בתשובה לAlucard, 05/01/22 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קצת נסחפת, או ליתר דיוק תפסת טרמפ על הקורונה. משחק כדורגל זה פשע נגד האנושות? ומה עם הצהרון של גן שקד? ומה עם בית כנסת? גם אצל חמותי צפוף מאד בחג (לפחות כשאין גל קורונה) ואני לא חושב שהיא מתייחסת לבני אדם כמו אל עופות בלול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, החלטתי להקליל קצת את התגובה שלי. אפרופו רכבת. איש אחד נוסע ברכבת מתל אביב לחיפה. פתאום, הרכבת יורדת מהפסים, מתחילה לדהור דרך השדה מטפסת על גבעה, חוצה נחל ובסוף חוזרת לפסים וממשיכה בדרך לחיפה. האיש ניגש לקטר ושואל את הנהג: "תגיד לי, מה זה היה הטירוף הזה עכשיו?!". הנהג אומר לו: "אל תשאל! היה כלב על הפסים". האיש שואל: "אז למה לא פשוט דרסת אותו?" אז הנה עונה: "ניסיתי! אבל אז הוא התחיל לברוח.." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גבעות בכביש החוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל שאלה תשובה. ש: משחק כדורגל זה פשע נגד האנושות? ת: לא. זה רק עוד מקרה של התקהלות וולנטרית לא אידיאלית של אנשים שלדעתי כדאי להמנע ממנה בחיי העיר בעתיד. ש: ומה עם הצהרון של גן שקד? ת: לא. אבל אני כן חושב שזה האינטרס של כולנו לרצות להפחית את הצפיפות בצהרון של גן שקד. ש: ומה עם בית כנסת? ת: לא. אבל לגמרי הגיוני להפחית את הצפיפות גם במקומות תפילה, כאשר מדובר בחיים עירוניים. זה לא בית תפילה צפוף באיזה כפר מרוחק שמסכן הפצת מחלות רק בקרב תושבי אותו כפר קטן ומרוחק (שזה כן sustainable). בחיי העיר, האנשים שהתפללו בדוחק וצפיפות מסיימים את התפילה, עולים על רכבות ואוטובוסים ומעבירים את היום אחר כך במשרדים צפופים במרכז העיר, שממנו מתפזר אוסף של אנשים חזרה אל ישובים וערים שונות ברחבי הארץ. מספיק להכיר הכרות שטחית עם תורת הגרפים כדי להבין איך מבנה חברתי כזה הוא פגום / לא מהונדס בחוכמה ואיך הוא יכול להיות רגיש להפצת תחלואה ורגיש להתפרצות מגפות בהשוואה למבנים חברתיים אחרים. ש: ומה עם הפעלת תחבורה הציבורית, בחלקים רבים בעולם ב-Rush hour, באופן שרואים בדוגמאות? ת: כן. לדעתי, זה בהחלט פשע מביש כנגד האנושות, רמיסת כבוד האדם, איבוד צלם אנוש וזה פשוט בושה שיש אנשים שמקבלים את התועבה הזאת של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 בשלוות נפש, כאילו מדובר במשהו שהוא מחויב המציאות. האם אמרתי על כל סוג של צפיפות שהיא פשע כנגד האנושות? לא. ציינתי את החסרונות שיש לצפיפות ולמה הגיוני לדעתי להמנע ממנה. את ה״פשע כנגד האנושות״ אמרתי בתגובה הנ״ל רק על דבר אחד, מאוד ספציפי ושנעשה באופן גורף ושיטתי למליארדי אנשים מסביב לעולם. סבבה שאתה לא מסכים, אבל אני לא מבין בשביל מה צריך להוסיף לאי ההסכמה כמה אנשי קש בשביל התיבול. ״או ליתר דיוק תפסת טרמפ על הקורונה״ ככה היום מתמודדים עם דעות שונות, פרספקטיבה קצת שונה ומנהלים דיון באתר האייל הקורא? נו שוין. לא ״סתם תפסתי טרמפ״ על שום דבר. משבר הקורונה מעלה לסדר היום (לדעתי) שאלות לגבי המבנים החברתיים הקיימים. אותי זה מעניין. לא מעניין אותך? לגיטימי. אבל מה הקשר ל״תפסת טרמפ״? תמיד אפשר כמובן לחזור ל-Comfort zone של הדיון שכנראה אסור לסטות ממנו... מה היה גובה הגרף ביום שלישי לעומת רביעי ואיך זה בבירור מוכיח מי יותר טוב ליהודים. בנט או ביבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי תפסת טרמפ, התכוונתי לכך שאתה בוחן איך "ראוי ורצוי" שאנשים יחיו דרך חור המנעול של הקורונה. כלומר זה שכאשר יש קורונה צריך לשמור על ריחוק חברתי - לא אומר שזה הדבר הראוי והרצוי כאשר אין קורונה. אני חושב שהמבנים החברתיים צריכים ל*אפשר* לאנשים להתקהל לצרכים שונים במעגלים חברתיים שונים. למשל, כדי ללכת לסרט או לכדורגל או לארוחה משפחתית או לקניות או לכל מיני דברים. ===> אני לא מבין בשביל מה צריך להוסיף לאי ההסכמה כמה אנשי קש בשביל התיבול. האם שמת לב לסימן השאלה? לא אמרתי שאתה טוען את זה. אלא ניסיתי להקשות עליך. זה לא איש קש , זה הדגמה לכך שהשימוש במונח "לול עופות" או "פשע נגד האנושות" הוא לא במקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדיון שכנראה אסור לסטות ממנו" - זה איש קש. ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש קש ממורמר ופולני. לא לא זה בסדר. בואו נדבר עוד קצת על ביבי ובנט. זה בסדר :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אלמנט של כדור בדולח בטענה שלי. אני טוען שמשבר הקורונה נראה לנו מיוחד וזמני היום, אבל שזה העתיד הצפוי לנו בהמשך הדרך. אני טוען שגם אם הקורונה תעלם מן העולם בעוד כמה שנים, מהר מאוד נחזור שוב לסוג דומה של מחול שדים כשתתחיל להשתולל המגפה הבאה. תחת ה״ניחוש״ הזה, נראה לי טריביאלי שהמבנים החברתיים צריכים לעודד תרבות ונורמות נגד התקהלות המונית ונגד צפיפות במרחבים עירוניים. אם הקורונה תהיה מקרה יוצא דופן ונדיר, כמובן שראוי וניתן לאפשר התקהלויות המונים כי אין סיבה למנוע מאנשים משהו שהם נהנים ממנו. אבל מה אם הקורונה היא לא מקרה יוצא דופן ונדיר? מה אז? הדברים שראוי או לא ראוי לעשות - רצוי לעדכן אותם על פי מה שקורה במציאות. יש דברים שנראים לנו מובנים מאליהם ושלא יכול להיות אחרת, למרות שהם לא מובנים מאליהם והם כן יכולים להיות אחרת. נקח את ההליכה לקולנוע כדוגמה אחת ואפשר לגזור ממנה דוגמאות נוספות. קומפלקסי קולנוע ענקיים וצפופים בתוך קניונים סגורים לא תמיד היתה הדרך הטבעית לצרוך קולנוע. זאת התפתחות מאוחרת של השנים האחרונות והיא מסוג ההתפתחויות שהוזילו עלויות וכדאיות כלכלית עבור בעלי הקולנוע, אבל לדעתי זה סוג ההתפתחויות שיהפכו ל-unsustainable בחיי העיר העתידית, כאשר נפנים את הקלות שבה מגפות ותחלואה יפרקו לנו שוב ושוב את מרקם החיים והשיגרה. ניסית להקשות עלי, אבל אני לא חושב שהצלחת. נראה לי שאני דווקא הוא הקשה המקשה. לדעתי מאוד (מאוד) קשה לראות את קטעי הוידאו שצירפתי למעלה, לגבי תועבת התחבורה הציבורית בערי העולם, ולא להשתמש במונחים כמו ״לול עופות״ או ״פשע נגד האנושות״. לא במקום? לא מסכים. מן המוצדקות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קומפלקסי קולנוע קיימים כבר עשרות שנים. בארץ קניונים מאפשרים מיזוג אוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קומפלוקסי קולנוע הלכו והתרבו עם השנים עד שהפכו כמעט לאפשרות היחידה. כמו כן - לא נטען שיש בעיה אינהרנטית לקומפלקסים שהיתה קיימת גם לפני 30 שנה. הערים הפכו צפופות יותר והקניונים דחוסים יותר בשנים האחרונות. רק בסביבה הזאת ובערים עם בעיות תחלואה שמפריעות לשיגרת היום ולכלכלה, הקומפלקסים הופכים1 ללא sustainable. מיזוג אוויר בשטחים סגורים לא הופך את השטחים הסגורים לבטוחים כמו שטחים פתוחים. הדרישה לשים מסכות בכניסה לקניון איננה שרירותית. ________________ 1 unsustainable - סליחה על ההיבריש. לכתוב במקום ״לא ברי קימה״?! איך לכתוב את מה שאני מתכוון אליו בעברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי דוקא מה שלמדנו מהקורונה זה שהתקהלות ושהייה במחיצת אנשים אחרים חיונית לבריאותנו לא פחות מתזונה ומאוויר לא מזוהם. אם הלקח שלך הוא לפגוע באספקט החברתי -פסיכולוגי החיוני הזה, יש מצב שתופעות הלוואי של זה יגמדו את ההשפעות הפיזיולוגיות של הלונג-קוביד. ועם זאת, תחבורה ציבורית פחות צפופה זה בהחלט יותר נחמד. שלא לומר רכבים פרטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לטעון טענה בנושאים שהם לא בינאריים כי ישר מנסים להחליף את מה שאתה כן טוען (שנמצא אי שם במקום סביר על הספקטרום) למשהו שאתה לא טוען (שנמצא בקצה). בשום מקום לא התכוונתי למנוע מאנשים להתקהל. יש דרכים שונות להתקהל ולא כל ההתקהלויות הן שקולות זו לזו. כן התכוונתי שאנחנו צריכים לפעול להוריד את הצפיפות ולקבוע נורמות חברתיות (וחוקיות) לגבי מה היא התקהלות ראויה לבין מה היא התקהלות לא ראויה. שהייה במחיצת אנשים אחרים חיונית לבריאותנו לא פחות מתזונה ומאוויר לא מזוהם זה משפט טריביאלי שברור שאני מסכים איתו. אז לא. הלקח שלי הוא לא לפגוע באספקט החברתי-פסיכולוגי הזה. הלקח שלי הוא לפגוע במימוש ובפרשנות הגרוטסקית והחולנית שהסביבות העירוניות שלנו נתנו לצורך החברתי-פסיכולוגי הטבעי הזה. מליוני אנשים רוצים לחיות יחדיו בסביבה עירונית קטנה וצפופה? זה דורש שינויי התנהגות מסוימים כדי לשמור על בריאות הציבור. לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני או ממה שמתחשק לנו. מציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם זה שצריך לקבוע "מה היא התקהלות ראויה". קבוצות שונות רוצות להתקהל מסיבות שונות. יש הגדרה של משרד הבריאות והמשטרה שהמתקן עומד בתנאי בטיחות בסיסיים (וזה גם היה לפני הקורונה). זה שחשוב להקפיד על האכיפה של התנאים האלו - גם ברור ומוסכם. אבל מעבר להגדרה הזו, אני לא חושב שיש סיבה טובה לקבוע נורמות שכדורגל (לדוגמא) עדיף שלא, אבל תפילה בכותל - כן. ואתה כתבת במפורש שהתקהלות לטובת משחק כדורגל זה דבר שכדאי בעתיד להמנע ממנו. למה? כלומר אם אתה באופן אישי סולד מצפיפות, אדרבא - תמנע ממנו. אבל לא כולם חולקים את ההעדפות שלך או שלי.. זו גם מציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא ראוי ש״התקהלות ראויה״ תהיה מבוססת על סוג הפעילות. ראוי שהיא תקבע על פי קריטריונים אוביקטיביים ורלבנטיים כגון צפיפות, שטח פתוח או סגור וכו׳. יכולה להיות התקהלות ראויה לצורך צפיה במשחקי כדורגל והתקהלות לא ראויה לצורך צפיה במשחקי כדורגל. ״אתה כתבת במפורש שהתקהלות לטובת משחק כדורגל זה דבר שכדאי בעתיד להמנע ממנו״ התקהלות לטובת משחק כדורגל *כפי שהיא נעשת היום*. מובן מאליו שלא כל צורה של התקהלות לטובת צפיה במשחק כדורגל היא עניין לא ראוי ומוזר לי שמישהו מניח שאני חושב משהו בסגנון. אפשר לקבוע הגבלות ולאפשר את הפעילות. הטענה שלי היא שבעתיד1 יובן שלא מדובר רק בהעדפות אישיות (למי יותר או פחות נחמד כשצפוף), אלא בצורך אוביקטיבי שמטרתו לשמור על כלכלה עירונית-מודרנית יציבה נטולת משברים וכדי לשמור על בריאות הציבור. אי אפשר לדחוס אנשים כעניין שגרתי ולא לקבל בעיות תחלואה2. זה שזכותם של אנשים לעשות מה שנחמד ונעים להם זה לא רלבנטי. לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני (האמת, הזכות של קהלים להצטופף מעבר לסביר נשמע לי כמו רעיון הזוי/מוזר/כאילו-למה?). _____________ 1 אחרי עוד כמה גלים ומגפות עתידיות. 2 ול-״אבל עד שהיה קורונה לא היתה בכלל בעיה״ אני עונה: א) חלק מהטיעון הוא שבעיות הצפיפות החמירו עם השנים והיום אנחנו (לדעתי) עברנו את המסה הקריטית שמפרידה בין ״סתם לא רצוי״ לבין ״מסוכן״. לכן, לשפוט את מה צריך לעשות בעתיד על פיהמצב לפני עשור, שניים או יותר זה לא רלבנטי. ב) תסריט הקורונה הוא לא התסריט האפשרי הגרוע ביותר. העולם, מערכותיו, המבנים החברתיים והציבור הוכיחו שהם לא יודעים איך להתמודד עם משברים מהסוג הזה. למזלנו הקורונה היא לא מסוכנת או קטלנית לרוב האוכלוסיה. מה יהיה כשישתולל וריאנט או אפילו וירוס חדש שהוא קטלני והרסני יותר ממה שאנו מתמודדים איתו היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המטרה של "התקהלות ראויה"? למנוע התפרצות של מחלה מדבקת באותה מידה כמו קורונה? אי אפשר להתנהל בשגרה כדי למנוע התפרצות של מחלה כזאת. לשם כך נדרש משהו קרוב מרחק פסיעה מסגר. לחיות בשגרה כדי למנוע התפרצות מחלה דמוית-קורונה שקול ללגייס את כל המילואימניקים לצבא לתקופה בלתי מוגבלת למקרה שתהיה מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אלא בצורך אוביקטיבי שמטרתו לשמור על כלכלה עירונית-מודרנית יציבה נטולת משברים וכדי לשמור על בריאות הציבור. אם מדובר על צורך אובייקטיבי לשמור על בריאות הציבור, אני מתקשה לראות איך זה יעזור. אני פשוט לא רואה איך הקטנת הצפיפות (בשיטות שהצעת) מהווה איזשהו חיסון בפני משברים בריאותיים, כולל משברים בריאותיים שעדיין לא קרו. אפילו לגבי הקורונה תתקשה למצוא הוכחה שאיזורים עירוניים פחות צפופים וללא תחבורה ציבורית עברו את הקורונה בשלום. קל וחומר לגבי וירוסים עתידיים. ==> לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני אבל אתה מנסה לשכנע אנשים ולא וירוסים :-) וכדי שאנשים לא יתקהלו לטובת משחק כדורגל (כפי שהם עושים את זה היום, וואטאבר) - אתה צריך לשכנע אותם שזה יבטיח את בריאותם. להגיד "אי אפשר לדחוס אנשים כעניין שגרתי ולא לקבל בעיות תחלואה" זה מרגיש כמו סיסמא ריקה. זה קצת כמו להגיד "אי אפשר לאכול בשר ולא לקבל בעיות תחלואה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ 2ב) לזה ני לגמרי מסכים, ואפילו כתבתי משהו בכיוון כאן כבר לפני כמה גלים. המסקנה שלי מההתמודדות העולמית (ברמה האזרחית-כלכלית-חברתית שלה) עם הקורונה היא שוירוס קטלני יותר - למשל כזה שגם ילדים יחלו קשה ממנו - יביא לסוף הציויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה. ולא בגלל שכולם ימותו מהמחלה, אלא בגלל שאנשים יתחילו להרוג אחד את השני ברחובות במאבק על משאבים בסיסיים כמו מזון, תרופות, בדיקות, מסכות, ומי מסוכן לאחרים כי הוא כן/לא שומר על תקות כאלה ואחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון שבעיות בריאות ותחלואה נהיות יותר ויותר מאתגרות בסביבות העירוניות שלנו ושמה שהיה נכון לפני 30 שנה לא בטוח נכון היום ובטח שלא בעוד 20 שנה, זה לא המצאה אישית שלי וזה אכן לא קשור רק למשבר הקורונה. חוץ מזה, למרות שהתרכזתי למעלה רק בנושאי צפיפות, כמובן שזה לא כל הסיפור ולא הנזק היחידי שהסביבה העירונית גורמת לאוכלוסיה. אי אפשר שמה שהיה ימשיך להיות תמיד גם מה שיהיה ושנמשיך לדחוף את הראש בחול. יש יתרונות מובהקים לחיים עירוניים (למשל זמינות של שירותי בריאות) אבל יש גם בעיות שמחמירות עם הזמן ומשהו בסיסי תקול ודורש לפחות חשיבה מחדש והתקנת כמה פטצ׳ים במבנים החברתיים שבנינו ואולי גם עדכון נורמות. למשל, קריאה מעניינת: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S01... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בשביל כל אבוקדו אני אצטרך שליח, אני אצטרך המון שליחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום מחסור בשליחים: https://www.avo.co.il | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהם פועלים רק באזורים צפופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון יפה לטיעון מחליש ש(אותי) לא משכנע. שירותים מסוג זה הולכים ומתפתחים (ואפילו קיבלו בוסט בתקופת הקורונה למקומות פחות מרכזיים וצפופים). בנוסף לשירות הספציפי הנ״ל, גם לסופרים, מכולות ואפילו מסעדות יש היום משלוחים עד הבית, גם במקומות לא מרכזיים וצפופים. וכאשר אנו מדברים על העתיד שיכניס גם אוטומציה / רכבים אוטונומיים / drones למשוואה, ההנחה שרק איזורים צפופים הם כדאיים כלכלית לקבלת שירותים מסוג זה הופכת ללא קשורה למציאות אפילו יותר. לא צריך לחיות במרכז תל אביב כדי לעשות הזמנה מהסופר כבר היום והתסריט הכי סביר הוא שיהיה מאוד קל לעשות זאת עם מגוון הולך וגדל של שירותים ומוצרים בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצפיפות מאפשרת להם לספוג חלק גדול יותר מעלויות המשלוח על ידי צירוף משלוחים רבים יותר לאותה שליחות. ככל שאנשים מפוזרים יותר, עלויות המשלוח גבוהות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז? אם השירות י/צמח מספיק הוא יכול להרשות לעצמו להרויח פחות על איזורים מסוימים כי זה מתקזז עם האיזורים הצפופים יותר. כמו תחבורה ציבורית (בבעלות פרטית) לא חייבים שכל הקוים שלך יהיו כל הזמן בתפוסה מלאה ויש הגיון כלכלי (וחשיבות לבראנד) בלהוציא אוטובוס אפילו אם הוא ברובו נשאר ריק באמצע הלילה שישרת כמה נוסעים. איזורים שיהיו מאוד לא צפופים יכולים פשוט ללכת לקנות במכולת השכונתית.תפקידו של הקניון המפלצתי עם חנויות הענק הופך ללא רלבנטי בעולם כזה. אף אחד לא טען שרק שירותים כמו Avo הם העתיד כולו. חוץ מזה שאתה מגזים אפילו בתאור ההווה. השירות Avo קיים היום באיזורים שנחשבים פרברים / רחוקים ממרכזי העיר ביחס לאיזורים צפופים במרכז תל אביב. האמת? אני כבר לא מבין מה בדיוק ההתנגדות לנקודות הטריביאליות הללו. אתם לא מסכימים שיש מגמה בשנים האחרונות ליותר ויותר שירותים שמאפשרים להזמין מוצרים עד לדלת הבית? האם לא באמת יותר קל היום לקבל שירות של משלוח מהסופר (או מהצד השני של העולם מאמאזון) של מוצרים עד הדלת? האם לא טריביאלי שהמגמה הזאת תמשיך אל העתיד? (בגלל איזו סיבה אנחנו אמורים להאמין שהמגמה הזאת הגיעה לשיאה היום? בעיקר כשהטכנולוגיה של הרכבים/drones האוטונומיים יורידו אפילו יותר את עלויות תפעול השליחים?) עתיד בו יהיה הרבה יותר קל (ליותר ויותר אנשים באוכלוסיה) לקבל מוצרים בקליק עד הדלת ממגוון רחב של שירותים במקום לרוץ בקניונים, להעמיס דברים על עגלות, לעמוד בתור בקופות ולסחוב שקיות לאוטו נראה לי כל כך טריביאלי, שאני לא מבין על מה בכלל המחלוקת *בעניין ספציפי זה*. פעם היה מקובל שכל העיירה הולכת לשאוב מים בבאר ריכוזי. עם חלוף הזמן הבינו את היתרונות בתשתית שתזרים את המים ישירות עד לבתים. זה לא קרה ביום אחד, אבל (לאט לאט) התקדמנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי תורת הגרפים והמבנה החברתי, הנה כתבה על חשיבותו של גרף הקשרים שלנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |