בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 29/12/21 16:21
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745480
הדגמה של הטעות הנפוצה הזאת היתה בערוץ 12 ביום שישי. מר קושמרו השווה את הדלתא והאומיקרון מבחינת מספר החולים קשה שמתווספים כל יום כשמספר המאומתים שווה (10,000) במקום להשוות את מספרי המאומתים שבוע או שבועיים לפני התאריך בו מסתכלים על החולים קשה (בהתאם לזמן הממוצע שלוקח מההדבקות עד ההחמרה). כמה "משמח" היה לראות רק 12 קשים כעת לעומת 78 בגל הדלתא, וכמה (לא) מפתיע לראות שהפער הולך ונסגר במידת מה.

אני לא יודע איזה תאריכים שימשו להשוואה בטלוויזיה, אבל מצאתי שב-‏13/9/21 היו באמת כ- 10,000 חולים ו-‏78 קשים, וב- 3/1/22 שוב כ- 10,000 עם 13 קשים וזה הכי קרוב לנתונים שהם הראו. במבט על 10 ימים לאחור במקום 10,000 חדשים היו 2664 בגל הקודם לעומת 1790 כעת, כלומר בערך פקטור 1.5, ואותם 12 שלנו היו צריכים להיות מנורמלים ל-‏20. עדיין לא רע - במיוחד בהתחשב בכך שהדלתא עוד עימנו ותורמת את חלקה - אבל קצת פחות טוב.

קצת הופתעתי מהתוצאה הזאת כי חשבתי שהפער יהיה גדול יותר, ואני משער שבימים האלה שגיאה של 50% נחשבת לזניחה. שיהיה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745485
באותה פתיחת שידורים ביום שישי קושמרו פלט לפחות 3 שטויות שההשוואה שהבאת היא הקטנה שבהם. נזכרתי במה שאמר דן אריאלי: המסוכנים ביותר הם אלו שקראו מעט על המושא ובטוחים שהם יודעים עליו הכל.
קושמרו החליט שסופסוף הפרופ' לס צדק והקורונה הפכה לשפעת עונתית ושהנתון של מאומתים כבר לא מעניין והבעיה היחידה היא סתימת בתי החולים. הקושיה של איך בתי החולים עשויים להיסתם אם האומיקרון אינו אלא דמוי שפעת עונתית, מן הסתם לא עלתה על דעתו.
לא זו בלבד, שהדלתא עדיין כאן, שמאומתי האומיקרון עשויים לחלות פחות בגלל שהם מחוסנים (הצהרה שתבדק בארץ בקרוב), שילדי בתי הספר מפיצים את האומיקרון כאש בשדה קוצים ושהממשלה כאן מראה חוסר יכולת להסתגל למותה הפתאומי בטרם עת של הדמוקרטיה הליברלית המערבית. במצב של משבר אקלימי ופריצת מגיפה, זכותם של מתנגדי החיסון לקדוח חור בתחתית הספינה הנושאת אותם ואותנו אינה בעדיפות כלשהי. אין שום היגיון להתיר כניסת בלתי-מחוסנים למקומות עבודה, בתי ספר, מוסדות ציבור ואפילו שירותים ציבוריים.
דוקא ההשוואה של מאומתים מול מאושפזים באותה נקודת זמן היא הפחות בעייתית. למעשה מס' המאומתים היום מושווה לממוצא המאומתים ב-‏10 הימים האחרונים וה-‏10 הזה אינו חקוק באבן. אורך התקופה יכול להשתנות בין וריאנטים וממילא הוא מעין גבול של פילוג רחב ונשאים מסויימים יכולים להפיץ את הוירוס גם חודש לאחר הידבקותם. מאחר וממילא אין דרך דפיניטיבית להצגה של מאומתים/מאושפזים גם הצגת המאושפזים מנורמלים לפי מספר המאומתים באותו זמן עשוייה להצביע על קצב צמיחה שונה של יחס הח"ק למאומתים.
על קושמרו אפשר להגיד רק שאפאחד לא הצטער על מילים שלא אמר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745500
"איך בתי החולים עשויים להיסתם אם האומיקרון אינו אלא דמוי שפעת עונתית" - בקלות, אם אומיקרון גורם למחלה חמורה כמו שפעת הרי שבגלל שכיחותו הגדולה הוא יתרום למערכת הבריאות הרבה יותר חולים קשים ממנה‏1. מאחר וגם בלעדין השפעת העונתית מביאה חלק מהמחלקות לתפוסה של יותר ממאה אחוזים, האומיקרון עלול להתגלות כבעיה גדולה מאד. כל עוד הבלתי מחוסנים זוכים לאותו טיפול‏2, אם לא לטיפול טוב יותר, כמו הבלתי מחוסנים, זאת בעיה של כולנו.

הבעיות עליהן אתה מצביע בטיפול הממשלה במשבר, בין אם אני מסכים איתך ובין אם לאו, אינן קשורות למידע הלא נכון (או נכון אבל לא רלוונטי) שחוזרים ומציגים בפנינו, וגם אם יש בעיות גדולות יותר מ"ההשוואה של מאומתים מול מאושפזים באותה נקודת זמן היא הפחות בעייתית" הן, לכל הפחות, נובעות מקושי אמיתי.

את "למעשה מס' המאומתים היום מושווה לממוצא̶ע המאומתים ב-‏10 הימים האחרונים וה-‏10 הזה אינו חקוק באבן." אני לא מבין. נכון ש"אורך התקופה יכול להשתנות בין וריאנטים" אבל כל מספר חיובי נותן הערכה יותר טובה מאפס, ואני חושב שערשה ימים הם קירוב טוב.

גם את "מאחר וממילא אין דרך דפיניטיבית להצגה של מאומתים/מאושפזים גם הצגת המאושפזים מנורמלים לפי מספר המאומתים באותו זמן עשוייה להצביע על קצב צמיחה שונה של יחס הח"ק למאומתים" אינני מבין, כלומר עפ"י הדרך היחידה שאני אולי מצליח להבין, אתה בעצם חוזר בדיוק על מה שאני אמרתי.

קושמרו היה רק דוגמא, כמעט כל הפרשנים והפרופסורים עושים את זה.
_____________
1- האמת היא שיש טעם במסע אגרסיבי לחיסון מפני שפעת, ולפחות חלק ממתנגדי החיסון לקורונה יותר פתוחים להתחסן בחיסון ותיק ומוכר משכבר הימים. אה, שכחתי שהוא גורם לאוטיזם.
2- ומה עם מי שלא התחסן לשפעת? לפחות לאלה יש עלה תאנה כי החיסון לשפעת הרבה פחות יעיל, אבל ייתכן שבמצב חירום כמו זה בו אנחנו נמצאים צריך להפעיל סנקציות כלשהן גם כלפיהם. אסור שתהיה להם עדיפות כלשהי שנובעת מההחלטה שלהם לא להתחסן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745526
לפני שאנו יורדים לחפירות של גוף הדברים, הייתי רוצה להסכים אתך על נקודה מתודולוגית. הקורס הזה של הקורונה לימד את כולנו שמותר וצריך להטיל ספק גם בידיעות שמופיעות בהן המילים מחקר, ד"ר, פרופסור, מומחה וכיוב'. גם אם טרחנו והגענו למחקר עצמו, ואפילו נדמה שהבנו אותו, מותר לי לפקפק מפני שכבר ראינו מחקרים שהפכו את הטפל לעיקר, שהיו נכונים לשעתם ושהזמן הפריך לחלוטין. (קח למשל את כל המחקרים המוכיחים שהקורונה פותחה במעבדות הסיניות, כאשר ברור לחלוטין שאין לכך שום ראיה ישירה להבדיל מהוכחות נסיבתיות).
באמרנו זאת, הפסקה הראשונה מסתמכת על הנחה וחצי שאני עדיין שם עליהן סימן שאלה? האם אומיקרון יותר מדבק משפעת? האם האומיקרון אינו יותר מסוכן משפעת עונתית?
בעניין חיסוני השפעת, התקופה האחרונה למדה אותי שהעובדה שמשהב"ר וקופות החולים המליצו ואפילו ממנו חיסונים נגד שפעת אינן ערובה כנגד האפשרות שחיסוני השפעת לא היו סוג מסויים של פלסבו. אני צריך שמישהו ינחה ינחה אותי אל מחקר רציני שבדק עם קבוצת ביקורת רצינית ומערכת מעקב אמינה שהחיסונים היו אפקטיביים בסטטיסטיקה משמעותית. כשתוסיף לכך שאפאחד עדיין לא שכנע אותי ששפעת עונתית מסוכנת בדיוק כמו האומיקרון, תבין שאנ לא מתלהב מאכיפת חיסוני השפעת על הציבור.
לגבי ה-‏10 ימים, אני רוצה לנסות להבהיר שהמספר עצמו הוא סוג של הערכה סטטיסטית. העובדות הידועות האחרונות שנבדקו היו ש-‏95% מן הנדבקים בוירוס הקורונה המקורי, נדבקו בשבועיים לפני שאומתו. מעצמך אתה מבין שמשך הזמן בין ההדבקה לגילוי תלוי די חזק בפרמטרים שחלקם קשורים לוירוס וחלקם לא (כמו למשל העומס במעבדות והשפעתם של אנשי דת נבערים). להניח שההדבקה היתה ב-‏10 הימים שלפני האימות היא סוג של הנחת עבודה. המהימנות המקומית והזמנית שלה משפיעים על המהימנות של מקדם ההדבקה המחושב. מקדם מדוייק הוא אינדיקציה מצויינת למהירות ההפצה של מגיפה. אבל נניח שהפרמטר המעניין אותנו אינו מספר המאומתים אלא מספר הח"ק שתלוי בעוד פרמטר בלתי תלוי ובלתי ידוע (אלימות הזן), אזי עדיין חצי מהחישוב שלנו הוא ניחוש ולא מתימטיקה. הערכה של מספר הח"ק הצפויים ע"פ עקומות של מאושפזים ביחס למאומתים היא איוולת, אבל היא הדגמה טובה של קצב הצמיחה השונה של הגלים השונים.
מה שחמור הוא שקושמרו על סמך חומר הרקע המועט בעליל שהוא קרא, רואה בעצמו בר סמכא לקבוע עובדות והערכות לגבי מגיפה שטטבי המומחים מתקשים לחזות את התנהגותה.אם ברצונו לקבוע מוסכמות ביחס למצבנו האפידמיולוגי, יתכבד מר קושמרו ויציג לנו את המקורות והאסמכתאות שלו.
כפי שאתה עצמך אמרת, אריתמטיקה פשוטה מגלה לנו שגם אם האומיקרון פחות אלימה מן הדלתא, היא עדיין יכולה לגדוש את בתי החולים טוב לא פחות ואולי יותר מן הדלתא. במקום מר קושמרו לא הייתי נוטל על עצמי את האחריות של הפעלת צופר ההרגעה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745531
לדיאלוגים שלנו יש נטיה להתפצל ולהתפזר לשבעים כיוונים שונים, מה שמקשה על דיון משמעותי אפילו בנושא אחד.

הנושא העיקרי של הפתילון הזה אמור להיות: כדי להשוות את חומרת המחלה בגלים שונים, מספר החולים הקשים החדשים צריך להיות מושווה למספר המאומתים שהיו *לפני עשרה ימים* ולא למס' המאומתים באותו יום. "עשרה ימים" הוא כמובן מספר שרירותי למדי, אבל הוא הקירוב הטוב ביותר שאני מכיר, ובכל מקרה הוא עדיף על פני אפס ימים שנוהגים להראות לנו, כמו באותה דוגמא שהבאתי מערוץ 12. כאשר קצב בגידול של הגלים שונה, כפי שהוא עתה, לאותם 10 ימים יש משמעות גדולה מאד.

השאר הם כאמור עניינים שבעיקר מסיחים את הדעת מהעיקר, אבל מאחר והם כבר עלו, הנה תגובותי הקצרות:

* "קח למשל את כל המחקרים המוכיחים שהקורונה פותחה במעבדות הסיניות" - אני לא מכיר *מחקרים* כאלה, אבל בהחלט מכיר מאמרים וחוות דעת שסוחנים את האפשרות, וחלקם מוצאים אותה סבירה לפחות כמו האלטרנטיבה. הביסוס הוא בעיקרו נסיבתי, בין השאר מכיוןן שסין לא משתפת פעולה (וזאת עצמה נסיבה מחשידה). מצד שני, אין ספק שלא כל "מחקר" ראוי לתואר הזה, וגם בין הראויים יש כאלה שיתגלו בהמשך כשגויים.

* "האם אומיקרון יותר מדבק משפעת?" - עכש"י אין בזה שום ספק, אבל לא חיפשתי מחקרים.
* "האם האומיקרון אינו יותר מסוכן משפעת עונתית?" אני לא יודע, ובכלל "שפעת עונתית" עצמה משתנה במידת חמורתה משנה לשנה. כל ההשוואה לשפעת הגיעה הנה דרך השאלה "אם האומיקרון לא יותר מסוכן משפעת, על מה התבהלה" והתשובה שניתנה היתה שהמכפלה של מס' בחולים בסיכוי למחלה קשה היא הפרמטר החשוב לצורך חישוב העומסים הצפויים על המערכת.

* "אני צריך שמישהו ינחה ינחה אותי אל מחקר רציני [לפיו] החיסונים [לשפעת] היו אפקטיביים" - זה עניין צדדי לגמרי כאן, לכן לא אחפש כאלה. בכל מקרה, לדעתי משרד הבריאות מאמין שהם אינם פלסבו (למה, לכל הרוחות, הוא ירתה להזריק לנו פלסבו?) ולכן אני חושב שטוב היה עושה לו היה מפנה קצת יותר תשומת לב ציבורית גם אליהם. חולה שפעת שמצבו קשה מכביד על המערכת כמו חולה קורונה במצב כזה, וייתכן שחלק ממתנדי החיסונים היו קלים יותר לשכנוע כשמדובר בחיסון ותיק שאינו מבוסס על הזרקת חומר תורשתי.

* קושמרו עצמו מעניין אותי כקליפת השום, ואם יש לי טענות הן אינן מופנות לקריין אלא למי שחיבר עבורו את האייטם הזה, ולמומחים רבים שעושים אותה שגיאה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745543
מסכים לכל הנקודות, ומוסיף את השנקל שלי:

- עשרה ימים נשמע לי לא רע. ההערכה שלי היא 12, אבל זה לא עקרוני. מצדי שיקחו 7 ו 14 ויעשו ממוצע על התוצאה. כל הטעויות האפשריות בהערכה מתגמדות מול השגיאה הגסה באי התחשבות בדיליי בכלל.

- וודאי שאומיקרון מידבק יותר משפעת. ככל שאני יודע מקדם ההדבקה של שפעת הוא 1.9 (אם כי אני חייב להסתייג שככל הנראה בשפעת לא בדקו מעולם אסימפטומטיים)

- לגבי המסוכנות צריך להתייחס לשכבות הגיל, אבל בגדול אם אלפא היה קטלני פי 30 משפעת (עבור אוכלוסיה לא מחוסנת) אז אומיקרון פי 20?

- ראיתי פעם מספר שאומר שחיסוני השפעת יעילים ב 70% במניעת הדבקה, ויותר מזה במניעת אשפוז.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745544
הערה קטנטנה - המספרים שאני מכיר לגבי חיסוני שפעת הם שהם יעילים במניעת מחלה ב-‏40-50 אחוז בשנה מוצלחת, וכחצי מזה בשנה פחות מוצלחת.
וזה בגלל שהוירוסים משתנים כל כך מהר, שהחיסון מתקשה לקלוע לוירוסים של אותה שנה
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745558
אני רק זוכר שלפני כמה שנים התברר שהחיסונים לשפעת אינם יעילים עבור אנשים זקנים, אבל זה לא גרם לי להפסיק להתחסן מדי שנה. מאז 2005 לא חליתי בשפעת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745566
לפי קופ"ח מכבי (התוצאה העליונה שעלתה לי בגוגל)
"על פי פרסומי ארגון הבריאות עולמי, יעילות החיסון נגד שפעת בקרב מבוגרים (עד גיל 65) בריאים עומדת על 70%-90% ואילו אצל בני 65 ומעלה היעילות נמוכה יותר - החיסון מצליח למנוע רק 50%-60% ממקרי המחלה."

לפי ויקירפואה (התוצאה השניה)
יעילות החיסון נמצאה גבוהה מאוד (70 עד 100 אחוזים), כאשר קיימת התאמה בין זני החיסון לבין הזנים של המחלה באותה עונה. היעילות נמוכה יותר (40 עד 60 אחוזים לערך) כאשר אין התאמה כזו, או כאשר המתחסנים הם קשישים ותינוקות; אולם, גם אז היעילות נגד סיבוכי המחלה נשארת גבוהה, ומעריכים כי יעילות החיסון במניעת אשפוזים עקב סיבוכי השפעת בקבוצות הסיכון היא סביב 65 עד 70 אחוזים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745576
לפי הטבלה הזו, של ה-CDC, הממוצע במיליניום הנוכחי הוא בין 30% ל-‏40%, ונדיר למדי שהיעילות בשנה מסוימת עולה על 55%.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745579
אולי בקרוב נקבל חיסון אוניברסלי לשפעת.

וכדי לאזן קצת את האופטימיות: ההיפותזה לפיה מחלות נוירולוגיות וניווניות רבות הן למעשה סיבוך מאוחר ומושהה של מחלות ויראליות "קלות" קיבלה לאחרונה חיזוק. המקרה של שלבקת חוגרת כבר ידוע ממזמן, ולכך מצטרפת עכשיו טרשת-נפוצה שאולי מתגלה כסיבוך מאוחר של מחלת הנשיקה. עד עכשיו לא לקחתי ברצינות את החששות מ-Long Covid. עכשיו אני חושש שהחשש אולי מוצדק.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745582
חיסון אוניברסלי מפני שפעת יימצא שנה לאחר ייצור תעשייתי של חשמל בכורי היתוך. ראה דיון 3365
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745584
ובל נשכח גם את זה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745590
אני מקווה שלא נגמר להם הכסף והם מנסים ללמוד מה הכשיל את החיסון הזה, לא רק בגלל מחלת השפעת ("שפעת?" ירעים יורם לס "כולה אומיקרון!") אלא בגלל העניין הכללי באינטרקציות בין מערכת החיסון לנגיפים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745672
לדעתי החדשות לגבי הקשר עם מחלת הנשיקה הן חדשות טובות, אם כי אני משער שלו הייתי ממחלימי EB הייתי מרגיש אחרת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745689
אני חושב שאתה "מסתייג" לחינם. אם תקרא את התגובה שלי תבחין כי הכוונה לא היתה לפתוח בדיון מעמיק בכל הנושאים שהוזכרו, אלא להתיחס בקצרה לפחות לרוב הנושאים שהעלית בתגובתך עליה הגבתי.
נוותר לכן על המשך הדיון בכל הנושאים ה"אחרים", פרט לאחד שבו דעתי הפוכה ב-‏180° לדעתך: חיסוני השפעת אפקטיביים? וגו'. "למה, לכל הרוחות, הוא ירצה להזריק לנו פלסבו?" - אחרי שנתיים של וירוסים, חיסונים ובוסטר שלישי גלידה, עוד צריך לספר לך שלרוב המומחים אין מושג ירוק. זוהי שיטת העבודה עתיקת היומין של רופאי האליל והרופאים בכלל: בין שהחולה הבריא ובין שהוא נפטר, לא נשאר מי שיתלונן. האם אני צריך להוכיח לך שלפעמים ממסדים עושים מעשים שבדיעבד מתבררים כחסרי שחר לחלוטין? אני מאמין שכן ניסו לבדוק את התועלת של חיסוני השפעת באופן סטטיסטי. האם אני עדיין צריך לשכנע אותך שישנה אפשרות שגם אחרי הניסיונות הללו איננו יודעים את התשובה? אני גם לא מבין, מדוע אתה חושב שחולי שפעת, אפילו קשים, מכבידים על המערכת כמו חולי קורונה. אני לא חושב שמתיחסים לחולי שפעת כחולים הטעונים בידוד. חלק גדול מהעול בטיפול בחולי הקורונה הוא הצורך לבודד אותם ולמגן את הצוות המטפל בהם.
לגבי העניין העיקרי של עשרת הימים, אני חושב שאתם פשוט מערבבים בין הפרמטרים. יש כאן במשוואות 4 פרמטרים. ישנם מספר המאומתים החדשים היום ומספרם לםני 10 ימים (נניח), שהיחס ביניהם, הוא הוא מקדם ההכפלה. ישנו מספר הנשאים הפעילים, שהוא מעין אינטגרל של מספר המאומתים החדשים (פחות ה"מחלימים" למיניהם). ולבסוף ישנו מספר הח"ק המאושפזים שהוא פונקציה של מסםר הנשאים הפעילים.
אם היה מדובר בהשוואה של מקדם ההכפלה כנגד מספר הפעילים, הייתם צודקים. מאחר והגלים רק דומים ולא חופפים (במובן הגאומטרי), ברור שמספר הפעילים אינו המשתנה החופשי הנכון. אתה עשוי במקרה זה להשוות את מקדם ההכפלה בתחילת גל א למקדם בשיא גל ב.
העניין הוא שדובר כאן בהשוואה של מס' הח"ק כנגד מס' הפעילים. השהיית הזמן כאן היא בכלל לא 10 (ההשהייה בין ההדבקה לבין האימות), אלא משהו אחר (ההשהייה בין הגילוי לבין המחלה הקשה) שספק אם יש לו ממוצע בצורת שיא (נראה לי פילוג די אחיד בין ימים ספורים לבין שבועות ואפילו חודשים). נכון שיש השהייה בין שיא הפעילים לשיאי האשפוז, אבל לדעתי המספר הזה הוא בוריאציה גדולה ולכן לא דובר בו רבות. בגלל ההשהייה, להשוואה בין רמות אשפוז ביחס למספר הפעילים באותו זמן אין תוקף מתמטי, אבל כהשוואה בין קצבי ההתפתחות של הגל, זה איכשהו בסדר. וגם זה בהנחה שצורות הגל דומות (וזו הנחה לא נכונה כנראה).
כמובן שיש קשר בין מספר הפעילים לבין מספר המאומתים החדשים בכל יום, אלא שהקשר אינו כל כך טריביאלי, כפי שהנחתם באופן לא מפורש. מאחר ומה שחפשו כאן היתה השוואה של מידת האלימות של הזנים השונים, להשוואה היה תוקף כלשהו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745692
חיסונים שיעילים אפילו ב־50% הם חיסונים לא אפקטיביים?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745696
אני מניח שאתה מתיחס כאן לחיסוני השפעת ולא לקורונה.
אני פועל כאן ממוטיבציה סובייקטיבית. אני מחוסן כבר די הרבה שנים נגד שפעת (חלק מן הזמן בתשלום וחלק ללא). בכל פעם שחליתי בשפעת הסבירו לי שחוסנתי מוקדם מדי או מאוחר מדי או שזה זן חדש שאינו בחיסון. פשוט התרשמתי שיש כאן יותר מדי תירוצים זמינים.
למיטב ידיעתי, בעיקר חוסנו אנשים מעל גיל 55, אשר באופן חשוד, דוקא שם החיסון פחות יעיל.
אני לא מתכוון להתווכח עם העובדות, אבל במטותא מה זה יעילות 50%? 50% מה? האם מספר המתים משפעת ירד ב-‏50%? האם מספר האבחונים של שפעת ירד ב-‏50%? ימי עבודה שאבדו? האם נערך ניסוי עם קבוצת בקרה שבו התברר שבקבוצת המחוסנים היו 50% פחות מקרי שפעת מאשר בקבוצת הבקרה?
מאחר וחיסוני השפעת ניתנו בצורה מאורגנת ע"י קופות החולים, הייתי מצפה לאיסוף מידע סדיר ולמחקר עם תוצאות המוצגות באופן פשוט ומובהק. מעולם לא נתקלתי במעקב או באיסוף נתונים כלשהו. אפילו כאשר אובחנתי כחולה שפעת, אפפעם לא נשאלתי אם חוסנתי או לא. אני מניח שהנתונים נמצאים במחשבי קופ"ח הכללית, אבל כל מיני חוקרים חיישנים השומרים מרחק ממטשא מחקריהם מעוררים אצלי חשדות.
לפני הקורונה הייתי אומר לך שאם מוסדות רציניים משקיעים סכום משמעותי ברכישת והפצת חיסונים, מן הסתם הם בדקו שהדבר משתלם מבחינתם גם במאזן הכלכלי. לאחר הקורונה, אני פחות סומך על כך שהכלים למדידה מושכלת של נתונים כאלו נמצאים בידיהם או שהם יודעים לעבוד איתם. יותר מדי פעמים ה"מחקרים" המוצגים ע"י גורמי הבריאות הם ברמה של ניהול ספרי חשבונות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745697
המחקר על השפעת אכן לוקה בחסר. גם מהצד שמעניין אותי עד היום לא מצאתי שום דבר עם בשר על מקרים אסימפטומטיים בשפעת. היה נראה כאילו כל מה שחקרו בשפעת היה רק על בעלי הסימפטומים. אבל היום מצאתי מחקר די חדש (קישור למחקר עצמו בתחתית המאמר) ומלא תובנות כרימון, שמצא שבערך מחצית המקרים בשפעת הם אסימפטומטיים, ושהדבקה חוזרת בתוך אותה עונה היא די שכיחה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745725
יפה. והנקודה שברצוני להדגיש היא שבעידן הטרום-קורונה מוסדות בסד''ג לאומי ובינ''למי השקיעו סכומים באותו סד''ג סביב נושא חיסוני השפעת, ועדיין לא ידענו דבר על העובדות הדי בסיסיות שציינת בתגטבתך. יש אי-הלימה מרשימה מאד בין מימדי ואמצעי ה''מחקר'' לבין איכות ואמינות התוצאות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745706
אני קצת פחות ציני ממך בעניין הידע או חוסר הידע של המומחים, אבל אתה צודק בכך ששפעת אינה מכבידה על המערכת כמו האומיקרון בגלל הבידוד. לא לקחתי את זה בחשבון, ובכל זאת כשהרופאים מספרים שוב ושוב שההמחלקות הפנימיות עמוסות גם בגלל השפעת אני לא מבין למה לא מקדישים יותר מאמצים בכיוון הזה. אולי הם פוחדים שאנשים שיתחסנו לשפעת יאבדו את מעט החשק שלהם להתחסן מפני הקורונה, כי הם כבר תרמו כתף או משהו כזה.

לעניין עשרת הימים: מדובר על מס' המאומתים החדשים, לא על כלל החולים הפעילים. ברור שהזמן שחולף מראשית התסמינים ועד מחלה קשה משתנה מאדם ולאדם, אבל הממוצע הוא בסביבות 10 ימים, כך שהתייחסות למס' הנשאים לפני 10 ימים נכונה יותר מהתייחסות למספרם באותו יום בו מסתכלים על החולים הקשים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים