בתשובה להקריבו המקוטב, 26/06/02 8:46
100 פלוס שנות סכסוך 74619
ניצה • בתשובה להקריבו המקוטב יום ד', 26/6/2002, 16:44
1.2. הלינק שלך לא מרגיע כלל, כיון שאינו נותן תשובה לאיום שהבאתי בתגובתי הקודמת. אם הם יקימו מדינה לפי המתווה שלך, הם יוכלו לכסות את כל איזור המרכז במיטרית טילים, ולאחר שזה יקרה, לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור. (בדומה למה שקרה בגבול הצפוןלאחר הנסיגה מלבנון). הרי אתה לא מתכוון שהם יקימו מדינה שצבאנו יוכל להסובב בה באופו חופשי, נכון?.
האיום הגרעיני הוא אקדח ריק לגבי הפלשתינים כפי שהוסבר קודם. ההרתעה הקונבנציונלית שלנו לא משמעותית משום שהם יודעים שאנו לא נפציץ מרכזי אוכלוסיה בשום תנאי, מלבד מלחמה אבודה. כך שהם יכולים בעצם להתיש אותנו תקופה ארוכה. (כמובן שזה לא יהיה השלטון הרישמי, אלא "חזבאללה" מקומי, ואנו נגיב שוב בלחפש את ה"אשמים" ונזהר מלפגוע ב"חפים מפשע"). את התזמון של המלחמה הכללית, הם יקבעו. בגלל הקרבה הגאוגרפית שלהם לכל מקום, עד שתוכרז המלחמה-היא כבר תגמר. בקיצור, אוכלוסיה עם רצון רע ויכולת קונבנציונלית, שתשלוט על שדרת ההר המרכזית של ארצנו הצרה, עדיין מהווה סכנה קיומית מבחינתנו. איום גרעיני על סוריה או מצרים "לא יזיז" להם. אנו לא נשחזר את יכולת ההרתעה שלנו כלפי הפלשתינים בלי לפוצץ כמה אלפי אזרחים בתגובה לפיגוע, ואני לא רואה שאנו מסוגלים לעשות זאת.

3. את הדרך שאני רואה לפתרון אמיתי צריך לחלק לשני חלקים: א. הצדק ב.המעשה
לדעתי הצדק היהודי הוא הבסיס היחיד האפשרי להצדקת קיומה של מדינת ישראל.
המעשה הוא כפי שציינתי כבר בתגובות קודמות.
אני מצטערת על הלאקונית של התשובה, אולם התחלתי לכתוב את התשובה בפירוט, ועוד לפני שהגעתי לחצי זה כבר מילא את כל המסך, וגם זה נעשה ממש בקיצור. לכן החלטתי שאולי עדיף שאכתוב משהו בצורה מסודרת (כשיהיה לי קצת יותר זמן, אבל בקרוב) ואשלח לך,(יש לך דוא"ל?), אם זה יוכל לעניין את שאר קוראי האייל אשמח לשלוח את זה לדובי כסיפור.
100 פלוס שנות סכסוך 74624
הקריבו המקוטב • בתשובה לניצה יום ד', 26/6/2002, 17:15
1)איך כבוש מונע מלחמת התשה מהסוג שאנו חווים היום?
3)יש
100 פלוס שנות סכסוך 74695
ניצה • בתשובה להקריבו המקוטב יום ה', 27/6/2002, 0:07
1. הכבוש של השטח מונע מהפלשתינים את היכולת להתארגן ולהכין את מטעני הנפץ שלהם, כמו כן ניתן לעצור בקלות יחסית את המסיתים ומארגני ההתאבדויות, אם נהיה בכל מקום אפילו היכולת שלהם להרכיב חגורות נפץ תרד פלאים. כאשר אתה בשטח אתה יכול לראות ולשמוע את המתרחש, ותמיד יהיה שם מי שילחש לאוזנך כמה מילים על התרחשויות מוזרות אצל השכן. אפילו אם פה ושם הם יצליחו, הרי אחוזי ההצלחה יהיו קטנים בהרבה וזה אומר שיחסך הרבה דם. בנוסף, הם בודאי לא יוכלו לפתח את ה"קסאמים" ולהכניס טילים מסוגים אחרים.
מכל מקום אני לא חושבת שכיבוש מחדש של כל השטח לבדו יספיק. בלי צעדים נוספים אנו נמשיך להקיז דם (אם כי לא בפרופורציות של היום, ולא עם הנזק הנוכחי למהלך החיים הנורמלי). הצעדים הנוספים הם סילוק האנשים העוינים לנו מהשטח שבין הירדן והים, והתייחסות לאלו שירצו להישאר, ללא סממנים לאומיים אלא כאנשים פרטיים.
3. אני אתחיל לכתוב בקרוב.
100 פלוס שנות סכסוך 74869
ירדן ניר • בתשובה לניצה יום ו', 28/6/2002, 7:39
3. זה יוכל לעניין את שאר קוראי האייל. נשמח אם תשלחי את זה לדובי.
100 פלוס שנות סכסוך 74889
ערן בילינסקי • בתשובה לירדן ניר יום ו', 28/6/2002, 11:17
מאמרים שולחים ל- chiefed@haayal.co.il, לא ל- dubi@haayal.co.il. אוקי?
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות