בתשובה לalucard, 16/05/22 10:32
פתרון אפשרי 748599
מסכים ולא מסכים.
מסכים שזה מאד מרגיז שחלק משמעותי של הציבור אימץ רמת שחיתות בלתי נסבלת בגלל חרדות בטחוניות, פונדמנטליזם דתי, גזענות, שנאת שמאלנים, שנאה עדתית ומה לא.
אני לא מסכים שזה לב הבעיה. הציבור הרחב אינו זה שצריך או יכול להלחם בשחיתות. הציבור, דרכו של עולם היא שהוא מאמץ את גישת חז"ל "לא תחסום שור בדישו".
דוקא איטליה היא דוגמה מצויינת, אאז"ן חלפו לא יותר מ-‏6 חודשים מאז נחשפו קשריו של אומבטו בוסי מנהיג הליגה הצפונית עם אנשי המאפיה האיטלקית ועד הרגע בו הוא נכנס בשערי בית הסוהר. הדוגמה הזו מציינת 2 נקודות:
א. הטיפול בבוסי היה פרי חריצותם ועבודתם המסורה והאמיצה של אנשי מערכת המשפט האיטלקית, תובעים ושופטים ולא של "זעם" הציבור וכיוב'.
ב. המקרה מדגים את חוסר הבסיס של הטיעון של אוהדי מפא"י החדשה (מפלגת פושעי ארץ ישראל (השלמה)), לפיה מדובר במזימה פוליטית כנגד המפלגה. הגם שהליגה הצפונית ספגה מפלה קשה בבחירות לאחר שמנהיגה נכלא, היא כבר הספיקה להתאושש ואפילו בוסי ה"זכאי" הספיק לחזור לשורה הראשונה של הליגה והפוליטיקה האיטלקית ולפרוש בשיבה אולי לא מכובדת אבל טובה. אבל לא באמת, היינו זקוקים לדוגמה רחוקה זו. ישיבה בכלא נראה שאינה מחסלת קריירות פוליטיות.
נראה שלב הבעיה הוא הדלדלות החומר במערכת שלטון החוק שחלק לא קטן ממנה אפשר ליחס לרדיפה הפוליטית של המערכת הפוליטית ובעיקר למינויים הפוליטיים וגרוע מזה האישיים. מינוי בכירים ע"פ כיסוי הראש שלהם ולא ע"פ המוניטין והאומץ הציבורי הוא כשר אבל לא מבשר טובות. כמו מינוי עולים חדשים או ותיקים למשרד הקליטה. מעלה תמיד חשש למה שחז"ל תארו כחתול השומר על השמנת.
איני יכול לבסס זאת עובדתית, אבל יש חשש שישראל אימצה את המודל האיטלקי המסורתי לפיו אנשי חוק אמיצים נרצחים ע"י פושעים אלימים ומי שזוכה במשרות הבכירות של שלטון החוק הם אנשים אפורים המתמחים בקידום עצמי באמצעות הליכה בין טיפות הגשם הפוליטי. אולי זה תיאור אלארמיסטי של מצב שלטון החוק (והשלטון בכלל) אבל קשה לזהות היום בכירים בשלטון החוק המאופיינים ע"י עקביות ואומץ לב ציבורי במילוי תפקידם. אפילו מבקרי המדינה מצטיירים כמינויים פוליטיים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים