בתשובה לeasy, 01/03/22 22:24
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747081
לגבי "היציאה מהמשבר": עניתי כאן. לגבי ההמשך: אתה כותב "עוד שנה כזו", כאשר אנחנו מדברים כאן בסה"כ על תקופה של חודשיים. ואני בכלל לא חושב שהיה צריך בהכרח לסגור את בתי הספר באופן מלא: אפילו פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה וכו' היו מובילים לצמצום מגעים באופן משמעותי‏1. אני שמח שהכל הסתדר בסופו של דבר לבת שלך‏2, אבל היה אפשר בקלות להוביל מדיניות של צמצום מגעים עם המשפעה דרסטית (בכל המשק, ובמערכת החינוך בפרט) מבלי לפגוע בה. בנקודות האלה אני שותף לדעתו של ברק רווה.

אפרופו מערכת החינוך, אני (ואתה, והפונז) נהנים מפריווילגיה המאפשרת לנו להתבודד כרצוננו. כאשר אני מדמיין יקום אלטרנטיבי (ומוזר) בו אני מורה, ומכריחים אותי לבחור בין שהות יומיומית במדגרת-הקורונה הידועה כ-"כיתה" בזמן המגיפה המדבקת בהיסטוריה עם אמצעי הגנה מינימליים (אם בכלל), לבין איבוד מקום עבודתי - אני באמת מתעצבן. אני אמנם חושב שתפקידה בפועל של מערכת החינוך היא לא יותר מ-glorified babysitting, אבל גם המחזיקים בעמדה הירואית ואידיאליסטית כלפיה מן הסתם מסכימים שלא מדובר על כבאים או חיילים, וזו לא עבודה המצדיקה סיכון חיים.

1 בעולם קצת מתפקד יותר, היו עושים משהו בשנתיים האחרונות כדי לשפר את יכולות ההוראה מרחוק של מערכת החינוך. כמובן שלהעביר את המורים עם מערכי השיעור הרגילים שלהם לזום זה מטופש. אבל היה מספיק זמן כדי להכין אמצעי הוראה מרחוק אפקטביים. לכל הפחות כאשר מדובר בגילאי החטיבה ובעיקר בתיכון, אני בטוח לחלוטין שהוראה מרחוק יכולה להיות אפקטיבית בהרבה מהשיטה המסורתית. בעולם בו קורסרה, אקדמיית קהאן, SkillShare והאונ'-הפתוחה הן חדשות ישנות אין לזה שום תירוץ. למען הסק ספק: הטענה הזו שלי אינה קשורה להתמודדות עם האמוקירון.
2 בקריאה חוזרת - זה עלול להשמע כמו סרקזם, אז אבהיר שזה בהחלטלא. כנ"ל כאשר כתבתי קודם לפונז "אשריך" וכו'.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747088
לגבי "בסה"כ .. תקופה של חודשיים", אז היה גם הגל הרביעי בתחילת השנה (כל ספטמבר ותחילת אוקטובר), שגם בו לא היה סגר ומערכת החינוך פעלה כסדרה (במגבלות החגים) ואני די משוכנע שלו היו היה סגר, הגל החמישי היה נמוך באופן משמעותי, אבל גם רחב הרבה יותר, כך שזה לא היה מסתכם בחודשיים.
גם אני הייתי שמח מאוד אם היו באמת מנצלים את הזמן לפתח דרכים יותר יעילות ללימוד מרחוק, אבל עצם הלמידה מרחוק, בלי קשר ליעילותה ולאמצעים האפקטיבים ביותר שניתן למצוא, היא עדיין בעיה בפני עצמה. הילדים נפגעים קשה גם חברתית ובכל אמצעי שתמצא, עדיין למורה יהיה הרבה יותר קשה להבחין מתי תלמידים זקוקים לעזרה ואם הם מפתחים פיגור משמעותי בחומר הנלמד. גם כשהמורים שמים לב לכך, הרבה יותר קשה להם לתת לכך מענה.
חוץ מזה, לא רק המורים נאלצו לבוא למקומות העבודה, יש עוד הרבה מקצועות ותפקידים שלא ניתן לבצע מרחוק (או שהמעסיק לא רוצה שהעובים יבצעו מרחוק), אפילו אם הם אינם קריטיים כמו צבא או כיבוי אש (למשל, נהגי תחבורה ציבורית, קופאים בסופרמרקטים, עובדים בחנויות מכל סוג שהוא) וברגע שאתה עובר ללמידה מרחוק, מי שהוא הורה לילד בבית ספר יסודי (למעשה כחצי מהם) נאלץ להשאר בבית גם כן, וגם זו פגיעה בהורה עצמו ובכלכלה בכלל.
אני, כמו הפונז, חושב שהבחירה/הימור של הממשלה להמנע מסגר בכל מחיר ולהשאיר את מערכת החינוך ואת כלל העסקים בארץ פתוחים, היתה החלטה טובה ונכונה. קל להסתכל על מספרי המתים מקורונה, אבל צריך להביא בחשבון שחלק משמעותי מהם סירב להתחסן ושלמיתון יש גם מחיר בחיי אדם, אפילו אם אנחנו לא יכולים לספור את המתים ישירות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747107
אתה כותב ''לו היה סגר, הגל החמישי היה נמוך באופן משמעותי, אבל גם רחב הרבה יותר''. נדמה לי שאתה גם טועה וגם צודק. אסביר.
ראשית, לו היה סגר של ממש - כמו בגלים הראשונים - הגל דווקא לא היה רחב יותר, כי המגבלות היו מורידות את מקדם ההדבקה בחדות, ולא היינו מגיעים כלל למצב שבו עצם העובדה שהמונים נדבקו מגבילה את ההתפשטות. מה שכן, הבעיה הגדולה במקרה כזה היא שברגע שהיו משחררים את הסגר, המספרים היו חוזרים לעלות במהירות, וזו הסיבה שאף מדינה לא הכריזה על סגר מלא בגל הנוכחי, ונדמה לי שגם בר הפלוגתא שלך בדיון הזה לא התכוון לכך, אלא הציע ''צמצום מגעים'' ו''פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה''.
מה שכן, אם אכן היו מיישמים בישראל את ההצעה של עומר, כנראה שאכן היה קורה מה שציינת - הגל היה נמוך יותר אך רחב יותר. אפשר לראות זאת אם משווים את הגל בישראל לגל בגרמניה, שנקטה בדיוק גישה דומה (עם מגבלות, בלי סגר מלא) ואכן חווה גל נמוך משמעותית, אבל רחב בהרבה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747118
כשאני קורא אוקסימורון כמו ''פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה'', לא נותר לי אלא לזעום חרישית ולגחך גיחוך מר ועצוב.

כמו שכבר הסברתי כאן והבאתי גם סימוכין סטטיסטיים, הפעולות ה''פשוטות'' האלה - שנסיון עתיר חודשים הראה לנו שהן נכשלו בכל מדד אפשרי - מסוכנות בערך כמו לגרום לכל הילדים להתחיל לעשן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747130
אני חייב להסכים אתך בכל לב.
התנדבתי בחודשים האחרונים לסייע לתלמידי כיתה ח' בלימודי המתמטיקה. אני מתנדב בבי''ס שילדיו כנראה ברמה די גבוהה והמצב רע מאד. למעשה אני בספק אם אני בכלל יכול להועיל להם. למעשה נראה לי שחלק גדול מן הילדים ''נגמלו'' מן ההרגל של תירגול והכנת שיעורי בית.
אחד ההסברים שאני מקבל למצב הרע הוא עידן הזום. אני לא בטוח שזו כל התמונה, אבל אין לי ספק שלמידה מרחוק בשיטה לא נכונה עשוייה להתברר כאסון לטווח רחוק.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747168
לכל אורך גל האומיקרון ישראל היתה קשוחה יתר מבריטניה וקשוחה פחות מגרמניה (מקור), ובכל זאת מספר החולים והמתים בישראל היה גבוה משתיהן (מקור). למה?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747171
אולי לא במקרה היו אלו אבותינו שפסקו ''בין אמר לעשה, ת''ק פרסא''.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747175
ממספר החולים אני לא בטוח שאפשר להסיק משהו. האם בבריטניה ובגרמניה עשו בדיקות סקר לכל התלמידים פעמיים בשבוע?
לגבי מספר המתים, יותר מעניין אותי השטח שמתחת לגרף, לא גובה השיא שלו. לא נראה לי שהשטח שמתחת לגרף הישראלי גדול מהשטח שמתחת לגרפים הבריטי והגרמני, מה שמחזק את הטענה שקיבלנו גל צר וגבוה לעומת גל רחב ונמוך שמתקבל מהגבלות קשוחות יותר. מצד שני זה לא מסביר את גרף המתים הבריטי שהיה צריך להיות יותר גבוה ויותר צר מהגרף הישראלי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747177
בבריטניה כל תלמיד (ואיש סגל במערכת החינוך) היה אמור לעשות בדיקה מהירה פעמיים בשבוע (אני מניח שהרבה חיפפו ועשו רק פעם בשבוע או פחות). בתחילת הגל תועדו בבריטניה כ-‏17 בדיקות ביום לכל אלף אנשים (בישראל כ-‏10) ובשיאו כ-‏27 (בישראל כ-‏45) (מקור), אבל חלק גדול מהבדיקות בבריטניה לא מתועדות.

השטח מתחת לגרפים הוא באמת די דומה (218 בישראל וגרמניה, 228 בבריטניה) אבל כשמתחשבים במספר המתים יחסית למספר הצפוי (מקור) מקבלים תוצאה פחות מובנת (לי). ישראל היא מדינה צעירה יותר, עם יותר חשיפה לשמש, שנכנסה לגל הזה עם יותר אוכלוסיה מחוסנת בחיסון שלישי, עם הרבה יותר מגבלות שנראה לי שנלקחו על ידי הציבור בהרבה יותר רצינות, לכן הצפיה שלי היתה שישראל תצא מהגל הזה הרבה יותר טוב משיצאה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747179
באמת משונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747115
אזכיר שאפילו מהזווית המאד צרה של "חוויית בית הספר" לאנשים רבים מאד הדברים הסתדרו הרבה פחות טוב מאשר לך.

את הנושא של למידה אפקטיבית מרחוק העליתי כהערת צד, והוא לא באמת קשור להתמודדות עם האומיקרון. אני לא שותף להסתייגויות הכלליות שאתה מעלה. אלה נקודות חשובות, אך לרוב הסוגיות יש פתרונות יעלים ומוכרים. בסיכום הכולל של ה-trade offs אני משוכנע שמערכת חינוך ששואפת להיות יותר מבייביסיטר צריכה לעבור ללמידה מרחוק - מבחירה, ולא מאילוץ. אבל זה דיון אחר לפעם אחרת.

אני מדגיש את מספר המתים כי זו הנקודה בה הכישלון של הממשלה בעניין הוא הצורם והבולט ביותר, אבל למען האמת - זה אפילו לא האספקט הכי גרוע של המדיניות בעיני. הסיכונים שהם לקחו, הן באפשרות של תמותה חריפה יותר (סיכון שלא התממש, לפחות בינתיים) והן בהשפעות לטווח ארוך (סיכון שתוצאותו עוד לא ברורה) חרגו בהרבה (מאד) מהסביר בעיני. זה הימור שמצידו האחד זכייה בקולך ובקולו של הפונז בבחירות הבאות, ומצידו השני (ובסבירות שהייתה רחוקה להיות זניחה) - קטסטרופה. פופוליזם בוטה וציני.

ומילא להקל על המשק ולפתוח אותו, אבל הם עשו כמיטב יכולתם למנוע ממי שרוצה בכל זאת להגן על עצמו - להצליח בכך (זה המצב כאשר יש וירוס סופר-מדבק המתפשט לכרבע מהאוכלוסייה בפרק זמן מאד קצר). הרי הצד השני של הוראה פרונטלית בלבד, הוא שהורים חייבים לשלוח את ילדיהם לבית הספר ולהסתכן בהדבקה בעצמם (אני מכיר מעט מאד בתים בהם איש לא נדבק בקורונה במהלך החודשים האחרונים). על דבריך אודות "הרבה מקצועות ותפקידים שלא ניתן לבצע מרחוק" אין מה להוסיף מלבד: אדרבא.

לגבי מיתון והשלכותיו - לדעתי היינו ועודינו רחוקים מאד ממשבר כלכלי שהשלכותיו בנות השוואה להשלכות המחלה, ואני למשל הייתי שמח לו נטל המס עלי היה גדל בזמן הקרוב בכדי לתמוך במי שנפגע מהגבלות למניהן, בתמורה למדיניות אחראית יותר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747119
(הסתייגות זניחה, בהקשר הנוכחי: במקום "לעבור ללמידה מרחוק" צ"ל "לעבור ללמידה לא פרונטלית". המרחק פר-סה הוא לא הנקודה החשובה).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747122
לי נראה שמהזווית הלא צרה של כלכלה תחת סגר או מגבלות קשות, להרבה יותר אנשים ''הדברים הסתדרו הרבה פחות טוב''. באופן אישי, הקורונה עשתה לי די טוב, לא איבדתי אף מכר או קרוב והמעבר לעבודה מהבית או מהמשרד לפי רצוני, לא רק הרבה יותר נוחה לי אלא גם אפשרה לי להחליף מקום עבודה למשרה שאין סיכוי שהייתי יכול להשיג לפני הקורונה ושאני מרוצה בה הרבה יותר, הן מבחינת השכר והן מבחינת העניין. אני לא יכול שלא לראות שאצל חלקים גדולים מהאוכלוסיה זה לא ככה. הסגרים והמגבלות פגעו באנשים רבים כלכלית, רגשית וחברתית.

אני לא חושב שלמידה מרחוק צריכה להיות ברירת המחדל גם כשאין מגפות או מלחמות. במדינה בעייתית כמו שלנו כדאי שזאת תהיה אופציה אופרטיבית, אבל כל עוד ניתן עדיף שהילדים יהיו בבתי הספר עם המורים ועם בני גילם.

לי נראה שהסיכון שהממשלה לקחה על עצמה היה גם שקול והגיוני, מה גם שלפחות חלק משמעותי מחבריה הצהירו במפורש ומראש שתהיה המדיניות שלה. מדיניות שתמכתי בה עוד לפני הבחירות וכמובן שגם עכשיו.

הצד השני של הוראה מרחוק בלבד, הוא שהורים חייבים להשאר עם ילדיהם בבית. סגירת התחבורה הציבורית, החנויות (שאינן חיוניות) וארועי ספורט, תרבות ובידור מעבר לסגירת בתי הספר, זו בדיוק הדרך למיתון, לפגיעה אנושה בכלכלה, ברווחה ובסופו של דבר גם בבריאות של רוב אוכלוסיית המדינה.

אני חושב שבדיוק להיפך, מיתון בהכרח מקצץ בתקציבי הרווחה, הבריאות, התשתיות, איכות הסביבה וכל דבר שלא יורה (או עושה את עצמו יורה) ובשורה התחתונה מוריד את רמת החיים ואת איכותם, מה שמביא בסופו של דבר לפגיעה בבריאות הציבור לא פחות ואולי אף יותר מאשר הקורונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747117
"עדיין למורה יהיה הרבה יותר קשה להבחין מתי תלמידים זקוקים לעזרה ואם הם מפתחים פיגור משמעותי בחומר הנלמד. גם כשהמורים שמים לב לכך, הרבה יותר קשה להם לתת לכך מענה."

הערת אגב בקשר ללמידה מרחוק: יש בארץ סקטור די גדול של פנסיונרים שאפשר היה לגייס כעוזרי הוראה (בזום כמובן): הם היו יכולים לשמוע את השעור יחד עם התלמידים, ולהוות מעין מורים פרטיים חינמיים - או בתשלום סימלי של משרד החינוך והמועצות המקומיות - לתלמידים שזקוקים לכך. בכך היו מושגות כמה מטרות, כשעצם מציאת עיסוק לחתיארים בבידוד, ועוד כזה שמעלה את הערכתם העצמית ("סוניה, אני עוד זוכר ערך משולש! משהו עם 180 מעלות, כמדומני") הוא תופעת לוואי מבורכת. צריך איזה סוג של פיקוח שימנע מפדופילים לנצל את ההזדמנות, אבל זה לא נראה לי מכשול רציני מדי.

מן הסתם זה כבר לא אקטואלי, אבל אולי כדאי להתכונן לקראת המגפה הבאה, או הגל הבא (בגלל פוטין לא כל-כך שמים לב לכך שמקדם ההדבקה התחיל לעלות כבר מהשבוע השני של פברואר).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747293
(ומקדם ההדבקה ממשיך לעלות, כך שכבר לפני 10 ימים הוא היה 0.92 ומן הסתם כרגע הוא כבר מעל 1. זה הזמן להסיר את המסכות!).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747726
זמני הסרת מסכות :
ירושלים 19:51
חיפה 19:54
תל אביב 19:54
באר שבע 19:52

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים