפיפות, אדרבא - תמנע ממנו. אבל לא כולם חולקים את ההעדפות שלך או שלי.. זו גם מציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא ראוי ש״התקהלות ראויה״ תהיה מבוססת על סוג הפעילות. ראוי שהיא תקבע על פי קריטריונים אוביקטיביים ורלבנטיים כגון צפיפות, שטח פתוח או סגור וכו׳. יכולה להיות התקהלות ראויה לצורך צפיה במשחקי כדורגל והתקהלות לא ראויה לצורך צפיה במשחקי כדורגל. ״אתה כתבת במפורש שהתקהלות לטובת משחק כדורגל זה דבר שכדאי בעתיד להמנע ממנו״ התקהלות לטובת משחק כדורגל *כפי שהיא נעשת היום*. מובן מאליו שלא כל צורה של התקהלות לטובת צפיה במשחק כדורגל היא עניין לא ראוי ומוזר לי שמישהו מניח שאני חושב משהו בסגנון. אפשר לקבוע הגבלות ולאפשר את הפעילות. הטענה שלי היא שבעתיד1 יובן שלא מדובר רק בהעדפות אישיות (למי יותר או פחות נחמד כשצפוף), אלא בצורך אוביקטיבי שמטרתו לשמור על כלכלה עירונית-מודרנית יציבה נטולת משברים וכדי לשמור על בריאות הציבור. אי אפשר לדחוס אנשים כעניין שגרתי ולא לקבל בעיות תחלואה2. זה שזכותם של אנשים לעשות מה שנחמד ונעים להם זה לא רלבנטי. לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני (האמת, הזכות של קהלים להצטופף מעבר לסביר נשמע לי כמו רעיון הזוי/מוזר/כאילו-למה?). _____________ 1 אחרי עוד כמה גלים ומגפות עתידיות. 2 ול-״אבל עד שהיה קורונה לא היתה בכלל בעיה״ אני עונה: א) חלק מהטיעון הוא שבעיות הצפיפות החמירו עם השנים והיום אנחנו (לדעתי) עברנו את המסה הקריטית שמפרידה בין ״סתם לא רצוי״ לבין ״מסוכן״. לכן, לשפוט את מה צריך לעשות בעתיד על פיהמצב לפני עשור, שניים או יותר זה לא רלבנטי. ב) תסריט הקורונה הוא לא התסריט האפשרי הגרוע ביותר. העולם, מערכותיו, המבנים החברתיים והציבור הוכיחו שהם לא יודעים איך להתמודד עם משברים מהסוג הזה. למזלנו הקורונה היא לא מסוכנת או קטלנית לרוב האוכלוסיה. מה יהיה כשישתולל וריאנט או אפילו וירוס חדש שהוא קטלני והרסני יותר ממה שאנו מתמודדים איתו היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המטרה של "התקהלות ראויה"? למנוע התפרצות של מחלה מדבקת באותה מידה כמו קורונה? אי אפשר להתנהל בשגרה כדי למנוע התפרצות של מחלה כזאת. לשם כך נדרש משהו קרוב מרחק פסיעה מסגר. לחיות בשגרה כדי למנוע התפרצות מחלה דמוית-קורונה שקול ללגייס את כל המילואימניקים לצבא לתקופה בלתי מוגבלת למקרה שתהיה מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אלא בצורך אוביקטיבי שמטרתו לשמור על כלכלה עירונית-מודרנית יציבה נטולת משברים וכדי לשמור על בריאות הציבור. אם מדובר על צורך אובייקטיבי לשמור על בריאות הציבור, אני מתקשה לראות איך זה יעזור. אני פשוט לא רואה איך הקטנת הצפיפות (בשיטות שהצעת) מהווה איזשהו חיסון בפני משברים בריאותיים, כולל משברים בריאותיים שעדיין לא קרו. אפילו לגבי הקורונה תתקשה למצוא הוכחה שאיזורים עירוניים פחות צפופים וללא תחבורה ציבורית עברו את הקורונה בשלום. קל וחומר לגבי וירוסים עתידיים. ==> לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני אבל אתה מנסה לשכנע אנשים ולא וירוסים :-) וכדי שאנשים לא יתקהלו לטובת משחק כדורגל (כפי שהם עושים את זה היום, וואטאבר) - אתה צריך לשכנע אותם שזה יבטיח את בריאותם. להגיד "אי אפשר לדחוס אנשים כעניין שגרתי ולא לקבל בעיות תחלואה" זה מרגיש כמו סיסמא ריקה. זה קצת כמו להגיד "אי אפשר לאכול בשר ולא לקבל בעיות תחלואה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ 2ב) לזה ני לגמרי מסכים, ואפילו כתבתי משהו בכיוון כאן כבר לפני כמה גלים. המסקנה שלי מההתמודדות העולמית (ברמה האזרחית-כלכלית-חברתית שלה) עם הקורונה היא שוירוס קטלני יותר - למשל כזה שגם ילדים יחלו קשה ממנו - יביא לסוף הציויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה. ולא בגלל שכולם ימותו מהמחלה, אלא בגלל שאנשים יתחילו להרוג אחד את השני ברחובות במאבק על משאבים בסיסיים כמו מזון, תרופות, בדיקות, מסכות, ומי מסוכן לאחרים כי הוא כן/לא שומר על תקות כאלה ואחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון שבעיות בריאות ותחלואה נהיות יותר ויותר מאתגרות בסביבות העירוניות שלנו ושמה שהיה נכון לפני 30 שנה לא בטוח נכון היום ובטח שלא בעוד 20 שנה, זה לא המצאה אישית שלי וזה אכן לא קשור רק למשבר הקורונה. חוץ מזה, למרות שהתרכזתי למעלה רק בנושאי צפיפות, כמובן שזה לא כל הסיפור ולא הנזק היחידי שהסביבה העירונית גורמת לאוכלוסיה. אי אפשר שמה שהיה ימשיך להיות תמיד גם מה שיהיה ושנמשיך לדחוף את הראש בחול. יש יתרונות מובהקים לחיים עירוניים (למשל זמינות של שירותי בריאות) אבל יש גם בעיות שמחמירות עם הזמן ומשהו בסיסי תקול ודורש לפחות חשיבה מחדש והתקנת כמה פטצ׳ים במבנים החברתיים שבנינו ואולי גם עדכון נורמות. למשל, קריאה מעניינת: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S01... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בשביל כל אבוקדו אני אצטרך שליח, אני אצטרך המון שליחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום מחסור בשליחים: https://www.avo.co.il | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהם פועלים רק באזורים צפופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון יפה לטיעון מחליש ש(אותי) לא משכנע. שירותים מסוג זה הולכים ומתפתחים (ואפילו קיבלו בוסט בתקופת הקורונה למקומות פחות מרכזיים וצפופים). בנוסף לשירות הספציפי הנ״ל, גם לסופרים, מכולות ואפילו מסעדות יש היום משלוחים עד הבית, גם במקומות לא מרכזיים וצפופים. וכאשר אנו מדברים על העתיד שיכניס גם אוטומציה / רכבים אוטונומיים / drones למשוואה, ההנחה שרק איזורים צפופים הם כדאיים כלכלית לקבלת שירותים מסוג זה הופכת ללא קשורה למציאות אפילו יותר. לא צריך לחיות במרכז תל אביב כדי לעשות הזמנה מהסופר כבר היום והתסריט הכי סביר הוא שיהיה מאוד קל לעשות זאת עם מגוון הולך וגדל של שירותים ומוצרים בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצפיפות מאפשרת להם לספוג חלק גדול יותר מעלויות המשלוח על ידי צירוף משלוחים רבים יותר לאותה שליחות. ככל שאנשים מפוזרים יותר, עלויות המשלוח גבוהות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז? אם השירות י/צמח מספיק הוא יכול להרשות לעצמו להרויח פחות על איזורים מסוימים כי זה מתקזז עם האיזורים הצפופים יותר. כמו תחבורה ציבורית (בבעלות פרטית) לא חייבים שכל הקוים שלך יהיו כל הזמן בתפוסה מלאה ויש הגיון כלכלי (וחשיבות לבראנד) בלהוציא אוטובוס אפילו אם הוא ברובו נשאר ריק באמצע הלילה שישרת כמה נוסעים. איזורים שיהיו מאוד לא צפופים יכולים פשוט ללכת לקנות במכולת השכונתית.תפקידו של הקניון המפלצתי עם חנויות הענק הופך ללא רלבנטי בעולם כזה. אף אחד לא טען שרק שירותים כמו Avo הם העתיד כולו. חוץ מזה שאתה מגזים אפילו בתאור ההווה. השירות Avo קיים היום באיזורים שנחשבים פרברים / רחוקים ממרכזי העיר ביחס לאיזורים צפופים במרכז תל אביב. האמת? אני כבר לא מבין מה בדיוק ההתנגדות לנקודות הטריביאליות הללו. אתם לא מסכימים שיש מגמה בשנים האחרונות ליותר ויותר שירותים שמאפשרים להזמין מוצרים עד לדלת הבית? האם לא באמת יותר קל היום לקבל שירות של משלוח מהסופר (או מהצד השני של העולם מאמאזון) של מוצרים עד הדלת? האם לא טריביאלי שהמגמה הזאת תמשיך אל העתיד? (בגלל איזו סיבה אנחנו אמורים להאמין שהמגמה הזאת הגיעה לשיאה היום? בעיקר כשהטכנולוגיה של הרכבים/drones האוטונומיים יורידו אפילו יותר את עלויות תפעול השליחים?) עתיד בו יהיה הרבה יותר קל (ליותר ויותר אנשים באוכלוסיה) לקבל מוצרים בקליק עד הדלת ממגוון רחב של שירותים במקום לרוץ בקניונים, להעמיס דברים על עגלות, לעמוד בתור בקופות ולסחוב שקיות לאוטו נראה לי כל כך טריביאלי, שאני לא מבין על מה בכלל המחלוקת *בעניין ספציפי זה*. פעם היה מקובל שכל העיירה הולכת לשאוב מים בבאר ריכוזי. עם חלוף הזמן הבינו את היתרונות בתשתית שתזרים את המים ישירות עד לבתים. זה לא קרה ביום אחד, אבל (לאט לאט) התקדמנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי תורת הגרפים והמבנה החברתי, הנה כתבה על חשיבותו של גרף הקשרים שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם פי שלושה יותר אנשים מאשר היו פה במאה העשרים, לא ברור לאן תצליח לפזר אותם אם תפרק את המטרופולינים הגדולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש קש. לא הצעתי לפרק שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך מלפרק - דווקא החיים במרכז העיר יהפכו לצפופים פחות ונעימים יותר לתושבי המרכז אם נפסיק להביא אליהם לרחובות כל יום את כל המליונים שחיים בפירפריה ובפרברים. תנו לחיות במרכז העיר (יותר) בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה בתזה שלך היא שגם תושבי הפריפריה, לו הדבר היה תלוי בהם היו מעדיפים לחיות במרכז העיר (ת"א) בשקט. לא קשור באופן ישיר אבל לגמרי קשור בעקיפין: האזנתי לראש העיר הצעיר והסימפטי של באר שבע מוכר לתושבים חדשים בפוטנציה את נפלאות השכונות החדשות, הסייברפייק והאגם המלאכותי. אני מאד רוצה להאמין שרוב צרכני התקשורת לא בונים ציפיות על סמך הבטחות בחומר פרסומי. אם ראש העיר רוצה להבטיח זרם איתן של מתנחלים לעירו הוא צריך לעשות אחת מן השתיים: א. להקים פלוגות מתנדבים שינקו את מרחבי הנגב מפושעים ועבריינים בדואים. ב. לדרוש חקיקת חסינות מפלילים לסחטני פרוטקשן, מיידי אבנים ומשתוללים בכביש, שיעתיקו את מפעלותיהם מב"ש למרכז הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. רכבת מהירה שתביא אותך מבאר שבע למרכז תל אביב בחצי שעה. ובתור באר שבעי במקור ותל אביבי היום, אני אומר את זה כבר עשרים שנה. אז מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שהתוספת שלך צודקת וטועה בגדול בעת ובעונה אחת. ללא קו רכבת עם תפוקה משמעותית, באר שבע לא תוכל להתפתח כמטרופולין. לא פחות מנוסעים (לדעתי הרבה יותר) זה עניין של שינוע חומרי גלם ותוצרים מוגמרים אל מרכזי האוכלוסיה והנמלים. מצד שני, ההצעה של דנילוב צריכה לקבל עדיפות מוחלטת ע"פ הרכבת המהירה. אם למישהו יש עבודה בב"ש אני לא רואה שום סיבה שהוא יגור בת"א/ראשל"צ/ירושליים. מעבר האוכלוסיה לב"ש יקל על התחבורה העירונית בב"ש ובודאי בגוש דן וזאת בנוסף לדילול המחנק המטרופוליטני עליו מדבר allucard. צריך גם לזכור כי רכבת "מהירה" מת"א לב"ש פרושה בניית מחלפים, צמתים וגשרים עיליים, המגדילים באופן ישיר או עקיף את המחנק התחבורתי בגוש דן. ובכלל מדוע שאנשים בדרכם למקום עבודתם בימי ראשון, יצטרכו להדחס בין צ'ימידנים ורובי סער של חיילים החוזרים לבסיסיהם. זו אינה זוטא מצוצה מן האצבע שהמצאתי. עובדה היא שרכבת ישראל מנסה להתחמק מהסעת חיילים ובפרט בימי ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״הבעיה בתזה שלך היא שגם תושבי הפריפריה, לו הדבר היה תלוי בהם היו מעדיפים לחיות במרכז העיר (ת"א) בשקט.״ אני לא משוכנע שזה נכון. טיעון מחליש לטענה שלך: עובדה היא שאנשים חיים ובוחרים לחיות בפרברים *למרות* המחיר הכבד שהם צריכים לשלם על כך באי נוחות ובזמן המבוזבז שב-Commute היום יומי אל מרכז העיר. אם מורידים את המינונים של הצורך במיגרציה יום יומית אל מרכז העיר וחזרה ממנו (גם כאשר הם ממשיכים לעבוד מחברות שיושבות למעשה באותו מרכז עיר), הדבר דווקא יגרום לאנשים רבים לבחור ולהעדיף את הפירפריה ואת הפרברים על פני החיים במרכז העיר. למשל, בעקבות משבר הקורונה, החברה בה אני עובד שיושבת בתל אביב, התחילה פתאום (בניגוד למדיניות בעבר) להעסיק אנשים מאוד מאוד מוכשרים שגרים בדרום הרחוק ואפילו יש לנו כמה עובדים מדהימים שחיים בישובים ליד הגבול בצפון. התרומה שלהם לחברה היא מדהימה והם צריכים להגיע למשרדים בתל אביב רק לעתים רחוקות. גם משלמים להם ומתגמלים אותם עם תנאים מעולים. איזה אינטרס יש לעובד כזה להעתיק את חייו למרכז תל אביב? מה יש לו לחפש שם חוץ מזהום אוויר, צפיפות ודירות קטנות יותר תמורת שכר דירה גבוה יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרברים? חה! יש לנו מנהל פרויקטים תל אביבי שהחליט לפני כמה חודשים (בגלל סיבות שלא רלבנטיות לדיון) להעביר את עצמו ואת משפחתו לאיזה איזור כפרי בצרפת. חוץ מכמה ימים של המעבר עצמו, אנחנו ממשיכים לעבוד איתו צמוד באופן יום יומי כאילו לא השתנה שום דבר והיו אפס שינויים בפרודוקטיביות של הצוות, ביכולת שלו לתקשר דרישות ורעיונות ובייסיקלי לא השתנה שום דבר בעבודה שלנו מולו. הוא אפילו קודם בתפקיד בתקופה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתי-הספר יסגרו בקרוב בכל מקרה" - האמנם? (הפרומואים לשפעת העופות הסתירו את הטוויסט של מלחמה באירופה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ילדים בגיל המתאים, אבל ממה שהבנתי מחברים וקולגות - התשובה ל-"האמנם?" היא "אכן" (1, 2, 3, 4, 5). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש ילדות בגיל המתאים, והתשובה היא לא, לא, לא ולא. מתחילת שנת הלימודים לא היה ולו שבוע בודד שבו בית הספר היה סגור. וכמעט בטוח שאפילו יום יחיד כזה לא היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר עדויות אישיות (ברבים, מקרובים) המאוששות את המציאות שמתוארת בכתבות לעיל. אשריך שהתמזל מזלך ולא חווית זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי כנראה היה מזל: בית הספר של ילדי לא נסגר ולו ליום אחד, אם כי היו מקרים שכיתות עם מספר גבוה של מאומתים עברו ללמידה מהבית ליומיים שלושה והיו שבועיים שלושה שכמעט בכל יום התבטלו מספר שעורים עקב מחסור במורים בריאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתעלם מהאנקדוטות, אז בתי הספר היו סגורים לבין 7% ל-40% מהתלמידים? זה נשמע לי קצת מעורפל? אני בטוח שלמישהו יש מספר קצת יותר מדוייק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |