בתשובה לאריק, 08/05/22 17:09
רגע 748310
גם אותי זה הקפיץ בהתחלה. אבל אני חושב שאפשר להצדיק את השילוב‏1 על-ידי מודל כלכלי-אתי כזה: מבין קבוצת אנשים שמבינים את כל ההשלכות לאשורן, הרוב יעדיפו סיכון גבוה לטווחי הזמן של החיסכון הזה. מיעוט יעדיפו סיכון נמוך. זו העדפה סובייקטיבית-רגשית, וצריך לכבד אותה, לכן יש לתת בחירה. בפועל רוב האנשים לא מבינים את כל ההשלכות לאשורן, או סובלים מהטיות קוגניטיביות-רגשיות ידועות (שנאת סיכון, העדפת ברירת מחדל, קושי לדחות סיפוק בטווח הקצר לטובת הטווח הארוך - האחרון רלוונטי לתוספת 50 השקלים), שגורמות לכך שרובם יבחרו סיכון נמוך. כדי לפצות על כך בא תיקון ברירת המחדל, ומה שמדברים עליו במחקר המקושר, של nudges (בעברית - ניג'וסים?) מתחום הכלכלה ההתנהגותית בכיוון הסיכון הגבוה - כדי לקרב אותנו או למצב של החלטות מיודעות יותר במקרה הטוב, או למצב של החלטות לא-מיודעות אבל קרובות יותר למה שהיו ההחלטות אילו היו מיודעות (שזה כבר אזור אפרפר-משהו מבחינה מוסרית, אבל לדעתי אפור בהיר למדי).

1 אם רוצים להצדיק אותו, ומשעים את החשד ללוביזם של הבנקים.
רגע 748324
אני מקבל את זה.
רגע 748339
אני לא אתפלא אם בסוף יקרה התסריט הבא שיגרום לכך שהשינוי יצא שכרו בהפסדו:
אחרי שהמשקיעים ה"זהירים" הפסידו שש שנים של תשואות חלומיות בשוק המניות, השינוי יחול בדיוק בשנה שבה השוק מוציא אוויר‏1 ויורד, הם יחטפו על הראש ירידות דו-ספרתיות בשנה אחת ובמשך עשרים השנים הבאות הם יברחו ממניות כמו מאש (וכמובן יפסידו את התשואות החלומיות של ההתאוששות אחרי הירידות).
רגע 748361
דבר דומה קרה עם ההגבלות של בנק ישראל על משכנתאות ברבית צמודה לפריים.

במשך תשע שנים הגביל בנק ישראל את המשכנתאות הצמודות לרבית הפריים (שהוא עצמו קובע) ל 33% בלבד מסך המשכנתא, מהלך שעלה ללוקחי המשכנתאות מיליארדים, אולי עשרות מיליארדים, בריבית גבוהה יותר ששילמו.
בסוף 2020 הקל בנק ישראל את המגבלה ל 66% מסך המשכנתא, ועכשיו כל אלה שהסתערו על הריביות הזולות ב 2021 הולכים לסבול מעליות הריבית (או למחזר בריביות גבוהות בהרבה ממה שהיו מקבלים לפני שנה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים