בתשובה לאיתן, 13/02/22 17:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שצריך להבדיל בין השאלה ההיסטורית לשאלה האתית. הסיפור ההיסטורי הוא מעניין (המאט שאני מכיר) ומורכב, אבל לא נראה לי שאם נכיר אותו טוב יותר זה יעזור לנו. אם אני מבין נכון, הגישה שלך דומה מאד לזאת של ירדן. אני לא לגמרי מסכים עם הזדהות כגורם מכריע (מה עם ליגת לשחורים או לבנים בלבד). אבל מצד שני, אני לא אישה... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הליגה לפי צבע עור, זה בדיוק המהפך שקורה עם ההשתתפות המתגברת של אתלטים שחורים בתחרויות ובליגות: ילד לבן יכול להזדהות עם אתלט שחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי אם יותר טראנסג'נדרים ישתתפו בספורט נשים יותר נשם ילדות להזדהות איתן? וזה רע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לחלוטין לא רע. זה רק מעלה את השאלה את מי נשים מחשיבות כאישה, ואת מי הן מחשיבות כגבר, לפחות בקונטקסט של ספורט. יכול להיות שהמנגנון פה הוא במידה רבה פסיכולוגי, ונשען אולי גם על מראה חיצוני, והדיבור על רמות טסטוסטרון בדם נועד כדי להפוך את האינטואיציה הראשונית למשהו יותר אובייקטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק את השאלה "את מי הן מחשיבות כאישה", אלא גם את השאלה "את מי הן יכולות להחשיב כאישה" ו"את מי ראוי שיחשיבו כאישה?". ולא רק "בקונטקסט של ספורט" אלא בבקונטקסט של מקצוע ספציפי בספורט (ז"א, אין סיבה שאותה החלטה תתקבל לאגרוף ולשחיה אומנותית), לא? אני לא מוצא סיבה שיווצר קונצנזוס (או קונצנזוס נשי) בשאלות האלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |